"אעקור מהשורש"?!

"יש כאלה שרוצים לקחת את מה שקרה ולמנף זאת לפגיעה במוסד היועץ המשפטי לממשלה - ואת זה אני אעקור מהשורש". דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, (יום ה', 8.11.18) על-רקע המחלוקת בינו לבין השרה איילת שקד בנוגע להתנהלותה של המשנה ליועץ, דינה זילבר. סליחה, אדוני: את מי בדיוק תעקור מן השורש? את שרת המשפטים? את שר החינוך שהתייצב לצידה? את שר התיירות התומך בקו שלה? אולי גם את ראש הממשלה אם יגבה אותה? או שמא את הממשלה כולה? ואולי גם את חברי הכנסת אם יסרבו לשמוע את זילבר? האם גם אני צריך להתחיל לחשוש משום שאני סבור שהשרה צודקת? האם תעקור עיתונאים אחרים החושבים כך? או שמא ארגונים שזו דעתם? את רבבות מצביעי הבית היהודי שבחרו את השרה? את מיליוני הישראלים העומדים מאחורי הממשלה הנוכחית? ואולי, אדוני, אתה רוצה לעקור מן השורש את המערכת הדמוקרטית הפרלמנטרית, בה הציבור בוחר את נציגיו לפרלמנט, שבתורו בוחר את הממשלה שתפקידה להנהיג את המדינה. ואולי, אדוני, אתה רוצה לעקור מן השורש את הפוליטיקאים ואת הפקידים שהם ממנים, ולהותיר רק את עצמך ואת חבריך המשפטנים. שהרי אם לא יהיו פוליטיקאים - לא יהיה מי שינסה "לפגוע במוסד היועץ המשפטי לממשלה". שהרי אם לא יהיו פוליטיקאים, נחיה בעולם אידילי בו הכל נחתך על-פי מוצא פיהם של המשפטנים, שהם כידוע נטולי כל דעה ציבורית, וכל-כולם נתונים רק בד' אמות של חוק ומשפט. תארו לעצמכם שהרמטכ"ל היה אומר: "כאלה שרוצים לקחת את מה שקרה ולמנף זאת לפגיעה במוסד המטה הכללי - ואת זה אני אעקור מהשורש". הדברים היו נתפסים כאיום חמור ביותר על עצם קיומה של הדמוקרטיה. תארו לעצמכם שהמפכ"ל היה אומר: "כאלה שרוצים לקחת את מה שקרה ולמנף זאת לפגיעה במוסד המטה הארצי - ואת זה אני אעקור מהשורש". הדברים היו מפורשים כאיום חמור ביותר על זכויות האזרח הבסיסיות ביותר. אבל אף רמטכ"ל אינו מתבטא כך ואף מפכ"ל אינו מתבטא כך, משום שהם תמיד יודעים את מקומם: פקידים בכירים ביותר ומוערכים ביותר - אך עדיין פקידים, שחובתם לממש את מדיניות הממשלה. לעומת זאת, היועץ המשפטי לממשלה משוכנע שזכותו לאיים על השרים, הממשלה, חברי הכנסת, התקשורת, הציבור כולו: אם תנסו לפגוע בי - אעקור אתכם מן השורש. דבריו אלו של מנדלבליט מלמדים עד כמה יכולה להגיע גבהות הלב של בכירי מערכת הפרקליטות. והם מדאיגים במיוחד, משום שהם באים מפיו של אדם ישר ונעים הליכות, משרת ציבור נאמן מזה עשרות שנים. מה שמלמד, שהמערכת שסביבו הצליחה לאלף אותו ולהפוך אותו לאחד משלה, למי שיעשה הכל - אבל הכל - כדי להגן עליה. אם צריך, הוא יכשיר שיבוש הליכים וניסיון להשפיע על עדים (פרשת תצהיר חן קוגל). אם צריך, הוא ידבר במילים חמות על פרקליט מדינה שקרן. אם צריך, הוא ייצא נגד יוזמות חקיקה של הממשלה (חוק היועצים המשפטיים). ואם צריך - הוא ישמיע איום גס ואלים, שבמדינה מתוקנת היה מוביל לפיטוריו המיידיים. מנדלבליט יודע שלא תפול ארצה שערה משערות ראשו, ולכן הוא מרשה לעצמו לדבר כך. מה יעשו לו? אי-אפשר לפטר אותו, אי-אפשר לנזוף בו, אי-אפשר להעמיד אותו לדין משמעתי. זאת אומרת: תיאורטית אפשר, אבל שם זה נשאר - קבור עמוק בספרי התיאוריה. מעבר לכך, מי יעז לגעת באדם העומד בראש התביעה הכללית, כאשר לך תדע מתי הוא עלול להידרש לענייניך? וגם אם אתה צח כשלג - כבר שמענו על תפירת תיקים. רק במדינה שהתדרדרה לכדי טירוף מערכות, יכול יועץ להשמיע איום שכזה. רק ברפובליקת בננות יכול להישמע איום שכזה מפיו של מי שבכוחו להעמיד לדין כל אדם. לא מאוחר להתנצל, אדוני. לא מאוחר לקחת בחזרה את הביטוי הזה. אבל לא נשים את כספנו על כך שתעשה זאת.