|
|
|
|
"חשיבות המחקר נובעת מכך שתוכנה אינה מוצר מוחשי, עובדה המקשה לעיתים על ניהול מיזמי תוכנה. המטרה הייתה להוריד את רמת המסובכות של התוכנה מבחינה הכרנית ולהגדיל את שקיפות תהליך פיתוחה. פיתחנו שיטות שונות לשיפור תהליכים בתוך מיזמים. בין השאר, בהקשר למנהיגות וללמידה" | |
|
|
|
מה עומד בבסיס שיטת Agile?
חזן: "פירוש המילה Agile הוא גמיש, מתאים את עצמו לסביבה. זוהי שיטה לניהול מיזמי תוכנה. הייתי בין הראשונים בעולם שיישמו אותה לפני כעשרים שנה. בהתבסס על מדעי החברה ומדעי הלמידה, בדקתי תהליכים בינאישיים וצוותיים בתהליכי הטמעתה של שיטת Agile במיזמי תוכנה.
המחקר בוצע בחברות טכנולוגיה עילית רבות בתעשיה בארץ (כמו למשל, חברת רפאל שעוסקת בייצור אמצעי לחימה מתקדמים ובפיתוחם), באקדמיה ובבתי ספר תיכון עם תלמידים למדעי המחשב המפתחים מיזמי תוכנה ומיישמים עקרונות אלה. יישמנו את עקרונות השיטה גם בטכניון בהוראה אקדמית, ובמקביל ביצענו הטמעה מלווה במחקר. העבודה במשולש הזה של תעשיה, אקדמיה, מערכת החינוך הייתה מרתקת. כל פעילות שלי תמיד מלווה במחקר כי ללא מחקר מלווה קשה לבחון מגמות וליישם שינויים".
מה היו הממצאים ביישום שיטה זו?
חזן: "אחד הממצאים היה ניתוח תהליכים הכרניים (קוגניטיביים) בתוך תהליכי פיתוח תוכנה. כיצד מתגברים על התמודדות עם הצורך לחשוב ברמות הפשטה שונות והופכים את התוכנה לנגישה יותר מבחינה הכרנית. מבחינה חברתית, כיצד מפחיתים התנגשויות בצוותי תוכנה כדי שהמידע יזרום ביתר קלות. חשיבות המחקר נובעת מכך שתוכנה אינה מוצר מוחשי, עובדה המקשה לעיתים על ניהול מיזמי תוכנה. המטרה הייתה להוריד את רמת המסובכות של התוכנה מבחינה הכרנית ולהגדיל את שקיפות תהליך פיתוחה. פיתחנו שיטות שונות לשיפור תהליכים בתוך מיזמים, בין השאר, בהקשר למנהיגות וללמידה".
יישום השיטה האג'ילית כונן תרומה משמעותית בהטמעת המתודולוגיות הללו בתעשיית הטכנולוגיה העילית הישראלית ובתעשיה בכלל, לדברי חזן, המדגישה כי לתרומה זו יש השפעה לא רק מבחינה טכנית אלא גם מבחינה תרבותית.
מה היה השלב הבא בחזון האקדמי שלך?
חזן: "ב-2007 התחלתי לכהן כיו"ר ועדת התוכנית של מדעי המחשב בתיכון. ועדה כזו מוקמת כאשר משרד החינוך רוצה לעדכן תוכניות מחשב. היה חשוב לי שהוועדה תכלול הרבה מורים שהעבודה עימם הייתה מרתקת. לאחר עשר שנים כחברת סגל, נבחרתי לכהן כראש המחלקה, שאז עדיין לא הייתה פקולטה וב-2013 קודמתי לדרגת פרופסור".
|
|
|
|
|
"הסטודנטים במבטים מקבלים מלגת לימוד מלאה ללא התחייבות מצדם ללמד. מבטים אינה תוכנית מואצת. להפך, רצינו לתת להם את הזמן לבחור אם לעבור להוראה, ואם אכן יבחרו לעבור להוראה - לתת להם זמן להסתגל לשינוי. לא הרשיתי גם להשתמש במינוח תוכניות הסבה להוראה, כי זו אינה הסבה" | |
|
|
|
בעשר השנים הראשונות בטכניון עבדה הפרופסור חזן בעיקר עם התעשיה ובשנים 2015-2011 כראש המחלקה, עבדה בעיקר עם המגזר הציבורי (בעיקר משרד החינוך), ועם המגזר השלישי – עמותות וארגונים אחרים ללא מטרות רווח (המשק מורכב משלושה מגזרים - ציבורי, פרטי ועמותות), שכמעט לא הכירה לפני כן.
מה היה הרקע ל'מבטים', תוכנית הדגל שהגית ויזמת?
חזן: "במסגרת תפקידי כראש מחלקה, הגיתי את תוכנית מבטים שהיא מתוכניות הדגל של הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. במסגרת העבודה רבת השנים בעבודה עם תעשיית הטכנולוגיה העילית בפיתוח תפישת ה-Agile, פגשתי אנשים נפלאים בוגרי מדע והנדסה שכמהים לעשות משהו נוסף, כמו למשל, ללמד. באותה תקופה התחיל גם שיח ציבורי בנושא חשיבות המתמטיקה והמדעים ומספר בוגרי חמש יחידות מתמטיקה שירד באופן משמעותי. תעשיית הטכנולוגיה העילית החלה אף היא להרגיש מחסור במועמדים.
"ברקע זה, בנינו את תוכנית מבטים, שבמסגרתה מוזמנים בוגרי הטכניון לחזור לטכניון וללמוד להיות מורים למדע וטכנולוגיה, עם מלגת שכר לימוד מלאה. בנינו עבורם מערכות לימוד נוחות ליום בשבוע במשך שנתיים - ארבעה סמסטרים, כך שיוכלו לשלב בנוחיות לימודים ועבודה. בתום השנתיים הם יכולים לבחור אם להיות מורים למדעים בבית ספר תיכון. מבטים מיועדת רק לבוגרי הטכניון, זה היה כמובן גם אינטרס של הטכניון, כי בוגרים אלה יחנכו את דור העתיד של הסטודנטים שילמדו בטכניון".
מה הופך את 'מבטים' לכל כך מושכת עבור המשתתפים בה?
חזן: "הסטודנטים במבטים מקבלים מלגת לימוד מלאה ללא התחייבות מצדם ללמד. מבטים אינה תוכנית מואצת. להפך, רצינו לתת להם את הזמן לבחור אם לעבור להוראה, ואם אכן יבחרו לעבור להוראה - לתת להם זמן להסתגל לשינוי. ניתן כמובן להתחיל ללמד גם כעבור חמש או עשר שנים, אם וכאשר יחליטו להחליף קריירה. לא הרשיתי גם להשתמש במינוח תוכניות הסבה להוראה, כי זו אינה הסבה. דווקא היה לנו חשוב שהסטודנטים במבטים יביאו למערכת החינוך את כל מה שהם יודעים מטכנולוגיה העילית ומהתעשיה. לא חייבנו אותם להתחיל ללמד במערכת החינוך, כי הוראה יש גם בטכנולוגיה העילית. בסיום התוכנית הם יכולים לחזור לתעשיה ושם לתרום וליישם את מה שלמדו בתוכנית, ואם יבחרו יוכלו בכל שלב בקריירה לעבור ללמד במערכת החינוך.
"רצוי שמורים למתמטיקה ולהנדסה, ובכלל מורים למדעים, יהיו כאלה שהוראה היא קריירה שנייה עבורם ולא ראשונה. תחשבי למשל, איך מורה יכול ללמד מדעי המחשב אם מעולם לא עבד בחברת טכנולוגיה עילית. הקשרים של המורה עם התעשיה מאפשרים לו גם לקחת את תלמידי המדעים לסיורים בחברות טכנולוגיה עילית. זה היבט משמעותי מאוד".
|
|
|
|
|
"אחת התוצאות של תהליך זה הייתה שינוי סטטוס המחלקה לפקולטה שהיא בסדר גודל דומה לחלק מהפקולטות בטכניון. במקביל, התמניתי לכהן כדקאנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. זה היה הישג משמעותי מאוד מבחינתי. לנהל שינוי מהותי כזה זה כלל לא פשוט והניהול האג'ילי, שבמהותו הוא ניהול שינויים, עזר לי מאוד ליישם את השינוי" | |
|
|
|
חזן: "זו הייתה תקופה מדהימה ורמת הסטודנטים שלמדו בפקולטה עלתה באופן משמעותי. דיברו על כך בכל מקום. יש סיפור מרתק המבטא את ההד החיובי של תוכנית מבטים. בתום מלחמת יום הכיפורים, התחילו ללמוד בטכניון פדויי שבי שחזרו מהשבי הסורי והמצרי בליווי היחידה לקידום סטודנטים, כדי לסייע להם להשתלב מחדש כמה שיותר מהר. היו שני פדויי שבי שחזרו ללמוד בטכניון בתוכנית מבטים. יום אחד סיפר לי עמית מהטכניון שבאירוע של פדויי שבי ממלחמת יום הכיפורים דיברו על תוכנית מבטים. זה פשוט מפעים.
"דיברו על התוכנית ללא הפוגה גם במשרד החינוך שהייתי עימו בקשר הדוק. 'מבטים' הפך לשם דבר ולדגם לחיקוי. מנהלי בתי ספר תיכון פנו לטכניון וביקשו מורים מתוכנית 'מבטים', כי ידעו שהם בוגרי טכניון ושולטים בחומר הלימוד, ובנוסף הם בעלי ניסיון בטכנולוגיה העילית וחלקם אף הקימו חברות טכנולוגיה עילית".
מתי השתנה סטטוס המחלקה לפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בהובלתך?
חזן: "כשהמחלקה החלה לגדול יחד עם תוכנית מבטים, גדל גם מספר חברי הסגל. אחת התוצאות של תהליך זה הייתה שינוי סטטוס המחלקה לפקולטה שהיא בסדר גודל דומה לחלק מהפקולטות בטכניון. במקביל, התמניתי לכהן כדקאנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה. זה היה הישג משמעותי מאוד מבחינתי. לנהל שינוי מהותי כזה זה כלל לא פשוט והניהול האג'ילי, שבמהותו הוא ניהול שינויים, עזר לי מאוד ליישם את השינוי".
ב-2015 סיימה הפרופסור חזן את כהונתה כדקאנית הפקולטה, כי הרגישה לדבריה, שלאחר מעבר השלב לפקולטה, מוטב להעביר את ההובלה למישהו אחר. כך נסעה לשבתון בניו-יורק בקורנל טק (סניף של הטכניון בניו-יורק), שהוקם בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל. בתום השבתון ב-2017, חזרה והחלה לכהן בתפקידה כיום בטכניון, דקאנית לימודי הסמכה. במסגרת תפקיד זה היא אחראית על כל התואר הראשון בטכניון, כ-10,000 סטודנטים. תפקיד מרתק ביותר, כך היא מספרת.
|
|
|
|
|
"אם מדי שנה מסיימים מאה בוגרים את תוכנית מבטים, אנחנו יודעים שמחצית מהם מתחילים ללמד עם סיום הלימודים. כלומר, היום יש כבר 400 מורים בוגרי מבטים במערכת החינוך. נניח שכל אחד מהם מלמד בשנה כמאה תלמידי מדעים שנחשפים לבוגרי טכניון. במהלך חמש שנים מדובר בכ-200,000 תלמידים שלמדו ולומדים עם בוגרי הטכניון. זהו מספר גדול מאוד שמעלה משמעותית את ההסתברות שתלמידי תיכון יגיעו ללמוד מדעים והנדסה באקדמיה" | |
|
|
|
ההזנק השני של הפרופסור חזן במסגרת תפקידה כיום הוא 'סולמות' שיצא לדרך באוקטובר 2017. חזן: "מצאנו שהסטודנטים הלומדים בטכניון לא מכירים את המחקר שמתבצע פה כי הם מגיעים לטכניון ללמוד. על-מנת לחשוף אותם למחקר המתקדם שמתבצע בטכניון, הקמנו את תוכנית #סולמות שבמסגרתה אנו מקיימים מגוון פעילויות במטרה לחשוף אותם למחקר ולאפשר להם לרכוש כישורי מחקר".
מה משמעות המושג סולם דואלי - Dual Ladder?
חזן: "יש מושג בתעשיה שנקרא סולם דואלי (Dual Ladder), סולם המאפשר להתקדם או בכיוון הטכני או בכיוון הניהולי. למשל, אם את טובה בטכנולוגיה מסוימת אבל אין לך כישורי ניהול, יקדמו אותך במסלול הטכנולוגי כדי שתהיי מקור ידע. מצד שני, אם את טובה מאוד בניהול אנשים, תקודמי למסלול הניהולי. עדיין תהיי מצוינת בתחום הטכנולוגי כי גם הוא חשוב, אבל לא תהיי מקור ידע בהקשר טכנולוגי אלא תתמקדי בניהול אנשים".
מה אתם מעניקים לסטודנטים במסגרת #סולמות?
חזן: "אנחנו מעניקים לסטודנטים שלנו למדע והנדסה כישורי מחקר, שהם כישורים חשובים גם בתעשיה וגם באקדמיה. חשיבותם של כישורי מחקר באקדמיה ברורה, כי מהותה של האקדמיה היא מחקר. אבל גם בתעשיה כישורי מחקר חשובים כי הערך המוסף של התעשיה בישראל הוא המחקר שמבוצע בה. פיתוח זול משמעותית, יש למשל, בהודו או בסין, אבל החוזקה הישראלית היא המחקר. לכן, כאשר אנחנו נותנים לסטודנטים שלנו אפשרות ללמוד גם כישורי מחקר בתואר הראשון אנחנו בעצם נותנים להם כישורים חשובים גם לתעשיה".
בין השאר, מעניקה תוכנית #סולמות לסטודנטים קורסים החושפים אותם למחקר, שיש להם ביקוש גבוה מאוד. פעילות נוספת היא ביריד התעסוקה שמתקיים בטכניון פעמיים בשנה, שעד היום הציגו בו רק חברות טכנולוגיה עילית. הדבר המדהים הייחודי בתוכנית הוא הצעות עבודה במחקר בטכניון.
חזן: "יש לנו היום יותר ממאה הצעות עבודה בקמפוס לסטודנטים לתואר ראשון. הרעיון הוא שהסטודנטים יעבדו במחקר בטכניון בתחום אותו הם לומדים. כך הם גם יוכלו להחליט באופן מיטבי לגבי המשך אקדמי לתואר שני ושלישי, כי הם יכירו ויבינו מהו מחקר ויבינו שבטכניון לא רק מלמדים אלא גם חוקרים. כשהם יסיימו ללמוד, אם יבחרו לעבוד בתעשיה הם יוכלו גם לתרום למחקר המתבצע בתעשיה, כמו גם להבין את המחקר שעומד בבסיס הטכנולוגיות שהם יפגשו.
כיצד נמדדת ההצלחה של הזנקים אקדמיים כגון אלה?
חזן: "בואי נסתכל, למשל, על ההשפעה של תוכנית 'מבטים' שהתחילה ב-2011. אם מדי שנה מסיימים מאה בוגרים את תוכנית מבטים, אנחנו יודעים שמחצית מהם מתחילים ללמד עם סיום הלימודים. כלומר, היום יש כבר 400 מורים בוגרי מבטים במערכת החינוך. נניח שכל אחד מהם מלמד בשנה כמאה תלמידי מדעים שנחשפים לבוגרי טכניון. במהלך חמש שנים מדובר בכ-200,000 תלמידים שלמדו ולומדים עם בוגרי הטכניון. זהו מספר גדול מאוד שמעלה משמעותית את ההסתברות שתלמידי תיכון יגיעו ללמוד מדעים והנדסה באקדמיה".
|
|
|
|
|
"לאחר שנרכש הידע המחקרי עם שלוש המטא מיומנויות, ניתן ליצור משהו חדש ומכאן שם הדגם MERge. לכן, כבר במהלך התואר הראשון, כשהסטודנטים רוכשים את הידע המחקרי, אנחנו מאפשרים להם לרכוש כישורי מחקר (במסגרת #סולמות) וגם כישורי הוראה (במסגרת מבטים). אם נוסיף גם כישורי ניהול, הם יוצאים מהאקדמיה עם ערך מוסף ויהיו מובילים גם מבחינת הידע וגם מבחינת הכישורים והיכולת" | |
|
|
|
MERge- Managemaent, Education, Research, Generation (ניהול, חינוך, מחקר - המובילים ליצירה). MERge היא מסגרת שפתחה הפרופסור חזן להתפתחות מקצועית של מדענים ומהנדסים. על-פי מסגרת זו, שלוש מטא מיומנויות (מיומנויות על) - חינוך, מחקר וניהול – עשויות לתרום רבות להתפתחותם המקצועית של מדענים ומהנדסים. תוכנית מבטים נתנה להם את הידע בחינוך מתוך תפישה שמיומנות זו חשובה לכל קריירה – באקדמיה, בתעשיה ובמערכת החינוך. את הידע במחקר הם מקבלים ב#סולמות.
חזן: "גם מיומנות ניהול חשובה כמובן בכל קריירה, אני למשל, מבצעת מחקר על פעילויות שונות שאני עושה במסגרת תפקידי הניהול שלי וכך יכולה לקבל החלטות באופן מושכל. כשאני עושה מחקר על פעילות ניהולית, אני מנסה לראות כיצד אני מיישמת את תוצאות המחקר בהקשר ניהולי. כדקאנית לימודי הסמכה, אני משתמשת במקרים רבים בשאלונים וכך יכולה לקבל מ מקור ראשון מידע כגון לְמה הסטודנטים מתחברים ומה ההצעות שלהם לשיפור. הנתונים מאפשרים לי לבצע על פיהם שינויים ולנהל את הדברים טוב יותר".
מה מרכיב את פירמידת MERge?
חזן: "בפירמידה שמרכיבה את MERge, הידע בתחום החקר במדע והנדסה נמצא בבסיס. מעל הידע של תחום דעת זה נמצאות שלוש המטא מיומנויות – ניהול, חינוך, מחקר. לאחר שרכשת את הידע הזה את יכולה לעשות עליו גם מחקר, ללמד אותו או לנהל בתחומים מתאימים. למשל, בהקשר של חינוך, את לא יכולה ללמד מתמטיקה בלי לדעת מתמטיקה. עלייך לדעת את התחום.
"בראש הפירמידה הזאת נמצא ה-ge-generation - יצירה. לאחר שנרכש הידע המחקרי עם שלוש המטא מיומנויות, ניתן ליצור משהו חדש ומכאן שם הדגם MERge. לכן, כבר במהלך התואר הראשון, כשהסטודנטים רוכשים את הידע המחקרי, אנחנו מאפשרים להם לרכוש כישורי מחקר (במסגרת #סולמות) וגם כישורי הוראה (במסגרת מבטים). אם נוסיף גם כישורי ניהול, למעשה ניישם את מודל ה-MERge. בכל מקרה, גם כעת, בוגרי הטכניון מסיימים ללמוד עם ערך מוסף והם מובילים גם מבחינת הידע וגם מבחינת הכישורים.
הפרופסור אורית חזן פורצת דרך בהישגיה בהבנת חשיבות החפיפה בין האקדמיה והתעשיה ובשילוב הצוותאי (סימביוטי) בין ניהול, חינוך ומחקר. מדענית רבת היבטים המבטאת באופן מובהק את המשמעות של הוראה ולמידה לצד מחקר.
|
|