1. מאז הקמת המדינה, וביתר שאת מאז מלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה, מתחבטים רבים בשאלה כיצד ניתן להרגיש בימינו את חורבן בית המקדש. משטרת ישראל וממשלת ישראל סיפקו לנו היום (יום א', 11.8.19) הוכחה נחרצת לכך שהחורבן עדיין כאן: ליהודים אסור לעלות להר-הבית בתשעה באב. ולא משנה אם האיסור היה לדקה, לשעה או בכלל.
"היהודים יבואו להר-הבית פעם בשנה למקום הזה ויבכו ויקוננו" - מספר תייר נוצרי בשנת 333, כאשר ירושלים הייתה בשלטון הביזנטים. החליף עומר הרשה ליהודים להקים בית תפילה על הר-הבית במאה השביעית, מתאר "ספר המועדים", ומאז נמשכה התפילה בהר ברציפות עד התקופה הצלבנית. "בתחילת התקופה הערבית [המאה ה-11] הורשו יהודים להתפלל בהר-הבית ואף שירתו בתפקידי עזר באחזקת המבנים" - מספר "מדריך ישראל החדש". המסקנה: מה שאפשרו המשטר הנוצרי והמשטר המוסלמי, לא מאפשר המשטר היהודי.
2. כדאי להזכיר, כי מגבלות על-כניסת יהודים להר-הבית קיימות בצורה קבועה, ובראשן האיסור על תפילת יהודים בו. יהודי שייתפס שותה מים ומברך "שהכל נהיה בדברו", יסולק מיד ועלול גם להיעצר. כן, זה בדיוק המצב: היהודים הם היחידים שאסור להם להתפלל בהר-הבית, וממשלת ישראל היא היחידה בעולם האוסרת על יהודים להתפלל. תארו לעצמכם שזה היה קורה בכל מקום אחר.
3. הסיבה היא כמובן הטרור המוסלמי. מאז החלטתו האומללה של משה דיין להחזיר לווקף את מפתחות הר-הבית, מיד אחרי מלחמת ששת הימים, הר-הבית הוא אקס-טריטוריה. המוסלמים עושים שם כל העולה על רוחם, החל מחפירות ארכיאולוגיות בלתי חוקיות ההורסות בצורה שיטתית שרידים יהודיים, וכלה בצבירת נשק לצורך התקפות קטלניות נגד כוחות הביטחון ואזרחים ישראלים.
המילה terror משמעותה פחד - וזה מה שרוצים להשיג כל מי שמשתמשים בו. המטרה המרכזית היא להטיל אימה ובכך לשבש את החיים הסדירים, ככלי להשגת יעדים פוליטיים. זה בדיוק מה שעושים המוסלמים בהר-הבית: יוצרים פחד שמא יתפרעו, ובכך משתקים את ממשלת ישראל וכוחות הביטחון שלה. מדינה שלרשותה עומד הצבא החזק ביותר במזרח התיכון, עושה במכנסיים מול קבוצה של מסיתים ידועים היטב ומנהיגי טרור מוכרים היטב, המסתתרים מאחורי כסות של אנשי דת.
יש לזה תירוץ: המקום רגיש ונפיץ. נכון; אז מה? הוא רגיש ונפיץ משום שאתם מאפשרים לטרוריסטים להפוך אותו לכזה, משום שאתם הודעתם קבל עם ועדה שאין לכם כוונה לאכוף בו את חוקיה של ישראל. במקום לשנות את המצב המופרע הזה, אתם מעצימים אותו ומנציחים אותו - ואז משתמשים בו כהסבר לאימפוטנציה שלכם.
4. זה גם מתקשר לאופיה של משטרת ישראל בשנים האחרונות. משטרה שקודם כל חושבת מה יאמרו עליה, ורק אחר כך בודקת איך זה מתיישב עם תפקידה וחובותיה. משטרה שאנשיה לא ינקפו אצבע נגד נכים החוסמים צמתים מרכזיים, אבל תשבור את העצמות לחרדים שחוסמים צמתים בשכונותיהם - כי הראשון מצטלם רע מאוד, והשני מצטלם טוב מאוד. משטרה העסוקה בהוצאת הודעות לתקשורת העמוסות בטפיחות ילדותיות על שִכְמָהּ, ורצה לבית המשפט כדי לקבל איסורי פרסום על חקירות תקועות.
למה המשטרה צריכה בעיות על הר-הבית? אם מפחדים שהמוסלמים ישתוללו, אז עושים את הדבר הכי פשוט: מונעים מיהודים להיכנס לשם. בדיוק כך. לא מסלקים את המתפרעים, לא פועלים מראש נגד המסיתים, אלא מרחיקים את מי שעלולים להיות הקורבנות. לפי ההיגיון הזה, משטרת התנועה צריכה להתמקד בסילוק הולכי הרגל כדי שנהגים שיכורים לא יפגעו בהם, והדרך להילחם בעבירות מין צריכה להיות בכליאת נשים בבתיהן. כן, זה בדיוק אותו היגיון.
5. אומרים לנו שאם מדינת ישראל הייתה קיימת, השואה לא הייתה מתרחשת, שחיל-האוויר שלנו היה מפציץ את אושוויץ. אני מקווה ומאמין שזה נכון. אבל כאשר מדינת ישראל מונעת מיהודים להיכנס למקום הקדוש ביותר ליהדות ביום המשמעותי ביותר של השנה, וזאת רק משום שהיא מפחדת מפני מה שעלולים אויביה לעשות בתגובה - מתגנב ספק ללב.
