בתנועה הרפורמית ובתנועה הקונסרבטיבית שוקלים להרחיב את פעילותן לצד הימני של המפה הפוליטית, לאחר שנוכחו כי הן משויכות בדעת הקהל לצד השמאלי והליברלי של המפה הפוליטית במגוון סוגיות פוליטיות וחברתיות, בהן היחס ללהט"ב, ההזדהות עם הפלשתינים, פתיחת עסקים בשבת, הנהגת נישואים אזרחיים, מלחמה ברבנות הראשית, ביטול ההפרדה בכותל המערבי, התנגדות לחוק הלאום ועוד.
שתי התנועות סבורות כי המשך ההזדהות שלהן עם השמאל עלול לפגוע ביכולתן להגיע לחלקים רחבים יותר בציבור החילוני והמסורתי, ומציעות לבחון אסטרטגיות לפילוח השוק שעשויות להביא להתרחבות התנועות, ולהבאת "בשורתן" למגזרים חדשים בחברה. הקונסרבטיבים עושים זאת חלקית כבר היום, בין היתר באמצעות הכינוי "התנועה המסורתית" בו הם קוראים לעצמם. קשה להניח שהתנועות הפרוגרסיביות יחלו להשמיע עמדות המזוהות עם הימין האידיאולוגי, אך ייתכן שיימנעו מאמירות המזוהות באופן מובהק עם השמאל או יעטפו עמדות שמאל בעטיפה ציונית-לאומית או לכל הפחות יימנעו מהשמעת אמירות המזוהות באופן מובהק עם השמאל.
בישראל מונות התנועה הרפורמית והתנועה הרפורמית גם יחד 10,000 איש בסך-הכל, וגם זאת על סמך דיווחיהן (4,500 רפורמים ו-7,500 קונסרבטיבים), שמידת האמינות אינה ברורה. אולם בלהטוט סטטיסטי, המסתמך על הזדהות כביכול עם עמדות המיוצגות בידי תנועות אלה, נופח מספרם ל-597 אלף עד 800 אלף - כמעט פי 80-60! במסמך, שחובר ע"י דן פפרמן עבור המכון למדיניות העם היהודי, נעשה ניסיון פתלתול להסביר את הפער בין הנתון הגרנדיוזי של 800,000 בסקר לבין העובדות.
במסמך נטען לתזוזה משמעותית כביכול בפרדיגמה השולטת בהבנת זהותם הדתית של חילוניים ומסורתיים, ובלשונם (לא נגענו): "בעבר נהגו רבים מהישראלים לציין כי 'בית-הכנסת שאליו אינני הולך הוא אורתודוקסי'. כלומר, באופן מסורתי תפסו הישראלים את הנוהג האורתודוקסי כביטוי האותנטי היחיד ליהדות, גם אם לא קיימו אותו או קיימו אותו באופן חלקי בלבד. כיום, מספר הולך וגדל של ישראלים חילונים ומסורתים 'אינם מבקרים בבתי-כנסת רפורמים וקונסרבטיבים'. כלומר, התנועות הליברליות משמשות כאלטרנטיבות לגיטימיות ולעיתים אף עדיפות".
במסמך, המתיימר לבחון את מצבן ומעמדן של התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית בישראל, מודים ארגונים אלה כי ההזדהות עימם כביכול לא תורגמה להצטרפות המונית לשורותיהם, אך מעריכים כי "כבר בעתיד הקרוב, 30-20 אחוזים מכלל היהודים החילוניים והמסורתיים יראו בזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי אופציה לגיטימית ואותנטית לא פחות ואף יותר מהאורתודוקסיה". אין זה מן הנמנע כי מדובר במחקר, שתכליתו נועדה להרגיע את תורמי המיליונים להפצת משנת הרפורמה בישראל, על-מנת להוכיח להם כאילו יש תמורה ו"יהיה בסדר", אפילו שבינתיים ההצלחה "לא משהו" בלשון המעטה.
