סניף בני עקיבא בבני ברק הוקם אי-שם בשנות ה-30 בצריף על גבעת חול, במקום בו ניצב כיום מבנה סניף בני עקיבא הנוכחי ברחוב יהודה הלוי 7. .שמעון קוטנר, כיום כבן 91, שהיה חניך בסניף, זוכר היטב את הצריף. הצריף שכן בסמוך לבית הפועל המזרחי בבני ברק. היה זה צריף עץ שחלק מרצפתו מוגבהת ושימש מעין במה לקיום מופעים ואירועים. קוטנר יליד גרמניה עלה לארץ ב-1939 בהיותו בן 9-10 לערך. זמן קצר לאחר עלייתו החל ללמוד בבית ספר עממי מזרחי בבני ברק והצטרף לסניף בני עקיבא בבני ברק. קוטנר מספר לי כי אחד המדריכים בסניף באותן שנים היה ישראל גוטליב לימים ראש עיריית בני ברק. בין החניכים באותן שנים היה גם איש החינוך עמינדב בן שחר. בסמוך לסניף שכן מבנה בו שוכנו ילדים פליטי שואה. בשבתות התארחו ילדים אלה מידי פעם בבתי משפחות החניכים לסעודת שבת. חלק מהילדים הללו השתלבו בפעילות סניף בני עקיבא כחניכים לכל דבר. כבר בשנותיו הראשונות הפך הסניף למוסד בעל חשיבות תרבותית חינוכית בעיר. נערכה בו פעילות תרבותית וחינוכית, הרצאות וכדומה. בשמחת תורה למשל, היו חניכי הסניף פעילים בארגון והשתתפות בהקפות שניות. הצריף פעל עד פרוץ מלחמת השחרור. עם הגידול במספר תושבי העיר ובמספר החניכים בסניף, הוחלט ביוזמת הסתדרות הפועל המזרחי להרוס את הצריף ולהקים על חורבותיו מבנה בטון כדי שישמש בית הולם עבור הסניף. הסניף שנבנה היה בן קומה אחת בלבד. מספרת אחת החניכות לשעבר על מבנה הסניף: "נכנסנו מהפתח ישר לאולם, מלבני, שבקצהו ומול הכניסה הייתה במה. משמאל לבמה היה חדרון ששימש כחדר מזכירות אליו עלו במספר מדרגות מבחוץ. זה היה כל הסניף". בתחילת שנות ה-50 מנה הסניף כ-300 חניכים, והפך תוך מספר שנים לגדול בסניפי בני עקיבא בארץ. מבנה הסניף הקטן היה צר מלהכיל את מאות חניכי הסניף שמספרם הלך וגדל וחלק מפעולות הסניף התקיימו במקומות שונים בקרבת הסניף. מספרת על כך חניכת שבט אחווה בסניף: "לא היו מספיק מקומות לפעולות לעדות (קבוצות קטנות בתוך השבט) אז יושבים ומקיימים את הפעולות ב״תיכון למעלה״ (תיכון העירוני דתי באבטליון א.א,) בבית ספר משואות בכל פינה, במדרגות של "בית במברגר" ואפילו באנדרטה לחללי צהל על הר הבנים. נוכח הגידול במספר החניכים הוחלט להגדיל את מבנה הסניף ולהוסיף עליו שתי קומות. בקומת הגג של הסניף הציבו החניכים כורסאות וכסאות ונהגו לשבת שם בניחותא, באוויר הצח לדסקס על דא ועל הא, ולשיר שירים יחדיו. הפעילות בסניף יש לציין הייתה מעורבת בנים ובנות יחדיו. לא מעט זוגות שלימים הפכו לבעל ואשה הכירו לראשונה בסניף.

בעיתון "הצפה" מיום שלישי 25 ביוני 1963 במדור "תצפית" אני קורא ידיעה מאת מ. מיכלסון ובה נאמר, בין השאר, ואני מצטט: "להורי חניכנו הנכם מוזמנים בזה לאסיפת הורים שתערך בסניף בני עקיבא בבני בהשתתפות נציגי ההנהלה הארצית של בני עקיבא, מרכזי הסניף ומדריכים. הזמנה כזו קיבלו בשבוע שעבר הורי חניכי בני עקיבא בבני ברק. ואכן נראים היו באחד מערבי השבוע מבוגרים רבים נוהרים לעבר הסניף... היה זה מראה לא רגיל. על ספסלי הסניף במקום חניכים בני עשר נראו מבוגרים בני שלושים וארבעים פלוס. באסיפה ניתן הסבר להורים על מפעלי הקיץ הקרובים ובאים ולסיום נבחר ועד הורים. מ.מכלסון מציין וקובע בידיעה כי "מעשה נאה ומועיל זה שנקט סניף בני עקיבא בני ברק מן הראוי שישמש דוגמה לסניפים אחרים ואף לתנועות נוער אחרות". כותב הידיעה מ. מיכלסון הוא ככל הנראה, כך אני מעריך, מנחם מיכלסון לימים, עיתונאי וסופר בעל שם ומגיש תוכנית בטלוויזיה, שהיה בנערותו חניך פעיל בסניף בני עקיבא בבני ברק. מלבד מנחם מיכלסון וישראל גוטליב שהוזכר בתחילת הכתבה היו לאורך השנים מדריכים או חניכים בסניף בני ברק שהפכו לימים לידוענים ודמויות מוכרות בארץ ובהם: חבר הכנסת לשעבר הרב חיים דרוקמן, הרב בני לאו, נחום לנגנטל חבר כנסת לשעבר מטעם המפד"ל, ואחיו הרב שמואל טל (לנגנטל) ראש ישיבת "תורת החיים" ביד בנימין. חניכים לשעבר בסניף בנ"ע בבני ברק מספרים לי כי אשת העסקים ג.יפית (אז נקראה יפה מימון) שהתגוררה בסמוך לסניף הייתה חניכה בסניף.

פעילות הסניף התמקדה בשבתות, אז נערכו כמו בסניפים אחרים המפקדים המסורתיים, שיחות והרצאות, אבל גם בימי חול נערכו פעילויות שונות. בחופשות מבית הספר יצאו החניכים בלווית מדריכים לטיולים ומחנות קיץ ברחבי הארץ. בפורים נערך בסניף "שוק פורים המסורתי". רבים מחניכי הסניף בעיקר בשנות ה-50 וה-60 יצאו למה שקרוי "הגשמה", והשתתפו בהקמת ישובים חדשים ומפעלים התנדבותיים. רבים מבוגרי הסניף לחמו במערכות ישראל. מספר חניכי הסניף נפלו במערכות ישראל ולזכרם הוקדש בסניף חדר זיכרון - הנצחה. גולת הכותרת ושיא הפעילות בסניף בני עקיבא בבני ברק הייתה "שבת הארגון" שבסיומה, במוצאי שבת, צעדו בתהלוכת ענק מאות חניכי הסניף לאורך רחוב עקיבא ורחובות מרכזיים נוספים בעיר בהליכת "שמאל ימין שמאל" כשהם נושאים בידיהם לפידים, מלווים במשמר אופנועי ורכבי משטרה ואנשי מכבאי אש ולצלילי נגינת תזמורת. לאורך המסלול התקבלו בתשואות תושבים. הצועדים צעדו עד מגרש הכדורגל "אליצור" בשיכון ה' מול רחוב השומר (כיום רחוב כהנמן), שם נערך מפגן מרהיב לאור אבוקות בהשתתפות נציגי העירייה ונציג ההנהלה הארצית של בני עקיבא. במפגן הוכרז מדי שנה שם השבט החדש של בני עקיבא.

כיום מונה סניף בני עקיבא בבני ברק כ70 חניכים ואולי אף פחות מזה. הפעילות בו מצומצמת יחסית ולא מתקרבת בהיקפה לסניף בימיו הטובים שגדש והמה במאות חניכים. מצבו הפיזי של מבנה הסניף כיום עלוב מוזנח על גבול המביש. בחצר הסניף ראיתי וצילמתי ערמות גרוטאות ואשפה שלפי מראן נמצאות במקום תקופה ארוכה ואין איש מנקה מפנה. גם בתוך מבנה הסניף קיימת עליבות והזנחה. מספרים לי כי אפילו בחדר הזיכרון בסניף שהוקם לזכר בוגרי הסניף שנפלו מערכות ישראל קיימה עזובה והזנחה רבה (נשלחו אלי צילומים בעניין). קבוצת חניכי הסניף לשעבר, פנו לא מכבר לבני עקיבא ביקשו לקיים בסניף ההתכנסות לזכרו של חברם ברוך שטיינמץ שנפל במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן . מספר לי אחד מחברי הקבוצה: "חשבנו שיהיה נכון לחברים ולזכרו של ברוך להתכנס בחדר הזיכרון בסניף, הן למעננו והן אולי למען החניכים דהיום. לאחר שאחת החברות מהשבט ביקרה בסניף ושלחה לנו תמונות, הבנו כי ההזנחה במקום גדולה. מעבר לערימות הפסולת, הבניין עצמו מוזנח ברמות שלא יתוארו. מעבר לכאב הלב שלנו כחניכים ומדריכים בסניף, הבנו שעלינו מוטלת החובה לנסות לשפר את המצב. חברים יצרו קשר עם הקומונרית, עם רכז האזור של בנ"ע, עם לשכת ראש העיר, הצענו פרויקט משותף לחניכים דהיום איתנו הבוגרים שכולל ניקיון משמעותי ושיפוץ המבנה כולל צביעה, הצענו כולל לגורמי עירייה השתתפות ומימון ערבנו חברים בוגרי הסניף בעלי משקל ציבורי ממקומות שונים. אולם הדבר לא הסתייע. אני וחברי התעצבנו עד מאד". אומר לי האיש.

ביקשתי לקבל את תגובת בני עקיבא לנאמר בכתבה להלן תגובת דובר בני עקיבא שאול עופר: "סניף בני ברק היה לאורך השנים אחד מהסניפים הגדולים והמובילים בתנועת בני עקיבא. בשנים האחרונות בעקבות שינויי אוכלוסייה באזור הצטמצם מספר החניכים והוא עומד על כ-70 חניכים מדי שבת. התנועה משקיעה ככל יכולתה בסניף על-מנת שימשיך לפעול באופן המיטבי ביותר. עם זאת, ברור לכולנו כי מבנה הסניף ישן וזקוק לשיפוץ מקיף ואנו פועלים זה תקופה ארוכה על-מנת להשיג מימון לכך. לצערנו, בניגוד לערים אחרות, התנועה אינה מקבלת תקציב שוטף מהעירייה אלא סיוע נקודתי מצומצם ונקודתי ועל כן נאלצת לממן במשאביה את התחזוקה השוטפת ותיקון הליקויים במקום ככל יכולתה". בתגובתו מאשים הדובר גורם השוכן בסמוך לסניף שלטענתו משם "מושלכות באופן תדיר כמויות אשפה גדולות אל מעבר לגדר לתוך חצר הסניף". הדובר מציין כי למרות ניסיונות להסדיר את הדברים מול אותו גוף "הדבר נמשך וחניכינו נאלצים שוב ושוב לנקות את הפסולת המושלכת לחצר הסניף. חלק קטן מהפסולת המצולמת הינה תוצר של עבודת ניקיון יסודי בסניף והיא תושלם ותפונה בקרוב". הדובר מציין בתגובתו במפורש את שמו של אותו גוף מלכלכך אני לא מפרסם שמו של אותו גוף משום שאין לי את תגובתו ואיני בטוח שהוא אחראי לערימות האשפה והגרוטאות שלא מנוקות במשך חודשים רבים ולבטח לא אחראי להזנחה הכוללת הסניף.