השתתפתי בכנס בנושא ההיסטוריה של מושב בית יוסף שנערך לא מכבר בירדנה, וניצלנו את הזדמנות לסייר באתרים במושבי הסביבה. בין השאר ביקרנו כמה משתתפים במבנה בית העם ירדנה ובמתחם סביבו. נדהמנו מגודל העזובה וההזנחה השוררת במקום. מבנה בית העם והמתחם סביבו מוקף עשבים וקוצים, האולמות, חדרי הספרייה וכיתות החוגים נראים כמו אחרי פוגרום, זכוכיות חלונות מנופצות, ודלתות עקורות. בחדרי הספרייה כמה מאות ספרים זרוקים על הרצפה. אגב, חלק מהספרים נמצאים במצב סביר וניתן להשתמש בהם ולתת אותם לגני ילדים, למוסדות חינוך וכדומה. צמוד למבנה המתנ"ס וכחלק ממנו בצדו הצפוני נמצאת בריכת שחייה נטושה מכוסה בחלקה בצמחיה ובתוכה גרוטאות ולכלוך. ניתן לראות עדין במקום שלט שנותר על קיר הכניסה לבריכה ועליו כתוב "הרחצה ללא מציל אסורה" וכן נותר עדיין שלט "הוראות למתרחצים". מול הבריכה ניתן לראות מבנה ששימש מרפאה ועזרה ראשונה, ושלט "מרפאה" עדיין קיים בכניסה אליו. צילמנו מכל פינה וזווית את המקום ובצילומים רואים היטב את גודל העזובה וההזנחה וגם את גודל הפוטנציאל.

מישהו הציב במבנה בית העם שלט "מבנה מסוכן לציבור". מאוד תמוה עניין שלט זה. המבנה הרי עשוי בטון מזויין ברוחב של כמה עשרות ס"מ והוא לא מבנה מט ליפול ואחד המבנים החזקים באזור. לא מן הנמנע כי כמו במקומות רבים בארץ קיימת גם בבית העם בירדנה מגמה להזניח את הבניין והמתחם הצמוד לו ולהרוס בסופו של דבר את המבנה בגלל אי-כדאיות כלכלית באחזקתו ובשימורו (הכל היום זה ענין של כסף), או לחלופין לא מן הנמנע כי קיימת תוכנית עתידית להעבירו מרשות הציבור לידיים פרטיות למטרות מסחריות בטענה שהמבנה לא שמיש ו"מסוכן לציבור" ואנחנו כאמור מכירים מקרים רבים כאלה ברחבי הארץ. יש אומנם פגמים בבניין שנוצרו מהעובדה שהמבנה עומד בשיממונו נטוש ומוזנח במשך קרוב ל-20 שנה ולא מנוקה או מתוחזק באופן שוטף, ואך זה טבעי שבשל כך נגרמו ונגרמים לו ולמערכת האינסטלציה והחשמל נזקים. אך לא מדובר מהתרשמותי מבניין שמט ליפול. על פניו יש כאן מקרה קלאסי של מבנה מבוזבז וזריקת כסף ציבורי לפח וחבל. ניתן לאחר שיפוצים להכשירו כמתנ"ס אזורי לטובת צעירים ומבוגרים תושבי המושבים ירדנה, בית יוסף ועוד. סביבו יש שטח ציבורי גדול וניתן להקים על שטח זה פארק גינה ציבורית גדולה. אם אני לא טועה אין היום מבנה מתנ"ס ייעודי גדול, לתושבי בית יוסף וירדנה בסדר גודל של בית העם. מדוע לא להשתמש בבניין הנטוש הקיים, שמצבו הכללי הפיזי סביר (קירותיו בנויים בטון בעובי כמה עשרות ס"מ)? זה ידרוש אומנם השקעה של סכום כספי מסוים אבל בעזרת סיוע של מפעל הפיס ותורמים ניתן לשפץ את בית העם בירדנה לארגן בו חוגים והרצאות ולקיים בו פעילות תרבותית שוטפת לרווחת כלל התושבים.

המתנ"ס הנטוש בירדנה לא לבד: כמה מאות מטרים מזרחית לו במרכזו של מושב ירדנה ניצב "פיל לבן" נוסף: המדובר באולם ספורט גדול יחסית במרכז המושב ירדנה שהוקם אי-שם בשנות ה-80 (כך אומרים לי) ואף הוא כבית העם (מתנ"ס) במושב נטוש ושומם ומוזנח במשך שנים רבות. ביקרתי גם בו. הוא הפך משכן ליונים, רצפתו מלאת צואת יונים והחדרים הצמודים לאולם הספורט נראים כמו אחרי פוגרום, חלונות שבורים ודלתות עקורות, וכנראה עבר חוויות ונדאליזים כאלה ואחרות. בצמוד לאולם הספורט קיימת בריכת שחייה גם היא כמו הבריכה של בית העם עזובה, נטושה ושוממה מזה שנים רבות ומלאה לכלוך וגרוטאות. צילמתי גם את אולם הספורט וחדריו וכן צילמתי את הבריכה הנטושה.

העליתי לדף הפייסבוק את סיפור הזנחתם ושיממונם של שני מבני הציבור בית העם-המתנ"ס ואולם הספורט במושב ירדנה בליווי צילומים עכשוויים מהמקום. תושבים ממושב ירדנה ובית יוסף מגיבים ונזכרים בערגה בימיו היפים של המתנ"ס ובחוגים שנערכו במקום. היו כאלה שטענו שאכן מבנה המתנ"ס הנטוש זה ביזיון וציינו כי מקרה המתנ"ס ואולם הספורט הנטושים לא משקפים את המושב המתפתח, המשגשג והפורח... על מבקר המדינה להיכנס לעובי הקורה ולבדוק איך זה ששני מבנים גדולים שהוקמו בכסף ציבורי לשימוש ולרווחת הציבור עומדים שוממים ומוזנחים במשך כל כך הרבה שנים ומדוע לא משתמשים בהם למטרה שלשמה הוקמו - לפעילות תרבות ספורט עבור התושבים. ראוי ששרת התרבות והספורט מירי רגב המצהירה כי היא רואה חשיבות במתן תשומת לב מיוחדת וסיוע למוסדות ומפעלי תרבות ביישובי הפריפריה תבוא לבקר בשני מבני הציבור הללו שבמושב ירדנה ותראה את החרפה במו עיניה.

פניתי למועצה האזורית עמק המעיינות שבתחום שיפוטה נמצאים שני מבני הציבור הנטושים בירדנה, כדי לברר מדוע שני המבנים הציבוריים על מתחמיהם ובריכות השחייה שלידם, שבהקמתם הושקעו סכומים נכבדים מכסף ציבורי, נטושים שוממים ומוזנחים במשך כל כך הרבה שנים. וזו תגובת המועצה ששלחה אלי דוברת המועצה אופירה שגב. אני מביא תגובתה במלואה וכלשונה: "עם הקמתם של הישובים בנתה מדינת ישראל מבני ציבור שאמורים היו לשמש את תושבי המקום. אז, שלא כמו היום, פחות נהגו לשתף את הציבור ולבדוק את הצרכים והרצונות של הקהילה, ובמשך שנים אכן שימשו המבנים את קהילות ירדנה ובית יוסף, אולם ככל שעברו השנים, עברו הקהילות שינוי דמוגרפי ולא היה שימוש/צורך במבנים, אשר אותות הזמן ניכרו וניכרים בהם היטב. לפני מספר שנים שופצו מבני בית הספר בירדנה והפכו להיות כפר התיירות הכורדי, שבו התארחתם. כדי לשפץ מבנים ולהשמיש אותם יש צורך במספר תנאים, בין היתר - היתכנות לשימוש לאורך זמן וגוף או יזם שיתחזק אותם. עד כה, למרות מאמצי המועצה לאורך התקופה, לא התקיימו התנאים הנ"ל בהקשר למבנה המתנ"ס הישן. המועצה פועלת במשותף עם הישובים בכל נושא הפיתוח והצמיחה כמו גם טיפול במבנים עם צרכים ייעודים, ובימים אלה מובילה המועצה במשותף עם הנהלת הישוב תוכנית לשיפוץ אולם הספורט לשימוש צרכי מערכת החינוך הבלתי פורמלי בישוב". עד כאן תגובת המועצה האיזורית.