החל מפטירת הרב אלישיב מתנהל ויכוח גדול בציבור החרדי בשאלת הגיוס. מצד אחד רוב החרדים מתייצבים בלשכת הגיוס ומקבלים פטור. מהצד השני עומדים אנשי הפלג הירושלמי ונוקטים בקו נוקשה ותקיף. הם קובעים שאסור בכלל ללכת ולהתייצב בתהליך המיון כשאחריו מקבלים פטור משירות ביטחון.
אלא שכעת נחשף מסמך מרתק שמוכיח שגם גדול הדור החרדי הקודם הרב אלישיב התייצב בלשכת הגיוס. לאחר מכן הוא קיבל פטור. בתעודה שמוצעת כעת למכירה פומבית בבית המכירות גנזים בירושלים יש תמונת פספורט של הרב הצעיר שלימים יהפוך להיות המנהיג הבלתי מעורער של הציבור החרדי.
בעקבות הפגישה הידועה של מנהיג הציבור החרדי החזון אי"ש ובן גוריון היו סיכומים באשר לבני הישיבות והצבא. וכך, סמוך להקמת המדינה חוקק חוק גיוס חובה ולצדו חוק 'תורתו אומנותו' שנותן פטור משירות צבאי לבני הישיבות, או פטור מטעמים סוציאליים אחרים. ההסדר היה שבני הישיבות מתייצבים בלשכת הגיוס ומקבלים דיחוי מיידי לפי כללים שונים.
כעת מוצעת למכירה 'תעודת המתייצב לשירות העם' של הרב משנת 1948. בתקופה הזו המדינה הצעירה הייתה בשלב ביניים שבה הוקמה מועצת העם הזמנית עד לכינון הממשלה בבחירות דמוקרטיות. אלא שהמלחמה שהתרחשה בכל החזיתות אילצה גם את בחורי הישיבות להתגייס. אפילו נטורי קרתא, סאטמר והקנאים התגייסו בהכוונות הצבא בהקמת שקי חול בפתחי הבתים והחצרות בשכונות ירושלים המופגזת.
כך גם נהג הרב
יוסף שלום אלישיב. בכ"ב חשון תש"ט (24.11.1948) הוא התייצב בלשכת הגיוס בירושלים, וקיבל פטור משירות בצבא. התעודה הונפקה על-ידי 'מרכז המפקד לשירות העם' הסוכנות הלאומית והוועד הלאומי.
התעודה שמספרה 32315 כוללת את פרטיו האישיים של הרב אלישיב ששם משפחתו נכתב כאלישוב, שנת לידה, גובה, מצב משפחתי, ילדים, כתובת מגורים, מקצוע, מקום עבודה וסיבת שחרורו. כך למשל צויין שיש לו תשעה ילדים, שהוא גר במאה שערים בבתי פולמן, שהמקצוע שלו הוא רב ושמקום העבודה שלו הוא בית הכנסת "תפארת בחורים" (קראוון ששימש בית מדרש שהיה סמוך לביתו ושבו הוא העביר שיעורים). על סיבת הפטור נכתב "סוציאלית". בפתח התעודה מופיעה גם תמונתו (בגיל 38) וחתימת ידו המלאה. התעודה נמצאת במעטפה כחולה מקורית יחד עם התמונה והבולים.
הוא נולד בליטא בשם יוסף שלום אלישוב אחרי ציפייה של 17 שנה של הוריו לבן. הוא היה אוטודידקט, כלומר לומד עצמאי שאינו משייך לישיבה או מוסד תורני. בהכוונת הרב קוק, שגם סידר את הקידושין, הוא התחתן בגיל 20 עם שיינה חיה, הבת של רב האסירים הרב
אריה לוין. כעבור שנים נתמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדל שישב בהיכל שלמה בירושלים. אלא שבעקבות מחלוקת נוקבת בשאלת האח האחות ועמדתו של הרב גורן שהתקבלה הוא פרש.
מאז ועד לפטירתו בשנת 2012 בגיל 102 הוא נחשב כפוסק הציבור החרדי והיה מוסכם על כל הפלגים השונים. אלא שאחרי פטירתו נחצה כאמור הציבור וכל אחד מהפלגים שכונו "השונאים" ו"המחבלים" מנסה לטעון שהרב אלישיב תומך בצד שלו ושהוא ממשיך דרכו. את רוב הציבור הוביל הרב אהרון יהודה
לייב שטיינמן בבני ברק ואת הפלג הירושלמי הרב שמואל אויירבעך בשערי חסד. המחלוקות הסוערת מלווה באלימות וגם משפיעה על מוסדות הלימוד והקהילות.
