סיפורו של קולנוע אסתר בנתניה

באולם הקולנוע התקיימו בנוסף לסרטים ונשפים גם עצרות עם וכינוסים מפלגתיים רבים. להלן מדגם מייצג מהם: במאי 1938 נערך בקולנוע אסתר "נשף שאול טשרניחובסקי" בהשתתפות המשורר שהיה אורח כבוד של מועצת נתניה. פתח האירוע ראש מועצת נתניה עובד בן עמי. המשורר הרצה על שירתו וקרא משיריו. הזמרת הנרייטה קולודני שרה משירי טשרניחובסקי ו"תזמורת המיתרים של מכבי" השמיעה קטעי נגינה (במקומות רבים נכתב כי האירוע נערך ב-1937 אך על-פי ארכיון העיתונות ההיסטורית האירוע נערך במאי 1938. דורש ברור נוסף א.א). במוצאי שבת 7 במאי 1949 נשא דברים באולם מנחם בגין, אז יו"ר המרכז של תנועת חרות. עיתון חרות מדווח על האירוע: " האולם היה מלא עד אפס מקום, בגין ניתח את הבעיות המדיניות והכלכליות של המדינה. פתח וניהל את האסיפה ד"ר בנימין בקמן". ב-1 באוקטובר 1949 נערך באולם כינוס אזורי של מפ"ם - מפלגת פועלים מאוחדת בהשתתפות מ. ארם וח. רובין. בליל שישי במרץ 1943 נערך אירוע "עיתון העיתונאים" בקולנוע "אסתר" בנתניה. בין משתתפיו: השופט ד"ר ש. ז. חשין שהרצה ושוחח על הווי בית המשפט, וד"ר עזריאל קרליבך שהרצה בנושא גאולת אפריקה הצפונית. בחלק האמנותי הופיע יהושע ברטונוב.

לאורך השנים הוצגו בקולנוע אסתר סרטים מכל הסוגים, סרטי משפחה, קומדיות, סרטי מלחמה, מערבונים, סרטי ילדים ועוד. בשעות הערב הוקרנו ברוב התקופות שתי הצגות קולנוע ולעיתים גם שלוש הצגות, בסביבות השעה 5, 7 ו-9 התקיימו גם הצגות יומיות, לרוב בסביבות השעה 4 אחר-הצהריים. כאמור, בנוסף לסרטים הוצגו באולם קולנוע אסתר בנתניה הצגות תיאטרון של מיטב התיאטרות בארץ. בדצמבר 1937 הציג כאן תיאטרון המטאטא את הצגות "היינו כחולמים". תיאטרון הבימה הציג כאן את ההצגות: "מירלה אפרת, "כתריאלים" (1939), "מיכל בת שאול" (1941), "אנשי רוסיה" (1943) "לא אמות כי אחיה" (1944), פדרה (1945) ועוד. תיאטרון הקאמרי הציג כאן את ההצגות: "זאן (1947), הן לא תיקחהו עימך (1947) כזאת הייתה אמא (1948), נערת ההפקר (1948-47), הילולת רפאים (1950) ועוד. תיאטרון האוהל הציג ב"קולנוע אסתר" את: הרשלי מאוסטרופלי (1948), החיל האמיץ שוויק (1948) ועוד. באולם הקולנוע נערכו נשפי ריקודים מופעי בידור ומוזיקה. בתקופת המנדט הבריטי השתתפו קצינים וחיילים בריטיים ברבים מהנשפים והריקודים שנערכו באולם אסתר. ב-8.1.48 נערך באולם ריוויו מוסיקלי "תזמורת במצב הכן עם י.גולנד. עוד הופיעו במקום האחיות סמסנוב ותזמורת המיתרים של "מכבי" בנתניה. בשלהי שנת 1961 נקשר שמו של בית הקולנוע אסתר בנתניה באירוע לא תרבותי. עיתון למרחב דיווח בידיעה שפורסמה בגיליונו מיום ראשון, 31 דצמבר, 1961 כי "אלמונים ליכלכו בליל שבת בזפת את הקירות החיצוניים והפנימיים של בית הקולנוע אסתר בנתניה ומושביו כוסו בזפת. אלמונים אלה רשמו על קירות הקולנוע את המשפט "זכור את אשר עשה לך עמלק" בגלל סרט גרמני שיוצג בו בשבוע הבא".

מבנה קולנוע אסתר בנתניה שימש לריכוז וקליטה ראשונית. המעפילים נחתו בחוף סמוך לבית הקולנוע והובאו לבית הקולנוע. מרתף בית הקולנוע שהיה מתחת לבמה שימש כמקור מסתור ראשוני למעפילים שזה עתה הגיעו לארץ. כאן תודרכו ומכאן פונו לישובים ברחבי הארץ. ניסיתי לברר את מקור שמו של קולנוע אסתר נתניה ומדוע נקרא בשם זה או על שם מי נקרא. פניתי למוזאון נתניה ומנהלת המוזאון אמרה לי כי אינה יודעת בוודאות מדוע נקרא קולנוע אסתר בנתניה בשם זה, ומשערת שבית הקולנוע נקרא על שם בת משפחת תורם להקמת בית הקולנוע. ראוי הנושא לליבון ולבירור. גם לגבי יוזם הקמת בית הקולנוע אין תמימות דעים בין כל חוקרי תולדות העיר ונזרקים שמות שונים. כרוכש שטח בית הקולנוע וכיוזם הקמתו מוזכר יותר מכל יצחק אייזיק גרינשטיין, איש עסקים ודמות ידועה בעיר. גרינשטיין עלה לארץ מרוסיה, התיישב בירושלים, הקים שם עסק מבוסס ונחשב לאיש אמיד בעל אמצעים. אי-שם בסוף שנות ה-20, אולי תחילת שנות ה-30 עזב את ירושלים עם משפחתו והשתקע במושבה נתניה. כאן הוא נטע פרדס רחב ידיים הקים מסעדה ובנה בית מלון (פנסיון) הידוע בשם מלון גרינשטיין. לימים היה חבר מועצת נתניה .

בשנת 1989 נפתח בנתניה קניון השרון ונפתחו בו כ-4 בתי קולנוע משוכללים וחדישים. מעמדו של קולנוע אסתר בנתניה, שירד מגדולתו עוד קודם לכן והתמעטו מספר הצופים בסרטים שהוצגו בו, הורע עוד יותר, והוחלט לבסוף בסוף שנות ה-80 תחילת שנות ה-90 לסגרו. לאחר סגירתו נפתחו ונסגרו בו בתי עסק שונים. ושנים לא מעטות עמד נטוש ושומם. בשנת 2006, רכשה חברת טראס השקעות את המבנה וכפי שדווח בעיתונות הגישה לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקשה ותוכנית בניה להרוס המבנה ולהקים על שטחו בניין למסחר ולמגורים. קמה צעקה גדולה בעיקר מקרב ותיקי העיר ש"גדלו" על בית הקולנוע והוא חלק מנוף וזיכרונות ילדותם. הם מחאו כנגד הכוונה להרוס את מבנה בית הקולנוע ותבעו לשמר אותו ולשמור על ציביונו. בעקבות המחאה שקמה העירייה הודיעה ליזמים כי היא מתנה אישור פרויקט הבנייה במקום בהתחייבות בעלי הנכס לשלב בו שיחזור ושימורו של מבנה קולנוע אסתר.

נושא שימור פיזי של אתרי מורשת ותרבות הוא נושא מורכב ולא פשוט: מה לשמר ואיך, האם כל מבנה ישן ראוי לשימור, ואיזה תוכן יש לצקת למבנה המשומר. יש אתרים היסטוריים או ישנים שיש לגביהם ספקות האם נכון וראוי לשמרם גם אם הם ישנים. לגבי בית הקולנוע אסתר בנתניה אין ספק כי הוא ראוי לשימור ואף שימור מחמיר שכן מבנה בית הקולנוע אסתר בנתניה היה בית התרבות הראשון בנתניה והיה למוקד חיי התרבות והחברה במושבה במשך שנים רבות וחלק בלתי נפרד מנוף ומהווי המקום. קולנוע אסתר בנתניה לדעת רבים מזכיר בערכו ההיסטורי את קולנוע מוגרבי בתל אביב. אי-שימור נאמן לצביונו המקורי של מבנה קולנוע אסתר בנתניה הוא להבנתי פשע היסטורי. לאור כל האמור לעיל מתמיה מאוד כי המבנה לא נכלל לאורך שנים ברשימת המבנים המוכרזים לשימור של גופי השימור. הדבר מקומם והיה ראוי שייחקר מדוע ולמה. כפי שנמסר בעיתונות על-פי התוכנית עומד לקום בשטח המבנה מגדל רב קומות ותשולב בפרויקט תוכנית שימור כלשהי של קולנוע אסתר. ראוי לפרסם בציבור את תוכנית השימור ולהציג דגם של המקום כיצד יראה לאחר השימור כדי שהציבור יראה במו עיניו על מה מדובר. ידוע לי כי נערך תיק תיעוד למבנה הסוקר את תולדותיו וגם הוא ראוי שיפורסם בציבור למען השקיפות. ניסיתי להשיגו ללא הצלחה. יש לקוות כי פרויקט המגדל רב הקומות שמתוכנן לקום בשטח קולנוע אסתר בנתניה ישמור על צביונו המקורי של בית הקולנוע המיתולוגי וההיסטורי. אך ספק גדול אם כך יהיה. ועל כך נהוג לומר נחיה ונראה.