פרשת "מעבר הגבולות" של ראש לשכת עורכי הדין,
אפי נוה, ממשיכה להעסיק את הקהילה המשפטית גם היום, עם מגוון פרשנויות ודעות מומחים על הפליליות-היעדר הפליליות של המעשה, המוסריות, השאלות האתיות והמשמעותיות וכן שאלת השאלות - האם הוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו הציבורי כרגיל.
כשמדברים על החשדות והחקירה נגד ראש לשכת עורכי הדין חייבים לזכור, ולהזכיר, כי מדובר בחקירה ולא בהרשעה, ויתכן בהחלט שהחקירה תסתיים בלא כלום; אך גם נקודת המוצא הזאת לא מבטלת את הצורך להמשיך לשאול את כל השאלות הקשות - ואלה רק נערמות מדי יום. במרכזן של כל השאלות מהדהדת יותר מכל השאלה מה עמד בלב המעשה שביצע נוה? מה הייתה המטרה שהובילה את אחת הדמויות החזקות בזירה המשפטית לפעול בניגוד לנהלים (לכל הפחות) ובניגוד לחוק לכאורה (את זה החקירה תאמר), במקום שנחשב לקודש הקודשים של מערך האבטחה בישראל? תשובה ברורה לשאלה הזאת אין.
נצמדו בשער, המעשה תועד במצלמות כידוע, יציאה מישראל או כניסה אליה מתאפשרת באמצעות פתקית עם ברקוד המונפקת לנוסע עם החתמת דרכונו. עם הצגת הפתקית לקורא האלקטרוני שניצב בצמוד לשערי היציאה והכניסה, נפתח השער והנוסע רשאי להמשיך לדרכו. על-פי החשד, נוה והנוסעת שנלוותה אליו, סטודנטית למשפטים בת 28, נצמדו האחד לשנייה ועברו בשער יחד. זאת, באמצעות פתקית אחת שהונפקה לנוה, לאחר שרק הוא החתים את דרכונו. כפי שעולה מתמלילי חקירתו של נוה, השניים ביצעו מעשה דומה הן ביציאתם מהארץ והן בחזרתם. גורמים המכירים את החקירה מספרים כי המעשה תועד במצלמת האבטחה של נתב"ג, ונוה נאלץ להודות בביצוע מעשה.
בתגובותיו טען נוה, כי מדובר בעניין הקשור לסכסוך גירושים קשה בו הוא מצוי בימים אלה. מקורביו הוסיפו, כי הסיבה למעשיו היא חשש שלו ממעקב של חוקרים פרטיים אחר יציאותיו לחו"ל, וכי היא נוגעת להליך הגירושים שעובר.
את התשובה האמתית לשאלה מה אפי נוה ניסה להסתיר, וממי, כנראה שרק הוא, וקומץ אנשי סודו (ואולי גם החוקרים), יודעים. ובינתיים, הוויכוחים על השאלה האם המעשה שנעשה הנו פלילי או לא מצויים בעיצומם.
נוה חשוד בעבירות על חוק הכניסה לישראל, הקובע, בין היתר, כי "לא ייכנס אדם לישראל ולא ייצא ממנה, בין שהוא אזרח ישראלי ובין שאיננו אזרח ישראלי, אלא באחת מתחנות הגבול שקבע שר הפנים בצו שפורסם ברשומות, ולאחר שהתייצב שם לפני קצין בקורת הגבולות או בקר גבולות והציג לפניו דרכון, תעודת מעבר או תעודה אחרת שהוציא למטרה זו שר הפנים, בני-תוקף".
כך, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, כניסה או יציאה מהארץ מתאפשרות רק באמצעות התייצבות באחת מתחנות מעבר הגבול ועם הצגת דרכון בתוקף (למעט חריגים שבחריגים, כמו למשל בעלי דרכון דיפלומטי וראש הממשלה). עוד קובע החוק, כי מי שעובר על חוק זה דינו עד שנת מאסר אחת.
מבדיקת "
גלובס" עולה כי מקרהו של נוה חריג. בעוד שבמקרים קודמים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט מי שעובר עבירה על חוק הכניסה לישראל הוא מסורב כניסה או יציאה, שוהה בלתי חוקי או אדם המנסה להבריח סמים - הרי שנגד האישה שהתלוותה לנסיעתו, אזרחית ישראלית בת 28, לא עומד איסור כניסה או יציאה מישראל, והיא גם לא חשודה שבציעה בעבירה נוספת כלשהי.
בפרקליטות המדינה מתקשים למצוא תקדים מנחה בעניינו של נוה, על-אף שנוה הודה במעשים המיוחסים לו לאחר חקירה קצרה בלבד.
בנוסף לעבירות על חוק הכניסה לישראל נחקר נוה בחשד לקבלת דבר במרמה.
לדברי עו"ד מומחה לפלילים, כל גורלו הפלילי של נוה תלוי בשאלה אם נוה התכוון לקבל "דבר" במרמה. "השאלה היא מה הוא התכוון לקבל? חייבת להיות סיבה להעביר אדם את הגבול מבלי שהוא יחתים דרכון. ההסבר שהוא נמצא בהליך גירושים וחושש ממעקב זה לא הסבר מספק. סתם לא מעבירים אנשים בלי דרכון. השאלה אם הייתה כוונה לרמות, ולמה? יכול להיות שלא הייתה כוונה לרמות ויכול להיות שיש הסבר פשוט, למשל שהיא לא מצאה את הדרכון שלה באותו רגע. עד שלא תהיה פה חשיפה של כל הסיפור, חסר חלק משמעותי בפאזל".
"הסיפור מנופח מעבר לכל פרופורציה"
אחד ממקורביו של נוה, שהנו עו"ד פלילי בולט, אמר ל"גלובס", כי "הוא לא ניסה להסתיר כלום" ו"אין פה שום סיפור" ו"מדובר בקשקוש מקושקש שיסתיים בלא כלום". לדברי אותו עו"ד, העבירה המיוחסת לנוה על-פי חוק הכניסה לישראל כלל לא רלוונטית לסיפור. "מעולם לא הועמד לדין אדם על העבירה הזה כשהוא חוקי ומותר לו להיכנס לארץ. מדובר בעבירה לא ברורה מתוך חוק שנועד למנוע כניסת מסתננים לארץ, ואין כאן שום קשר לכניסה של מסתננים. זה לא חוק שנועד לטפל במי שיכול להיכנס לארץ".
מייחסים לו גם קבלת דבר במרמה.
עו"ד פלילי: "אפשר לומר קבלת דבר במרמה על-מנת לקבל יתרון בהליך משפטי מול אשתו, אבל זה מצריך יצירתיות וקפיצת מדרגה לא ריאלית. זו יצירתיות יתר. כל העניין בפרשה הוא טכני, ותוך חודש לכל היותר תיסגר החקירה הזאת בלא כלום. נוה מתמודד בימים אלה עם תיק גירושים מלוכלך, ויכול להיות שהוא הרגיש רדוף. אין פה שום עניין פלילי, והסיפור מנופח מעבר לכל פרופורציה".
עוד מוסיף אותו עו"ד מקורב לנוה, כי "מעולם לא הועמד לדין אדם על-פי חוק הכניסה לישראל, כאשר הוא יכול להיכנס באופן חוקי לארץ. אז מה יתחילו דווקא בנוה? הוא גם לא נכנס בעצמו בלי להחתים דרכון אז מה יעשו? יעקמו את החוק בשביל להעמיד אותו לדין? אני חוזר - התיק הזה ייסגר הרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים".
לא כולם מסכימים עם הניתוח הזה. חלק מעורכי הדין אומרים ל"גלובס" כי גם ללא תקדים על הפרקליטות להגיש נגד עו"ד נוה כתב אישום. זאת, לאור הוראות החוק, מעמדו הציבורי של נוה וכן העובדה כי מצופה מראש לשכת עורכי הדין שלא לפעול כפי שפעל כשניסה להערים על מערך ביקורת הגבולות בנתב"ג, ולו בשל מעמדו הציבורי הרם ותפקידו כעו"ד, וכן לאור כך שנוה בצע פעמיים את אותה עבירה, במחשבה תחילה וביודעין.
רבים מבכירי הקהילה המשפטית חברים אישיים של נוה, או פשוט מחבבים אותו, והוא זוכה לתמיכה מקיר לקיר. אך לא רק חבריו יוצאים להגנתו. גם פרקליטים מוכרים וגורמים שבעבר היו מוכרים וידועים כאויביו אמרו ל"גלובס" כי אין שום סיבה להעמיד את נוה לדין משמעתי.
ואולם, גם אם שמים בצד את השאלות על הפליליות של המעשה, נדמה ששאלת המוסר, האתיקה ואף הנראות הציבורית לא יכולים להיות מטואטאים כל כך בקלות אל מתחת לשטיח. מי שעומד בראש לשכת עורכי הדין אמור לשמש דוגמה ומופת לציבור עורכי הדין, ומי שנחשד, הודה ותועד עובר מעשים פליליים לכאורה - לא יכול לעשות כן. אישיות משפטית בכירה אמרה ל"גלובס" בעניין זה, כי "ברור לגמרי שמדובר במעשה שלא ייעשה. ככל שמה שדווח באמצעי התקשורת נכון, מדובר במהלך שמהווה הטעיה כלפי גורמי בדיקת הגבולות. ראש לשכת עורכי הדין מואשם בהטעיה, בשעה שעורכי הדין נלחמים גם כך על הדימוי הציבורי שלהם. מצופה מראש לשכת עורכי דין שכל התנהגות שלו תשקף אמת. כשמדובר על עו"ד, התנהלות אישית היא דבר מרכזי. אנשים סומכים על דבריו והצהרותיו. אם אכן כך היו הדברים, נשמטת הקרקע מתחת לעיקרון הבסיסי הזה. אם יוכח שההטעיה כזאת אכן נעשתה ולא
בתום לב, יש להדיח את נוה, ללא קשר להיבט הפלילי של הפרשה".
נזכיר, כי ביום שני נחשף ב"גלובס", כי עמותת אומ"ץ פנתה לנוה בדרישה כי ישעה את עצמו מתפקידיו הציבוריים כראש לשכת עורכי הדין וכחבר הוועדה למינוי שופטים. נוה עצמו הודיע אתמול, כי אם החקירה נגדו לא תסתיים עד מועד התכנסות הוועדה בחודש הבא הוא לא ישתתף בדיונים, אך להערכתו עד אז הסיפור יהיה מאחוריו.
באופן מפתיע, רבים בקהילה המשפטית טוענים כי הדרישה מנוה להשעות עצמו מהווה "הגזמה פראית", וכי שוב הציבור הישראלי מבקש לחרוץ דין ולהעניש בענישה לא מידתית אדם שלא הורשע בדבר. תומכיו של נוה אף מגדירים זאת כרדיפה אישית של מי שנחשב לאחת מהדמויות החזקות בעולם המשפט וטוענים, כי מדובר בניסיון נואש להפיל את נוה. לגישתם, אם ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, החשוד בשוחד במספר פרשיות ושבעניינו המלצת משטרה הקובעת כי יש להעמידו לדין, יכול להמשיך בתפקידו ולקבל החלטות הרות גורל לא פחות מאלה שבסמכותו של נוה - ברור שגם נוה יכול להיוותר בתפקידו לעת עתה.
החשוד הפעם: עורך הדין מספר 1 פרופ'
עודד מודריק, שופט בדימוס ומרצה באוניברסיטת אריאל, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, מסביר כי בשלב הזה - בו רב הנסתר על הגלוי - יש לחכות עם חריצת דין והשעיית נוה מתפקידו. "אנחנו לא יודעים מה הוא עשה, האם הוא אחראי. זו עבירה או לא עבירה? אולי זו עבירה משמעתית אולי זו התנהגות שהיא לא מכובדת למי שהוא עורך דין?".
לדברי מודריק, למרות שמדובר בפרשה בה חשוד "עוה"ד מס' 1" וחבר הוועדה לבחירת שופטים, בעבירה על חוק הכניסה לישראל, בשלב זה "מוצדק שעו"ד נוה לא ישעה את עצמו מתפקידיו". לעומת זאת, מוסיף השופט מודריק, כי החלטתו של נוה, שלא ישתתף בכינוס הבא של הוועדה לבחירת שופטים (הקבועה ל-23 בנובמבר) כל עוד אין הכרעה בעניינו, היא "החלטה נכונה מבחינה ציבורית ודוגמה טובה להתנהלות ציבורית נכונה". לדבריו, "אין בזה הודאה באשמה וזו גם לא השעיה מהתפקיד".
בנוגע לפן המשמעתי, מציין השופט מודריק כי יכול להיות שהפעולה שביצע נוה היא עבירה משמעתית, אך כזו שבסוף היא לא תגרור את השעייתו או סילוקו מהלשכה. "יש הרבה עבירות שעורכי דין עוברים שלא באופן אוטומטי מביאים לסילוקם מהלשכה", מסביר מודריק. "נכון שלא מדובר בעוד עו"ד מתחיל, אלא כזה שמכהן כיו"ר הלשכה, וממנו מצפים יותר, אך עדיין אין לקבוע מסמרות לפני שברור מה בכלל קרה פה".
הזירה המשמעתית-אתית תלונה: "פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת" ומה קורה בזירה המשמעתית, האתית, המוסרית? לאחר שהעלינו אתמול ב"גלובס" את השאלה מדוע לא נפתח הליך משמעתי כנגד עו"ד נוה על-ידי לשכת עורכי הדין, הגיש אתמול (ג') עו"ד חוסאם מועד, סגנו של עו"ד נוה בלשכת עורכי הדין תלונה לוועדת האתיקה של מחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, בדרישה לשלול את רישיונו של נוה ולהוציא אותו משורות הלשכה. זאת, לטענתו, בשל פגיעה בכבוד המקצוע והתנהגות שאינה הולמת עורך דין. עוד ציין חוסאם בתלונה לוועדת האתיקה כי הנוסעת הינה בת זוגו של נוה וסטודנטית למשפטים, ולפיכך יש לראות בקשר בין השניים ניצול יחסי מרות "בהיבט המוסרי". לטענת מועד, קיימת פסיקה של בית המשפט העליון התומכת בדרישתו, אפילו אם לא יוגש כתב אישום נגד נוה, ומחייבת את נוה לפנות את מקומו ל-20 חודשים לפחות.
על-פי נוהלי ועדת האתיקה של מחוז תל אביב בלשכת עורכי דין, תוך 14 ימים מהגשת התלונה יהיה על הוועדה להחליט בדבר המשך הטיפול בתלונה.
הפנינו ללשכת עורכי הדין את השאלה מי יטפל בתלונה המשמעתית נגד נוה, אך עד סגירת הגיליון לא קיבלנו תגובה לכך.
