X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מדיני קניין לגישה התנהגותית במשפט

הגברת הראשונה של החינוך המשפטי

"הייתי רוצה שהחינוך המשפטי יהיה פלורליסטי ומגוון, כי הוא טוב להמון תחומי חיים. זה חינוך בסיסי שדרכו את לומדת להסתכל על העולם ומפתחת רגישות גם לזכויות אדם, לומדת לנהוג שלא במשוא פנים, להיות רגישה למציאות של אפליה" פרופסור דפנה לוינסון-זמיר, הדקאן הראשונה של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, מסבירה על חשיבות החינוך המשפטי ועל הגישה ההתנהגותית למשפט המשולבת במחקריה פרופיל אישי ומקצועי מרתק על אחת הנשים החזקות במערכת המשפט
▪  ▪  ▪
לוינסון-זמיר. חינוך משפטי
לא רשמית
אוניברסיטת ייל נמצאת בניו הייבן, עיר קטנה שאין בה יותר מדי מה לעשות מלבד אקדמיה. האוניברסיטה היא הלב ובגלל שמדובר במקום קטן, אנשים הם פתוחים ונגישים יותר והאווירה היא בלתי רשמית ונעימה

הפרופסור דפנה לוינסון-זמיר נולדה ב-1963 ברחובות, נשואה ואם לשתי בנות. לאחרונה נבחרה לתפקיד דקאן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, האישה הראשונה שנבחרה עד כה לשמש בתפקיד זה. לתחום המשפטים, לדבריה, הגיעה די במקרה. היא מגיעה ממשפחה מוסיקלית מאוד, בה אומצה המוזיקה כתחביב מקצועי ממש.
לוינסון-זמיר: "אנחנו שלוש בנות כשאני הבכורה וניגנתי על פסנתר ושתי אחיותי ניגנו על כינור וחליל. הנגינה הייתה חלק מהדנ"א המשפחתי, ולכל אחד בחרו את הכלי עליו ינגן. סבא שלי היה גינקולוג אבל גם פסנתרן טוב מאוד, אבא שלי גם הוא רופא ועם זאת צ'לן מעולה, הוא דווקא שקל אם ללכת לקריירה מוסיקלית, אבל בסוף בחר ברפואה".
כיצד הגעת ממוזיקה למשפטים?
לוינסון-זמיר: "בסיום התיכון כבר חשבתי ברצינות על קריירה מוסיקלית, וגם הייתה לי שנה עד הגיוס לצבא. עשיתי את כל הבחינות לאקדמיה למוזיקה וכל שהיה דרוש הוא שהצבא יאשר לי דחיית גיוס בחודש, כדי שאוכל ללמוד שנה באקדמיה למוזיקה, אחר כך להתגייס ובתום השירות הצבאי להמשיך בלימודי המוזיקה. הצבא לא אישר ומבחינתי זה היה די מצחיק, אבל זה שינה לי את מסלול החיים לטובה, כי הסירוב לדחות לי את השירות הצבאי, אפשר לי לבצע חישוב מסלול מחדש לגבי הבחירה המקצועית שלי בחיים. חשבתי שגם אם אלמד באקדמיה למוזיקה בסופו של דבר אהיה מורה לפסנתר ולא מעבר לכך. אני רציתי יותר.
"לתחום המשפטים הגעתי במקרה, היה אז דימוי אליטיסטי יוקרתי לתחום המשפטים, שהושפע גם מסדרות הטלוויזיה ששודרו בתקופה הזו. הצגת הפרקליט או הפרקליטה בדרמטיות כמי שנואמים בלהט ומצליחים לזכות את הנאשם. גם אני הושפעתי ואמרתי לעצמי, בתום ארבע שנות לימודי משפטים באוניברסיטה העברית ותקופת ההתמחות גם אני אוכל להיות פרקליטה לוחמת צדק שמייצגת אנשים, זה קרץ לי מאוד. יש המון יופי בחיי המעשה וסיפוק יוצא דופן ביכולת שלך לעזור לאנשים ולהשיג עבורם צדק. התקבלתי לפקולטה למשפטים בתל אביב וגם בירושלים. בחרתי בירושלים, כי זאת הייתה הזדמנות בשבילי לצאת לדרך עצמאית במקום רחוק מהבית".
לפקולטה למשפטים הגיעה לוינסון-זמיר ללא ציפיות מיוחדות. היא גילתה לשמחתה שהלימודים היו מעניינים ויצירתיים הרבה יותר ממה שסברה - שאין מדובר רק בשינון חוקים, אלא במשהו מורכב יותר, עם מרכיבים של פרשנות ושל חשיבה, שכן לא תמיד החוק הוא חד-משמעי וברור. מה שטוב בחינוך המשפטי, היא מסבירה, הוא בכך שלמעשה הוא משמש כלי לחיים. לומדים שהדברים אינם שחור ולבן ויש שני צדדים לכל מטבע, עוד נקודות מבט. בלימודי משפטים מכירים בכך שיש גם צד שני שיש להקשיב לו ולהתחשב בו. המשמעות היא שלכל אחד יש אחריות אישית גדולה מאוד בעצם הבחירה מה לעשות, דווקא בגלל שיש להפעיל שיקול דעת לגבי החוק ויש מידה מסוימת של גמישות.
במהלך המסע האקדמי שלך יש לא מעט נסיעות שבתון. מה החשיבות שלהן מבחינה מקצועית?
לוינסון-זמיר: "אחד היתרונות של נסיעה לשבתון בחו"ל היא האפשרות להיפתח לרעיונות חדשים. מבחינה זו, השנה הכי משמעותית בקריירה שלי הייתה באוניברסיטת ייל בשנים 1997-1996. זו אוניברסיטה תוססת מבחינה אינטלקטואלית בצורה יוצאת דופן. אוניברסיטת ייל נמצאת בניו הייבן, עיר קטנה שאין בה יותר מדי מה לעשות מלבד אקדמיה. האוניברסיטה היא הלב ובגלל שמדובר במקום קטן, אנשים הם פתוחים ונגישים יותר והאווירה היא בלתי פורמלית ונעימה. במהלך השנה ביקשתי להיות שומעת חופשית בסמינרים מחוץ לפקולטה למשפטים, כגון בחוגים לפילוסופיה ומדע המדינה וקיבלו אותי בשמחה. בייל נזרעו זרעים שנבטו למחקרים עתידיים שלי, אפילו עשר שנים אחר כך. החשיפה לתחומי חקר נוספים אף פתחה אותי לגישות חדשות ששייכות לחקר המשפט".

מחקר בדיני קניין
טקס חילופי הדקאנים. הדקאן היוצא מיכאיל קרייני

פרשנות מרחיבה מאוד
בישראל ישנה חקיקה שראשיתה מתקופת המנדט הבריטי, המאפשרת להפקיע חלק מהמקרקעין למטרות ציבוריות מסוימות גם ללא מתן פיצויים לבעלי הזכויות במקרקעין. במשך שנים רבות הפסיקה פירשה את החוק בצורה מרחיבה מאוד. פרשנות זו אפשרה להפקיע קרקע ללא פיצוי לא רק כשההפקעה היא עבור מטרה שמשביחה את ערך הקרקע שלא הופקעה, כגון בניית כביש גישה לחלקה, אלא גם כאשר מדובר במטרה שפוגעת בערך המקרקעין

על מסלול לימודי המשפטים ידעה לספר:
לוינסון-זמיר: "התמחיתי במשך שנתיים, השנה הראשונה בבית המשפט העליון בהדרכתו של דב לוין ז"ל, והשנייה במחלקת הבג"צים של משרד המשפטים. למרות שעברתי את בחינות הלשכה ואני בעלת רישיון עורך דין, בסופו של דבר לא פניתי לעריכת דין, כי רציתי להתמקד במחקר המשפטי שעניין אותי מאוד. נשביתי בקסם של המחקר המשפטי, ואין לי חרטות על כך שלא פניתי לפרקטיקה או לשיפוט. אני חושבת גם שהאקדמיה מתאימה לי יותר מבחינת האישיות שלי. ההחלטה לבחור באקדמיה הייתה מושפעת מעט גם מבן זוגי, אייל זמיר, שאף הוא פרופסור למשפטים וחבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. כשהתחלתי ללמוד משפטים הוא כבר סיים את לימודיו. הוא היה עתודאי ואת שירותו הצבאי עשה כעורך דין. בניגוד אלי, הוא כבר ידע כילד שהוא רוצה להיות פרופסור באוניברסיטה כשיגדל.
"עם סיום הדוקטורט ב-1994, התקבלתי כמרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. לא הייתה לי איזו 'מטרת על' מול העיניים מהבחינה של מילוי תפקידים ניהוליים ונושא הדקאנות עלה רק בשלב מאוחר הרבה יותר. עשיתי שנה מתוך הדוקטורט כחוקרת-אורחת באוניברסיטת הרווארד ואת הפוסט דוקטורט עשיתי באוניברסיטת ייל בניו הייבן. במהלך השנים יצאתי לשנות שבתון, בשנה אחת הייתי פרופסור אורח באוניברסיטת ניו-יורק NYU, וממש לפני שנכנסתי לתפקיד הדקאנית הייתי בשבתון קצר בבית הספר למשפטים באוניברסיטת שיקגו".
במה עסק המחקר שלך בדוקטורט?
לוינסון-זמיר: "בעיסוק במחקר המשפטי אין השפעה מידית וישירה על המציאות, כפי שיש למשל במתן פסק דין על-ידי שופטת, או בהשגת התוצאה הרצויה כעורכת דין המייצגת לקוח, אבל בהחלט קיימת השפעה. לעבודת המחקר שלי בתקופת הדוקטורט שלי הייתה השפעה על המציאות, כמו גם, לפרויקט חדש שלי שטרם הסתיים ואני מקווה מאוד שגם לו תהיה השפעה מעבר לגבולות האקדמיה.
"הדוקטורט שלי עסק בפגיעות של רשויות התכנון במקרקעין של אנשים. פגיעות כאלה יכולות להיות מסוגים שונים. מקרה אחד הוא כאשר מקרקעין מופקעים באופן פיסי לצורך ציבורי כלשהו, כגון כביש או פארק. מקרה אחר הוא כאשר המקרקעין אינם מופקעים, אך זכויות הבנייה בהן מוגבלות. לדוגמה, מצב בו לפני כניסתה לתוקף של תוכנית בניין ערים, ניתן היה לבנות על המקרקעין בניין של 12 קומות, אבל התוכנית החדשה מתירה כעת לבנות רק שתי קומות, מה שמוריד את ערכם של המקרקעין בשיעור של עשרות אחוזים. ישנן גם פגיעות עקיפות יותר במקרקעין, למשל, כאשר סוללים כביש בסמוך למקרקעין וכתוצאה מכך נוצר מטרד לסביבה. ישנן החלטות רבות שהמדינה או הרשות המקומית מקבלות, שמשפיעות על ערך המקרקעין של אדם. מטרת הדוקטורט הייתה לנתח את מגוון המצבים האלה באופן תאורטי וגם להציע כללים ראויים לפיצוי. כלומר, לתת הנחיות מתי ראוי לפצות את הפרט הנפגע ומתי לא".
מה הפרשנות שהצעת לחקיקה בדיני הקניין בפועל?
לוינסון-זמיר: "בישראל ישנה חקיקה שראשיתה מתקופת המנדט הבריטי, המאפשרת להפקיע חלק מהמקרקעין למטרות ציבוריות מסוימות גם ללא מתן פיצויים לבעלי הזכויות במקרקעין. גם בחוק התכנון והבנייה הישראלי שנחקק ב-1965, ישנן הוראות המתירות להפקיע עד 40% מהמקרקעין ללא פיצוי. במשך שנים רבות הפסיקה פירשה את החוק בצורה מרחיבה מאוד. פרשנות זו אפשרה להפקיע קרקע ללא פיצוי לא רק כשההפקעה היא עבור מטרה שמשביחה את ערך הקרקע שלא הופקעה, כגון בניית כביש גישה לחלקה, אלא גם כאשר מדובר במטרה שפוגעת בערך המקרקעין. פרשנות זו הגיעה לשיאה בהלכת פייצר. בפסק-דין זה נקבע, שגם כאשר מופקעת החלקה בשלמותה ועל כן לא נותרת בידי בעל הקרקע כל יתרה שיכולה ליהנות ממימוש מטרת ההפקעה, עדיין מותר לרשות להפחית 40% מן הפיצויים ולהעניק פיצוי בגובה 60% מערך הקרקע בלבד.
"בעבודת הדוקטורט שלי ביקרתי את הפרשנות הזו לסמכות ההפקעה ללא פיצוי וטענתי שהיא כלל לא הייתה מחויבת המציאות. כלומר, החוק הקיים מאפשר בהחלט להגיע לפירוש שונה. אף אם לא נדרוש השבחה שוות ערך ליתרת הקרקע שלא הופקעה, אזי לכל הפחות ניתן לדרוש שההפקעה תשמש למתן שירותים ציבוריים שנחוצים לבעל המקרקעין עצמו ולנכס שייבנה על יתרת הקרקע שלא הופקעה. לפי הפרשנות שהצעתי, אם מפקיעים לאדם את המקרקעין בשלמותם, הוא זכאי לקבל פיצוי מלא ואין להפחית מן הפיצוי. הפרשנות שהוצעה בפסק-דין פייצר התייחסה לסמכות להפקיע ללא פיצוי, כמעין מס אחיד בגובה 40%. אני טענתי שאין המדובר במס, אלא שצריך לקשור את שיעור ההפחתה לצורכי הבנייה של בעל הקרקע המופקעת".
בית המשפט העליון קבל בסופו של דבר את עמדתה של לוינסון-זמיר ושינה את הפרשנות לחוק באופן שמגן בצורה הולמת על הזכות לקניין פרטי. ההלכה שונתה בשנת 2001 בפסק דין הולצמן. ההלכה החדשה שנפסקה בבית המשפט העליון, חייבה כמובן גם את בתי המשפט האחרים והייתה לכך השפעה חשובה על המציאות. זאת לא הייתה רק התרומה שלה. היא מציינת כי במהלך השנים הועלו ביקורות נוספות, אבל לעבודת המחקר שלה הייתה בהחלט תרומה של ממש לשינוי ההלכה הנוהגת אשר באופן פוטנציאלי, היא קובעת, יכולה להשפיע על חייהם של אנשים רבים.

הגישה ההתנהגותית למשפט
באירוע של ידידי האו"ע בניו-יורק

הזדהות ותגובה רגשית
כאשר רוצים לאסוף תרומות עבור ילד חולה לניתוח מציל חיים בחו"ל, מציגים בדרך כלל תמונה שלו, בהתבסס על ההנחה שהתמונה תגביר את נכונות האנשים לתרום. ישנם מחקרים פסיכולוגיים שמראים שכאשר אדם מזוהה אפילו בצורה מינימלית ביותר - בשם פרטי, בתמונה או אפילו במספר בלבד - התגובה הרגשית כלפיו היא חזקה יותר

המחקר של לוינסון-זמיר התפתח בהדרגה לכיוון של הגישה ההתנהגותית למשפט, גישה חדשה יחסית במשפטים, שצמחה מן הניתוח הכלכלי של המשפט ומתמקדת בתובנות ובהארות פסיכולוגיות. גישה זו שייכת מאוד למשפטים, היא מבהירה, משום שחוקים נועדו בין השאר לכוון התנהגות של אנשים, לסייע להם להגשים את העדפותיהם ולקדם את הרווחה שלהם.
כיצד השתלבה הגישה ההתנהגותית למשפט במחקרים שלך?
לוינסון זמיר: "הגישה ההתנהגותית למשפט היא דרך מבחינתי לקשר בין הכתיבה שלי בעבר שהייתה תאורטית יותר, לבין השלכות יישומיות על בני אדם במציאות. הכללים המשפטיים מבוססים לעיתים, באופן לא מודע, על הנחות לגבי הרצונות של האנשים, האופן בו הם מתנהגים, מה גורם להם לשנות כיוון וללכת בכיוון אחר. הרבה פעמים הנחות אלו מבוססות על אינטואיציות שלא נבדקו וייתכן שאינן נכונות. כאן נכנסת לתמונה הגישה ההתנהגותית למשפט, שמסתמכת על מחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים הבודקים איך אנשים באמת מתנהגים במציאות ולא בעולם של המודלים. בשלב הראשון, המשפטנים הסתמכו על מחקרים פסיכולוגיים קיימים ויישמו את התובנות שלהם על סוגיות משפטיות שונות. בשלב הבא, התחלנו לערוך ניסויים משל עצמנו שמותאמים יותר למשפט ולסוגיות שמעניינות משפטנים. כיום המחקר שלי התרחב לתחומים שהם לאו-דווקא דיני הקניין, ואני עוסקת גם בשאלות שרלוונטיות לתחומי משפט אחרים, תוך שאני שואבת תובנות מניסויים פסיכולוגיים".
אפקט המזוהות
מהו אפקט המזוהות?
לוינסון-זמיר: "המחקר האחרון שלי, שנעשה בשיתוף עם הד"ר נטע ברק-קורן (אף היא חברת סגל בפקולטה למשפטים), עוסק בהטרדות מיניות. ישנה תופעה פסיכולוגית שנקראת אפקט המזוהות, אפשר לראות את האפקט הזה בפעולה גם בחיי היומיום. כאשר רוצים לאסוף תרומות עבור ילד חולה לניתוח מציל חיים בחו"ל, מציגים בדרך כלל תמונה שלו, בהתבסס על ההנחה שהתמונה תגביר את נכונות האנשים לתרום. ישנם מחקרים פסיכולוגיים שמראים שכאשר אדם מזוהה אפילו בצורה מינימלית ביותר - בשם פרטי, בתמונה או אפילו במספר בלבד - התגובה הרגשית כלפיו היא חזקה יותר.
"המזוהות יכולה לא רק להועיל לאדם המזוהה. בנסיבות מסוימות היא עלולה דווקא להזיק ולגרום לתגובה שלילית. כפי שגילתה, למשל, הפרופסור תהילה קוגוט, בניסוי שבחן את הנכונות של אנשים לתרום לחולה איידס הזקוק לממזג (קוקטייל) תרופות יקר. התברר שיש חשיבות לנסיבות ההידבקות במחלה. אם אדם נדבק באיידס שלא באשמתו, כתוצאה מעירוי דם שקיבל, המזוהות מסייעת לו ומגדילה את כמות התרומות. לעומת זאת, אם האדם שנדבק במחלה הוא נרקומן שהשתמש במזרק מזוהם, המזוהות מורידה את שיעור התרומות עבורו".
כיצד בדקתן את אפקט המזוהות בהקשר המשפטי?
לוינסון-זמיר: "מרבית המחקרים הפסיכולוגיים בדקו את אפקט המזוהות במצבים פרו-חברתיים ולא במצבים משפטיים או במצבים שמערבים התנהגות בלתי ראויה. הניסויים של נטע ושלי על אפקט המזוהות והטרדה מינית התחילו לפני עידן #METOO ונמשכו גם לאחר שפרץ. כאשר יש דיווח על הטרדה מינית בעיתון, בטלוויזיה או במדיה החברתית, ניתן למצוא בו את כל הצירופים של מזוהות ואלמוניות. לעיתים שני הצדדים נשארים אלמוניים כלפי הציבור, כגון דיווח על 'בכיר שהטריד עובדת'. יכול להיות גם מצב שהמטריד לכאורה מזוהה בשמו אך איננו יודעים מי העובדת, כמו שהיה במקרה של הנשיא לשעבר משה קצב. ישנם מקרים אחרים שבהם המוטרדת לכאורה מזוהה אבל היא לא חושפת את זהותו של המטריד. וכמובן ישנם מקרים שבהם שני הצדדים מזוהים כלפי הציבור. במחקר שלנו רצינו לבדוק האם וכיצד מזוהות מינימלית, שאינה כוללת מידע הנוגע לעניין, משפיעה על השיפוט של הציבור. בחנו שאלות כמו, איזה צד אמין יותר, מי אשם יותר בהתרחשותו של האירוע, מידת המוסריות של התנהגות הצדדים המעורבים והאם בכלל התרחשה או לא התרחשה הטרדה מינית. כלומר, למעשה רצינו לבדוק האם המזוהות בכלל משנה".
חשיבות בדיקת אפקט המזוהות היא קריטית, מסבירה לוינסון-זמיר, כי אם אפילו מזוהות חסרת משמעות משפיעה על השיפוט שלנו, כך שעצם העובדה שנחשף השם הופך את המטריד או המוטרדת לאמינים יותר או פחות בעיני אחרים, הדבר יכול להשפיע על השאלה האם אנשים ירצו בכלל להתלונן ועל ההתייחסות של הסביבה אליהם. שאלות המחקר נבדקו באמצעות שאלונים שהעבירה חברת סקרים על מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, מבחינת גיל, מגדר ואמות מידה נוספות.
ספרי על ניסוי אפקט המזוהות בהקשר של הטרדה מינית
לוינסון-זמיר: "נתנו לאנשים לענות על שאלון שהתייחס לאירוע הטרדה מינית במקום העבודה. בסוג אחד של שאלון לא חשפנו שמות והצדדים נותרו בעילום שם. כלומר, כונו 'מנהל' ו'עובדת'. בסוג שני של שאלון חשפנו רק את שמה הפרטי של העובדת ובסוג שלישי חשפנו רק את שמו הפרטי של המנהל. האירוע התייחס לתלונה של העובדת בקשר להטרדה במסיבה שהתקיימה במקום העבודה. המנהל קרא לה לסור למשרד, וישנה מחלוקת לגבי השאלה מה בעצם התרחש שם. המוטרדת טוענת שהמנהל ליטף אותה וניסה לנשקה בניגוד לרצונה, ואילו המנהל מכחיש וטוען שהם רק שתו מספר משקאות ושהיא פירשה את ההתרחשות לא נכון. הוצגה מחלוקת עובדתית, והנשאלים היו צריכים להשיב, עד כמה הם מאמינים לשני הצדדים ועוד.
"גילינו שכאשר חשפנו את שמו של המנהל, הוא נתפש כאמין יותר, מוסרי יותר ופחות אשם בהשוואה למנהל אלמוני. כמו-כן, פחות אנשים סברו שהייתה הטרדה מינית. לעומת זאת, כאשר זיהינו את העובדת בשמה, הדבר כלל לא סייע לה ולא העניק לה כל יתרון. היא לא נחשבה, למשל, לאמינה יותר וגרסתה לא הפכה למשכנעת יותר. הממצא הזה היה מפתיע משום שלהבדיל מן המחקרים הפסיכולוגיים, למרות שמדובר בהתרחשות שיש בה אשם, העובדה שזיהינו את המנהל בשמו, שיפרה את מצבו. לעומת זאת, זיהוי המתלוננת לא שינה את מצבה לטובה".


חשיפת השם גורעת
בסוג אחד של שאלון הוסיפו משפט אחד שלפיו העובדת שהתלוננה לממונה בשמה על הטרדות מיניות במקום העבודה, ביקשה ששמה לא ייחשף בפומבי. ניתן היה להניח שנכונות כזו תסייע לה ותהפוך אותה לאמינה יותר, אבל נמצא בדיוק ההפך. כאשר העובדת הזדהתה באופן יזום והייתה מוכנה ששמה יתפרסם, מצבה היה גרוע יותר לעומת המקרה שבו היא נותרה אלמונית לחלוטין

השפעה לעמדות סקסיסטיות

לוינסון-זמיר וברק-קורן ערכו ניסוי נוסף, שבו בין היתר זיהו את שני הצדדים בשמם הפרטי, במטרה לבדוק האם העדר אפקט מזוהות לטובת המתלוננת, קשור לתפישות של נשים כסבילות או פעילות. בסוג אחד של שאלון הוסיפו משפט אחד שלפיו העובדת שהתלוננה לממונה בשמה על הטרדות מיניות במקום העבודה, ביקשה ששמה לא ייחשף בפומבי. ניתן היה להניח שנכונות כזו תסייע לה ותהפוך אותה לאמינה יותר, אבל נמצא בדיוק ההפך. כאשר העובדת הזדהתה באופן יזום והייתה מוכנה ששמה יתפרסם, מצבה היה גרוע יותר לעומת המקרה שבו היא נותרה אלמונית לחלוטין. לעומת, זאת כאשר היא הזדהתה באופן סביל וביקשה ששמה לא ייחשף בפומבי, היא 'נטרלה' את אפקט המזוהות לטובת המנהל ומצבה היה דומה למצבה במקרה בו שניהם נותרו אלמוניים.
כיצד ממצאים אלו שינו את מהלך הניסוי?
לוינסון-זמיר: "ממצאים אלו גרמו לנו לחשוב שיש השפעה לעמדות סקסיסטיות. לפיכך, בניסוי האחרון הפכנו את התפקידים המגדריים המסורתיים. העברנו שאלון שבו המטרידה היא מנהלת המזוהה בשמה ואילו המוטרד הוא עובד המזוהה בשמו. הוספנו בשאלון גם שאלות שבודקות את רמת הסקסיזם של המשיבים, אבל באופן עקיף (מדד המכונה בספרות הפסיכולוגית modern sexism). כיום סקסיזם הוא פחות בוטה מאשר בעבר, מובלע יותר ואף לא מודע. אנשים יכולים לחשוב שהם אינם סקסיסטיים כלל, אבל המדד מזהה אותם כסקסיסטים, למשל, לפי מידת הסכמתם עם האמירה שאין יותר במציאות, בעיה של חוסר שוויון בין גברים ונשים. הספרות הפסיכולוגית מצאה שיש קשר בין עמדות כאלה וסקסיזם.
"מצאנו שהמזוהות הועילה גם למנהלת המטרידה. כלומר, כשמדובר בשיפוט של האדם שכלפיו מתלוננים, לא היה הבדל בין גברים ובין נשים. לעומת זאת, כשהסתכלנו על מצבו של הקורבן, מצאנו 'היפוך' לעומת הניסוי הקודם. בעוד שהאישה המתלוננת 'נענשה' על הזדהות פעילה (בהשוואה להזדהות סבילה) הגבר המתלונן 'נענש' במצב שבו הוא היה סביל (בהשוואה להזדהות פעילה). כלומר, מהגבר הייתה ציפייה שיהיה פעיל והשיפוטים שלו היו חיוביים יותר כאשר הוא הזדהה באופן כזה. מצאנו שקיים מתאם בין ההערכות הללו לבין קיומה של רמת סקסיזם בשיעור גבוה יחסית".
כיום בעידן METOO# יותר ויותר נשים דווקא מוותרות על האלמוניות שלהן כשהן מתלוננות על הטרדה או תקיפה מינית. ניתן היה להניח שזה ישפר את מצבן לאור ממצאי הניסוי.
לוינסון-זמיר: "היום בעידן #METOO, אכן יותר ויותר נשים מוותרות על האלמוניות שלהן ומוכנות להזדהות בפומבי ולעמוד מאחורי התלונה שלהן, וניתן היה להניח שזה ישפר את מצבן. עם זאת הניסויים שלנו מראים שההזדהות הזאת עלולה לגבות מחיר גבוה יותר מנשים, מכפי שניתן היה לחשוב. כלומר גם מזוהות מינימלית שאינה מוסיפה כל מידע שייך, מסייעת לעבריין ולא לקורבן ואף עלולה להזיק לו. כפי שמחקרים פסיכולוגיים מראים גם בהקשרים אחרים, אנשים לא כל כך אוהבים נשים דעתניות. הן לא נתפשות כיותר אמינות אלא כפחות נחמדות ופחות משכנעות.
"המסקנה שלנו מהמחקר היא בפירוש איננה שנשים תשארנה אלמוניות, אך אנו מראות שיש למזוהות מחיר שצריכים להיות מודעים לו ולקחת אותו בחשבון. כפי פורסם לפני זמן מה, על כך שמפכ"ל המשטרה בדימוס רוני אלשיך, הצהיר שתלונות בעילום שם נגד שוטרים על הטרדה מינית לא תחקרנה. מח"ש מיד התנערו מהאמירה הזו והדגישו שכל תלונה תחקר, כולל תלונה בעילום שם. אנחנו בהחלט מעודדות נשים לא להישאר אלמוניות, אך המודעות לכך שאלמוניות מסייעת למתלוננת בעוד מזוהות עלולה לפגוע בה, חשובה לכך שלא נסיק שמתלוננת היא פחות אמינה רק משום שהיא מעוניינת ששמה לא ייחשף".
למזוהות יש חשיבות גם בהקשר של הסיקור העיתונאי. מזוהות מעניקה לידיעה החדשותית אמינות.
לוינסון-זמיר: "זה נכון, אם שני הצדדים יישארו אלמוניים, האם יהיה מי שירצה לסקר את המקרה? האירוע עלול להיתפש כלא חדשותי, לא אמין ו'לא מספיק מעניין' אם אנו לא יודעים במי מדובר. כך שהמחיר של שמירה על אלמוניות עלול לבוא לידי ביטוי בכך שהמקרה כלל לא יגיע לידיעת הציבור. בנוסף, אם התלונה תיוותר בעילום שם, אנשים אחרים שנפגעו מאותו אדם או עלולים להיפגע ממנו, לא ידעו על קיומה של התלונה ולא יתלוננו אף הם.
"פתרון לטיפול בהטרדות ותקיפות מיניות, שקיים בחלק מהקמפוסים בארה"ב, נקרא 'קליסטו'. הרעיון הוא שאם הותקפתי מינית ואני חוששת להזדהות, אוכל ליצור עדות חתומה עם תאריך שעה, שתוצפן במערכת 'קליסטו'. בשלב ראשון לא ייעשה עם התלונה דבר, אבל תיעדתי את המקרה בזמן אמת וברגע שתהיה תלונה נוספת על אותו אדם, התלונות תוצלבנה במערכת ויתחיל הטיפול המערכתי בהן. זהו פתרון שמסייע לאנשים שרוצים להישאר בעילום שם, מבלי לפגוע באמינות שלהם. התלונה נחשפת כאשר היא נתמכת בלפחות תלונה אחת נוספת, והן מחזקות זו את זו".


חוד הפירמידה
כשמסתכלים על ה'שפיץ' של הפירמידה האקדמית ובודקים כמה פרופסוריות מן המניין נמצאות שם, מוצאים פחות מ-20% נשים. ככל שמטפסים בדרגות האקדמיות שיעור הנשים עדיין הולך וקטן. הדברים משתנים, אומנם לאט, אבל משתנים

חזון הדקאן

מה החזון או היעדים שהצבת לעצמך כדקאן הפקולטה למשפטים?
לוינסון-זמיר: "מה שחשוב לסגל הוא המציאות האקדמית, אך בצד זאת הייתי רוצה שהאוניברסיטה תהיה מגוונת יותר מבחינת הרכב הסטודנטים. מבחינת נשים וגברים אני חושבת שיש איזון בפקולטה למשפטים, אבל חסר מגוון של אוכלוסיות כגון ערבים, חרדים, יוצאי העדה האתיופית. הייתי רוצה שהחינוך המשפטי יהיה פלורליסטי ומגוון מאוד, כי הוא טוב להמון תחומי חיים. זה חינוך בסיסי שדרכו את לומדת להסתכל על העולם ומפתחת רגישות גם לזכויות אדם, לומדת לנהוג שלא במשוא פנים, להיות רגישה למציאות של אפליה. זה מאפשר לפתח כישורים חברתיים ואנושיים שהם טובים לכל מקצוע שבו עוסקים, הרי לא כל מי שמסיים לימודי משפטים הופך לעורך דין. כך שאני לא מצרה על כך שיש כל כך הרבה סטודנטים למשפטים, אם כי חשוב לציין שחתך הקבלה לפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית הוא עדיין הגבוה בארץ, לסטודנטים שלנו אין אתגרים מיוחדים עם מבחני לשכת עורכי הדין, כמו גם, במציאת מקומות להתמחות".
מה באשר לשינויים בהרכב הסגל של הפקולטה למשפטים ולתוכנית הלימודים?
לוינסון-זמיר: "בכל הקשור לחברי הסגל בפקולטה למשפטים, היינו רוצים להגביר גם שם את הגיוון. כרגע הסגל מורכב משליש נשים וזה משתפר בהדרגה. אני רוצה גם לאפשר את התנאים הטובים ביותר להוראה ולמחקר שניתן לתת בפקולטה. בשנה הקרובה תהיה לנו ועדה שתבחן מחדש את תוכנית הלימודים ותגיש הצעות לשיפור, כי אנחנו כל הזמן חושבים כיצד לשפר. אני חושבת שכיום לימודי המשפטי הם הרבה יותר מעניינים מהתקופה בה אני התחלתי ללמוד פה לפני כ-36 שנה. בתקופה בה למדתי משפטים היו לימודים חד-חוגיים, לא ניתן היה לשלב חוג נוסף וזה אף היה אסור. היום מעל 70% מהסטודנטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, לומדים תארים משולבים וזה הופך את התואר למעניין הרבה יותר. שילובים עם תחומים כגון רפואה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה, תקשורת או מנהל עסקים".
מה הדברים הייחודיים כיום בתוכנית הלימודים בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית?
לוינסון-זמיר: "הסטודנטים יכולים להגשים הרבה מאוד צירופים מרתקים ולא שגרתיים ובמסגרת המגמה הזאת, בשנת הלימודים הבאה תיפתח תוכנית חדשה שנקראת 'מכפיל' שמשלבת משפטים, כלכלה ופילוסופיה, תוכנית ייחודית לאוניברסיטה העברית שאינה קיימת באף אוניברסיטה אחרת בארץ. יש גם תוכניות חילופין. הרבה מהסטודנטים שלנו לומדים סמסטר בחו"ל מבלי לשלם על כך שכר לימוד. את מה שחוויתי רק בשלב הדוקטורט והפוסט דוקטורט, סטודנטים כיום יכולים לחוות כבר בלימודי התואר הראשון. פרט ליבשת אפריקה, הסטודנטים שלנו פרושים בכל היבשות. התוכניות הללו פותחות את הסטודנטים להכרות עם העולם, אנשים אחרים, תרבויות אחרות, שיטות משפט שונות. אחת המטרות שלנו היא שכל סטודנט שירצה לנסוע יוכל לנסוע מבלי להיות תלוי ביכולתו הכלכלית ואנחנו אכן דואגים למלגות שמיועדות לכך. אני חדשה בתפקיד ואני מאמינה שעם הזמן וההכרות עם התפקיד יגיעו רעיונות ויעדים נוספים שארצה להגשים".
מה דעתך על הסוגיה של שיעור נשים נמוך של נשים בדרגים הגבוהים באקדמיה והתמודדות עם האתגרים האקדמיים, מנקודת מבט כדקאנית?
לוינסון-זמיר: "כשמסתכלים על ה'שפיץ' של הפירמידה האקדמית ובודקים כמה פרופסוריות מן המניין נמצאות שם, מוצאים פחות מ-20% נשים. ככל שמטפסים בדרגות האקדמיות שיעור הנשים עדיין הולך וקטן. הדברים משתנים, אומנם לאט, אבל משתנים. אני מקווה שבעתיד העובדה שנבחרת אישה לתפקיד דקאנית לא תהיה משהו מיוחד לציון כי תהיינה עוד דקאניות רבות, אבל אנחנו עדיין לא שם. זמן רב רציתי להיות דקאנית והזמן הזה הוא זמן מדויק גם מבחינת המשפחה, גם מבחינת הגיל והמקום בו אני נמצאת בקריירה האקדמית שלי. רציתי לעשות משהו חדש ולהתנסות במשהו אחר, להתנסות באתגר אמיתי של ניהול. אחד השיקולים בהחלטה שלי להיכנס לתפקיד היה העובדה שלא שימשה בתפקיד אף אישה לפני ולא ראיתי סיבה שזה ימשיך כך. אני מרגישה שאני משמשת בכך גם מודל לסטודנטיות הצעירות וחברות הסגל הצעירות. אני עדיין בשלב המיפוי, פגישות עם כל הגורמים, היכרות ולמידה של הנתונים והמצב. אני מאמינה ומקווה שעם הזמן הדברים הניהוליים יזרמו בצורה נכונה ומהירה ויישאר לי גם מעט זמן למחקר, אבל ידוע לי שהזמן המוקדש למחקר יורד בצורה דרסטית בשל דרישות התפקיד, גם אם לכמה שנים".
מאיזו בחינה השתנתה נקודת מבטך עם כניסתך לתפקיד הדקאן?
לוינסון-זמיר: "אני שמחה מאוד על ההזדמנות לתפקיד הזה ויש בו כמובן גם שינוי נקודת מבט. המחקר האקדמי הוא אישי מאוד ויש בו תחרות גדולה תוך הסתכלות על ה'אני'. מבחינת המרדף אחר הצלחת המחקר, הרצון שהמחקר יתפרסם בכתבי העת הכי יוקרתיים, ואילו משובים מקבלים מהסטודנטים. יש התמקדות באמות מידה שהן מדד להצלחה האישית. תפקיד הדקאן 'מוציא אותי מעצמי' ואני חשה סיפוק גדול בעיסוק בעניינים של אנשים אחרים. יש גם מידה מסוימת של אושר בכך שאני יכולה להניח את ה'אני' בצד ולהכיר יותר את האנשים ולהקשיב לבקשות ולצרכים שלהם. אני לומדת גם משהו על עצמי, כי אף לא הייתי אדם מעורב בקהילה באופן מיוחד, הייתי די סולנית בנערותי, יש לי הנאה גדולה מכך שאוכל להיטיב עם האחרים".

תאריך:  01/10/2019   |   עודכן:  01/10/2019
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
הגברת הראשונה של החינוך המשפטי
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב הודעה 
1
פקולטה מנותקת מהמציאות המשפטית
משפ  |  1/10/19 11:18
2
לשון עברית
רפי להבי  |  1/10/19 11:27
 
- לשון עברית
magnezuna  |  7/10/19 10:02
3
חשובות עצומה לחינוך אנשי המשפט
בן נאמן  |  1/11/19 00:30

פורום: כתבות פרופיל
+
קראתי בעיון את כל הרעיון
אביהו  |  7/09/19 17:15
 
- קראת בעיון?
eliezer.menda@gma  |  21/03/20 14:00
+
מעניין מאוד
האזרח838  |  24/07/19 13:26
+
כתבה מצוינת-אשה וחוקרת מדהימה ל"ת
פנחס  |  3/04/19 10:20
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
ד"ר יוסי מנשרוף
ישראל יכולה לפגוע משמעותית במעמדו של חיזבאללה, אם תחשוף את שקריו בנוגע למלחמות בסוריה ובתימן, ותוכיח שהוא פועל למען אירן ולא למען לבנון
יואב יצחק
שערי גהנום עלולים להיפתח נגד ליברמן מצד המשטרה והפרקליטות אם יצטרף לממשלה בראשות נתניהו    ליברמן נתון לסיכון במשפטו של אלכס ויז'ניצר; ולסיכון ממשי אם תסכים פאינה קירשנבאום - הנתונה לסיכון של הרשעה וגזר דין שיכלול 8-5 שנות מאסר בפועל - לגלות דבר חלקו בעבירות הפליליות בפרשת ישראל ביתנו    ובינתיים, נתניהו הסכים לוויתורים גדולים, כולל יציאה לנבצרות אם יוגש נגדו כתב אישום    סיעות השמאל לא מכבדות ההכרעה בקלפי ונמנעות מהצלת ישראל
איתמר לוין
שבוע של חוסר יציבות פוליטי בישראל, ארה"ב ובריטניה מדגיש תופעות מדאיגות ומעורר שאלות מדאיגות עוד יותר - במיוחד כאשר רואים מה קורה כיום ברוסיה ובטורקיה, ומה קרה בעבר בגרמניה
טובה ספרא
גם אם תקום ממשלת אחדות או ממשלה רחבה, האופוריה תתנפץ. השנה הקרובה תהיה לא שקטה בכלל ונתגעגע לעשור הקודם    משבר עמוק של "שבירת כלים" שיתן אותותיו בכלכלה ויגביר את הקיטוב בעם    וכמדי שנה: תחזית אקלימית לפי סודות האר"י
איתמר לוין
מה שהחל במינויים של מתניהו אנגלמן ואמיר אוחנה, ונמשך בבלימת הקמתה של כל ממשלה בה הוא לא יהיה חבר, הגיע היום אל הניסיון לסלק את ליאת בן-ארי מהפרקליטות ואל התרגיל הציני של "שימוע בשידור חי"
רשימות נוספות
חוקרת הרגשות  /  שרון מגנזי
סוגיות של חוקרת אידיאולוגיות  /  שרון מגנזי
חוקר רב תחומי  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il