מדי שנה לקראת יום כיפור, עולות וצצות שלל עצות שונות ומגוונות הקשורות בארוחות המפסקת ושבירת הצום. היות שהעם היהודי הגיע ממוקמות שונים ברחבי הגלובוס, בעלי סוגי אקלים שונה לגמרי ועם מיני מזונות שונים שהיו זמינים לכל מקום, כאשר הניידות והמשלוחים היו נדירים יותר, מתקבלות המלצות שונות ואולי אף סותרות.
היהודים צמים מזה דורות רבים, כל אחד כמנהג בית הוריו, האחד מתחיל את הצום בארוחה של מספר מנות ואחר בארוחה מצומצמת יותר. כולם פועלים כנראה נכון, לפי מה שמתאים לכל אחד ואחד באופן אישי.
ישנם הרי אנשים אשר מסתפקים במעט מזון ונתונים כל כולם לרוחניות של אותו יום ומבחינתם זה הנוהג הנכון ביותר עבורם. ישנם אנשים שנוהגים לאכול ארוחות כבדות עתירות שומן וכפי הנראה הם יודעים נכון מה מתאים לגופם ופעילותם. היות שמדובר בארוחה אותה אוכלים בשעות מוקדמות יחסית של היום, הרי שאין שום בעיה עם העובדה שהארוחה כבדה. הנוכחות של שומן במרכיבי הארוחה, תורם לעיכוב בהתרוקנותה של הקיבה ובכך תורם לתחושת שובע ממושכת.
ההמלצות הכלליות כגון: להמעיט במלח במזון ובקינוח מתוק מדי על-מנת למנוע תחושת צמא, גם הן טובות כחלק מנוהל הצום. בעניין ארוחת "שבירת הצום", גם כאן איש איש ומנהגו. יש הנוהגים לשבור את הצום בטבילת לחם בשמן, בעיקר הספרדים הירושלמים או הטורקים. ישנם הנוהגים לאכול מאפה מתוק עם משקה חם, ישנם אלה המוסיפים גם תוספת של אלכוהול כלשהו, ויש הנוהגים לשבת לארוחה גדולה כעבור שעה מול אלה שיסתפקו במשקה ומאפה בלבד. הכל תקין.
