לא רבים יודעים, כי הקיר המערבי של בניין אגף הכספים של רכבת ישראל ששוכן במתחם רכבת חיפה מזרח, מהווה למעשה את קיר החומה המזרחי של בית קברות הפרטי (חלקת קבורה) של משפחת אל ח'ליל, משפחה מוסלמית עתירת נכסים ובעלת השפעה ואחת המשפחות החשובות בעיר חיפה בשלהי המאה ה-19, ובתחילת המאה ה-20. בין הקבורים בבית קברות משפחתי זה, אב המשפחה, מוסטפא פאשה אל ח'ליל, שכיהן כראש העיר הרביעי של חיפה בין השנים 1903-1885 ובנו, איברהים אל ח'ליל שכיהן כראש עיריית חיפה בשנים 1913-1911. בית הקברות של משפחת אל חליל הוא במידה רבה סוג של בית קברות "סודי" שרבים, כולל טיילים ותיקים לא מכירים אותו. כתבה זו באה לעשות היכרות עם בית קברות לא נודע זה. ביקרתי בימים אלה בבית קברות משפחתי זה. הוא קטן ממדים, שטחו הוא כ-25 מטרים על 40 מטרים (הערכה), והוא, כאמור, מוקף חומה ושער. חומתו הדרומית גובלת עם רחוב חטיבת גולני וחומתו המזרחית גובלת, כאמור, עם בניין אגף הכספים של רכבת ישראל. יש בו כ-20 קברים. חלק ניכר ממצבות הקברים בו, מפוארות ומעוטרות בתבליטים וכתובות וניכר ללא ספק כי כאן קבורים אנשים נכבדים ובעלי ממון. בין הקבורים בבית קברות משפחתי זה, כאמור, אב המשפחה, מוסטפא פאשה אל ח'ליל, שכיהן כראש העיר הרביעי של חיפה בין השנים 1903-1885 ובנו, איברהים אל ח'ליל שכיהן כראש עיריית חיפה בשנים 1914-1911. האב ובנו קבורים בצמד קברים מפוארים הניצבים במרכזה של חלקת הקברים המשפחתית, ובסמוך להם נשות המשפחה ובני משפחה נוספים.

מוסטפא פאשה אל ח'ליל

אב המשפחה, מוסטפא פאשה אל ח'ליל, היה דמות היסטורית חשובה בתולדות העיר חיפה ובעל קשרים רבים בקרב הציבור היהודי בעיר ובקרב השלטון הטורקי, שהעניק לו את תואר הכבוד 'פאשה'. מוסטפה אל ח'ליל נולד למשפחה ערבית מוסלמית בכפר לאם (מושב הבונים כיום). במסגרת עיסוקו כסוחר תבואה וגבינה, הגיע לחיפה ורכש בעיר ובאזור שטחי אדמה גדולים, ובהמשך הפך גם לחוכר מיסים של השלטון העות'מאני. לאות הוקרה ולאור עליה במעמדו קיבל מן השלטונות העות'מאניים את התואר פאשה. אל-ח'ליל בנה ביתו, בית גדול ומפואר, על גבול העיר העתיקה של חיפה בקרבת השכונה היהודית חארת אל-יאהוד. הבית קיים עד היום והוא וסביבתו נקראים: "מתחם אל-פאשה" (מדרום לשד' הפלי"ם). במשך כ-18 שנים, בין השנים 1903-1885, כיהן מוסטפא פאשה אל ח'ליל, כראש העיר הרביעי של חיפה. במסגרת תפקידו כראש העירייה דאג לשיפורים רבים בחזות העיר: הוא בנה בקרבת ביתו את "חמאם אל-פאשה" שהיה בית מרחץ ציבורי לתושבי העיר, דאג לשיפור חזות מסגד אל-ג'רינה, ועוד. מוסטפה היה בקשרי ידידות עם הקהילה היהודית ששכנה בקרבת מקום מגוריו, נהג לבקר אותם בימי חג ופעל כבורר בסכסוכים בין היהודים והמוסלמים. בתו פאטמה הייתה נשואה לחסן שוכרי שכיהן פעמיים כראש עיריית חיפה, בנם של פאטמה וחסן שוכרי סוהיל נישא לציפורה ארבל נכדתו של מנשה מאירוביץ. מוסטפא אל חליל, נפטר בסוף מלחמת העולם הראשונה ונקבר בחלקת הקבורה של משפחתו שליד תחנת הרכבת חיפה מזרח. על שמו רחוב בחיפה, רחוב "חמאם אל-פאשה" הממוקם סמוך לבית בו התגורר.

אברהים אל-ח'ליל

בנו של מוסטפא, איברהים אל-ח'ליל, (1877 - 1937) כיהן אף הוא כראש העירייה בין השנים 1913-1911. בשנים שלאחר כהונתו כראש עיר שימש איברהים אל ח'ליל כראש האגודה המוסלמית בחיפה והיה דמות מרכזית בחיים הציבוריים הערביים בעיר. בתקופת "המרד הערבי הגדול" הביע התנגדות לשביתות וההתפרעויות ומעשה הטרור ותבע לנקוט יד קשה כנגד הפורעים. כפי הנראה בשל דעותיו המתונות והתנגדותו לפעולות הטרור של המרד הערבי נרצח בספטמבר 1937 על-ידי קיצוניים מוסלמים. בשבת בבוקר 4 בספטמבר 1937 בשעה 08:15 ישב אל-חליל ברחוב חמאם אל-פאשא בקרבת ביתו, בחברת ידידו אחמד מרד מזכיר האגודה המוסלמית בחיפה. לפתע, הגיחו שני ערבים שהיו לבושים ככפריים, וירו לעברו חמש יריות, כדור אחד פגע בזרועו והשני בחזהו. איברהים הובהל לבית חולים עבר ניתוח ועירוי דם, אולם הרופאים לא הצליחו להצילו והוא מת בצהרי השבת. הרוצחים הצליחו להימלט מהמקום. מסע הלוויה של אל-ח'ליל יצא מביתו, ארונו הועבר למסגד אל-ג'רינה ומשם לחלקת הקבורה של המשפחה הנמצאת מול כיכר פייסל. במסע ההלוויה השתתפו אלפי אנשים מכל העדות בחיפה. בראש התהלוכה צעדה פלוגת שוטרים ארץ ישראלית. בישיבת מועצת העירייה שהתקיימה ב-14 בספטמבר לאחר שאברהים אל-ח'ליל נרצח הציע דוד הכהן, שהיה אז מ"מ ראש עירית חיפה, לשנות את שמו של רחוב חמאם אל-פאשה ולקרוא לו על שם הנרצח. ההצעה, כך מדווח בעיתונות, התקבלה אבל בסופו של דבר עד היום לא מומשה.