יצירת חיים חדשים נראית לכאורה תהליך פשוט: זרע וביצית נפגשים והתהליך מתחיל, הביצית המופרית "נשתלת" בדופן הרחם ושם היא גדלה עד ליצירת העובר. מילת המפתח היא "לכאורה". למעשה, הפריה היא תהליך מורכב המושפע מגורמים רבים - פיזיולוגיים, הורמונליים, סביבתיים (למשל, חומרי הדברה וקרינה), גיל ההורים (פוריות יורדת עם העלייה בגיל), מצב נפשי (סטרס וחרדה מפחיתים פוריות) ועוד. אך יש גורם נוסף, שבעבר היה פחות ידוע והוא לגמרי בשליטתנו - התזונה.
ישנן מספר המלצות ידועות וחשובות, עבור נשים שמתכננות הריון למשל, הפסקת עישון ושתיית אלכוהול וגם שינה מספקת. אני אתמקד בעיקר בהמלצות התזונתיות.
אחת ההמלצות שרבות כבר הפנימו, היא נטילת חומצה פולית, כבר בתכנון ההריון. יותר מזה, ההמלצה כיום לכל אישה בתקופת הפריון שיש לה סיכוי שתכנס להריון, אפילו לא מתוכנן - ליטול חומצה פולית. וזאת משום שמחקרים רבים מצביעים, כי נטילת חומצה פולית, מובילה לירידה משמעותית בפגיעה בהתפתחות מערכת העצבים של העובר (עמוד השדרה והמוח).
המינונים המומלצים נעים בין 800-400 מיקרוגרם ביום ומגיעים ל-5 מ"ג במקרים בהם קיימת היסטוריה מהריונות קודמים, של פגיעה מסוג זה בעובר. האמריקנים הלכו יותר רחוק עם הנושא והם מעשירים את כל סוגי הקמח המיועדים לתעשיית המזון בחומצה פולית.
המלצה לא פחות חשובה, אך פחות מוכרת, היא ירידה במשקל לנשים הנמצאות בעודפי משקל גדולים. וזאת משום שהשמנה בהריון פוגעת באישה עצמה, שמעלה את הסיכון לחלות בסוכרת הריונית, יתר לחץ דם, רעלת הריון ואף בלידה ארוכה יותר אשר מגבירה סיכון לניתוח קיסרי. בנוסף לכך, השמנה של האם, עלולה לפגוע גם בבריאות העובר, אשר גם לאחר לידתו בחייו הבוגרים, יהיה בעל סיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת, השמנה ועוד.
להבדיל מהנהוג בעבר, שחל איסור ירידה במשקל במהלך הריון, היום מאפשרים ירידה מתונה במשקל בשליש הראשון של ההריון, כמובן רק בטיפול והשגחה של דיאטנית קלינית.
משקל נמוך מאוד של האם, עלול להוות סיכון, לאישה וגם לעובר, שבמצב תת-תזונה של האם, עלול לפתח בעתיד מחלות מטבוליות. הבעיות הקשורות למשקל נמוך מדי או גבוה מדי, נוצרות עקב שיבוש באיזון הורמונלי. אינסולין הוא אחד ההורמונים החשובים הקשורים להשמנת האם והוא ישפיע גם על בריאות העובר.
השמנת יתר של האישה קשורה לירידה בפוריות. ירידה מתונה במשקל לפני הכניסה להריון, משפרת במקרים רבים את האיזון ההורמונלי. ה-BMI הרצוי לאישה שנכנסת להריון, נע בין 24-20. לא כל אחת יכולה להגיע למספרים אלה, אבל כל אחת יכולה לעשות את המקסימום כדי להוריד, במקרה של השמנה, או להוסיף במקרה של רזון מוגזם, את ה-BMI שלה. הרי לקראת החתונה או בר/בת מצווה, נשים רבות לוקחות את עצמן בידיים ויורדות במשקל. הריון הוא סיבה אף יותר חשובה ומומלץ לעשות מאמץ שיקל על הכניסה להריון, ועל לידת ילד עם פחות סיכונים בריאותיים עתידיים. והכי חשוב היפטרו מהקלישאה - "לאכול בשביל שניים".
עד כמה שזה נשמע נדוש, מילות המפתח הן דיאטה ופעילות גופנית. מחקר אחיות שנעשה באוניברסיטת הרווארד, וכלל מעל ל-18,000 נשים, בדק, בין היתר, את הקשר בין תזונה ופוריות, והתקבלו כמה תוצאות מעניינות: משקל האישה מהווה גורם חשוב לכניסה להריון. כדאי שהדיאטה תהיה מבוססת על פחמימות מורכבות בכמות של יותר ממחצית כמות הקלוריות היומית.
המחקר הראה, שלפני כניסה להריון, כדאי לאכול מוצרי חלב לא רזים, לא 0% שומן, ואף גלידת שמנת מדי פעם, המעלה סיכוי להיכנס להריון. אחרי הכניסה להריון, כדאי לחזור למוצרי חלב מופחתי שומן.
