הזמר השחקן והפרפומר ששי קשת כבש בסערה את הקהל כשלוהק ללהקת הנח"ל האגדית אותה ביים דני ליטאי ז"ל, גדול בימאי הלהקות הצבאיות. קולו של ששי בלט בין כל הכוכבים אז בלהקה, ויוחד בגוון קולו האישי שאין לטעות בו. מאז עשה קריירה בארץ ובחו"ל (שם כזמר אופרה), ובארץ בסרטים רבים: ב-1972 את "נורית" מול יונה אליאן, שם ניצתה הלהבה שלא כבתה עד היום. בתיאטרון גשר הופיע ב"אופרה בגרוש" ועוד, אך לטעמי, הוא הצליח לרגש בצורה המופלאה ביותר בתפקידו כחזן מוילנה, במחזה שהיידישפיל העלה בעקבות הסרט ההוליוודי "זמר הג׳אז" עם אל ג׳ונסון. כששי פוצח בתפילת "כל נדרי" מתוך "החזן מווילנה" - הלב מפסיק לפעום. הוא לא יכול לתאר לעצמו עד כמה זה מרגש לב כל יהודי באשר הוא. במופע המשותף שלו עם יונה אליאן "עדיין נשואים"? כאשר בשיר הסיום, הוא משמיע את הפתיחה של "כל נדרי", אני נמסה, ואז להוותי הוא עובר לשיר עכשווי וקצבי. כה חבל שלא השמיע את כל נדרי עד תומו, כי זו חוויה שאין כמותה. כל זאת, הודות לכך שקולו לא איבד טיפה ושמץ מצחותו, מחוזקו, מהמינעד ומגודל ריאותיו. פשוט מהמם לשמוע אותו כמו כשהחל את הקריירה ובהמשך, עם כל הלהיטים שתענוג לחזור ולשמעם. במיוחד על-רקע מה שמתרחש כיום בסצינת המוזיקה הפופולרית, בה במקום לשיר - מדברים, מדקלמים מילים מטופשות (כי פסו המשוררים הגדולים) על-רקע תיפוף ומוזיקה רעשנית לריקודים קצביים. לא תמצאו כמוהו עוד כוכב זמר עם רקורד של כמה עשרות שנים, שקולו נשמע היום כבעבר. זה מה יש. בניגוד לקיבוצניק שאהב לשמוע שירי חזנות מתקליטים של אביו בבית בקיבוץ, יונה אליאן גדלה ביפו, למדה באוניברסיטה ו"נקטפה" משם לתיאטרון הקאמרי, ת׳ באר שבע, ושנים רבות היא הכוכבת מספר אחת בבית לסין. אותי היא ריגשה החל מתפקידה ב"אם הבית", וכיום מבדרת ושובת לב בסידרה הקומית "סברי מרנן", אך במיוחד כבשה את הלב ב"מירלה אפרת", שכל מלכות התיאטרון ביצעוהו בעבר - ליא קניג ומרים זוהר. וכך גם בתפקידה כשופטת ב"הקומה השלישית" בבית לסין, שיורדת לקהל המפגינים ובחום ורגש משכנעת אותם עד כמה אויליות ולא נכונות הן ההפגנות הרעשניות שלהם. למרות שהוא מקובע בתודעה הציבורית כזמר והיא כשחקנית, בשיר לקראת סוף ההצגה (בה הוא שר ומשחק והיא מגלה את הטיפים החשובים כולל מחדר המיטות כיצד לשמור על זוגיות מוצקה ועל האהבה) - הרי לקראת סוף ההצגה היא נוטלת את המיקרופון ושרה יחד עם ששי שיר המוכיח שאולי חבל שאינה שרה גם היא לקהל. ההצגה "עדיין נשואים"? נוצרה עקב השאלה החוזרת ונשנית מצד עיתונאים וכתבים מול תופעת הטבע הלא רגילה הזו, שאינה פושה בקרב אמנים. שוקי ווגנר הבימאי עמל על הבימוי, כשמדי יום הם מביאים לחזרות סיפורים חדשים שאינם בטקסט. אבל הוא צלח לתמרן ולבשל מכל אלה יחד עם הצמד המבריק הזה, מופע שישובב כל לב. שני פרפורמרים משובחים אלה (כן, גם יונה יודעת לשלב את הקהל כמו כל סטנדאפיסט מיומן ולהגיב על הערות מהקהל) מהווים בחשיפת סיפור חייהם את החומר הכי נוגע ללב, מצחיק ומשעשע. כשמלווה אותם תזמורת של ארבעה נגנים על הבימה, בניצוחו ונגינתו על הפסנתר של בנם, המוסיקאי המחונן אריאל קשת, ברקע צילומים מעברם האישי מילדות, דרך עברם המשותף, ועיצוב במה המעניק תחושה שהקהל הוא המראיין אותם בביתם. השילוב של שירתו הנפלאה של ששי קשת, עם המשחק הכה טבעי וכנה של שניהם, הסיפור על הבעיות בחיי הנישואים כמו אצל כולם, וכיצד מתגברים עליהן, שילוב חלקם של הילדים שלהם בסיפור (אריאל המוסיקאי המצליח, ומאי שלמדה תיאטרון בניסן נתיב ומככבת אף היא בהצגות בבת לסין - בלי פרוטקציה, רק בזכות כשרונה, יופיה, כנות משחקה ועדינותה); שילוב כל הפקטורים האלה יוצר הצגה מאוד אישית, המתחברת לקהל באשר הוא. לכל מי שרוצה להינות הנאה צרופה בערב משעשע ומגניב.