X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
'יםהגדול' [צייר: דוד טרטקובר]
חזרה לימי התום
ידוע כאמן, גרפיקאי (נ' חיפה, 1944; חתן פרס ישראל, 2002) דוד טרטקובר איכפתי ולוחמני שגייס את קולמוסו להעברת תפיסת העולם שלו, שהיא בעיקרה אנטי מלחמתית, אנטי ממסדית, נגד שחיתויות ובעד אהבת הארץ. כך עלה מהתערוכה הרטרוספקטיבית המקיפה שהוצגה במוזאון ת"א בשנת 2017. והנה כאן פן אחר לגמרי של האמן המכונה "טרטה": תמונות נאיביות, ילדותיות של מפת א"י. חזרה לימי התום. מה פשר השינוי הזה?
עמוד השער, ציור של סול סטיינברג, הנערץ ע"י טרטקובר [צילום: צייר: סול סטיינברג]

סדרת הציורים 'ים הגדול' של האמן דוד טרטקובר בגלריית צדיק (רח' שמעון הצדיק, יפו) מבוססת על מפה סכמתית מתחילת המאה ה-19, המיוחסת לגאון מווילנה וצוירה על-ידי תלמידיו.
במפה המקורית של הגר"א 'חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה' סומנו נחלות שבטי ישראל על-פי חזונו של הגר"א שמעולם לא הגיע לארץ ישראל, ע"פ גבולות ההבטחה שנמסרו לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.
"בסגנון תם, פשוט וישיר, בצבעי מים, דיו ועלי זהב על נייר, שחזר הגר"א את ארץ ישראל כך שהנחלים, הנהרות, הימים וההרים היוו גבולות טבעיים לשבטים. הבתים צוירו בסגנון אירופי, הערים הגדולות כאגרופים והערים הקטנות כמגרות. טרטקובר לוקח מחזונו של הגר"א את התום והישירות, את כיוון המפה מזרחה, את תפיסתה הגאוגרפית המיתית, ומערב אותם עם דימויים המעסיקים אותו תדיר. צבר, בית עם רעפים אדומים, שביל ושדרת ברושים, טנק, עץ דקל ועב אדומה המרחפת על פני השמים, מסמנים מחדש את מפת הגבולות החדשה של עם ישראל שכבר לא מחולק לשבטים. נאמן לשיבוש, ים כנרת וים סוף מתאחדים, מים המלח מזדקר ארמון רב תפארת, הירדן לא נשפך לכנרת ונהר פרת נשפך ליםהגדול.
הים הגדול, הוא הים התיכון, כביר וכחול, בתחתית הפריים, הוא הגבול היחיד המדויק המשותף למקור, להשראה ולמציאות, ומכאן שמה של התערוכה. מודע לפלפולים ההיסטוריים על-אודות גבולותיה הלא מסומנים של ארץ ישראל מתקופת המשנה ועד ימינו, וכלאחר ייאוש מחוסר התוחלת לגיבוש גבולות אנושיים למדינת ישראל, מאמץ טרטקובר את ההתיילדות והתום בצבעי עפרון על גבי נייר, מצייר פנטזיה פסטורלית כל כך לא מתקבלת על הדעת, שהיא נוטלת את העוקץ מוויכוח פוליטי-משיחי וממקדת את תשומת הלב ביםהגדול". (מדברי האוצרת, חנה קומן)
מאחר שטרטקובר מעדיף לדבר רק בעזרת המכחול, ומתמצת את התערוכה במשפט "אפשר גם בלי פוליטיקה" ו"כל אחד יבין לפי הבנתו", הוזמנו לשיח גלריה זלי גורביץ, פרופסור לאנתרופולוגיה ואריאל תשבי, אוצר מדור מפות ארץ-הקודש במוזאון ישראל כדי ללבן היבטים ביצירתו.
לדברי גורביץ זוהי ילדותו השנייה של "טרטה". כמעגל החיים, הוא חוזר לציור הנאיבי, הטהור, הילדותי, ומזדכה על ההתרסה הפוליטית של תקופת חייו הקודמת.

מה זו מפה

הדברים לא כל כך פשוטים. מפה הייתה תמיד ענין של פרשנות, שכן מטבעה היא כיווץ של המציאות, ולא המציאות עצמה. גם כיום המפה מוגשת בקנה מידה ולא תמיד הדבר חופף את האמת. בעבר הדבר היה יותר בולט. ציירי המפות תארו את "הנוף" כפי שאותה תקופה הבינה. אז חשבו שהים הגדול, או הים האחרון (הים התיכון), הוא גבול העולם ואחריו יש רק מפלצות. מבחינה אמנותית, העריכו את המפות הללו על-פי מורכבות ציורי המפלצות. אצל טרטקובר אין גבולות, אין מפלצות. הוא התנער מהנושאים שעסק בהם בעבר, התנער ממפלצות כמו פוליטיקאים, ביבי, שרון. לעומת השחור והאדום ששלטו בעבודותיו בתקופה ההיא וביטאו זעם ואלימות, עכשיו אלו עפרונות שרבוט בצבעי פסטל רכים, תכלת, ירוק, ואולי עננה אחת אדומה.
בעבר התייחסו המפות בעיקר למזרח, לאוריינט, מכאן המושג אוריינטציה, התמצאות במרחב. בסיפור המרגלים בתנ"ך מדובר על "כתיבת הארץ". הקרטוגרפיה (קרטא), היא מפה, מלשון ניפוי. היא מסננת, מגמתית, ולכן לעיתים קרובות גם היא פוליטית ומשמשת להעברת מסרים. במפות רבות, גם בדתות אחרות, ירושלים היא לב המפה, לב העולם.

"כל אחד רשאי להבין ולפרש כרצונו"

טרטקובר ממעיט לדבר. מי שגייס את קולמוסו להעברת תפיסת העולם שלו, שהייתה בעיקרה אנטי מלחמתית, אנטי ממסדית, נגד שחיתויות ובעד אהבת הארץ, מדבר עכשיו בשפה אחרת, רכה וילדותית. למרות זאת הבחנתי בתופעה מעניינת בציורו: נהר פרת כלול במפת הארץ. לשאלתי האם יש כאן אמירה. כלומר, האם הוא סבור שגבולות המדינה צריכים להגיע עד נהר פרת, כמו בארץ המובטחת, ענה: "כל אחד רשאי להבין ולפרש כרצונו".
ולעניין סגנונו אמר כי הוא מושפע מאוד מהאמן והגרפיקאי היהודי סול שטיינברג יליד בוקרשט שהיגר לארה"ב במלחמת העולם השנייה ועיצב במשך עשרות שנים את עמוד השער של השבועון האמריקני "הניו-יורקר". סגנונו ייחודי, מלא הומור, עוקצני, וניתן להבין באמצעותו מה טרטקובר מחפש באמנותו.
טרטקובר הציג לאחרונה במוזאון במוסקבה בחסות מדינת ישראל. כרזות בגנות פוליטיקאים מכהנים, ביניהן ראש הממשלה, לא הוצגו, כמובן.

מתוך ספרו של דוד טרטקובר, כרזות על ביבי ובן גוריון [צילום: דוד טרטקובר]
תאריך:  07/07/2018   |   עודכן:  07/07/2018
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות מרגלית מולנר גויטיין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
רשימות קודמות
אלעזר לוין
קריירה חדשה לאיש הנדל"ן הוותיק שבין היתר עמד בראש מפעלי המלט "נשר"    נבחר לנשיא מועדון עסקים ותיק ויוקרתי    מטרתו - לשקם את המועדון    הקים מפעל בטון מוכן בירדן ודאג למלאי מלט לענף הבנייה
איתמר לוין
כאשר ראש ממשלת ישראל אומר דברים חסרי יסוד בנושאים מרכזיים הקשורים לשואה, הוא מקל על מכחישיה לטעון שגם אמירות אחרות בנוגע אליה אינן אמת    תראו לאיזו הזניה התדרדר השיח הציבורי שלנו
איתמר לוין
הפרקליטות היא הגוף החזק ביותר במדינה, כי הוא עושה מה שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה ולמי שהיא רוצה. הוראות של בית המשפט העליון עוברות לה מעל הראש, החלטות של בתי משפט אחרים הן המלצות בלבד, אנשיה מבצעים שוב ושוב עבירות אתיות ואולי אף עבירות פליליות. ככה זה כאשר בראשה עומד שקרן כרוני והיא זוכה לגיבוי של היועצים המשפטיים ובג"ץ. ובכל זאת, ניתן לשנות משהו - אם השופטים והשרה איילת שקד יקחו את המושכות לידיהם
טובה ספרא
כוחם של ליקויי החמה והלבנה לשבש את שגרת חיינו. המתח ימשיך ללות אותנו, קופסת הגפרורים נמצאת ליד חבית חומר הנפץ. נסו לשמור על שליטה עצמית, כדי למנוע תאונות. אל תאמינו למה שאתם שומעים. ארועים לא צפויים ישפיעו גם על השווקים
אלי אלון
על גבעה רמה, צפונית לקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל, מול שער הכניסה הראשי לקיבוץ, משתרע יער חביב, אלמוני יחסית ולא מוכר, ועל כן אין פלא שמספר מבקריו בסך-הכל לא גדול    נא להכיר: "יער שריד"
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il