תעתועי דרוקר נגד מולכו

רביב דרוקר כשל בעלילת דם חמורה נגד שורה של אישים, ובראשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ושליחו המיוחד של ראש הממשלה, עו"ד יצחק מולכו. דרוקר ייחס להם עבירות שוחד ובגידה, לא פחות. לפי כזביו של דרוקר, נתניהו הוביל רכש של שלוש צוללות מיותרות מחברת טיסנקרופ הגרמנית, ואף סילק לשם-כך את ח"כ משה (בוגי) יעלון (שהתנגד כביכול לרכש...) מתפקיד שר הביטחון ומינה במקומו את ח"כ אביגדור ליברמן, וכל זאת כדי שבן-דודו עו"ד דוד שמרון יקבל עמלה יחד עם מיקי גנור. טיעונים הזויים אלה הופרכו עוד בטרם נפתחה החקירה. ולגבי נתניהו אפילו לא הגיעו לכלל חשד שיחייב חקירתו באזהרה. עמדנו על-כך ב-News1 בהרחבה (עלילת דם בזויה ומסוכנת, 10.11.18). והנה עתה, לאחר שכשל, מנסה דרוקר לסובב את העניינים, להעלות תירוצים הזויים, ולהשמיץ את המשטרה כאילו לא ביצעה חקירה מעמיקה כנדרש. וזה פשוט מקומם. דרוקר אף מתגולל, בחוצפה רבה, על עיתונאים אחרים שלא מקפידים, אוי למחדל, לשבחו על כזביו ועלילותיו. במאמרו בעיתון הארץ (פרשת הצוללות: חלקו של מולכו) מנסה דרוקר לתעתע בקוראים ואגב כך שותל פרטים שגויים, כוזבים ואף ומביכים, באשר לחקירת הפרשה בכלל וחלקו של מולכו בפרט. נציג להלן כמה מתעתועיו: א) חובת הדיווח - כותב דרוקר: "למולכו היה הסדר ניגוד עניינים עם משרד ראש הממשלה, שחייב אותו לדווח על כל "לקוח משמעותי" חדש של המשרד. אין ספק, שגנור הוא "לקוח משמעותי". מולכו לא דיווח". האמת/העובדות: דרוקר מנסה לתעתע - הביטוי "לקוח משמעותי" מובא לבדו במרכאות, ולא בכדי, וזאת בכוונת מכוון: לטשטש את התמונה המלאה. חובת הדיווח חלה, גם לשיטתו, כאשר מדובר בלקוח משמעותי חדש. אלא שגנור הוא לקוח ותיק מאוד של המשרד המשותף למולכו ולשמרון - למעלה מ-15 שנים; ב) חקירת מולכו-שמרון במשטרה - כותב דרוקר - "לא שהחוקרים לא רצו לחקור, הם רצו (לחקור, י.י.)... והמשטרה לא העזה לעשות חיפוש במשרד מולכו-שמרון ולהחרים את המחשבים". האמת/העובדות: דרוקר מכזב. פשוטו כמשמעו: חוקרי המשטרה הגיעו בהפתעה למשרד מולכו-שמרון עם צוות גדול. כולל אנשי מחשבים. הם דרשו ולקחו עימם קרגלים עם אוגדנים הנוגעים לכל הלקוחות שדרשו, ובמיוחד בכל הקשור לעסקי הצוללות וכלי השיט ומיקי גנור; חלק ניכר מהאוגדנים נחתמו מטעמים של חיסיון ושוחררו לאחר מכן בהסכמה ו/או באישור לשכת עורכי הדין ו/או שופט. אנשי המשטרה העתיקו מהמחשבים כל מה שהיה נחוץ ורלוונטי - מאות תיקיות ואלפי קבצים. ג) הטיעון: החקירה לא הייתה מעמיקה - כותב דרוקר - בהתייחסו להתנהלות המשטרה: "החקירה התנהלה לא פעם בידיים קשורות. לא שהחוקרים לא רצו לחקור, הם רצו". לגישתו, החוקרים לא הגיעו לממצאים הנכונים מכיוון שמנעו מהם לחקור בעניינים רגישים. בכך מכוון דרוקר כלפי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בלי להזכיר את שמו. האמת/העובדות: דרוקר שוב מכזב. פשוטו כמשמעו: החוקרים עשו ככל יכולתם, ואפילו הגזימו מאוד, בניהול חקירה אגרסיבית נגד מולכו ושמרון (המשטרה הוציאה הודעה מיוחדת המפריכה את טיעוניו של דרוקר, ובה נמסר: לא היו מגבלות. כל החשדות נחקרו). כך לדוגמה: חוקרי המשטרה הגיעו לביתו של מולכו בירושלים בשעה שש בבוקר כדי לעכבו לחקירה. הם קפצו מעל הגדר המקיפה את הבית ודפקו על הדלת באופן שהבהיל את רעייתו שלומית. כשפתחה את הדלת הם הסתערו פנימה. היכן יצחק מולכו, שאלו. שלומית השיבה שהוא יוצא כל בוקר מוקדם לבריכת שחייה, ומשם למשרד. החוקרים לא האמינו. הם פשטו על כל החדרים, חיפשו מתחת למיטות וגם בארונות... שלומית הציעה להם להתקשר אליו לנייד. הוא יבוא לאן שתגידו, אמרה. וכך עשו... אירוע דומה התחולל בקיסריה, בביתו של עו"ד דוד שמרון. רעייתו אודרי הציעה להם להשיג אותו בנייד. וכך עשו... ד) חקירה דורסנית - חקירת מולכו בחדר החקירות נעשתה באופן דורסני. מולכו (שעבר גיל 70) הוחזק באחד הימים במשך 17 שעות. ללא מזון ובלי מנוחה. התייחסו אליו כאל עבריין סדרתי. ביזו אותו. חקירתו התמקדה לא רק בשאלות הכלכליות/כספיות ובניגוד עניינים אפשרי. הוא נקרא פעמים נוספות ונשאל במשך עשרות שעות, כולל על השיחות שקיים עם גרמניה, וגם בעניין המכתב שניתן או לא ניתן לקנצלר גרמניה, אנגלה מרקל, מכתב המסיר, כביכול, את התנגדות ישראל למכירת צוללת משודרגת למצרים (כאילו שגרמניה זקוקה לאישור של ישראל...). כך נהגו חוקרי המשטרה, בגסות רוח, באדם המשרת את המדינה, בהתנדבות, במשך שנים רבות, בעניינים המדיניים והביטחוניים הכי-רגישים, כולל: רכש ביטחוני חשוב ודחוף מארה"ב ומגרמניה וממדינות נוספות; שיחות ההכנה לגיבוש תוכנית שלום בין ישראל לפלשתינים מצד ממשלו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ; וכן ניהול מגעים מדיניים כמוסים ורגישים לקידום שיחות ואינטרסים שונים עם מדינות נוספות שאין להן יחסים דיפלומטיים גלויים עם ישראל. התוצאה: מולכו פרש. ועכשיו הוא לא מוכן אפילו לשמוע על מתן סיוע למי ממשרדי הממשלה. בינתיים קבעה המשטרה כי לא נמצאו ראיות להעמידו לדין. ישראל הפסידה איש טוב ומקצועי וראוי שתרם רבות לפיתוחה ולבטחונה של מדינת ישראל. חבל.