גילויים חדשים בפרשת ההיתרים לעבודות השבת בגשר יהודית בתל אביב, מעלים חשש כי שר העבודה והרווחה חיים כץ פעל בניגוד לחוק. בשבוע שעבר פרסם חבר הכנסת
משה גפני (
יהדות התורה) הודעה לעיתונות, בה לצד גינוי לעצם קיום העבודות בשבת, נאמר כי העבודות בשבת יתבצעו בידי עובדים לא-יהודיים. דובר יהדות התורה שפרסם את ההודעה לא ידע לומר על מה הסתמך גפני כאשר אמר זאת, אולם ל-News1 נודע כי כאשר הוגשו תוכניות העבודה על הגשר למשרד העבודה לפני כחצי שנה על-ידי
משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, התבקש השר חיים כץ לאשר את עבודתם של ארבעה עובדים יהודיים. כץ דחה את הבקשה ולא הסכים שעובדים יהודיים יהיו שותפים בעבודה.
במשרד העבודה והרווחה הסבירו אז כי הסיבה שניתנה לביצוע העבודה בשבת הייתה החלטה שניתנה, לאחר שגורמי המקצוע בחנו את הבקשה על-פי אמות המידה הקבועות בתקנות - רווחת העובד, התחשבות במסורת ישראל ובהתאם להיתרים הקבועים בחוק - הקשורים בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, במענה של צרכים חיוניים לציבור או כאשר עלולה להיגרם פגיעה רבה בכלכלה, לרבות קיומם של אישורי משטרה במקומות בהם אין מתאפשר ביצוע עבודות שלא בשבת מחשש לפגיעה בבטיחות הציבור. עוד נמסר כי ביצוע העבודה בסופי-שבוע באמצעות עובדים שיום מנוחתם אינו שבת, נעשה תוך התחשבות בחגי תשרי ואי-קיום העבודות ב"שבת תשובה, - בין ראש השנה ליום הכיפורים התשע"ט.
כזכור, ביקש שר התחבורה ישראל כ"ץ למשוך את בקשת ההיתרים לבחינה מחודשת. הסיבה לבקשה הייתה טענה לחוסר תיאום מצד חברת נתיבי איילון מול משרד התחבורה, והקושי שלה להפנים כי אינה עוד חברה עירונית של עיריית תל אביב-יפו אלא חברה ממשלתית.
למרבה הפליאה, בחלוף חצי שנה הוגשה בקשה כמעט זהה לבקשה הקודמת, להתיר עבודה על הגשר בשבת. אלא שבניגוד לבקשה המקורית ביקשו משרד התחבורה ונתיבי איילון להגדיל ביותר מפי-חמישה את מספר ההיתרים ולאפשר העסקה של 21 עובדים יהודיים. שר העבודה חיים כץ, שככל הנראה חשש מסערה תקשורתית ואולי גם לנוכח החשש שהדבר יפגע בו בקרב על הקולות המסורתיים בבחירות המקדימות בליכוד, הבין כי מדובר במספר מופרז וביקש כי תוגש לו בקשה מתוקנת. בבקשה המתוקנת הוחזרה הבקשה המקורית - לארבעה עובדים. אלא שבניגוד לפעם הקודמת, בה לא אישר השר כץ אפילו עובד יהודי אחד, שינה השר את עמדתו באורח תמוה ואישר את הבקשה כמות שהיא.
הסרטון שחשף את ההפרה אולם סרטון שפורסם בתחילת השבוע מאתר העבודות העלה, ובו תועדו העובדים עושים קידוש בליל-שבת, מרימים כוסות יין ועונים אמן אחר הברכות, הוכיח כי באתר הועסקו לפחות 25-20 עובדים, וזאת כאמור בניגוד לתנאי ההיתר שנתן משרד העבודה.
במשרד העבודה סירבו להשיב האם תיפתח חקירה בעקבות הפרת תנאי ההיתר. כמו-כן נמנעו מלהתייחס לתפנית שחלה בעמדתו של השר. במקום זאת, התחמקה דוברת המשרד, שרונה מן, ואמרה כי את השאלות בעניין יש להפנות לחברת נתיבי איילון ולמשרד התחבורה.
גורמי הנדסה המתמחים בבניית גשרים ותשתיות אומרים כי ניתן לבנות את הגשר גם בימי חול, וציינו כי גם גשר המיתרים בירושלים, שבנייתו הייתה מורכבת פי כמה, נבנה בימי חול. לדבריהם, כל שנדרש הוא רצון טוב שעשויה להיות כרוכה בהתייקרות לא משמעותית של עלויות הבנייה. להערכתם, הסיבה היחידה לזירוז בניית הגשר היא סיום החוזה מול הקבלן בחודש מרס הקרוב.
בחינה אוביקטיבית של העילות הקבועות בחוק, בעיקר לנוכח התיקון שנוסף בשנה האחרונה שעניינו לצמצם את שיקול הדעת של השר באופן שיתאים לעילות הקבועות בחוק בהתאם לתכלית הדתית ולתכלית הסוציאלית שלו, מעלה חשש כי משרד העבודה והשר העומד בראשו לא בחנו כיאות חלופות להקמת הגשר בימי חול, לא נועצו במהנדסי גשרים חיצוניים ולא עמדו בקשר עם גורמי מקצוע שיציעו פתרונות אחרים שאינם מצריכים העסקה במנוחה השבועית.
