בית הקולנוע שבח נפתח בשלהי שנת 1944 ונקרא תחילה "קולנוע אוריה". הוא שכן במבנה קטן ולו גג רעפים אדום, ברחוב העבודה (לימים רחוב מימון) בשכנות לסניף "הנוער העובד והלומד" מול בי"ס מעלות. מבנה בית קולנוע שבח-אוריה היה שייך להסתדרות-מועצת הפועלים המקומית וכונה "בית הפועלים". וכך מדווח עיתון "הצופה" בגיליונו מיום 2.11.1944 על פתיחת בית הקולנוע אוריה (שבח) בבני ברק: "נפתח קולנוע בבני ברק באולם "בית הפועלים" שהושכר למטרה זו והותקן לקולנוע יפה המכיל 200 מקומות ישיבה. עד כה הציבור המבקר בקולנוע היה זקוק להיטלטל עד לרמת גן. המועצה (מועצת בני ברק א.א) עזרה לבעל הקולנוע להשגת הרישיון".
בשנים שלפני קום המדינה ובעשורים הראשונים לאחר הקמתה, היו למעלה מ-50 אחוז מתושבי בני ברק דתיים לאומיים או מסורתיים או חילונים. רבים מקרב תושבי בני ברק ובעיקר צעירים ובני נוער שהתגוררו בעיר באותן שנים ביקרו בבית קולנוע שבח ולעיתים אף יותר מפעם אחת. עבורם, מהווה בית קולנוע שבח, זיכרונות נוסטלגיים יפים על-אף שעל-פי עדויות, חווית הצפייה בבית קולנוע זה לא הייתה מענגת במיוחד.
היה זה בית קולנוע קטן יחסית, לא מרווח, כסאות העץ היו חורקים ולא נוחים. בבית קולנוע זה מעולם לא היה חימום בחורף. בקיץ החם הסתובבו מעל הראשים מאווררי כנף, שספק אם הועילו הרבה להפגת החום. הטיב להגדיר זאת אחד המבקרים בבית הקולנוע "מאווררי הענק בשבט יותר קרקרו מאשר קיררו" כמו בבתי קולנוע רבים באותה תקופה גם הצופים בקולנוע אוריה-שבח ראו לא פעם סרטים כשהתרגום הנלווה אליהם, רץ על רצועה נפרדת לצד המסך וכל קשר בין התרגום לדיבור היה מקרי בהחלט, פעם רץ קדימה פעם נתקע.
מפעם לפעם סרט הפילים היה נקרע ולעיתים דווקא בקטעים הכי מותחים של הסרט ומיד לאחר מכן היית שומע שאגות מחאה וקולות רוטנים של הצופים. הסרט היה מופסק לכמה דקות. כשחודשה הקרנת הסרט לאחר שהמקרין חיבר ("הדביק") את סרט הפילים הקרוע, לא תמיד שמו לב הצופים, כי המקרין "דילג", על קטע מהסרט. כמו בבתי קולנוע רבים בארץ באותן שנים גם בקולנוע שבח הייתה נהוגה במהלך הקרנת הסרט תופעת גלגול בקבוקים על-ידי "פושטקים" מחלקו העליון של האולם, והיו גם הצעקות המסורתיות בבתי הקולנוע של אז "מאחוריך טרזן".
מבחר סרטים בקולנוע שבח (שבח), הוקרנו סרטים ממבחר וממגוון סוגים ובהם: סרטי ילדים, סרטי מתח ומלחמה, מערבונים, סרטים ישראלים, סרטים קלאסיים. ההצגות היומיות החלו לרוב אחר-הצהריים וכמובן נערכו הצגות ערב וגם במוצאי שבתות.
בקולנוע פעל קיוסק שנוהל על-ידי זוג מבוגר בשם שטינמיץ, אשר התגורר במבנה הקולנוע, בחלקו האחורי, שם היה ניתן לרכוש מצופה, טמפו ארטיקים ועוד מיני דברי מתיקה ושתיה. מי שידו הייתה משגת, היה לאחר הסרט הולך לאכול פלאפל אצל בוסי או עזרא כל אחד בתקופתו - שני דוכני פלאפל מיתולוגיים בעיר שבוודאי זכורים לרבים מתושבי העיר.
אחד ממקריני הסרטים בשבח (אוריה), היה יוסי שליט (שולץ) שנולד וגדל בבני ברק. שליט מספר כי החל לעבוד כמקרין בבית הקולנוע אוריה מגיל 10 (משנת 1956), "אני זוכר היטב את המקרין הראשון: דב וולורט ז"ל, אשר לימד והדריך את אחי, יאיר שליט בהפעלת מכונות הקולנוע. לאחר פטירתו של דב "ירש" אחי יאיר את מקומו כמקרין והחל להכניס אותי למקצוע. בהתחלה נהגתי "לעזור" לו בסיבוב הגלגלים האימתניים... ומשם הדרך הייתה סלולה לעבודה כמקרין עצמאי".
שינוי שם הקולנוע מאוריה לשבח אי-שם בשנות ה-60 עבר קולנוע אוריה לבעלותו של מתתיהו שבח, אשר קרא לו בשמו "שבח". שבח החליף את מכונות הקולנוע הישנות באחרות, "משוכללות" יותר, ובקופה על הכרטיסים ישבה אשתו שהייתה קרובת משפחה של חברת הכנסת לשעבר גאולה כהן. ליד קופת הכרטיסים היה עץ פיקוס.
מספרים כי הלהיט שהוקרן בבית הקולנוע שבח לאחר מלחמת ששת הימים, במשך חודש ימים, שתי הצגות מידי ערב, היה אסופה של "יומני גבע ויומני הרצליה".
עברתי על ארכיונים ישנים ומהם אני למד כי בין הסרטים שהוצגו ב"שבח": סרטי מערבונים, סרטי טרזן עם ג'וני ויסמלר, סיסי עם רומי שניידר, סרטי קונילמל למיניהם, כיפה אדומה, בן חור, שמונה בעקבות אחד, טוביה החולב, סלאח שבתי, הילד מעבר לרחוב, גבעת 24 אינה עונה,, במבי, זורבה היווני, אי-המטמון, החייל האמיץ שוויק, סלח שבתי, סיניה, השמן והרזה, סרטי נסיכות ואגדות מבית וולט דיסני ועוד רבים.
תושבת בני ברק מספרת, כי לא תשכח כל ימי חייה את קולנוע שבח: "הייתי בת 6 כשהלכתי בפעם ראשונה לסרט בקולנוע שבח, יחד עם אחי הגדול ועוד ילדים מהשכונה. אימא ציידה אותנו בסנדוויצ'ים להפסקה, אני זוכרת את שם הסרט. היה זה הסרט "עמי ותמי" ואני זוכרת שבכיתי המון כל הסרט".
ל.א מספרת כי הסרט הראשון שראתה בחייה היה בקולנוע שבח היה זה הסרט "קינג קונג". זה היה סיוט גדול לילדה בת 5".
הציירת דינה זילברברג (מימון) אחותה של אשת הפרסום יפית גרינברג, התגוררה בסמוך לבית הקולנוע שבח היא מספרת: ". אני וחברתי היינו יושבות ורואות בשבח סרטים בלי סוף. זה היה מעיין חלום בהקיץ. לעומת העיר חסרת הנוי והצבע". הדמויות והאווירה בסרטים נתנו לי לימים, לא מעט השראה לציורי" אומרת דינה.
היו מקרים שבחורי ישיבה, הגיעו לראות סרטים בקולנוע "שבח" ששכן לא הרחק מישיבות ומוסדות חינוך חרדים בעיר, וכמה מהם שנתפסו או שהולשן עליהם, "נזרקו" מהישיבה.
מופעי תרבות ובידור ו"עצרות עם" מלבד סרטים נערכו בקולנוע אוריה-שבח לאורך שנות קיומו שורה ארוכה של אירועים וכינוסים. כך למשל ביום שבת בבוקר 30.3.1946 נערך בקולנוע אוריה כנס הסברה לקראת "המפעל העממי להצלה ועליה - מפעל שמטרתו מבצע גיוס כספים מקרב הציבור ובתי הספר למען העלאת שארית הפליטה לארץ. בליל שבת 16 באפריל 1948 כחודש לפני הכרזת הקמת המדינה נערכה בקולנוע אוריה "עצרת זיכרון לשואה" מטעם מועצת הפועלים המאוחדת. וכך דווח בעיתונות על האירוע "האולם היה מלא עד אפס מקום והבמה הייתה מקושטת בדגלי הלאום. פתח י. זיגלמן וא. בר שלום הרצה על יום המרד. צ.בירנבאום שר משירי הגולה".
גם לאחר קום המדינה נערכו בקולנוע אוריה כינוסים ועצרות, לרוב מפלגתיות וממלכתיות לדוגמא: ביום רביעי 6 ביוני 1951 בשעה 6 בערב, נערך באולם קולנוע אוריה אירוע "הגרלת דירות במפעל השיכון לוותיקי ההסתדרות בבני ברק. ביום חמישי 1 במאי 1952 נערך ב"אוריה" כנס אחד במאי בסימן "עצמאות ישראל - בעצמת הפועל", שאורגן מטעם מרכז לתרבות והסברה של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל. ביום ראשון 3.7.1955 בערב נערכה בקולנוע אוריה "עצרת עם" בהשתתפות שר הדואר ד"ר יוסף בורג, והיו עוד אירועים רבים מסוג זה שהתקיימו בקולנוע אוריה-שבח לאורך שנות פעילותו, וקצרה היריעה מלהזכיר את כולם. כמו-כן התקיימו בשבח לעיתים גם מופעי בידור וזמר והצגות ילדים.
סופו של בית הקולנוע שנות ה-70 לא הטיבו עם בתי הקולנוע בארץ. הטלוויזיה פרצה לחיינו, שידורי הטלוויזיה הישראלית שהחלו בשנת 1968, השאירו את הצופים בבית והביאו אט אט לסגירתם של בתי הקולנוע וכמו בבתי הקולנוע האחרים גם בקולנוע שבח בבני ברק הלך והתמעט מספר הצופים והעסק נעשה לא כלכלי. מיעוט הצופים ב"שבח" נגרם גם בשל נטישת הציבור הדתי לאומי את העיר בני ברק. גורמים חרדים התנכלו לבית הקולנוע, והיו מקרים לא מעטים שמודעות של סרטים מטעם קולנוע שבח שהודבקו על לוחות המודעות העירוניים הוצתו ונשרפו. כך למשל אלמונים הציתו מודעות ופלקטים של סרטים שהוקרנו בשבח אשר הודבקו בלוח מודעות בפינת הרחובות ירושלים ורבי עקיבא.
אי שם בשנות ה-70 נסגר בית קולנוע שבח. תקופה מסוימת פעל בו משטח למכוניות מכוניות קארטינג לבסוף נסגר ומאז סגירתו ועד היום אין בעיר בני ברק המונה כיום קרוב ל-200,000 תושבים, אף לא בית קולנוע אחד. על שטח מבנה קולנוע שבח שנהרס הוקם מבנה גדול ובו שוכנת כיום ישיבה חרדית.
