אפשר להגיד הרבה על מכתבם של היועצים המשפטיים למשרדי ה
ממשלה נגד חוק היועצים. אפשר לומר שהוא מהווה התערבות גסה ופסולה של הדרג הפקידותי בעבודת החקיקה הפוליטית. אפשר לומר שהוא מהווה פעולה בניגוד עניינים העולה עד כדי הפרת אמונים. אפשר לומר שהוא מהווה הפרת משמעת בדמות פעילות נגד החלטות הדרג הממונה. כל זה יהיה נכון.
אני רוצה להפנות את תשומת הלב לארבע מילים בסיומו של המכתב: "לרבות פנייה לראש הממשלה". המילים הללו הן קריאה ליועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט, לסחוט באיומים את ראש הממשלה,
בנימין נתניהו. לכל הפחות זוהי מראית עין של סחיטה באיומים. וזה מוכיח שוב שחייבים להפריד את תפקיד היועץ המשפטי מתפקיד ראש התביעה הכללית.
נתניהו יודע על הצעת החוק הזאת. היא לא הייתה עוברת אם הוא היה רוצה לבלום אותה. מנדלבליט יודע על הצעת החוק הזאת. הוא הביע את התנגדותו ועמדתו נדחתה. הכדור כעת בידי הכנסת. אבל היועצים רוצים שמנדלבליט "ינקוט בכל הפעולות הנדרשות על-מנת שההצעה לא תקודם, לרבות פנייה לראש הממשלה וליתר שרי הממשלה".
מה זה "הפעולות הנדרשות"? אלו פעולות ומי בדיוק דורש אותן? ולמה צריך לציין במפורש "לרבות פנייה לראש הממשלה"? מנדלבליט, שהיה גם מזכיר הממשלה, לא יודע למי פונים באיזה עניין? הוא צריך את היועצים המשפטיים של משרד התפוצות, המשרד לשוויון חברתי ומשרד הנגב והגליל שיסבירו/יזכירו לו את זה?
ממש לא. אבל מנדלבליט הוא כידוע גם מי שיכריע האם ובאלו סעיפים יועמד לדין בנימין נתניהו. וזה מה שמעניק לפניית היועצים המשפטיים את צחנת הסחטנות. זה מה שיוצר לכל הפחות את הרושם, שהם רוצים שמנדלבליט יזכיר לנתניהו: גורלך בידי, אל תרגיז אותי במשהו שבאמת חשוב לי, אל תעשה לי בעיות עם הכפופים לי.
שיהיה ברור: אני לא חושד שמנדלבליט בכלל יהיה מוכן לשקול לחצי שנייה לפעול בצורה כזאת. הוא משרת ציבור נאמן, לא עבריין. מה שמטריד אותי זה עצם המחשבה של היועצים המשפטיים הכפופים לו, או לכל הפחות - עצם חוסר המחשבה שלהם, שגרם להם לנסח מכתב שנראה כקריאה לסחיטה באיומים נגד ראש הממשלה.
אבל אפילו אם אני חושד בכשרים, אפילו אם אני קורא במכתב מה שאין בו ומייחס לכותביו כוונות שלא עלו על בדל דעתם - המצב הזה מוכיח שחייבים להפריד את התפקידים. מעבר לכך שאין שום קשר בין תפקיד היועץ לבין תפקיד ראש התביעה, מעבר לכך שכל תפקיד זה הוא לבדו משרה מלאה ויותר, הרי שהחיבור שלהם מאפשר לכל הפחות ברמה התיאורטית שהיועץ ילחץ על הפוליטיקאים לעשות כרצונו, כדי שלא יבולע להם מידי ראש התביעה הכללית. החיבור שלהם גם עלול להוביל את הפוליטיקאים לוותר מראש או בדיעבד ליועץ, כדי שלא יבולע להם מידי ראש התביעה הכללית. זהו מצב פסול מבחינה מינהלית ומסוכן מבחינה דמוקרטית. צריך להפסיק אותו.
