|
ב-1946, לאחר סיום לימודיו, מצטרף איתמר לפלמ"ח. הוא עובר קורס מפקדי כיתות ומפקדי מחלקות ומשתתף בפעולות נועזות בהם גילה מנהיגות אומץ לב וקור רוח. ביוני 1947 השתתף כמפקד כיתה בפלמ"ח בפעולה לפיצוץ הרדאר הבריטי על הכרמל ששימש לגילוי אניות מעפילים. בהמשך השתתף כמפקד מחלקה בפעולה בבלד א-שייח' שבוצעה ב-31.12.1947 כגמול על רצח יהודים בבתי-הזיקוק בחיפה. בפעולה זו נהרג חברו, חיים בן–דור. לזכרו כתב איתמר שיר קינה: "יהי נא הלילה כסותו של נופל, עלטה - משענו הרצוץ. חזו, כוכבים, בגופו הנופל, עמעמו בעצבות אחריו". כשפרצה מלחמת השחרור פיקד איתמר על מחלקה בגדוד הראשון של הפלמ"ח ועמד בראש הלוחמים בקרבות סביב תל חנן ומשמר העמק. בחודש אפריל 1948 השתתף עם חייליו ב"קרב משמר העמק", בו נהדף צבא ההצלה בפיקודו של פאוזי אל קאוקג'י ונמנעה הגעתו לחיפה. לאחר מסלול שירות ארוך בפלמ"ח מאז 1946 וניסיון קרבי רב, קיבל איתמר גולני, בימי ההפוגה הראשונה, דרגת סרן ופיקוד על פלוגה בגדוד השלישי של הפלמ"ח, בחטיבת "יפתח". הוא השתתף בקרב במלכיה, בפשיטות לתוך לבנון, בקרבות לטרון, במבצע דני לכיבוש רמלה לוד ובקרבות הנגב ולאחר מכן, בימי ההפוגה השנייה, הוצב כמדריך בבית ספר לקציני חיל רגלים. ב-2 בספטמבר 1948 הוקמה במחנה בריטי לשעבר בשכונת אחוזה בחיפה יחידת הצנחנים הראשונה של צה"ל בפיקודו של רב סרן יואל פלגי איש קיבוץ מעגן, שנמנה על צנחני הישוב באירופה הכבושה .פלגי חיפש מפקד פלוגה מוכשר ונמרץ ליחידת הצנחנים שיוביל ויאמן את חילי יחידת הצנחנים שזה לא מכבר הוקמה .הוא בחר באיתמר גולני .קורס הצניחה הראשון נערך באוקטובר 1948. בין הצונחים בקורס היה סרן איתמר גולני. באחת הצניחות במהלך קורס כאמור ביום 16.11.1948 אירע אסון, מיתר מצנחו של איתמר נתפס בזנב המטוס. הוא נפל הימה וגופתו לא נמצאה עד היום. אגב במהלך הקורס השני של יחידת הצנחנים כעבור כחודש ב-18.12.48 נהרג בתאונת צניחה סגן בנימין קורין. התאונות פגעו קשה ביחידה ובלכידותה והוא פורקה במאי 1949.
|
|
"מפקד מוכשר, דואג ואחראי לאנשיו"
|
|
|
כותב עליו אסף שמחוני, לימים אלוף בצה"ל, בדברים שמתפרסמים בעיתון דבר: "לראשונה פגשתיו כמפקד מחלקה ביגור. מחלקתו הייתה קשה ובלתי מאומנת. היא עברה לפניו ידיים אחדות שלא הצליחו להביאה לידי יכולת של פעולה יעילה. מצב זה העכיר את רוחו של איתמר שהיה מפקד פעלתני מאוד בכל השטחים הנוגעים ליחידתו, החברתיים והמקצועיים, איתמר נתגלה כמפקד מוכשר, דואג ואחראי לאנשיו. אחד מהרבים שנפלו היה איתמר. אבל אין ספק שהוא היה יחיד בין רבים יחיד בסגולותיו, יחיד אשר נשא באחריות לרבים תוך כשרון רב, ומסוגל היה לעוד הרבה יותר. מספרת על איתמר אחותו לאה'לה עקרון: "כשאיתמר נהרג הייתי בת 6, היה זה אסון מאוד גדול, הוא היה אדם מרכזי גם במשפחה וגם בקיבוץ, מדריך נערץ על-ידי חניכיו, שחיין, מפקד. אחרי שאיתמר נהרג, אמא שלי מצאה את המחברות עם כל השירים, המכתבים, דברי ההגות שהוא כתב במשך שנים ואז הסתבר שהוא היה איש רוח, בצנעה, מאוד ברגישות ובלי לפרסם. הוא היה אח הכי קרוב אלי. בכל מפגש שהוא היה בא לקיבוץ בחופשה מהצבא, הוא קודם כל נושא אותי כפיים ומחבק אותי. הוא לימד אותי לשחות בבריכה באפיקים, מאוד אהב אותי והייתי מאוד קשורה אליו. בן אדם עם המון חום. הייתה לו חברה בשם נגה, הוא היה כותב לה מכתבים שאין דברים כאלה כיום, מכתבי כמיהה געגועים".
|
|
אולם ספורט "בית איתמר" לזכרו
|
|
|
חנה'לה לזר, חניכתו מקיבוץ אפיקים כותבת בדברי הספד לאיתמר: "…פנים אחרות באישיותו של איתמר גילינו ולמדנו רק לאחר נפילתו, איש של בדידות, של אינטימיות, של הגות וכתיבה. בכתיבה בטא הגיגים ומחשבות על חברה קיבוצית, רחשי לב, לבטים וחלומות, וגם בכתיבת שירים שלח ידו, בהם נתגלתה נפש רגישה ופיוטית". רשימותיו ושיריו של איתמר קובצו בספר "נפש ותהום" שיצא לאור על-ידי המשפחה, בשנת 1949 במלאת שנה למותו, בהוצאת "הקיבוץ המאוחד". שם הספר "נפש ותהום", לקוח ממילים שכתב איתמר במכתבו האחרון: "נשמה תוהה, נפש ותהום לה...". במסגרת תוכנית גלי צה"ל "אלה האחים שלי"- המשדר המרכזי של גלי צה"ל ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, המחבר בין כתבי יד שהותירו אחריהם חללי מערכות ישראל לבין חיילים המשרתים בצה"ל, הלחינה וביצעה טוראית שי המבר, זמרת בלהקה צבאית, שיר שכתב איתמר גולני ושמו "ירח שט". לזכרו של איתמר גולני הוקם בקיבוץ אפיקים אולם ספורט, "בית איתמר". על קיר ליד במת אולם הספורט קיים ציור קיר מרשים וגדול ממדים בדמותו של איתמר כאיכר קוצר יבול ובידו אוחז חרמש. הציור נעשה בטכניקת "פרסקו" וצייר אותו הצייר היהודי האמריקני שלדון שונברג, וכן קיים במבנה חדר זיכרון ובמה. לחברתו נגה אשל כתב איתמר: "אל תאמרי רק לך בי כל רגש אף אם תיגדעי אותו ישוב וילבלב, יגדל ויפרח. רגש אין רוצחים, רוח אין תולים."
|
|
