הכחשת השואה של 2018, ברובה המכריע, איננה ההכחשה הפרימיטיבית של העשורים הקודמים. כמעט ולא תמצאו מישהו הטוען שהשואה לא התרחשה. בכל זאת, יש הרבה יותר מדי הוכחות לרצח העם היהודי. במקום זאת, מכחישי השואה המודרניים מנסים לכרסם בה מכל כיוון אפשרי: מספר הנרצחים, סיבות המוות, חלקו של
אדולף היטלר, מעשיו של הצבא הגרמני, התגובה היהודית בכלל והציונית בפרט, מה קרה בוועידת ואנזה, ועוד כהנה וכהנה - כיד השקר הטובה עליהם.
בשל עובדה זו, קיימת חשיבות עליונה בכך שכל דבר משמעותי שנאמר על השואה, יהיה מדויק ככל הניתן. ברור שלא ניתן לדייק ב-100% מן הפרטים ב-100% מן הזמן. גם לי היו, יש ומן הסתם יהיו טעויות. המחקר מתפתח, מסמכים מתגלים, עדויות נחשפות, פרספקטיבה משתנה, דעות צצות. כך ראוי שיהיה - בכל מחקר היסטורי, ובוודאי בחקר השואה. וכאשר מדובר על אירועים שהתרחשו במשך 12 שנים ברחבי יבשת שלמה (וגם מחוצה לה) והשפיעו על חייהם ומותם של מיליונים רבים - תמיד יישארו נקודות לא ברורות, מחלוקות שלא יוכרעו ועניינים שלא ייפתרו.
אבל 73 שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה, הקווים המרכזיים של השואה ידועים ומוסכמים על כל החוקרים הרציניים. יש מחלוקת מתי בדיוק בשנת 1941 נתן היטלר את ההוראה על ההשמדה, ולא על עצם קיומה. יש הערכות שונות לגבי מספר הנרצחים באושוויץ, שהמרחק ביניהן אינו רב. תיאור מרד גטו ורשה זכה לשיפור ניכר. מעשיה של הנהגת היישוב נחשפו לפרטיהם. וברור לגמרי כיצד התנהלו הפולנים כפרטים והמוסדות הפולניים השונים בזמן השואה ואחריה.
כאשר מישהו, ולא משנה מי, מעלה טענות מופרכות מיסודן בנוגע לשואה - הוא נותן נשק בידי מכחישי השואה. ההיגיון פשוט ביותר: אם אפשר להפריך טענה X, קל הרבה יותר לומר שגם טענה Y אינה נכונה. מי שמעניק לפולנים סוג של טיהור מאחריות למעשיהם בשואה, מדגיש בצורה חסרת פרופורציה את המעטים שסייעו ליהודים ומנסה להתעלם מן הרבים שסייעו לגרמנים - מקל מאוד על מכחישי השואה לומר: כשם שאמירותיו לגבי הפולנים אינן נכונות, כך גם אמירותיו לגבי הגרמנים.
על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בראש ממשלת ישראל, ועוד באחד כזה שמזכיר שוב ושוב את השואה כסיבה למדיניותו הנוכחית.
בנימין נתניהו צודק: השואה מחייבת את המופקדים על ביטחון ישראל להבטיח ששום אויב לא יוכל לאיים להשמיד את העם היהודי, בישראל ומחוצה לה. היטלר השמיד יהודים בגז, חסן רוחאני ועלי חמינאי רוצים לעשות זאת באטום. השנאה של הנאצים ליהודים הייתה פתולוגית וחסרת מעצורים, בדיוק כמו השנאה של האירנים לישראל. אבל דווקא בגלל זה, אסור בתכלית האיסור לנתניהו לומר דברים מהותיים שאינם עומדים במבחן העובדות ההיסטוריות.
כזכור, זו לא הפעם הראשונה. בזמנו ייחס נתניהו למופתי חאג' אמין אל-חוסייני חלק משמעותי ביוזמה להשמיד את יהודי אירופה. במקום לתקן את עצמו, הוא התחפר עוד יותר באמירה השגויה והמסוכנת הזאת, עד שאנגלה מרקל הבהירה בפומבי: זה אנחנו, לא המופתי. כי נתניהו, כמו נתניהו, לא מסוגל להגיד בפשטות "טעיתי"; הוא תמיד צודק.
והוא תמיד צודק גם בעיני חסידיו השוטים. ראיתי אתמול (יום ה', 5.7.18) תגובות המאשימות את יד ושם בשמאלנות ומסבירות בכך את ההודעה החריפה וחסרת התקדים שהוציא המוסד נגד דבריו של נתניהו. הבנתם? מי שלא בסדר איננו מי שאמר דברים חסרי בסיס, אלא מי שהעמיד אותם על דיוקם. והרי מי שמעז לומר משהו נגד נתניהו, חייב להיות שמאלן בעל אג'נדה פוליטית ומטרה ברורה - להפיל את המלך בנימין הראשון.
תראו לאיזו הזניה הגיע השיח הציבורי שלנו בכלל וסביב נתניהו בפרט. אי-אפשר לדבר על עובדות; הן לא מעניינות איש. אי-אפשר לנהל דיון ענייני; איש אינו מוכן להשתתף בו. זה או שאתה בעד נתניהו או שאתה נגדו; או שאתה ימין או שאתה שמאל. ואפילו השואה, שהשיח סביבה אמור להיות הרגיש ביותר והמכבד ביותר, נופלת קורבן לעידן ה"פוסט אמת".
יכול להיות שנתניהו באמת טעה
בתום לב בהודעה האומללה הזאת. יכול להיות שיש אינטרסים חשובים מול פולין שעליהם חשב. יכול להיות שהוא סתם מרגיש בנוח לצידו של מתיאוש מורבייצקי, ראש הממשלה שהדיח השבוע שליש משופטי בית המשפט העליון. הכל יכול להיות. מה שלא יכול להיות, הוא שתישאר על-כנה הודעה בחתימתו של ראש ממשלת ישראל, הכוללת סילופים היסטוריים בוטים.
זוכרים את תמונות תאי הגזים שהביא נתניהו לאו"ם? תהיו בטוחים שבקרוב יימצאו מי שיעלו על במות ברחבי העולם, ינופפו בהודעה עליה הוא חתום ויגידו: תראו אלו שטויות, תראו איך היהודונים הללו משקרים, תראו כיצד ראש הממשלה שלהם ממציא סיפורים על השואה, ותסיקו לבד את המסקנות. אם הייתי מכחיש שואה, הייתי שולח היום מברק תודה לראש ממשלת ישראל.
