מול הכניסה הדרומית הראשית לכפר חב"ד, כ-500 מטרים צפונית מזרחית לצומת כפר חב"ד, פזורים בלב שדות חקלאיים, כארבעה מבנים נטושים ושוממים . מהו סיפורם?
החולפים בכביש ירושלים הישן מול הכניסה הדרומית הראשית לישוב כפר חב"ד, אם יביטו לצד הצפוני של הכביש, ודאי יבחינו במספר מבנים ישנים הפזורים בשדות החקלאיים הסמוכים לכביש. המרחק בין מבנה למבנה הוא בסביבות 900 מטרים ואולי קצת יותר. סמוך כמעט צמוד לכביש מצויים שני מבנים נטושים וקצת יותר צפונה מהם ניצבים שני מבנים ישנים נוספים, אף הם נטושים ושוממים. ייתכן שיש מבנים נוספים בשדות צפונה יותר. סיירתי בין כמה מהמבנים, סיקרן אותי לדעת מהו עברם ההיסטורי, מתי הוקמו ולמה שימשו. מעניין האם המבנים הנטושים מול הכניסה לכפר חב"ד נחקרו אי-פעם על-ידי היסטוריונים. צילמתי כמה מהמבנים והעליתי לפיסבוק בצרוף בקשה מהגולשים הידענים, למידע על-אודותיהם אם ידוע, אולם התשובות שקיבלתי לא היו מספקות ולא נתנו תשובות חדות מלוות באסמכתאות לשאלות הנוגעות לעברם ההיסטורי של מבנים אלה, כמו למשל מתי הוקמו ועל-ידי מי, ולמה שימשו במשך השנים.
כנראה מדובר בבתי פרדס מה שכן ברור, שמדובר במבנים שנבנו לפני קום המדינה, כנראה בתקופת השלטון הבריטי אי-שם בשנות ה-20, ה-30 אולי תחילת שנות ה-40. באחד המבנים ראיתי סימנים לקיר כורכר דבר שמצביע אולי כי היה במקום מבנה מהתקופה העותומאנית. הערכה הרווחת והסבירה כי מדובר במבנים שהיו חלק משטח הכפר הערבי אל-ספירייה ששכן במקום (היכן שכיום כפר חב"ד) ושימשו בתי פרדס-בתי אריזה לפרדסים ולבוסתנים מסביב. המבנים שימשו מקום שהות ולינה של עובדי ושומרי הפרדס, וכן לאחסנת ציוד וסחורה. הערכה זו מתבססת על העובדה כי בכל האזור מסביב לכפר בית דג'ן (כיום בית דגן), ממשמר השבעה ממערב בואכה כפר חב"ד במזרח, השתרעו פרדסים שהיוו את ענף הגידול החקלאי העיקרי באזור. הפרדסים היו שייכים לרוב לעשירי יפו, לוד ועוד. ועיבדו אותם תושבי הכפרים באזור. בתקופה שלפני קום המדינה שכנו כידוע באזור כפרים ערביים כמו בית דג'ן (כיום בית דגן), אֶל-חֵ'ירִיָּה (צומת מסובים), א-ספירייה (כפר חב"ד), כפר עאנה וסאקיה (אור יהודה).
אביגדור הירשפלד תלמיד מקווה ישראל כותב לי: "כתלמיד במקווה ישראל בשנת 1947, אני זוכר שכל האזור היה נטוע בפרדסים ומבנים דומים היו משמשים בתי אריזה של הדרים".
מדריך הטיולים איציק סלוני כותב לי, כי המבנים מול כפר חב"ד היו "בתי חווה חקלאים של פרדסי ובוסתני עשירי יפו לוד וגזר (מוסלמים ונוצרים) הבריטים סילקו אותם למעשה והשתלטו עליהם כחלק ממחנה סרפנד. אותם סוחרי יפו העשירים מכרו את האדמות ליהודים וברחו לבית לחם".
המבנים לאחר קום המדינה לאחר קום המדינה בשנות ה50 ה-60 ואף ה-70, הועבר הטיפול והעיבוד של פרדסי כפר חב"ד לידי חברה לעיבוד פרדסים ומטעים ישראלית. המבנים הנטושים כיום שכנו בין הפרדסים או לידם וכנראה שימשו את עובדי הפרדס. עם השנים נעקרו רבים מפרדסי כפר חב"ד והאזור בשל אי-כדאיות כלכלית והעדפת נדל"ן והמבנים בתוך הפרדס, לפחות חלקם, נותרו עד היום. יצוין כי מבני פרדס מסוג אלה שמול כפר חב"ד ניתן לראות בשפלת החוף באשקלון ועוד למעשה בכל האזור שמרמלה ועד אשקלון פזורים בנייני חווה של "אפנדי" שננטשו בעת מלחמת השחרור. ולכן הם לא מתועדים, אלא אם היו אירועים בסביבתם.
המבנים ההיסטוריים מול הכניסה לכפר חב"ד אינם מוכרזים לפי מיטב ידיעתי כמבנים לשימור וסביר להניח כי יהרסו במוקדם או במאוחר. מאוד תמוה שעומדים מספר מבנים ישנים בני 90 שנה ויותר במרכז הארץ בסמיכות אחד לשני, נטושים ושוממים ואין כמעט איזכור של מחקר היסטורי אודותיהם. אני מניח שמישהו חקר אי-פעם מבנים אלה ובאי אלה ארכיונים אולי מצוי חומר מורחב ומקיף יותר על מבנים אלה. אם מישהו מבין הקוראים, ובמיוחד מופנים הדברים להיסטוריונים וחוקרי ארץ ישראל, יודע פרטים נוספים על-אודות המבנים ההיסטוריים שליד הכניסה הדרומית לכפר חב"ד, מוזמנים לשתף וליידע במדור תגובות שליד כתבה זו.
