למה היא לא עפה קודם?

דינה זילבר היא הדוגמה הבוטה ביותר לשכרון הכוח, לשחצנות ולשתלטנות של בכירי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה. היא הדוגמה הבוטה ביותר לפקיד שהפך את עצמו לשליט, ליועץ שהפך את עצמו למחליט. זו אותה אחת שהייתה מעורבת בניסיון להכתיב תצהיר לד"ר חן קוגל ובשקרים סביב אותה פרשה. וזו אותה אחת שכתבה תוך כדי עבודתה ספר על מקום עבודתה תוך התחנפות מַסלידה לממונים עליה. זילבר דוחפת את אפה לכל מקום, אם צריך ואם לא צריך. היא קוראת משהו על הדרת נשים - ומיד נותנת הוראות. היא אינה מנסה אפילו להסתיר את הבוז שלה כלפי הדרג הנבחר. היא מנסה לכפות את השקפות העולם שלה, במסווה של חוות דעת משפטית. למקרא ההתבטאויות הבאות שלה - וזה רק מדגם מאז הקמת הממשלה הנוכחית - השאלה היחידה היא, מדוע איילת שקד לא הרחיקה את זילבר מייצוג הממשלה הרבה-הרבה לפני התקריות של הימים האחרונים. ועוד הערה: שקד אינה יכולה לפטר את זילבר, כי כמו כל אנשי הייעוץ המשפטי והפרקליטות - יש להם חסינות בפועל שאין לשום עובד ציבור אחר, שלא לדבר על נבחר ציבור. שקד יכולה רק לבקש מהיועץ המשפטי וה'בוס' של זילבר, אביחי מנדלבליט, לפעול נגדה - ואת זה היא עשתה. רוצים להתערב מה יעשה מנדלבליט עם הבקשה הזאת? ומכאן - לציטוטים הנבחרים.

• "אם בעבר הרגשנו שמדובר בטפטופים, כעת הטפטוף הפך לגשם. יותר ויותר נושאים במדינה הופכים למופרדים... אין הכוונה לכפות אורחות חיים ליברליים על מגזרים חרדים, אנחנו רוצים באופן כנה לשלב אותם, אך המרחב הציבורי שייך לכולם וקבוצה אחת לא יכולה למחוק הישגים ארוכי שנים שהשיגה כלל החברה" (ישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה, 25.6.18).

• "אנחנו משרתי הציבור ולא קונסיליירים של השלטון. אנו מחויבים לשליחות ציבורית ועשייה מתוך תפישת נאמנות של הציבור, ולא שיקוף אינטרס נקודתי גרידא של שר או מנכ"ל" [תזכורת: קונסיליירי הוא עורך דין המשרת את המאפיה] (חשיפה במקור ראשון, 22.6.18).

• "המגמה החשובה היא העתקת מרכז הכוח השלטוני ויכולת ההכרעה המעשית בשאלות של מדיניות, מהדרג הפוליטי הנבחר לדרג הפקידותי הממונה. תהליכים אלו מתרחשים במסווה של ניטראליות ושל מומחיות אוביקטיבית, תוך עקיפת ההליך הדמוקרטי וסיכונו, מבלי ליתן דין וחשבון לציבור הרחב שגורלו נקבע בדרג הפקידותי" (שם).

• "התחום המשפטי הוא דוגמה לתחום בו שולטת שפה משלו, ההופכת נפוצה ומובנת יותר בחברה הממושפטת שלנו... לאדם מן היישוב שאינו בעל השכלה משפטית אין אפשרות אמיתית לפצחו. באופן הזה מתאפשרת המשכה של שליטת המומחים המרכזיים באופן קבלת ההחלטות. קבוצות אינטרסים אחרות, הנעדרות את הכרת הקודים הנדרשים, אינן יכולות אפילו להתחרות בתנאים שווים על אפשרות עיצוב המדיניות" (שם).

• "אנחנו בנשף מסכות. מטרת המהלך המוצע של התרת ייצוג נפרד, אינה מתן אפשרות לממשלה להיות מיוצגת, שכן היא מיוצגת ברמה הגבוהה ביותר. אנשי הפרקליטות אינם מייצגים את עמדתם הפרטית אלא את זו של הממשלה. תכלית הצעת הייצוג הפרטי היא לפגוע בשלטון החוק, ולפיה שלטון החוק קובע כל עוד שזה נוח לי.

"במקום להימנע ממהלך פסול מבחינה משפטית, פונים לעו"ד פרטי והפלא ופלא הוא מאפשר לבצע מהלך שצבעו שחור בהיר. היועצים החיצוניים אומרים שחוק ההסדרה בנוי לתלפיות, ורק היועץ המשפטי לממשלה צריך להישיר מבט ולומר: זה לא חוקי. המשפט אינו חסם בגלגלי המשילות, אלא הדלק המזין אותה" (על חוק ההסדרה, פורום קהלת, 24.10.17).

• "הפיצול של מערכת החדשות מגוף השידור יביא לתוצאות שליליות. גם במתכונת המאוחדת של התאגיד, העשייה שלו לא טריוויאלית ומאותגרת. פיצול והחלשה לא יעשו טוב, לא לתאגיד ולא למדינה" (הרצאה, 2.4.17).

• "אנו מתקשים להבין למה להחריג את החטיבה מכללי מינהל תקין. זה דוחף לפינות אפלות... ברגע שמייצרים מבנה שאחראי לתקציבי עתק, זו מתכונת לייצור השחתה ופירצה קוראת לגנב" (על הצעת החוק הפרטית בנושא החטיבה להתיישבות, ועדת החוקה, 1.12.15).

• "העובדה שסגן שר נוטל חלק בפעילות לא חוקית תוך הפרת חוק אינה מתקבלת על הדעת ופוגעת באמון הציבור בממשלה" (על השתתפותו של אלי בן-דהן בהפגנה ליד מאחז ביו"ש, 25.10.15).

• "המערכת המדינית מעדיפה לגלגל אחריות כלפי מטה אל הפקידים וכלפי מעלה אל בית המשפט, גם כאשר זה לא הכרחי. למה? זה מקומם במיוחד כאשר מצטרפת לכך מערכת של דה-לגיטימציה למערכת המשפטית שמנסה למלא את תפקידה" (פורום קהלת, 7.10.15).

• "הליך גיבוש מדיניות ממשלתית המערב את הגורמים המקצועיים הרלוונטיים באופן חלקי בלבד, כאשר את מקומם ממלא באופן אקראי נציג זה או אחר של חבר הממשלה עלול להוביל להפעלת שיקול דעת לוקה, שאינו מבוסס על כלל השיקולים הצריכים לעניין ושאינו מבטא איזון ראוי" (מכתב ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה, 16.4.15).