"במילה אחת, אבל היא תהיה: מעניין". כך משיב ג'ון הריסון לשאלתי הקבועה - האם מצב התקשורת האמריקנית ניתן לתיאור במילה אחת ("טוב") או שתיים ("לא טוב"). והוא מסביר: "יש הרבה הזדמנויות ושינויים הניצבים בפני חברות התקשורת המסורתיות, ומתוך האיומים צצות יוזמות".
הריסון הוא מבכירי רשת ראיית החשבון והייעוץ ארנסט אנד יאנג: הוא אחראי על כל השירותים בתחומי המדיה והבידור, בו מועסקים 8,000 עובדים המעניקים שירותי ייעוץ, ביקורת, מיסים וליווי עסקות. להריסון יש 20 שנות ניסיון בליווי אסטרטגי, מימון ועסקות מול חברות בכל מגזרי התחומים ובכל העולם. הראיון איתו הוא האחרון בסדרה בניו-יורק, ומאפשר לנו לסכם את מה שלמדנו בשבוע החולף.
הריסון מתאר את המצב: "לתקשורת המסורתית, ובמיוחד לטלוויזיה, מתמודדת עם לחץ מבני על שולי הרווח. יש מגמה מתמשכת של מעבר לתחליף דיגיטלי לפרסומות, המפרסמים מחפשים פרסום מוכוון מטרה, זול יותר ויעיל יותר - וזה מתחיל להשפיע יותר על הטלוויזיה. הלקוחות מצידם מחפשים את התוכן במקומות אחרים, במיוחד בדיגיטל, וזה משפיע על דמי המנוי שהם מוכנים לשלם לחברות הטלוויזיה. זו לא נפילה מהצוק, אבל הלחצים גוברים.
"יש חברות תקשורת המבינות, כי כדי להישאר רלוונטיות ולשרוד באווירה שברירית מאוד, הן חייבות להשקיע בתוכן ייחודי שיפנה לקהל שלהן, ולהשקיע בצינורות ההפצה שמגיעים טוב יותר ללקוחות. שתי ההשקעות הנדרשות הללו לוחצות על שורת ההכנסות, וזה מצמצם את הרווח ואת התזרים".
הדרך לבצע השקעות אלו, מסביר הריסון, כרוכה במבט קרוב מאוד על הוצאות התפעול וכיצד לצמצם עלויות - מיקור חוץ, שיפורים טכנולוגיים. השורה התחתונה היא שיש צורך לשנות את הפלטפורמות. "אפשר לעשות את זה, כי המודל העסקי המסורתי עדיין רווחי. החברות מנסות להביא את הרווחים מתחומים לטווח ארוך, ובצדק".
האם העיתונות המודפסת מתה? "ודאי שלא. ההכנסות ודאי ירדו בצורה דרמטית, כאשר הפרסום עובר למחוזות אחרים. יש דרכים בהן הפרינט הוא ברמה גבוהה ונותן מידע ייחודי ללקוחות. העיתונאים האגדיים עשו עבודה טובה ביצירת בסיס מנויים, וזה מאפשר להעביר את העיתונות האיכותית של היום למסלולים חדשים. האתגר הוא לעבור למודל בו שולי הרווח נמוכים בהרבה - העיתונות הדיגיטלית - אבל אין צורך בתשתית הרחבה הנחושה לעיתון יומי מודפס. לא כולם יצליחו לעשות זאת, אבל מי שנותן ערך מוסף ייחודי - יהיה לו מקום".
כיצד יסתדרו העיתונים המקומיים? "הם יצטרכו להתארגן מחדש ולהתמקד בסיפורים מאוד מקומיים, שמשפיעים על חיי היום-יום של קוראיהם - פוליטיקה, בתי הספר, החיים. תדירות הפרסומים משתנה; לא בטוח שצריך עיתון כל יום. ספינות הדגל הכלל-ארציות מנווטות את המעבר בצורה לא רעה, ולצידן תהיה תקשורת מקומית שלבטח תשרוד. בעיירה שלי בקונטיקט יש מעט מאוד מקורות מידע על מה שמשפיע על חיי יותר מאשר האירועים הלאומיים".