"משרתם של שני אדונים", העולה בתיאטרון בית ליסין, היא קומדיה מבריקה וקולחת, השופעת הברקות בימוי ומשחק מעולה. המחזאי האיטלקי הנודע, קרלו גולדוני, כתב אותה בשנת 1745 ואולם הדמויות בהצגה לבושים בגדים עכשוויים, למעט תלבושות גרוטסקיות, ומצוידים אפילו בטלפון נייד ובמוצרים מעלי-אקספרס. הבמאי אודי בן-משה, הצליח ללהטט עם להקת השחקנים המצוינת והתוצאה היא קומדיית מצבים פרועה בסגנון הקומדיה דל'ארטה, שבה השחקנים מצוידים בכישרון של זריזות גופנית, הומור חזותי והשתוללויות קלות על הבמה. העלילה מספרת על טרומפלדינו, משרת מובטל הזוכה לקבל ביום אחד שתי הצעות עבודה משני אדונים נפרדים. כל אחד מהם מעורב בעלילה רומנטית ואחד מהם הוא בכלל בחורה מחופשת למאפיונר, אחיה שנהרג, והמגיעה לחפש את אהובה, שהוא האדון השני שטרם יודע עליה. המשרת מצליח לתמרן בין השניים וליישם את משימותיהם ואולם בדרך הוא מבלבל בין הדברים ונחלץ, אך בקושי. אנו פוגשים גם את קלאריסה המבקשת להינשא לבחיר ליבה סילביו, אך בדרך צץ לו מאהב מן העבר. לבסוף, התסבוכת מותרת ואפילו המשרת מוצא את אהובתו, המשרתת של אחד מגיבורי העלילה. ההצגה כבר עלתה מספר פעמים בעבר בתיאטראות ישראל ואפילו הופקה כקומדיה ידועה שנשענה על אותה עלילה עם אלי יצפאן בבית ליסין. כוכב הקומדיה הוא יניב ביטון בתפקיד טרופלדינו, המתפרע על הבמה, עושה סלט מכל מרכיבי ההצגה ולבסוף יוצא גיבור הערב. תשואות מיוחדות מגיעות לו על ביצוע נהדר של זריזות ידיים בקטע הגשת המנות במסעדת הפונדק. יניב הוא שחקן נהדר, אקרובט, פעלולן, אצן ומשחקו הוא מקסים. לירון ברנס המצוין מגלם את פלורינדו ארטוזי, האדון הראשון של המשרת ומשחקו הוא מוצלח מאוד. תמונה בלתי נשכחת היא הסצנה שבה הוא מדובב שיר אהבה אופראי ידוע, הופעה וקטע בלתי נשכחים. יובל ינאי המעולה מגלם את פנטלון, מאפיונר ואביה של קלאריסה שמתמודדת עם שני חתנים המשחרים לה. יובל הוא כישרוני ומשחקו הוא מוצלח מאוד. קטעי התסרוקת על פדחתו הם שנונים ומצחיקים. סיון ששון מגלמת את באטריסה רספוני, המחופשת לאחיה, המאפיונר שנהרג. סיון מגלמת את התפקיד באורח מוצלח ויפה והיא חיננית ומגישה משחק נעים ונהדר. אופיר וייל כעורך-הדין ד"ר לומבראדי, אביו של החתן סילביו, מגיש משחק מופלא ונהדר. אופיר הוא אחד משחקני הקומדיות המעולים ביותר בארץ. משחקו הוא רב רושם ומבוצע נפלא. התלבושת המכפילה את ממדיו והשפם המגוחך, תורמים להופעתו המוצלחת. יותם קושניר כסילביו מגיש משחק מצוין ובכל תמונה מתווספים תחבושת או גבס על גופו ומעוררים גיחוך וצחוק עז. משחקו הוא מצויין. יעל שטולמן מגלמת את קלאריסה בתו של פנטלון המתמודדת עם החתנים ומשחקה חינני, נעים ויפה מאוד. יעל היא כישרונית ובעלת פוטנציאל רב. גל דורנפלד ועדי זאק מגלמים ברוב כישרון את המלצרים והסבלים. הם מגישים משחק מוצלח במיוחד, אותנטי, שזור באקרובטיקה וזריזות ידיים. שירן הוברמן כמשרתת, המובילה את העלילה, גונבת פה ושם את ההצגה והיא ראויה לתשואות חן מיוחדות. שירן היא שחקנית מעולה ומשחקה הוא נפלא ואפילו מרגש. הבימוי של אודי בן-משה הוא מעולה והתוצאה היא קומדיה רבת חן, הזויה ומצחיקה הראויה לימות החום העונתי. הברקות הבימוי שלו הן מוצלחות במיוחד. קטעי השירה המדובבת, במקומות הכי פחות מתאימים לשיר - הם תענוג תיאטרלי. סבטלנה ברגר עיצבה תפאורה יפה שמורכבת בעיקר מדלתות נפתחות ונסגרות. אורנה סמורגונסקי עיצבה תלבושות מקסימות. אסף רוט אחראי למוזיקה הנהדרת. זיו וולושין עיצב את התאורה שיש לה מקום מיוחד בעלילה. אריאל וולף עיצב את התנועה המקסימה. הנוסח העברי הוותיק של ניסים אלוני הוא קולח ועכשווי.