ספר תהלים עם סידור של האדמו"ר הרה"ק פועל הישועות רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב ובנו האדמו"ר מארץ ישראל רבי אלטר אברהם בצלאל נתן נטע הוצע למכירה בבית המכירות ברנד בבני ברק ביום ראשון, 30.6.19, 19:00.
זהו ספר "תהלים" עם ספר "דגלי הודיה והמצוה" וספר "ממתקי יהודה" עם מעמדות ובסופו סידור לכל השנה. בשער שני חותמת האדמו"ר הרה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב.
בנוסף חותמות בנו האדמו"ר רבי אלטר אברהם בצלאל נתן נטע. חלק מהחותמות בצורת הם חותמות בצורת חתימתו. הסכמות רבני ירושלים ורבני ארץ ישראל האשכנזים והספרדים, הסכמות נוספות מרבנים ואדמורי"ם. "ספר סגולה" הסכמת האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם "המגיד מטריסק" שבהסכמתו כותב "וזכות התורה תגן עליהם" " ויתברכו בברכה המשולשת" " בבני סמיכי חיי אריכי ומזוני רוויחא".
האדמו"ר הרה"ק רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן מלעלוב תקפ"ז-תרמ"ג 1827/1883, האדמו"ר השלישי מלעלוב, בנו של האדמו"ר הרה"ק רבי משה מלעלוב. עמד בראש היישוב החסידי בירושלים. התפרסם ונודע כבעל מופת ופועל ישועות וכאיש קדוש אשר רוח הקודש הופיעה בבית מדרשו. היה נערץ על צדיקי דורו, חסידים ומתנגדים כאחד. ה"תפארת שלמה" מרדומסק שלח אליו קוויטלאך, ובעל ה"דברי חיים" מצאנז התבטא פעם על-אודותיו בליל הסדר כי "הסדר שעורך עתה ר' אלעזר מנדל בירושלים יפה מכל הסדרים של כל הצדיקים".
היה האדמו"ר הירושלמי הראשון, והיה בכל הווייתו איש ירושלים. התפרסם בתפילותיו הארוכות בכותל המערבי דבר יום ביומו. לפי המסופר, הקאפטן הירושלמי הזהוב נתפר לראשונה במתכונתו המיוחדת על-פי הוראותיו, שהקפיד לשנותן במספר שינויים מהקאפטן הספרדי-טורקי ומאז ואילך נהיה ללבוש הירושלמי הטיפוסי של בני הישוב הישן הירושלמי (ראה: "תפארת בית דוד" מאת נכדו רבי משה יאיר ויינשטוק, ירושלים, תשכ"ח).
בנו, האדמו"ר רבי אברהם בצלאל נתן נטע, שכונה גם "ר' אלטר" (נפטר תרצ"ג). בראשית מלחמת העולם הראשונה יצא לפולין והשתקע בעיר סוסנוביץ, שם ניהל את חצרו והיה ידוע בפולין בכינוי "האדמו"ר מארץ ישראל".
כמו-כן, מוצעת למכירה גם גמרא ברכות העותק של האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין ושל הסנדלר הקדוש רבי משה יעקב רביקוב. למבערג תר"ך 1860.
זוהי "גמרא ברכות" מתלמוד בבלי עם כל המפרשים וסדר זרעים כאשר נדפס בסלאוויטא וווילנא ועוד מעלות חדשות. לעמבערג תר"ך 1860. בדפוס "ישכר בק" ואברהם יצחק מענקיש.
הסכמות חשובות מאוד: רבי שלמה קלוגר, הערוך לנר, הכתב סופר, האדמו"ר הרה"ק רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ועוד. בדף הפורזץ חותמת האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין.
מצדה הפנימי של הכריכה הקדשת בנו של הסנדלר הקדוש שנות הספר לחתן מאוד מסתבר שהספר היה של אביו רבי יעקב משה רביקוב "הסנדלר הקדוש" (לדאבוננו לבן לא היה ספרים משל עצמו וכן לא השתמש בספרי קודש וחילק את כל ספרי אביו וגם ספר זה כנראה היה של אביו).
גמרא קטנה שכל עמוד גמרא מחולק לשני עמודים.
הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין זי"ע. תרי"ח-תש"ט(1849 - 1858), זקן אדמו"רי בית רוז'ין, נכדו האחרון של הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין זי"ע. נולד בשנת תרי"ח לאביו הרה"ק רבי מרדכי פייביש מהוסיאטין. בשנת תרנ"ד נתמנה לאדמו"ר על מקום אביו בהוסיאטין, ואלפי חסידי אביו קבלו את מרותו. נודע בדמותו האצילית ובהנהגתו מלאת ההוד, כמסורת בית רוז'ין. היה ידוע במידת האמת שלו. במלחמת העולם הראשונה עבר לווינה וקבע בה את חצרו, יחד עם אדמו"רי בית רוז'ין האחרים. פעל רבות ליישוב ארץ ישראל, ובשנת תרצ"ז עלה בעצמו לארץ והתיישב בתל אביב. עם עליית
הנאצים הפציר פעמים רבות בחסידיו להימלט מאירופה הבוערת ונהג לומר: "מי שיש לו שכל שיברח כעת אפילו בנעלי בית". לחסידים שבאו להיפרד ממנו בתחנת הרכבת אמר: "מי שיכול למכור - שימכור, ומי שלא יכול למכור - שישאיר הכל ויברח מכאן כשרק תרמיל על שכמו". ידוע הסיפור על תפילתו בזמן השואה על קברו של ה"אור החיים" במעמד גדולי המקובלים [כשריחפה סכנת השמדה על יושבי ארץ ישראל, עם התקדמות הצבא הנאצי בפיקודו של רומל לעבר מצרים] ואמירתו המפורסמת באותו מעמד כי הצורר לא ישלוט בארץ ישראל. נפטר בגיל מופלג בהיותו בן 92 בחנוכה תש"ט. באופן מפליא ביקש בצוואתו, שנכתבה בשנת תרצ"ט, לקברו בירושלים, אך "באם לא תהיה היכולת לירושלים" שיקברוהו בצפת או בטבריה. מאחר שבזמן פטירתו הייתה הדרך להר הזיתים חסומה, נקבר בעיר טבריה.
רבי משה יעקב רביקוב זצ"ל תרל"ג - תשכ"ז 1873/1967. 'הסנדלר הקדוש' מרחוב שבזי בתל אביב-יפו. צדיק נסתר, מקובל ופועל ישועות. נולד בליטא שם למד עם המקובל רבי שלמה אלישיב, בעל ה"לשם שבו ואחלמה" [הלשם]. בחודש אלול תרע"ג (1913) עלה לארץ ישראל והתיישב בכפר אוריה. הרב קוק, שהיה אז רבן של יפו והמושבות, שכנע אותו לעבור לעיר יפו. הוא פתח סנדלריה ברחוב שבזי. על-אף שהסתיר עצמו ואת כוחותיו, הפך לאבן-שואבת לאנשים רבים שבאו לקבל ממנו עצה וברכה.
גדולי הדור והמקובלים הכירו בצדקותו, קיימו עמו קשר הדוק ואף למדו מפיו. ידוע כי הרב קוק אמר לרבי
אריה לוין שהסנדלר הנו מל"ו הצדיקים הנסתרים שבדור, ו"החזון איש" עודד אותו להתגלות ולברך אנשים. החזון איש והבית ישראל נהגו לפקוד את ביתו.
סיפורים רבים על מופתים וגילויי רוח הקודש ידועים עליו, וכבר בחייו נודע כי זכה לגילוי אליהו [הדבר אף פורסם בעיתונות של אותם הימים]. רבים פקדו את מעונו מדי יום ביומו, התברכו מפיו וחזו בישועות גדולות. כמה חודשים לאחר פטירתו פרצה מלחמת ששת הימים, ובשעתו נתפרסמו שמועות כי בצוואתו, צפה הסנדלר את הצלחות המלחמה ומפלת האויב. קברו בבית החיים בבני ברק נודע למקום תפילה וישועה עד היום הזה.
