ליברמן גנב לנו את הבחירות

תחושה קשה רווחת, בימים אלה, בצמרת הליכוד בכלל ובבית ראש הממשלה בפרט. הליכוד, ובראשו בנימין נתניהו, ניצח בבחירות 2019. סיעת כחול לבן, ובראשה בני גנץ ויאיר לפיד, לא תוכל להקים ממשלה - גם אם ייכשל נתניהו, על-אף שקיבלה אותו מספר מושבים זהה לליכוד (35:35). דא-עקא, כוחן של כמה מפלגות קטנות, ובהן ישראל ביתנו (אביגדור ליברמן) וכולנו (משה כחלון), עלה מאוד. ליברמן הוא הגורם הקיצוני ביותר במו"מ המתנהל. והוא מנצל זאת לסחיטה. ל-News1 נודע, כי צוות המו"מ של הליכוד נענה כמעט לכל דרישותיו, לרבות אלה המחייבות תקציבים בהיקף של מיליארדי ש"ח (הקמת מאות מעוניות (הוסטלים), הבטחת פנסיה נדיבה לכל פנסיונר). כמו-כן הסכים צוות המו"מ לעגן בהסכם שמירת סטטוס-קוו בין דתיים לחילוניים ואת קידומו של חוק הגיוס בנוסחה שהציג ליברמן. אלא שגם לאחר כל זאת - ליברמן לא התרצה. הוא מושך זמן ומבזבז ימים ודורש התחייבות "לגבי פסיק של פסיק", כדברי אחד הגורמים במו"מ, בנוגע למה שיקרה, אם בכלל, בעוד חמש שנים בחוק הגיוס, על-אף שברור שאין לדעת מי תהא מפלגת השלטון באותו זמן. התובנה ההולכת ומתגבשת: ליברמן שורף ימים מחמת אינטרסים סמויים. אחד מהם, האפשרי: ליברמן נוקם בנתניהו. פשוטו כמשמעו. במיוחד נוכח זאת שקיבל בבחירות לכנסת ה-21 רק חמישה מושבים, הרבה פחות מכפי שציפה. ליברמן נוקם, ומתחת לפני השטח הוא מכין עצמו לבחירות חדשות, בהן הוא חפץ. ליברמן ומקורביו יודעים: אין בפניו חלופה אמיתית לחבור לסיעת כחול לבן ולהקים ממשלה עם הערבים, על-אף שתרחיש הזוי שכזה נדון ברצינות בקרב מפלגות השמאל. ליברמן נחלש מאוד לאחר שהתפטר מתפקיד שר הביטחון. הוא התבזה שוב ושוב לאחר שהתחזיות הקודרות שלו התפוגגו. הזירה הצפונית שקטה, יחסית. חופש הפעולה של ישראל בשמי סוריה, נשמר; בזירה הדרומית - מדיניות ההכלה של נתניהו מול החמאס מניבה תוצאות. לראיה: החמאס מורתע, יחסית. האינטרסים הכלכליים גוברים. מרבית מדינות ערב, ובראשן מצרים, משתפות פעולה להשגת רגיעה ביטחונית באזור כולו. נתניהו יודע היטב את מצבו. לכן קרא אליו את ראשי מפלגות הימין לפגישה שהתקיימה ביום חמישי (23.05.19). ראשי המפלגות הגיעו, למעט ליברמן - שלא טרח אפילו לנהוג בכבוד ולנמק/לתרץ אי-הגעתו. באותו מעמד הבטיחו כולם לנתניהו אישית 60 קולות. אם היו למישהו בליכוד רעיונות אחרים (גדעון סער?), הם נמוגו.

בפני נתניהו עומדות שתי חלופות: להכריז על הקמת ממשלה בתמיכת 60 חברי כנסת ולצפות מליברמן לאפשר לחברי הכנסת של ישראל ביתנו לתת את קולם (5 מושבים), בעד הקמת ממשלה, או לפחות להימנע; לפעול להליכה לבחירות חדשות וללכת "על הראש" של ליברמן, בכל הכוח - כך שלא יעבור את אחוז החסימה בכנסת ה-22. כך או כך, וגם אם תוקם ממשלה חדשה, נתניהו מבין היטב: עם ליברמן או בלעדיו - המשימה הגדולה צריכה להיות פירוד חלקיה של סיעת כחול לבן. אם הדבר לא יצלח בתקופה הקרובה, בחירות חדשות הן עניין של זמן. שנה, לכל היותר.

סיעת ישראל ביתנו מסרה בתגובה (ציטוט):

מיד לאחר הבחירות מפלגת "ישראל ביתנו" המליצה לנשיא ריבלין על בנימין נתניהו כמועמד להרכבת הממשלה. כל מה שצריך על-מנת להקים ממשלת ימין הוא לדרוש מהמפלגות החרדיות להסיר את ההתנגדות לחוק הגיוס כפי שהוסכם עליו בכנסת הקודמת וכפי שחוקק בקריאה ראשונה בתמיכת הליכוד ויתר מרכיבי הקואליציה. באותו רגע שהמפלגות החרדיות יסירו את התנגדותן לחוק הנ"ל, בניגוד לסיכומים הקודמים, תקום ממשלה חדשה. ממשלת 60 אינה ממשלת ימין, אלא ממשלה חרדית שבמקום לשמור על מדינת ישראל כמדינה יהודית תהפוך אותה למדינת הלכה. לכן, "ישראל ביתנו" תתנגד בתוקף לממשלת הלכה, ממשלת 60.