גורמים בתנועת פתח שפגשו את מחמוד עבאס אומרים כי יו"ר הרש"פ נראה רע מאוד. סימני חולשה ועייפות ניכרים על פניו והגיל (83) עושה את שלו. בהוראת רופאיו הוא צמצם את שעות הפעילות שלו ואת הנסיעות לחו"ל.
לא רק בכירי פתח סבורים כי שעון החול של שלטון עבאס הולך ואוזל. גם תנועת חמאס מריחה זאת והיא כבר דוחפת קדימה באמצעי התקשורת את יו"ר המועצה המחוקקת ד"ר עזיז דוויק מחברון לתפקיד יו"ר הרש"פ הבא. על-פי החוק הפלשתיני, במקרה של נבצרות, יחליף יו"ר המועצה המחוקקת את יו"ר הרש"פ באופן זמני ל-60 יום עד לעריכת בחירות בשטחים.
זמן שלטונו של עבאס יסתיים בקרוב, אבל זה לא מפריע לו להמשיך במדיניותו להשאיר אחריו "אדמה חרוכה" ולגרום נזק לבני עמו. העיצומים הקשים שהטיל על רצועת עזה נועדו להחזיר לעצמו את יוקרתו שנפגעה, לאחר שאיבד לחמאס את שלטונו ברצועה ב-2007. מאז הוא מטרפד כל ניסיון לפיוס לאומי ומנסה להמריד את תושבי הרצועה נגד שלטון חמאס באמצעות העיצומים שהטיל על הרצועה.
בצמרת תנועת פתח יש ביקורת גדולה על עבאס על הקרע הגדול שיצר עם ממשל טראמפ בעקבות ההכרזה של הנשיא טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. עבאס הודיע על דעת עצמו על ניתוק היחסים עם הממשל והחרמתו מבלי להתייעץ עם מוסדות פתח ואש"ף. הביקורת נשמעת בשיחות סגורות, אך מי שנתן לה ביטוי הוא בכיר פתח נביל עמרו, אשר אמר ב-24 ביוני לכמה אמצעי תקשורת בגדה כי הרש"פ לא הייתה צריכה לנתק את הקשרים עם ממשל טראמפ וכי היא חלשה מדי מכדי להתמודד עם עיצומים אפשריים ואין לה תחליף מדיני ל"עסקת המאה" של הנשיא האמריקני.
ואכן, המדיניות של יו"ר הרש"פ תוביל בסופו של דבר גם את הפלשתינים בגדה למצב כלכלי קשה. סוכנות הידיעות "מען" דיווחה ב-27 ביוני כי ממשל טראמפ הודיע במכתב רשמי לרש"פ על הפסקת הסיוע הכספי בעקבות חקיקת חוק "טיילור פורס" בקונגרס, המחייב את הרש"פ להפסיק לשלם משכורות למחבלים ולבני משפחותיהם. הסיוע הכספי לרש"פ לשנים 2018 ו-2019 מסתכם ב-215 מיליון דולר למיזמים שיחזקו את הכלכלה הפלשתינית.
בכירים בפתח מודאגים גם מיוזמת החקיקה בכנסת שלא להעביר לרש"פ כספי מיסים שגובה ישראל עבורה, כדי שלא יגיעו למשפחות מחבלים ו"שהידים". עבאס הצליח לטרפד את יוזמתה של מצרים לפיוס לאומי בין פתח לחמאס, שאמור לשים קץ לפילוג בין הפלשתינים ולנתק בין הגדה לרצועה הנמשך כבר 12 שנים.
יו"ר הרש"פ איננו מעוניין בשום "שותפות שלטונית" עם אף פלג פלשתיני, ומעוניין להמשיך בשלטון הדיקטטורי שלו. המודיעין המצרי ממתין כבר כמה חודשים להודעה מעבאס לגבי המועד שבו הוא מסכים שמצרים תחדש את שיחות הפיוס בין פתח לחמאס.
עכשיו ניצבת בפתח הצעה אמריקנית חדשה לשבירת המבוי הסתום במשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים הנקראת "עסקת המאה". על-פי פרסומים שונים, מדובר למעשה בהצעה להסכם ביניים ארוך טווח בין הפלשתינים לישראל, שבמסגרתו תוקם מדינה פלשתינית ברצועת עזה ובחלקים מהגדה. גורמים בכירים בפתח אומרים כי זהו "המשחק היחידי בעיר" וההצעה המעשית היחידה הקיימת שעשויה להביא לפריצת דרך, אך עבאס איננו מוכן אפילו לשמוע את פרטי התוכנית ופתח כבר בקמפיין ערבי, בינלאומי ותקשורתי גדול כדי לטרפדה לפני פרסומה באופן רשמי.
יישום החלק בתוכנית "עסקת המאה" העוסק ברצועת עזה אמור לגייס סכום של כמיליארד דולר עבור מיזמים כלכליים לרצועה בתחום התשתיות והנמל הימי שיוקמו בצפון סיני, אבל את עבאס זה לא מעניין. מצידו שתושבי הרצועה ימשיכו לסבול. הוא לא יעשה שום פעולה עבור תושבי הרצועה שתחזק את שלטון חמאס.
גורמים בפתח המתנגדים למדיניותו של עבאס אומרים כי בכך שניתק את הקשרים עם ממשל טראמפ הוא מאפשר לישראל להמשיך באין מפריע במדיניות ההתנחלויות שלה בגדה. איש לא עוצר אותה וממשל טראמפ נתן לה "אור ירוק" בנושא כדי להעניש את הרש"פ. כך ממשיכה ישראל להשתלט על אדמת נוספות בגדה, לבסס את שליטתה ולהגדיל את מספר התושבים הישראלים המתגוררים בתחומי הגדה ויוצרת עובדות בלתי הפיכות.
"עסקת המאה" של טראמפ איננה הפתרון האידיאלי עבור הפלשתינים, אבל היא אמורה לבסס באופן מעשי את עקרון הקמת המדינה הפלשתינית. זה הרבה יותר ממה שיש לפלשתינים כיום. הנשיא טראמפ איננו הולך הביתה ואי-אפשר לשלול כרגע את האפשרות שהוא יישאר בשלטון גם לקדנציה נוספת כנשיא. לכן, המדיניות של עבאס, לדעת בכירים בפתח החוששים לומר את ביקורתם בגלוי, איננה פרגמטית אלא אמוציונאלית שמתעלמת מכללי המשחק הדיפלומטי. הוא צמצם את מרחב הפעולה של הפלשתינים. האפשרות היחידה שנותרה להם היא לפנות למדינות ערב ולקהיליה הבינלאומית. אבל גם מדינות ערב אינן מעוניינות בעימות עם ממשל טראמפ וגם חלק ממדינות אירופה.
הממשל האמריקני מעניק לישראל גיבוי מלא בזירת האו"ם וגם בחלק מהמוסדות הבינלאומיים האחרים למורת רוחה של הרש"פ. לכן פלשתינים רבים בשטחי הגדה מודאגים מהמדיניות של עבאס. הם חוששים כי יו"ר הרש"פ דוחף אותם להישאר עם "כבוד לאומי", אך עם מצב כלכלי גרוע אחרי שתי אינתיפאדות שלא הובילו לשום מקום, בעוד הנוכחות הישראלית רק מתחזקת בשטחי הגדה ובמזרח ירושלים.
המצב בגבול הדרום מתוח וסכנת המלחמה מרחפת על רצועת עזה שסבלה כבר משלושה סבבי מלחמה מאז 2007. מלחמה נוספת תחריף את המצב ברצועת עזה ותביא להרס ולקורבנות רבים. עבאס יכול להתפייס עם חמאס ולמנוע את ההסלמה ברצועה אך הוא איננו מעוניין בכך.
בשורה התחתונה, הפלשתינים נמצאים בין ה"פטיש" של הרש"פ ל"סדן" של חמאס. מצבם הכלכלי, תחושת הביטחון האישי והתקווה נמצאים על סף הידרדרות חמורה ולעבאס יש חלק נכבד בכך.