גולש? זה רק מרק. את הנזיד לא תמצאו. נהר הדנובה החוצה את העיר הוא חוויה בערב, כשאתה שט בספינה לאורך הנהר, וכל הארמונות, ובנין הפרלמנט הגדול והיפה בעולם נוצצים בזהב אורותיהם, ומהווים גיבורי הסיפור של מראה העיר הקסומה, בירת האימפריה לשעבר. העיר ששימשה אתר הצילומים של הסרט "מפיסטו" (1981) בבימויו של אישטוואן סאבו. הצועד ברחובות העיר ההומים צעירים מכל אירופה, רואה כנסיות המצוירות ומעוטרות בתוכן לא פחות יפות מכנסית הוותיקן ברומא. כך הכנסיה בבודה לזכרו של המלך הראשון של הונגריה, מאטיאש. וכך כנסית סן אישטוואן בפשט. העיר עשויה מצרוף שתי ערים - בודה, שהיא העתיקה ופרושה על הגבעה, ו-פשט, העיר החדשה. ובאמצע נהר הדנובה, על האי מגריט - מרחצאות הספא המפורסמים בעולם. שדרת אנדש מרהיבה. רחוב הקניות הפופולרי וואצ׳י אוצה ממקד אליו את רוב התיירים. יש בסופו מקום לרכישת הנקניקים ההונגרים שרבים משתגעים אחריהם, וכן התבלינים ובראשם הפפריקה הנודעת. לשם לא הגענו בשני הביקורים שהיינו, אבל לבטח נגמע עוד מיופיה של העיר ועינוגיה בעוד ועוד ביקורים. המוזאון הנקרא "הגלריה הלאומית ההונגרית מהווה חלק מהארמונות שעל הגבעה. יצירות האמנות שבו מפתיעות ומרהיבות. כמו האמנים הרוסיים מהתקופה המקבילה לרנסנס האיטלקי, ואינם ידועים במערב, כך האמנים ההונגרים עדיין לא נודעו בעולם. מה שהופך את הביקור במוזאונים שלהם למרתק וחוויתי. הכל בם מחולק למחלקות לפי התיארוך, כך אפשר לדלג על העתיקות, ולהתמקד במאות התשע עשרה-עשרים שהן המרהיבות ביותר ביצירתם. מספר המקומות לתיור כה רב, שביקור אחד לא די בו אם רוצים לבלוע הכל. הגשרים, המוזאונים, כיכר הגיבורים, גלגל הענק, חיי הלילה הפעילים מאד, קונצרטים, הופעות רוק - אין סוף לאפשרויות. ברחוב המסעדות - כולו מסעדות. והמחירים - חצי מהארץ. השירות בהן - כדבאי. בכל מסעדה מנגנים בערב תזמורות או פסנתרנים/זמרים. אנו הצטיידנו במדריך ישראלי בעברו, ונסענו עמו ל"ברך הדנובה" בצפון הונגריה, ובדרך עצרנו לביקור בכמה מקומות מעניינים כמו עיירה שבה מצוי מוזאון המרציפן ובו פסלים מדהימים ממרציפן, ושפע חנויות מזכרות שהתיירים כה אוהבים. הנופים של הקאנטרי של הונגריה שהזמן כמו נעצר בם, המזג הטוב של המקבלים אותך בעיירה בדרך, בסתם גלידריה, שהגלידה שלה עם המרציפן הייתה הטובה שטעמנו אי-פעם - כל זה מלבב. נכון, נשבינו בקיסמה של בודפשט, ללא שיהיה לנו שמץ של רקע משפחתי, מלבד הידע על תולדות היהדות המפוארת שהייתה שם ונכחדה כולה בתוך 3 חודשים לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. זאת באדיבותו של קסטנר שתרמית הרמיה שלו ש"רק מעבירים אתכם למחנה עבודה סמוך לגבול" שכנעה אותם להיענות בשקט לפינוי. השימור ברובע היהודי של בית הכנסת המפואר ביותר באירופה, כמו גם מראה בתי הרובע היהודי של אז, גם אם חלק מהבתים מתפוררים בחיצוניותם, עדיין מהווים עדות לכך שהארכיטקטורה של העיר מעמידה אותה במקום ראשון מכל ערי אירופה. זהו רק שמץ ממכלול החוויות. רק אליה וקוץ בה: ההונגרים יודעים רק הונגרית. לא אנגלית ולא ציפורים. אולי מכיוון שכל משכיל ובעל מקצוע נטש לכיוון המערב. לסיכום: הכל נפלא. צריך רק להגיע אליה. בודפשט - עוד נחזור ונשוב אליך.