ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה בדבר איסור חשיפה של תינוקות עד גיל שנה לכל סוג של מדיה ומסכים, בטענה כי קיים בכך סיכון לפגיעה קוגניטיבית ובעיית השמנה שנמצאת בעלייה חדה באוכלוסייה.
חשוב לציין, שאחד הסיכונים הלא פחותים, הינו התפתחות אוטיזם בינקות. תינוקות שקיימת אצלם פרה-דיספוזיציה גנטית (מוטציה או רגישות ראשונית גנטית) העלולה להתפתח לאוטיזם, יושפעו מצפייה רבה במסכים באופן קיצוני יותר מתינוקות אחרים.
שכיחות האוטיזם בעולם הינה בעלייה מתמדת ומדאיגה והגיעה לממדי אפידמיה: בארה"ב אחד ל-47 ילדים מאובחנים באוטיזם (1:47), בישראל אחד ל-80 ילדים (1:80), נכון לשנת 2018.
מחקרים קליניים בתחום האפי-גנטיקה (גנטיקה וסביבה) מספקים ראיות המערבות השפעה של מניפולציה סביבתית מוקדמת על התפתחות המוח, בזמן שמתקיימת צמיחה דינאמית של נוירונים, היוצרים מרקם תאי עצב השולטים על הוויסות הסנסורי-רגשי-קוגניטיבי אצל התינוק.
לאינטראקציה בין הורה-תינוק בחודשים הראשונים בהם התינוק מווסת עצמו פיסית ורגשית, יש משמעויות בתפיסה הרפלקטיבית של התינוק. הצפייה במסך אינה מספקת פידבק אינטראקטיבי עם התינוק ומביאה אינפורמציה מהירה, הן ויזואלית והן אודיאולוגית, שלתינוק אין יכולת לעבד בגיל כה צעיר. אינפורמציה זו יוצרת התנייה, גורמת להצפה בכל תחומי ההתפתחות, ויש לה השפעה מכרעת על מערכת הוויסות, שהיא פקטור מרכזי בתסמונת האוטיסטית.
בארה"ב נמכרים היום ערסלי תינוקות כאשר טבלטים מורכבים עליהם "בילד אין", ויוצרים מצבים שהתינוק מרותק לתנועה המהירה במשך זמן רב ואין לו סיבה להתעניין בסביבתו. אין ספק שהדבר משמש גם עזרה להורים במצבים קשים בבחינת בייביסיטר אולטימטיבי. אך חשוב להבין שהמחיר לכך עלול להיות במקרים מסוימים יקר, שכן הוא עלול להגביר את הסיכון ההתפתחותי אצל תינוקות שכבר נמצאים בסיכון לאוטיזם.
