כיום, כאשר כבר אי-אפשר להסתתר מפני האויב המפעיל לווינים שהכול חשוף בפניו, החל בארה"ב תהליך שמטרתו ללכוד את לוויני התצפית או האיום ההתקפי ולחסל את יכולות האויב. מוזר ככל שזה עלול להיראות, את התהליך הזה לא המציאו האמריקנים אלא דווקא הראש היהודי של צעירה ישראלית מוכשרת, מהנדסת במקצועה, שהגתה רעיון שאיש לא חשב עליו לפניה. אז קראו לה ענבל בירן, והיא הייתה סטודנטית בטכניון שלמדה הנדסה כימית במסגרת העתודה האקדמית.
מי שיודע מה זה לווין ואיך הוא פועל - שיקום. איש לא קם, ולכן דרוש הסבר קצר. לווין הוא גוף שמימי המקיף גוף שמימי אחר. לווין מלאכותי הוא גוף מעשה ידי אדם ששוגר למסלול סביב גרם שמיים כלשהו. עם תחילת שיגורם לחלל של לווינים מלאכותיים על-ידי האדם בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20, הלכה ותפסה משמעות הלווין המלאכותי את מקומה של המשמעות הכללית של המונח לווין, כיום במושג "לווין" הכוונה היא בדרך כלל ללווין מלאכותי,
הלווינים המקיפים את כדור-הארץ, והם רבים מספור, נמצאים במסלול נמוך מעל פני האדמה (LEO - Low Earth Orbit) מקיפים את כדור-הארץ, החל מגובה של 300 ק"מ ועד לגובה של 2000 ק"מ. לווינים כאלה מקיפים את הכדור הכחול שלנו כל 90-120 דקות. לווינם מסוגלים לשאת בקרבם אמצעי תצפית או נשק התקפי ואפילו גרעיני.
גבוה יותר ממרחב המסלול הנמוך מצוי מסלול לוויני בינוני והוא התחום המתחיל בגובה 2000 ק"מ ומגיע ל-36,000 ק"מ מכדור-הארץ. זמן ההקפה של לווינים בתחום זה הוא בין שעתיים ל-24 שעות.
לווינים במסלול הגבוה יותר הקרוי גיאוסטציונרי. מוצבים בגובה כ-36 אלף ק"מ מעל קו המשווה. בנקודה זו משך זמן ההקפה שלהם שווה למשך זמן ההקפה של כדור-הארץ סביב צירו, ולכן הם ייראו למתבונן מכדור-הארץ כעומדים בנקודה קבועה. תכונה זו מהווה יתרון כאשר נדרש לספק שירות קבוע ורציף: האנטנות הקרקעיות שמתקשרות עם לווינים מכוונות באופן קבוע אל הלווינים הנמצאים בנקודה קבועה ביחס לקרקע.
עם תום לימודיה בטכניון נישאה ענבל לרופא צבאי בשם.
יצחק קרייס1. לאחר נשואיה החלה ענבל לשרת במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. במקביל למדה באוניברסיטת תל אביב לתואר שני במינהל עסקים אותו סיימה בהצטיינות. בשנת 2006 יצאה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) כעמיתת מחקר בפרויקטים לפיתוח טילים. כשחזרה לישראל מונתה לראש פרויקט פיתוח הטיל "חץ 3" שהוא טיל נגד טילים שנועד ליירט טילים בליסטיים בחלל.
בשנת 2010 לאחר שזכתה בפרס היזמות הטכנולוגית מטעם הכנס הבינלאומי לחלל עלה בדעתה רעיון חדשני לפיתוח מיירט מתקדם להגנה מפני טילים. היא תיארה כך את הפרויקט שפיתחה "זו חוצפה של מדינה קטנה לעשות דבר שעוד לא נעשה, ולנהל פרויקט של מעצמה. מספר המדינות שמפתחות דברים מטורפים כאלה זעום".
כאשר נודע לזרועות הביטחון בארה"ב התחום הייחודי שבו מתמחה ענבל הם החליטו "להתלבש" עליה. הוכחה לכך אפשר למצוא בעדותו בקונגרס של גנרל פטריק אוריילי, ראש התוכנית האמריקנית להגנה מפני טילים, שאמר כך: "התכנון של הטיל החכם חץ 3 מתקדם יותר מכל מה שאנחנו עושים בתוכניות הטילים נגד טילים שלנו בארצות הברית".
זו הייתה מחמאה מקצועית מכובדת שככל הנראה השפיעה על המשך דרכה של ענבל. כיום היא מקדישה חלק נכבד מזמנה לשהות במדבריות בארה"ב בהם קיימים מתחמי ניסויים ופיתוח מערכות למלחמה נגד טילים. בישראל היא בינתיים סגנית מנהל מפעל חלל של התעשיה האוירית. וזה רק בינתיים. כנראה שהטילים שהיא מפתחת עוד יישאו אותה עד מעבר לאופק.
