אהוד ברק לא יכול "להוציא את אפשטיין"

בתוך בליל השקרים והשטנה שפיזר אמש (יום ד', 17.7.19) אהוד ברק, היה משפט שראוי ליותר תשומת לב מכפי שניתנה לו. "הנחיתי את עורכי דיני להוציא חברות שהוא קשור אליהן מהשקעותיהן בחברות שאני קשור בהן", אמר ברק על שותפו הפדופיל ג'פרי אפשטיין. יש כאן שתי נקודות חשובות. האחת: ברק דיבר על "חברות שאני קשור בהן". חברות, בלשון רבים. עד כה ידענו - ובזכותו של גידי ויץ, ולא חלילה משום שברק שיתף אותנו במידע - שאפשטיין השקיע בחברה אחת של ברק: חברת ההזנק Carbyne. באלו עוד חברות מדובר וכמה כסף קיבל ברק משותפו הפדופיל? סָתם ולא פירש. השנייה: ברק יכול להנחות את עורכי דינו כמה שהוא רוצה; קרוב לוודאי שהוא לא יכול להכריח את אפשטיין לצאת מאותן חברות. השקעות בחברות הזנק נעשות כמעט תמיד תמורת מניות או אופציות, כך שהמשקיעים הופכים להיות שותפים באותן חברות. אי-אפשר לכפות על אדם למכור את מניותיו או לוותר על האופציות שלו. אפשר לבקש ממנו, אפשר להציע לו, אפשר לנהל איתו מו"מ. אי-אפשר "להוציא אותו", כפי שאמר ברק. לכל היותר ברק יכול לבקש - ואם אפשטיין יסכים, זה אומר שהיחסים ביניהם עמוקים מכפי שברק מוכן להודות. נמשיך הלאה. גם אם אפשר לשכנע או לכפות, הרי שמישהו צריך לקנות את אותן מניות או אופציות. האם המשקיעים/השותפים האחרים באותן חברות יסכימו לקנות את מניותיו של אפשטיין? האם הם יסכימו שרק חלק מהם יקנו, ובכך יגבירו את כוחם? האם המחיר לא יהיה גבוה מדי, משום שברק לחוץ להוציא את אפשטיין? ואם יימצא קונה חיצוני - האם יש ליתר המשקיעים זכות סירוב ראשונה? ומה אם מדובר בחברות כושלות, שאיש אינו רוצה את מניותיהן ואיש אינו רואה סיכוי לאופציות שלהן? אפשרות אחרת היא (ובאדיבותו של ברק אנחנו מגששים באפילה) שאפשטיין הלווה כסף לאותן חברות. זו אפשרות רחוקה יותר, אך לא בלתי מציאותית. ואז נשאלת השאלה, מדוע ברק לווה כסף מאדם פרטי (ופדופיל מורשע) במקום מבנקים, גופים מוסדיים או קרנות. והשאלה העוד יותר גדולה היא, האם לחברות יש כעת כסף לפרוע את ההלוואות. ואם לא - האם ברק ושותפיו מוכנים להביא כסף מהבית כדי לפרוע אותן. וצריך יהיה גם לקבוע את תנאי הפרעון המוקדם, שמן הסתם יעלה לחברות בפיצוי לאפשטיין על הריבית שיפסיד. כל יום שעובר מעלה עוד ועוד סימני שאלה על טיב הקשר בין ראש ממשלת ישראל לשעבר לבין עבריין המין המורשע. אפשר להאמין שברק לא היה מעורב בתעלולי המיטה של אפשטיין. ברור לחלוטין שחשיפת התעלולים הפליליים הללו כלל לא הפריעה לו. במקום להודות בטעותו ולהבטיח לעשות את המירב כדי לתקן אותה, ברק מוכר לנו בלופים שהם עלבון לאינטליגנציה. ומאחר שמטרת-העל - להפיל את בנימין נתניהו - מקדשת את כל האמצעים, יותר מדי אנשים מוכנים לקנות את הכזבים שלו. לא אנחנו.