נא להכיר: גינת נחום צמח בת"א

בלב ליבה של תל אביב, ברחוב חיסין לא הרחק מדיזנגוף סנטר, כמה מאות מטרים מערבית ל"בית הבימה", שוכנת גינה ציבורית קטנה הקרויה באופן רשמי "גינת נחום צמח" ע"ש מייסד תיאטרון הבימה, אך הכל קוראים לה "גינת חיסין" על שם הרחוב בו היא מצויה... טקס קריאת הגינה על שמו של נחום צמח נערך בשטח הגינה לפני כ-60 שנה, ביום שלישי 7 באוקטובר 1958 במסגרת "אירועי חגיגות הבימה, בהשתתפות ראש העיר תל אביב חיים לבנון, חברי תיאטרון "הבימה", נציגי מוסדות תרבות וקרוביו וידידיו של נחום צמח. בטקס העלה ראש העיר חיים לבנון, קווים לדמותו ופעלו של נחום צמח. השחקנית חנה רובינא הסירה הלוט מעל שלט הגינה. שחקנית אחרת של "הבימה", תמימה יודלביץ' התכבדה בגזירת הסרט. הובעה תקווה כי הגן ישמש את שחקני התאטרון לנוח בו.

"הגינה הייתה לב השכונה"

ילדי רחוב חיסין ורחובות סמוכים אליו, מספרים בערגה כי הגינה הייתה בשנות ה-50 וה-60 לב השכונה. לאחר גמר הלימודים ומתי שרק יכלו היו ילדי השכונה מתכנסים בגינה ובה העבירו שעות רבות של משחקים ושיחות על כל דבר שבעולם. עם רדת הערב, היו האימהות של הילדים יוצאות למרפסות וכל אמא הייתה מתחילה לקרוא לילדה. היו לא מעט מקרים ובמיוחד בחופשים שהותר לילדים להישאר בגינה גם בשעות החשיכה, והם ניצלו זאת גם למשחקי לילה כמו "מחבואי לילה" וכדומה.

תיאור הגינה

רחוב חיסין מתפצל סמוך לתחילתו. "גינת נחום צמח" למעשה מפצלת, את רחוב זה ומוקפת על ידו כמעט מכל עבריה. אני עובר לא פעם על פני הגינה. זו גינה קטנה יחסית ומשתרעת על 3-2 דונם (הערכה) אבל בעלת נוכחות. היא מרוצפת בחלק גדול משטחה באבנים משתלבות קטנות. לאורך צידה הצפוני והדרומי נשתלו צמחים ועצים, כמה מהם "עצים מדבריים". יש בה מספר ספסלים ופנסי תאורה. בצידה המזרחי פינת משחקים לילדים מכוסה ברשת הצללה. בצידה המערבי נטוע עץ זית ותיק. בכניסה הצדדית הדרומית של הגן קיים מזה שנים רבות שלט קטן מחליד הניצב מעל עמוד עקום ועליו כתוב "גינת נחום צמח ע"ש מייסד 'הבימה'" (ראו צילום). אם כבר עיריית תל אביב החליטה לקרא את הגן על שם נחום צמח ולהנציחו, והאיש ראוי גם ראוי, ראוי ולהחליף את השלט המחליד הקטנטן מלפני כמה עשרות שנים בלוח הנצחה דקורטיבי שיוצב במקום בולט ובכניסה הראשית לגן.

נחום צמח-סיפור חייו

ואם בגינת נחום צמח עסקינן, כמה מילים על האיש נחום צמח. הוא נולד בשנת 1887 בעיר ברוגוז'ניצי ברוסיה הלבנה, בנם של אליעזר וחיה זיסל צמח. היה מורה לעברית, שחקן ובמאי תיאטרון יהודי-רוסי. עוד בשנת 1909 הגה רעיון הקמת תיאטרון עברי בהקימו בשנה זו להקת תיאטרון בשפה העברית "הבימה ביאליסטוק". בשנת 1917 היה ממקימי תיאטרון הבימה במוסקבה ונמנה עם שחקניו הראשונים של תיאטרון זה. על הרישיון להקמת התיאטרון חתום השר לענייני לאומים בברית המועצות דאז, יוסיף סטלין. להקת תיאטרון "הבימה" פעלה במוסקבה והופיעה גם בכמה מארצות אירופה. ה"רוח החיה" בניהול התיאטרון, מי שגייס כספים וניהל אותה מבחינה אירגונית ואמנותית היה נחום צמח ולידו עזר יד ימינו מנחם גנסין. בינואר 1922 העלתה הבימה במוסקבה את הצגת "הדיבוק" בכיכובה של חנה רובינא. בינואר 1926 עם גבור האנטישמיות בברית המועצות יצאה להקת הבימה את רוסיה והופיעה מחוץ לרוסיה במשך כשנה. תחילה באירופה: לטביה, ליטא, פולין, אוסטריה, צרפת וגרמניה ובדצמבר של אותה השנה הגיעו לארצות הברית והופיעו בחופה המזרחי. במהלך הופעותיה של הבימה בארצות הברית לא מעט על-רקע דרישתו של נחום צמח להיות מנהל יחיד בהבימה וסיבות נוספות, חל פילוג בלהקה וביוני 1927 היא התפצלה, רוב השחקנים שבו לאירופה ומשם עלו לארץ ישראל ב-1928 דרך נמל יפו. צמח נותר עם קבוצה קטנה בארצות הברית. צמח היה נשוי למרים גולדינה. בשנת 1930 נולד ברצות הברית בנו אריאל. בשנת 1935 עלה נחום צמח לארץ ישראל. חלק מאנשי "הבימה" סירבו לקבלו, בחזרה להבימה אותה ייסד, הוא נשאר בארץ כשנתיים שבמהלכן הגיש מועמדות למשרת מנהל "השעה העברית" שנפתחה ברדיו המנדטורי קול ירושלים, אך לא התקבל למשרה זו. תקופה מסוימת עבד כפקיד בחברת הביטוח "הסנה". ביוני 1937 חזר לניו-יורק, מצבו הכללי והבריאותי הדרדר עד מאוד וכעבור שנתיים, בספטמבר 1939, נפטר חולה וחסר כל. בן 52 היה במותו.