הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה ת"א נוסד בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-20 והוא אחד המוסדות הוותיקים לחינוך מוסיקלי בארץ, ופועל עד היום למרות קשיים, משברים וטלטלות לא פשוטות שחווה בשנות קיומו.
במסגרת אירועי "בתים מבפנים" - סופשבוע של בתים פתוחים בתל אביב-יפו (20-22.9.18) פתח הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה של תל אביב ע"ש לין ותד אריסון ברחוב לואי מרשל 25 בת"א את שעריו לסיורים ולהרצאות על ההיסטוריה של הבית ושל הקונסרבטוריון. במקום הוצגה תצוגה המתעדת את ההיסטוריה של הקונסרבטוריון מאז היווסדו בתחילת שנות הארבעים של המאה ה-20 ועד היום. כמו-כן הרצתה באירוע הסופרת ומתעדת ההיסטוריה שרי גל על ההיסטוריה של מבנה בית הקונסרבטוריון, "בית העולים" ברחוב שטריקר.
כתבה זו, בא לספר סיפורו ההיסטורי של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בת"א ומתבססת על ההרצאות, המידע והנתונים שנמסרו באירוע "בתים מבפנים" 2018.
ראשיתו של קונסרבטוריון בתל אביב בשנות ה-40 הראשונות של המאה ה-20, התארגנה קבוצת מוסיקאים במטרה להקים קונסרבטוריון בתל אביב. חברי הקבוצה מנו שישה מוסיקאים: הוויולן עדן פרטוש, הצ'לן ד"ר לסלו וינצה ורעייתו הפסנתרנית אילונה וינצה-קראוס, המלחין אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', הכנר לורנד פניבש ואחותו הכנרת, ואליס פניבש-רוזנברג. כל השישה הם יוצאי הונגריה ועל כן כונו "החבורה ההונגרית".
מוסיקאים אלה הגיעו לארץ ישראל ערב מלחמת העולם השנייה בעקבות פניית הכנר ברוניסלב הוברמן להצטרף לתזמורת הסימפונית הארץ ישראלית. בנוסף להיותם בעלי שם עוד באירופה כמבצעים נחשבו גם מורים טובים, ומספר התלמידים שביקשו ללמוד אצלם הלך וגדל, ולא ניתן היה להסתפק בשיעורים בדירה הפרטית. עלה ונוצר הצורך להקים אכסניה שתרכז את המורים ואת התלמידים תחת גג אחד ומסגרת אחת. המוסיקאים "התל אביבים" פנו ל"קונסרבטוריון הא"י למוזיקה בירושלים, וזה נענה לבקשתם לפתוח סניף בתל אביב.
לפני מונחת מודעה ובה מודיע "הקונסרבטוריון הארץ ישראלי (הא"י) למוזיקה בירושלים", על פתיחת סניף בתל אביב ב-1 באוקטובר 1945. במודעה נמסר, כי החלה הרשמת תלמידים לשעורי נגינה שיינתנו במקצועות הבאים: פסנתר, כינור, צ'לו, חליל, חצוצרה, בס ואקורדיון, פגוט, קלרינט. במודעה מופיעה גם רשימת מורי הקונסרבטוריון החדש שיפתח ולהלן שמותיהם: " .א. וינצה-קראוז, א. בודור, ר. גוילי, א. פניבש, ל. פניבש, א. פרטוש ד. הופמקלר, ד"ר ל. וינצה, א. טפליץ, ו. ברייר, א. הניגסברג, א. רודש, צימרמן".
הקונסרבטוריון בתל אביב פעל בגימנסיה "שלווה" ברחוב רנ"ק 5 ת"א. וכלל במסגרתו את "האקדמיה הישראלית למוזיקה בתל אביב". במקום התקיימו לימודי מוזיקה לצעירים עד גיל 18 ולימודים אקדמאים לבוגרים. הלימודים התקיימו בשעות אחר-הצהריים והערב, במקלט, במרתף ובמספר חדרי לימוד שהוקצו על-ידי הגימנסיה. ב-1945 נרשם הקונסרבטוריון לפי החוק העות'מאני כאגודה עצמאית.
ב-1973-1951, עקב הגידול במספר התלמידים עבר הקונסרבטוריון לבית ספר "תחכמוני" ברחוב לילינבלום 7 בתל אביב. בין השנים 1980-1973 הפעילות הלימודית של הקונסרבטוריון עברה לבית ספר "הר נבו" ברחוב הר נבו 6 בתל אביב. מחסן הכלים של הקונסרבטוריון וספריתו נותרו בבית ספר תחכמוני והנהלת המוסד שכנה ברחוב באזל 18.
כבר בשנת הלימודים הראשונה למדו בקונסרבטוריון 88 תלמידים אותם לימדו 18 מורים. בשנה השנייה כבר למדו 120 תלמידים בהדרכת 25 מורים, מחציתם חברי התזמורת הפילהרמונית. שכר המורה נקבע בהתאם לרמת התלמיד - משתיים וחצי עד שלוש ושלושת רבעי לירות א"י - ונקבעה הבטחת שכר מינימום של 72 לירות לשנה. שכר הלימוד הספיק בדוחק לקיום המורים, אולם גם כך התקשו תלמידים רבים לעמוד בו. ההנהלה דאגה לכך שרובם יקבלו מלגות, ומורים רבים נרתמו למאמץ ותרמו זמן עבודה ואפילו כסף, מהמעט שהיה להם, לקרן המלגות.
סניפי הקונסרבטוריון בתחילת שנות ה-60 הגיע מספר התלמידים בקונסרבטוריון ל-כ-1,000 תלמידים. הגידול במספר התלמידים והמורים חייב לעיתים הפעלת סניפים והעתקת חלק מהפעילות למבנים נוספים. לאורך השנים פעלו סניפים במקומות הבאים: בשנים 1972-1951 בבי"ס "דיזנגוף" ברח' דיזנגוף 221 בתל אביב. בשנים 1981-1969 נפתח סניף נוסף של הקונסרבטוריון בבי"ס "אילנות" ברח' גרונימן 11 ברמת אביב, ובין השנים 1981-1979, פעל סניף בביס "רוקח" שבשד' החי"ל 29 בשכונת יד-אליהו תל אביב כמו נפתחו סניפים ברמת גן וסניף ברמלה (הנתונים והתאריכים נמסרו באירוע "בתים מבפנים").
1966 - פיצול בקונסרבטוריון בתחילת שנות השישים הועלה רעיון שהקונסרבטוריון יהפוך לחלק אינטגראלי מאוניברסיטת תל אביב שהייתה אז בראשית הקמתה. התומכים ברעיון מחוגי הקונסרבטוריון טענו כי כך יזכה הקונסרבטוריון להכרה, מעמד, שכר תנאים כמקובל, וכן לבית מודרני ולאולם קונצרטים במתחם האוניברסיטה. אולם הרעיון לא יצא לפועל, ואחרי דיונים ממושכים החליטה אוניברסיטת ת"א שלא לקבל את הקונסרבטוריון כגוף, אלא רק לקלוט חלק מתלמידיו ומוריו ולשלבם במגמת מוזיקה אקדמית של האוניברסיטה. בשנת 1966 האקדמיה הישראלית למוזיקה בת"א שפעלה כאמור במסגרת קונסרבטוריון ת"א, נפרדה מהקונסרבטוריון והפכה לחלק אינטגראלי מאוניברסיטת תל אביב ועברה לשכון בקמפוס האוניברסיטה ברמת אביב.
באתר הבית של הקונסרבטוריון מספרים, כי "הייתה זו מכה קשה לקונסרבטוריון שפוצל ואיבד חלק מתלמידיו, חלק ממוריו והרבה ממעמדו האקדמי והציבורי. הצוות נחצה, והמורים שנשארו בקונסרבטוריון הרגישו עלבון ונחיתות לעומת אלה שצורפו למגדל השן. הקונסרבטוריון נותר עם הבעיות הכרוניות: ללא בית ראוי, ללא ביטחון וללא תנאים סוציאליים לצוות, אולם למרות כל זאת וחרף הקשיים המשיך קונסרבטוריון תל אביב לפעול. בסוף שנות ה-60 מונה למנהל הקונסרבטוריון הצ'לן מנחם מאיר (בנה של
גולדה מאיר) הוא כיהן בתפקיד עד פרישתו בשנת 1980 לערך.
"בית העולים" הופך למשכנו של הקונסרבטוריון בשנת 1980, נבחרה לתפקיד מנהלת הקונסרבטוריון, דניאלה רבינוביץ' בוגרת הקונסרבטוריון, בתו של המלחין מנחם אבידום חתן פרס ישראל למוזיקה. לא מעט ביוזמתה של דניאלה, החליטה עיריית תל אביב יפו להקצות ולהעמיד לרשות הקונסרבטוריון סוף-סוף מבנה קבע, לאחר שנות נדודים רבות בהן פעל כדייר משנה במוסדות חינוך שונים ברחבי העיר תל אביב. המבנה שנבחר לשמש כמשכן קבע לקונסרבטוריון היה מבנה היסטורי "בית העולים" הישן ששכן ברחוב שטריקר פינת לואי מרשל, שעמד באותן שנים עזוב ומוזנח. המבנה ההיסטורי שנבנה בשנים 1936-1937, כלל שלושה מבנים בצורת ח', תוכנן בידי האדריכל יעקב מטריקון ונבנה על-ידי "קרן היסוד" ונועד לקלוט כ-200 עולים.
בשנים 1940-1938 פסקה כמעט לגמרי העלייה והמבנה נותר ללא שימוש. בדצמבר 1940 הוסב המבנה לבית חולים כירורגי לשעת חרום ואחד מאגפיו שימש כבית החלמה לצוותי האוויר הבריטיים. ב-1944 נפתח במבנה, בית חולים ממשלתי קבוע-"בית חולים הירקון". ב-1953 חדל הבית לשמש כבית חולים והועבר לרשות הוועד למען החיל .במקום פעלה עד 1970 אכסניית החיילים "קיריתי" .שנים הרבה עמד המבנה מוזנח ללא שימוש. בסוף שנות ה-70 חזר הבניין לרשות עיריית תל אביב. האגף המערבי (רחוב ברנדיס) הוקצה לשירות הפסיכולוגי של עיריית תל אביב-יפו. והאגף המזרחי ברחוב שטריקר 19 הוקצה החל מתחילת שנות ה-80 לקונסרבטוריון תל אביב.
סוף-סוף לקונסרבטוריון בית משלו כדי להכשירו למשכן הקבע של הקונסרבטוריון עבר האגף המזרחי של "בית העולים" ההיסטורי ברחוב שטריקר, שיפוץ יסודי, בתמיכת קרן תל אביב לפיתוח. השיפוצים נמשכו כשנתיים בין השנים 1982-1980. עד סיום השיפוצים פעל הקונסרבטוריון במבנה ברחוב בצלאל 8 בתל אביב .
ב-1982,לראשונה מאז נוסד, ולאחר 37 שנות נדודים בהן פעל הקונסרבטוריון כדייר משנה במוסדות חינוך שונים ברחבי העיר תל אביב והפעיל סניפים ברמת גן וברמלה, התחיל הקונסרבטוריון לפעול ממשכנו החדש מבית משלו בית קבע ברחוב שטריקר 19 בתל אביב.
בתחילת שנות ה-80 מנה הקונסרבטוריון כ-160 תלמידים ועם המעבר לבית קבע חל גידול משמעותי במספר התלמידים ובהיקף הפעילות החינוכית והמוסיקלית, נפתחו מסלולי לימוד ומחלקות נוספות והמקום הפך צר מלהכיל והתעורר הצורך בהרחבת הבית. בסיוע תרומה כספית גדולה של תד אריסון ואשתו לין נחנך בשנת 1988 אודיטוריום חדיש. וכעבור שנה ב-1989 הוקם המרכז למוזיקה קאמרית ובהמשך נבנתה במבנה קומה נוספת ונפתחה ספריה. ב-2004 נבחר לתפקיד מנהל הקונסרבטוריון קוסטין קנליס אוליאר.
מבנה חדש לקונסרבטוריון ואז כשנדמה היה כי הקונסרבטוריון הגיע סוף-סוף לבית קבע משלו ולא ייאלץ לנדוד עוד, התגלו בשנת 2004 סדקים רבים בקירות הבניין ובדיקה הנדסית קבעה כי המבנה "שוקע", לא בטיחותי ועלול להתמוטט על יושביו. לאחר התייעצויות ודיונים הוחלט להרוס את המבנה הקיים ולבנות במקומו ועל חורבותיו מבנה גדול וחדש לקונסרבטוריון. הבנייה נמשכה כ-4 שנים לערך בין השנים 2012-2008. לאורך תקופת הבנייה פעל הקונסרבטוריון במבנה הישן של סמינר לוינסקי (בית ספר עירוני ה') ברחוב בן יהודה 193 בתל אביב.
מלאכת התכנון של הבניין החדש הופקדה בידי משרד לרמן אדריכלים (רפי לרמן ממתכנני הבניין החדש הלך לעולמו לפני מספר חודשים במאי 2018). הבניין החדש נפתח בשנת 2012. הוא כולל אודיטוריום בעל איכות אקוסטית גבוהה ובו כ-320 מקומות ישיבה לערך. כיתות וחדרי חזרות, אולם הופעות קטן ובו 90 מקומות ע"ש רן ברון, הכולל אולפן הקלטות. רן ברון, בנם של השופטת
ענת ברון ואיש העסקים
גבי ברון, היה מוסיקאי מחונן תלמיד הקונסרבטוריון שנהרג בפיגוע במועדון מייק'ס פלייס בתל אביב באפריל 2003.
נציגת משרד לרמן אדריכלים, האדריכלית מיכל קלי-גוטמכר, ערכה לבאי אירוע "בתים מבפנים" סיור מודרך בבניין על כל אגפיו. המבנה הוא בעל חלונות שקופים גדולים לאורך מפלסיו המחדיר בשפע אור טבעי לבניין, משדר קלילות ושקיפות. אזורי התנועה במפלסים השונים פונים בשקיפות מרבית אל הרחבה הציבורית של הבניין ברחוב לואי מרשל. ואכן מפינות הבניין נשקפת רחבת הגן של הבניין במלא הדרה. הכניסה הראשית לקונסרבטוריון, שהייתה בעבר מרחוב שטריקר, עברה לרחוב לואי מרשל 25. ברחבת הכניסה החדשה בינות עצי פיקוסים, הוקם גן פתוח ובו מדשאה ובריכת דגי נוי. באחרונה הוצב ברחבת הקונסרבטוריון, פסל פרי יצירתו ועיצובו של האמן ארמן (ארמנד פרננדז), אחד מחשובי הפסלים הצרפתיים. הפסל מורכב מצ'לואים המונחים בצורה מעוגלת בשורות.
