השנה היא 1909. במהלך מפגש ספרותי בביתו של שחקן תיאטרון בעיר פטרבורג, טען הסופר הרוסי ייבגני צ'יריקוב, שנחשב כפילושמי, כנגד הסופר היהודי שלום אש, כי היהודים אינם מסוגלים לתרום לספרות הרוסית, בהיותם זרים. זאב ז'בוטינסקי, פעיל ציוני, עיתונאי ומחזאי, שהסתובב בחוגי האינטלקטואלים הרוסים, ראה בכך הוכחה לעמדתו שאין תוחלת לחיים היהודיים במזרח אירופה, ובמיוחד ברוסיה ופירסם את מאמרו "תקרית צ'יריקוב". מאמר זה, בצד שלושה מאמרים פולמוסיים נוספים כנגד התבוללות אינטלקטואלים יהודים בתרבות הרוסית, מובאים בכרך זה בתרגום חדש מרוסית לעברית.
כרך מצב האומה ב' מכיל מאמרים שנכתבו בשנים 1906-1912, מייד לאחר דיכוי המהפכה הרוסית הראשונה (1905). הכרך הוא חלק ממפעל הוצאת כתבי ז'בוטינסקי מחדש, המשותף למכון ז'בוטינסקי ולמרכז מורשת בגין. כבר יצאו לאור הכרכים: לאומיות ליברלית א, ארץ ישראל א, היהודים והמלחמה, מצב האומה א, והעברית: שפה, תרבות וחינוך. שלושה כרכים נוספים נמצאים בשלבי עריכה מתקדמים: ארץ ישראל ב, הציונות הצבאית א' ולאומיות ליברלית ב.
את הכרך פותח מאמר רחב יריעה, "המשימות שלנו", בו קרא להתאים את דרכה של הציונות לתמורות שחלו באימפריה הרוסית, שבימים ההם חיו בה כששה מיליון יהודים. לצד הפעילות המדינית, העלייה וההתיישבות בארץ ישראל, קרא ז'בוטינסקי לצרף ולקשור למבנה מאחד את היציאה ההכרחית מן הגולה עם 'עבודת ההווה' - בניית האומה, כינון מוסדות לאומיים ופיתוח התודעה הלאומית עוד בשלב שלפני היציאה מהגלות. נמצאים גרעיני תפיסתו המאוחרת של ז'בוטינסקי שבמרכזה קריאה ליציאת מיליוני יהודים מאירופה ('תוכנית האווקואציה' - פינוי) והקמת פרלמנט של יהודי מזרח אירופה ('ציון-סיים') כדי לתת להם מעמד של ישות מדינית. המאמר מובא כאן לראשונה בשפה העברית.
המחזה "נכר" - במחצית השנייה של העשור הראשון של המאה העשרים התמודד ז'בוטינסקי עם הזרמים השונים ביהדות מזרח אירופה ופתרונותיהם ל'שאלת היהודים': מתבוללים, סוציאליסטים לגווניהם מבונד ועד קומוניסטים, אורתודוקסים וציונים. ז'בוטינסקי בחר להציג טיעונים אלו במחזה "נכר", המובא בכרך זה בתרגומו המופתי של חנניה רייכמן עם הערות שוליים חדשות. במחזה מופיעות טענות ותחזיות ז'בוטינסקי בעניין מצב האומה שהועלו בשנים שקדמו למהפכה הבולשוויקית. במוקד המחזה שתי טענות עיקריות בנוגע למהפכה הסוציאליסטית כעשר שנים לפני התרחשותה: המהפכה לא תעלים את האנטישמיות ולא תביא גאולה לצרת היהודים.
פרופ' אריה נאור, יו"ר הוועדה האקדמית של מכון ז'בוטינסקי בישראל והעורך הראשי של המהדורה המדעית החדשה של כתבי ז'בוטינסקי, אומר כי הבחירה בהוצאת כרכים לפי נושאים, נועדה להנגיש אותם ביתר קלות לקורא ולחוקרים בני זמננו. ההערכה היא המהדורה כולה תכלול 25 כרכים. אריה נאור הוא פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת בן-גוריון ומכללת הדסה, מלמד כיום במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, לשעבר מזכיר ממשלת בגין.
ניתן לרכוש את הכרך במכון ז'בוטינסקי בת"א, במרכז מורשת בגין בירושלים, במוסד ביאליק ובחנויות הספרים. לקראת יום ז'בוטינסקי מחיר השקה מיוחד במכון ז'בוטינסקי ובמרכז מורשת בגין- 65 שקלים במקום 98 שקלים.
