|
1 |
|
|
רוצים להיות שרי משפטים לעומתיים,הרי ברור שהחייטים בפרקליטות ובמשטרה כבר עסוקים בתפירת תיקים...
לוין מתעלם מהדברים החשובים באמת ממספר שינויי חקיקה חשובים ביותר,שחייבים להיעשות במהירות ע"י ממשלת הימין החדשה להגדלת המשילות: א. החזרת עקרון "זכות העמידה" בעתירות לבג"ץ: להגן על בג"ץ מעצמו,אחרי שהפך כלי משחק במגרש הפוליטי. רק מי שיש לו קשר ישיר לפעילות שלטונית שפוגעת בו יוכל לקבל סעד מבג"ץ ובכך נמנע מהעברת כישלונות פוליטיים של האופוזיציה למגרש המשפטי. ב. הפרדת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשני נושאי תפקידים: יועץ משפטי לממשלה שעובד רק עבורה במשרת אמון,כמו בכל הדמוקרטיות המערביות ותובע ראשי. ג. ועדות האיתור יחויבו בחוק להמליץ על לפחות שלשה מועמדים או מועמדות ראויים,לבחירת,כן,לבחירת הדרג בעל סמכות המינוי ויפסק ההליך המופקר בו ועדת איתור "מאתרת" מועמד יחיד והופכת עצמה לוועדת מינוי,כאשר הדרג הממשלתי בעל סמכות ואחריות על המינוי הופך לחותמת גומי,כמו שקרה במינוי פרקליט המדינה הנוכחי(הליך תפור על שי ניצן הכושל בניצוחו של ויינשטיין),היועמ"ש הנוכחי,מנהל ראשות המסים ועוד,כאשר בג"ץ נתן גיבוי מוחלט לתהליך המופקר. חשוב לבצע זאת לפני איתור פרקליט המדינה הבא כדי שלא נמצא עצמנו עם ליאת בן ארי כפרקליטת המדינה ודינה זילבר כיועמ"שית. ד. לקבוע בחוק(יסוד עם צריך) שייעוץ משפטי לממשלה ולשריה הוא ייעוץ בלבד ולא הנחיה לביצוע. שר או ראש ממשלה שיועצו המשפטי מסרב לייצג נאמנה את עמדתו בבתי המשפט או בכנסת,יכול לבחור פרקליט אחר וימנע המצב ההזוי היום,בו ראש ממשלה או שר איננו יכול לקבל ייעוץ משפטי בבית המשפט,שמייצג את עמדתו,כפי שכל אנס,רצח או פדופיל יכול. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
בני בנקר |
|
|
|
|
|
{{{ אני יהודי ציוני וישראלי יודע שאנשים מהסוג של סמוטריץ
לא מוסיפים גרם של ערך לעם ולמדינה=
רק נתניהו מסוגל לטפך כאלה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
או מתחמק סידרתי? |
|
|
2 |
|
אי תמר |
|
ישמעאל | 25/04/19 09:13 |
|
|
לא הגיע הזמן להשיב את השלטון אל העם ? הדיקטטורה חייבת להסתיים !תנו לממשלה למשול מבל לחשוש שכל רגע יבוטלו החלטותיה . תנו לכנסת לחוקק חוקים מבלי לחשוש שהנה הנה חוקיהם נפסלים . האזרחים בחרו בבחירות דמוקרטיות את מי שרצו שימשלו בהם ! אסור למסור את השלטון לכאלה שלא הועמדו מעולם לבחירות אזרחיות ! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ישמעאל |
|
|
3 |
|
|
מדוע ניתנת חסינות לשופטים?
אולי כדי להפוך את בית המשפט לעיר מקלט לעבריינים?
נכון איתמר?
אולי גם השופטים יבקשו חסינות?
החסינות לחברי הכנסת חייבת להגן עליהם מכנופיית שלטון החוק !
בפרקליטות אין תיקים בלתי פעילים לשופטים
אבל יש תיקים בלתי פעילים לחברי כנסת ושרים !!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יאיר ל |
|
|
4 |
|
|
מאז תוצאות הבחירות. מקווה שהרב פרץ ירגיע אותו. בגלל בנט קיבלנו מכת סמוטריץ בחג |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מייק |
|
|
5 |
|
|
אבל זה גם ימנע את השתוללות החונטה של ״שלטון החוק״ (טוב , מה עוד נשאר לנו כבר)
בתפירת תיקים למי שלא מישלנו ולא חושב ״נאור״ כמונו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה מיכאל |
|
|
6 |
|
|
לא הבאת את פרטי התיקון שמבקש סמוטריץ להכניס לחוק ולא הבאת את מלוא נימוקיו להצעתו...
טרחת להביע את דעתך על סמוטריץ במלואה... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קורא בעיון |
|
|
7 |
|
|
את האפשרות של תפירת תיקים. כמו למשל לדרור חוטר ישי כמו למשל לקהלני לרפול לנאמן לריבלין ואפילו לרמון. בשבילך הפרקליטות והמשטרה והיועץ והעליון הם מלאכי שמים ללא יצר רע ללא אינטרסים ללא הטיות פוליטיות. רק לאחרונה התראיין בתקשורת ניצב בדימוס בורובסקי וסיפר איך הפרקליטות אמרה למשטרה לתפור תיק לרפול. החסינות שסמוטריץ מציע אינה חסינות נצח. היא חסינות רק לתקופת החברות בכנסת. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
פנחס |
|
|
8 |
|
|
מי שלא קרא נכון את החוק הוא הכותב הנכבד.
תיקון 33 4 (א) 3 ד קובע:
ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי.
מדובר אף בעבירה שנעשתה לפני היותו נבחר, והוא יעמוד לדין לאחר מיכן, וכל השאלה העומדת על המאזניים היא יכולתו של החבר כנסת לתפקד....
מועדים לשמחה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שמחה |
|
|
|
|
|
לשמוע את הטיעון המטופש ש"העמדה לדין תפגע בתפקוד" פשוט מעוררת גועל. יש בכנסת יותר מידי "מחוקקים" חשודים. הרי כל היללנים רוצים בסה"כ להציל את נתניהו המסכן. שהמדינה תלך לעזאזל ? זה משעמם אותי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ארי כספי |
|
|
9 |
|
|
צריך חסינות מלאה בגלל שהפרקליטות תופרת תיקים כדי לפגוע בחברי כנסת ושרים שלא מוצאים חן בעיניה. לכן אי אפשר להיתמם ולהניח שמספיק להגן על חברי הכנסת מפני האשמות הקשורות בתפקידם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לוגי |
|
|
10 |
|
|
|
|
11 |
|
|
נניח שסמוטריץ׳ היה כותב שללוין אסור להתקרב למקלדת משום לא חשוב מה, היינו מקבלים מאמרים חוצבי להבות על חופש הביטוי וכו׳ אבל לטוחון מקלדת מקצועית מותר וגם מותר לכתוב בדומה לפוליטיקאי שהנ״ל אינו מחבב. דו פרצופיות כבר אמרנו? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי פ |
|
|
12 |
|
|
נניח שסמוטריץ׳ היה כותב שללוין אסור להתקרב למקלדת משום לא חשוב מה, היינו מקבלים מאמרים חוצבי להבות על חופש הביטוי וכו׳ אבל לטוחון מקלדת מקצועית מותר וגם מותר לכתוב בדומה לפוליטיקאי שהנ״ל אינו מחבב. דו פרצופיות כבר אמרנו? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורי פ |
|
|
13 |
|
|
ואחרי כהונתו שיתלו אותו מצידי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ב.ניצן |
|
|
14 |
|
|
מרקיעה שחקים ונידמה להם שהם זכו בשלטון וכולם לא קיימים. מי אשם. ביבי כמובן שבמרוצו לעבר כסא ראש הממשלה מוכן לשלם לדוסים כל מחיר העיר שיבטיחו לא את כסאו וזה על חשבונם של קרוב ל 50 % של תושבי המדינה החילוניים האשכנזים שביבי רוצה להכפיף אותם לשלטון הכח השחור הדוסי של הרבנים ושאר כלי קודש אוכלי החינם.ביבי רוצה את השלטון אז בבקשה קח את גנץ גבאי ומרץ ותבנה לעצמך ממשלה חילוית. למה למכור את המדינה לדוסים ר בגלל שאתה רוצה להיות ראש ממשלה?במקום להוציא את הדוסים אל מחוץ לחוק אתה רוצה לתת להם כח להשחית את מערכת המשפט שלנו. לא ניתן לך את זה יא ביבי. העליון שייך לנו בינתים והם יפסלו כל חוק שאתה תנסה להעביר כולל חוק שירצה לפגוע בעליון עצמו. סמוטריץ ובן גביר הם פושעים וצריך לזרוק אותם מהכנסת.נכון הדוסים הלאומיים הקימו ישובים בגדה ורוצים להרחיב את גבולות ההבטחה אבל למה אני צריך להיות דוס בגלל זה? אל תשכחו שמי שכבש את הגדה הכותל וירושלים היו בני הקיבוצי והמושבים של שנת 1967. איפה היו אז הדוסים? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שבץ חלובה |
|
|
15 |
|
|
לא יעזור למחבלים התקשורתיים ועוזריהם. יש לחסל ללא רחמים את הדיקטטורה של בג"ץ. וזאת ייעשה אך ורק על ידי חוק המשילות, כך שסוף סוף נוכל למחוק את ההפיכה המרושעת שעשה אהרן ברק בשנות ה-90, המון בעזרת החלאות התקשורתיות- כולל אלה שמסיתות נגד העם אשר בחר ברוב מוחץ את שלטון הימין!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דודיסון |
|
|
16 |
|
|
לשופטים בישראל חסינות מוחלטת מותר להם הכל
במדינות העולם מלבד ישראל חסינות השופטים הינה מוגבלת. למשל בארצות הברית. שם, מתדיין שרואה עצמו נפגע יכול להגיש תביעה נגד השופט אשר חסינותו לא תעמוד לו. בישראל חסינות השופטים הינה מוחלטת גם אם החלטה שפוטית נתנה מתוך רשלנות, זדון או מניעים מושחתים, אין לנפגע כל אפשרות להגיש תביעה נגד שופט. חסינות כזו הינה כפירה בשויון ופגיעה קשה בניזוק. ככלל לכל עובדי הציבור במדינה ישנה חסינות לאלו כמה טעמים: בחשש מפני 1. הרתעת יתר ולפגיעה קשה בתפקוד עובדי השירות הציבורי, 2 שיבוש בפעולת ולריבוי תביעות סרק ואיבוד זמן ומשאבים. 3. עיוות שיקול הדעת. 4. עומס כבד על הקופה הציבורית והצפת בתי המשפט בתביעות 5. רצון לשמור על כבוד הדדי בין הרשויות. כאן מתבקשת החלטת רשות שיפוטית אחת בעניין החלטה שנתנה רשות שיפוטית אחרת.
לעובדי ציבור הוענקה חסינות חלקית שאינה כוללת התרשלות. לבתי המשפט הוענקה חסינות מלאה. וכך נקבע בסעיף 8 לפקודת הנזיקין "אדם שהוא גופו בית משפט או בית דין או אחד מחבריהם או שהוא ממלא כדין חובותיו של אדם כאמור, וכל אדם אחר המבצע פעולות שיפוט, לא תוגש נגדו תובענה על עוולה שעשה במילוי תפקידו השיפוט" לרבות בורר - חסינותו של אחד מחברי הרשות השופטת הינה מלאה. גם אם התרשל אף פעל מתוך מניע פסול, לא ניתן לתבוע אותו על מעשיו"
בישראל נהנתה הרשות השופטת מאמון מלא. אך האם תוצאת אמון זה צריכה להיות מתן זכויות לרשות השופטת בלא הטלת החובות המוטלות על כל עובד ציבור אחר? נראה שהוחלט לנצל לרעה את האמון שנתנו אזרחי ישראל בבית המשפט, לאמור אם אזרחי ישראל נותנים אמון בבית המשפט הוא יכול להרשות לעצמו מה שבתי משפט בארצות אחרות לא יעלו על הדעת. על סמך מה נתנו את אותו אמון מלא? נראה שלא מתוך ידע על תפקודה כי המידע היה מועט מאוד. מדינה לא מפותחת זו התאפינה בחוסר מידע לציבור. נראה שבזכות האתוס הציוני,"אנו בארץ לבנות ולהבנות בה". מי היה מעלה על הדעת שלאחר אלפיים שנות גלות לאחר מה שעבר על עמנו יהיו אלו שופטים מתוכנו אשר ינהגו כשטנים. במדינה צעירה שאוכלוסיתה ברובה חסרת תודעה דמוקרטית ורוב מדינאיה חסרי ידע מהי דמוקרטיה, לשופטים עזות מצח לדרוש ככל העולה על רוחם, וכמשפטנים להכין את הדרך לשליטה מוחלטת לחוסר מחויבות כלפ הציבור. שר המשפטים הראשון פנחס רוזן (פרוגרסיבים, ליברלים עצמאיים) אשר כהן ארבע עשרה שנה כמעט ברציפות. עשה כל שנתבקש על ידי שופטים וכך הביא בשנת 1959 בפני הכנסת את החוק לתיקון פקודת הנזיקין האזרחיים. הוא הרשה לעצמו להצהיר: "ברורה חשיבות העקרון של אי תלות השופטים, סעיף 13 לחוק השופטים, תשי"ג-1953. הקובע: "אין על השופט מרות זולת מרות החוק", "להבטיח את אי תלותה של הרשות השופטת בכל רשות אחרת במדינה. ..... להבטיח משפט צדק, חופש ואומץ הכרעה בידי השופטים. אולם באותה המידה חשובה חסינות השופטים לא רק בפני ידן של שאר הרשויות במדינה, אלא גם מפני תוצאות אפשרויות של הכרעותיהם ופסקי דינם". לדעתו כפי שהתבטא: "אין ספק כי הצדק עשוי להיפגע, והאומץ הדרוש לשם חריצת משפט אולי ייעדר, אם יעמוד השופט מול האיום בהסקת מסקנות לרעתו מפסק דינו או ממעשים אחרים שהוא עושה תוך כדי מילוי תפקידו השיפוטי"... |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
17 |
|
|
השר פנחס רוזן טען שאם שופטים יעמדו בפני איום לתביעה נגדם במידה וישפטו שלא כהלכה יפגע הצדק! וכי ניתן להעלות על הדעת טענה יותר מופרכת מזו? אם יתבעו על שפיטה זדונית הרי שלא התביעה קובעת את תוצאת המשפט, אחרים שופטים זאת. מובן שתמיד ישנם מתלונני שוא לכן יש משפט לשיקול ולהחלטה. אלא שכאן ביטל השר כל אפשרות לנפגעים להפרע "על שופט לא חלה אלא מרות החוק" אך אין מי שיאכוף את החוק עליו כיון שהוא נהנה מחסינות ואין רשות יעודית המטפלת באכיפת חוקים על שופטים. על פי הגיון זה מדוע על האוכלוסיה כולה לא תכול מרות חוק שכזאת, אשר אין למרות נחוק כל אכיפה כדי שלא יפגע שיקול דעתה של האוכלוסיה מאיום בהסקת מסקנות? מכאן שהשר פנחס רוזן החיל את הגדרת העצמאות השיפוטית זו עצמאות לא רק מפני רשויות אחרות אלא גם מפני מחויבות כלפי הציבור אותו הוא אמור לשרת. הצהרתו הבאה בולטת בחוסר מוסריותה התהומית "ומוטב שאדם פרטי אחד ייפגע בזכויותיו במקרים יוצאים מן הכלל, מאשר יהיו השופטים נתונים להשפעה, ולו במידה קטנה, של מורא מפני תוצאות שיפוטם", האם אותה אמת מידה תקפה גם לאנשים מהישוב כלומר מוטב שאזרח א' יפגע מאזרח ב' ומלבד שלא תהיה מורא לאזרח ב'? כל זה בשם האוביקטיביות המלאה הנדרשת משופט. האם כך מושגת אוביקטיביות? לדעתו הרחיב את הגדרת העצמאות השיפוטית אך למעשה סתר אותה. הרי על השופט מופעלים לחצים מצד רשויות אחרות ואין לו מחויבות שכנגד כלפי הציבור.
השופט ברק" "תנאי חיוני לקיומה של רשות שופטת עצמאית, ובלתי תלויה, הוא באמון הציבור, זהו אמון הציבור בכך, כי הרשות השופטת עושה צדק על פי דין, זהו אמון הציבור, כי השפיטה נעשית באופן הוגן, ניטראלי, תוך מתן יחס שווה לצדדים וללא כל אבק של ענין אישי בתוצאה". במציאות כאשר צד אחד הוא רשויות המדינה לא קיים יחס שווה בין הצדדים עדיפות ניתנת למדינה. בעלי דין שניזוקו מעולות אינם יכולים לתבוע את השופט. ככל שמתרבים מקרים אלו המגיעים לידיעת הציבור הוא נעשה חסר אמון כלפי הרשות השופטת. החסינות המלאה לא רק שאינה מגבירה את אמון הציבור אלא מבטלת אותו וגורמת לזעם. במיוחד לאור העובדה שאין מי שיחקור ויודא שהשפיטה נעשית באופן הוגן וניטרלי. החסינות שהוענקה לחברי הרשות השופטת מתחילה ומסתיימת בם עצמם. חסינות לא חלה על המעבידה, המדינה, או הגשת תביעה נגד המדינה בקשר להחלטות ופעולות של שופטיה וניתן היה להגיש תביעה נגד היועץ המשפטי או נגד הממשלה. כך על סמך חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) תשי"ב 1952. אלא שבשנת 1959 עם הנחתה של הצעת חוק לפיה "מעשה או מחדל שנעשה תוך כדי מילוי תפקיד שיפוטי, לא ישמש עילה לתביעה על נזיקין אזרחיים," חלה החמרה נוספת סעיף מבטל כל אפשרות שאזרח יוכל לקבל פיצויים בעד הנזק שנגרם לו על לא עוול בכפיו, ואם שר המשפטים בא להגן על חסינות שופטים הרי חסינות כזאת מרחיקה לכת עד כדי שהאזרח נשאר בלתי מוגן.השר לא הפנים שמהות הרשויות היא להגן על זכויותיו של האזרחים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|
|
18 |
|
|
לפי החוק העברי יש להטיל אחריות על מעשה שנעשה בזדון ולא רק ברשלנות אך שר משפטים פנחס רוזן לא חשב שהטלת אחריות היא דרך נכונה וטען שאינו מעלה כלל על הדעת שדבר כזה יקרה. אם כך לא העלה כלל על הדעת שיקרה מה שקורה כדבר שבשגרה. יחד עם זאת טען "אבל לקבוע בחוק שהמדינה אחראית לנזיקין הנגרמים על ידי שופטים, בעוד שהשופטים חסינים - זוהי לדעתו דרך מאד בלתי אחראית. מכיון שאותו לחץ מוסרי יורגש על ידי השופטים, והם כבר לא ירגישו את עצמם כל כך חפשיים בגישתם אל משפט". נוסח פקודת הנזיקין האזרחיים, 1944 מאפשר הגשת תביעה נגד המדינה בשל עוולה שביצע שופט, אך אינה מחייבת את בתי המשפט. בועדת חוק ומשפט הוחלט שלא להכריע בשאלה. מכאן שזהו תפקידו של בית המשפט הפרשן המוסמך של החוק. בכנסת קבעו שהראוי להעניק לשופטים חסינות אישית מפני תביעות בנזיקין. הכנסת העדיפה את רצון השופטים לחסינות על פני טובת בעלי הדין הניזוקים. מאותם שיקולים חששו מהטלת אחריות על המדינה. אולם השאירו פתח לעשיית צדק לניזוק ומניעת עוול למי שנפגע מעוולה של שופט, לא רק למען הניזוק, אלא למען המערכת אשר יוגבר בה אמון הציבור. האמצעי של האזרח לתבוע את המדינה הוא עתירה לבג"ץ. אלא שבג"ץ הוא בית משפט ושופטיו הם אותם שופטים של בית המשפט העליון. אלו כלל אינם מעוניינים להודות בעולות בית המשפט, מפני שמטבע בריאתה עושה כל מערכת סגורה ככול שביכולתה לחפות על מחדלי חבריה. זה סוד הישרדותה של כל גילדה לאורך ההסטוריה. הרי הם אלו שניסו באמצעות תחיקה בכנסת גם לבטל את אחריות המדינה על שופטיה, ומובן שלא יתנדבו לאשרה. די לראות מה קורה כאשר מוגשות עתירות לבג"ץ שלא בעניין שפיטה, העתירות ברובן נדחות והעותר מחוייב בקנס כבד.
המסקנה המתבקשת מכל אלו היא שבניגוד לכללי הדמוקרטיה המודרנית שמסדה הוא המוסר האנושי שמקורו במורשת ישראל, שופטי מדינת ישראל אינם ככל האדם. הם לעולם אינם נתונים להשחתת מידות וכל פיקוח חוקי עליהם ואכיפתו מזיק לשמירת המידות שלהם. פרופ' טדסקי: "במקום הנטיה לריבוי החסינים, שאיפת המשפטנים צריכה להיות ביטול החסינות בכל מידת האפשר. החסינות אינה תופעה נעימה משום כפירתה בשוויון, פגיעתה בניזוק; ויש לברך על כל צמצום שיתחולל בה". על פי, הענותו של שר המשפטים פנחס רוזן והענות הכנסת לדרישת השופטים, עקרון אי התלות השיפוטית קיבל מימד חדש על פיו שופטים פיתחו אי תלות שיפוטית בחוק, באתיקה השיפוטית ובכללי הצדק הטבעי. הם אינם חוששים ממרות הדין שהרי מי שאינו כפוף למרות כלשהי אין עליו כל מרות בודאי לא מרות הדין. זו משפיעה על פעולותיו לטוב או לרע. נוצר מצב מגוחך וחסר הגיון על פיו השופטים את אחרים, פטורים בעצמם מקיום חוקים וכללים. נראה כי החסינויות הקיימות היום, רובן ככולן מיושנות, מיותרות ומזיקות והינן תוצר של הימנעות מעמידה בדרישות מקצועיות ומהתקדמות והתייעלות ראויה למען האזרחים. ספק אם קיים נימוק ראוי ואמיתי המצדיק את קיומן של אותן חסינויות כלפי תאגידים ופקידי ממשל בהשוואה למקבליהם בשוק האזרחי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
חוטר |
|