X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
לזמס. "הפוד טק הישראלי הוא תור הזהב להיות בו כאיש מקצוע"
על אתגרים בחקר המזון: חלבון מחרקים
כשתשוקה למזון פוגשת תשוקה למדע
"הפוד-טק הישראלי הוא בשבילי ממש 'תור הזהב' להיות בו כאיש מקצוע, כי בעיני, הוא אחד מהפוד-טק העולמיים המובילים בחדשנות", מעיד הפרופסור אורי לזמס מהפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה מהטכניון. מקומו כחוקר תזונה באקדמיה מאפשר לו חוסר פניות כדי לחקור מה שהוא רוצה, גם דברים שאנשים מהתעשיה לא בהכרח תמיד אוהבים, כגון בטיחות במזון
לשאת את חום המטבח
האהבה לתחום המזון נכנסה לחיי באופן בלתי מודע כבר בילדות. זכרון הילדות המוקדם ביותר שלי הוא מגיל 3, התגנבתי למטבח כפרי בקולומביה, שם מבשלים בסירי ענק. קירבתי שרפרף ומצאתי עצמי בתוך המרק. חטפתי כוויות בכל הגוף ולמרות זאת לא התייאשתי מהתחום המרתק הזה. אפשר להגיד עליי שאני יכול לשאת את חום המטבח, תרתי משמע. התחשלתי

הפרופסור חבר אורי לזמס מתמקד בהבנת עקרונות להנדסת מזון בריא. לטכניון הצטרף ב-2010, נשוי לסברינה, אותה הוא מכנה 'החצי הטוב שלי' ויחדיו הם מגדלים את שלושת ילדיהם ביישוב הקהילתי עדי בעמק יזרעאל. הוא נולד בקולומביה ועלה ב-1982 ארצה עם הוריו מטעמים ציוניים בהיותו בגיל גן חובה, לנצרת עילית, היום נוף הגליל, שם גדל. סבו נמלט במלחמת העולם השנייה מפולין לקולומביה והעלה לבסוף את כל ילדיו לישראל, שהייתה מבחינתו היעד הסופי. לזמס נרשם לעתודה במטרה ללמוד רפואה באוניברסיטה העברית, אבל האווירה הציונית בבית הובילה אותו לוותר על החלום ולהתגייס לשירות קרבי. הצבא, כך הוא מעיד, היה עבורו סוכן חברות חשוב להכרת החברה הישראלית בזכות מגוון החוויות שעבר במהלך השירות. השירות הקרבי העניק לו נקודת מבט לכל החיים, אף בעיסוקו כחוקר.
לאחרונה קיבל את הכבוד להוביל מבחינה אקדמית וארגונית עם עוד ארבעה עמיתים, את הכנס הגדול ביותר של הפדרציה האירופית למדע וטכנולוגיה של מזון EFFOST, שיתקיים לראשונה בישראל בנובמבר 2020. לזמס מעיד בגאווה: "התאריך סמלי מאוד לישראל ולפוד-טק הישראלי, דרך להתגאות בצורה הציונית ביותר שיש, בהצלחות המדעיות שלנו בתחום המזון בעשור האחרון, בהיבטים רבים - במדע, בטכנולוגיות ובמספר חברות ההזנק שיש בארץ".
כיצד נעשה החיבור בין חקר מזון לבין הטכניון שהפך לבית האקדמי שלך?
לזמס: "חונכתי על הערך של 'עשה כמיטב יכולתך', כך שאם מחפשים ללמוד מקצוע הנדסי, הולכים לטכניון, כי הוא המקום הכי טוב לכך. מצאתי בטכניון בית. למדתי פה בפקולטה לביוטכנולוגיה והנדסת מזון, תואר ראשון, שני ושלישי. לימים, הבנתי שהאהבה לתחום המזון נכנסה לחיי באופן בלתי מודע כבר בילדות. זכרון הילדות המוקדם ביותר שלי הוא מגיל 3, התגנבתי למטבח כפרי בקולומביה, שם מבשלים בסירי ענק. קירבתי שרפרף ומצאתי עצמי בתוך המרק. חטפתי כוויות בכל הגוף ולמרות זאת לא התייאשתי מהתחום המרתק הזה. אפשר להגיד עליי שאני יכול לשאת את חום המטבח, תרתי משמע. התחשלתי.
"חזרתי לטכניון מהפוסט דוקטורט באוניברסיטת מסצ'וסטס בארה"ב שנמשך שנתיים, שם שימשתי גם כמרצה. זו הייתה החלטה פשוטה ומשמחת, כי ידעתי שהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון של הטכניון היא מהמובילות בעולם, גם ברמת התשתיות וגם ברמה המחקרית. כל שרשרת נמדדת הרי בחוליה החלשה שלה, וכחוקר - הפנים שלי הן הידיים העובדות, כלומר הסטודנטים. בטכניון, יש לנו את העילית של הסטודנטים, אנשים עם מוטיבציה וחתירה למצוינות שעובדים קשה, כאלה שמסתערים על המחקר.
"יש לי קשר רגשי חזק למזון כי הוא צורך קיומי ובסיסי מאוד, אוכל הוא תשוקה, אוכל הוא אהבה. כשאנשים יוצאים ל'דייט', במירב המקרים הוא יכלול מסעדה או מצב חברתי כמו פיקניק שגם אוכל מעורב בו. האוכל תמיד מתגנב לכל דבר. ציר החיים של משפחה ושל שמחות רבות מסתובב סביב שולחן אוכל. אם נסתכל מבחינה מדעית, אנחנו יצור חי שהמטרה שלו היא להעביר את הדנ"א לדורות הבאים, ותוך כדי הוא רוצה לשרוד ולקיים מטבוליזם. עבור חילוף החומרים הזה הוא צריך למצות אנרגיה וחומרים מהסביבה. כלומר, לנצל את הסביבה כדי לקיים את עצמו. זה כל הסיפור שלנו עם אוכל ועם עיבוד מזון".
מה החשיבות של פיתוח יכולת עיבוד מזון בעידן המודרני?
לזמס: "אם מסתכלים על האבולוציה האנושית, אחת הקפיצות הגדולות שקרו לנו היא ניצול האש לעיבוד מזון לטובת שחרור הפוטנציאל הגלום בו. למעשה, אנחנו היצור החי היחיד על כדור-הארץ שמתקיים מבישול האוכל. בעידן המודרני, אנשים כמו ביל גייטס או סטיב ג'ובס כבר לא היו צריכים להיות 'פלאחים' או ציידים, הם יכלו לשבת במוסך הבית ולהמציא המצאות ששינו את העולם. בזכות פיתוח יכולת עיבוד המזון, אנחנו כבר לא חברה של ציידים ומלקטים, התפנה זמן רב לאנושות לפתח את עצמה, לחקור את העולם ולהמציא המצאות במקום להשקיע את רוב היום בצרכים קיומיים כמו מזון. ההיסטוריה האנושית אף מראה שבכל פעם שיש מחסור במזון, מתחילים חיכוכים, מתחילות מלחמות וזה בוודאי לא מצב רצוי. בעולם המערבי של ימינו, ובישראל שהיא חלק ממנו, ניתן לראות כיום בגנים ובבתי הספר היסודיים ילדים הסובלים מהשמנת יתר. לעומת זאת, במקומות אחרים בעולם, כגון מדינות שונות באפריקה, סין, דרום מזרח אסיה או גוואטמלה, אפשר למצוא ילדים קטנטנים שבקושי גדלים ורזים מאוד, כי הם לא מקבלים את התזונה הנכונה. ייתכן שהם מקבלים מספיק קלוריות, אך התזונה שלהם לא עשירה מספיק כדי לאפשר להם לממש את הפוטנציאל של גופם. זה מצב דיכוטומי כי כולנו חיים על אותו כדור-הארץ".

מרצה ב-MIT לכבוד פרופ' מרקוס קארל (מאי 16')

הרחבת האחריות
תעשיית המזון המסורתית של המאה הקודמת התעסקה בעיקר בייצור המזון עד 'שער המפעל', כפי שחוקרים רבים מכנים זאת. העיסוק היה בהבטחת המרה של חומרי גלם טובים למוצר טוב ואיכותי שיוצא מהמפעל ועומד בכל התקנים. היום הצרכן דורש ומצפה להרחבה של האחריות הזאת

להצעיד קדימה את תעשיית המזון

כיצד אתה רואה את תפקידך כחוקר מזון בכל הקשור לאתגרי הפיתוח של ייצור ועיבוד מזון?
לזמס: "כחוקר יחיד, אני אומנם לא מייצר את המזון ומביא את הפתרון, אבל אני כן מנסה לגייס את התובנות שיסייעו לתעשיה, ליצרני המזון ולאנשים, להבין מה כדאי לאכול, איך כדאי לאכול את זה, איך כדאי לייצר או לבשל את זה, מה בכלל כדאי לייצר? הדגש שלנו הוא לקדם את תעשיית המזון צעד אחד קדימה. תעשיית המזון המסורתית של המאה הקודמת התעסקה בעיקר בייצור המזון עד 'שער המפעל', כפי שחוקרים רבים מכנים זאת. העיסוק היה בהבטחת המרה של חומרי גלם טובים למוצר טוב ואיכותי שיוצא מהמפעל ועומד בכל התקנים.
"היום הצרכן דורש ומצפה להרחבה של האחריות הזאת, וכחוקר אני מנסה לסייע על-ידי חינוך מהנדסי העתיד ומיקוד המחקר במעבדה שלי, בהנדסת התזונה, בחקר גורלם של מזונות ושל מִתְכּוּן (פורמולציות) חומרי המזון שנכנסים לגוף האדם. אנחנו מנסים להבין כיצד עיבוד מזון משפיע על תכונותיו וכיצד תכונות אלו משפיעות על פוטנציאל המזון לספק את צרכי גוף האדם, ומעבר לכך גם להתייחס ליכולת המזון לספק את הצרכים היחודיים של אוכלוסיות שונות. המטרה היא לעזור לתעשיה להבין כיצד להקצות את משאבי המזון, גם במובן של עשיית צדק עם אנשים. כלומר, לא רק לספק להם מזון, אלא לעמוד מאחורי הסיסמה
People have the right for the right food. השלב הבא הוא לאפשר התאמה טובה יותר של מזונות לאוכלוסיות מסוימות, 'לתפור' מוצרי מזון לצרכים שונים של צרכנים שונים. אנו מנסים לתת את הדעת, למשל, על צרכי הגוף המשתנים של אישה, מבחינת מזון, בהתאם לציר הזמן של חייה".
כיצד אתה עושה זאת בפועל במסגרת המחקרים במעבדה שלך?
לזמס: "אם מסתכלים על כך מהצד של תעשיית המזון, זה אתגר קשה מאוד, גם מבחינה לוגיסטית וכמובן גם מבחינה כלכלית, כך שאנחנו מנסים לפתח את הכלים שיאפשרו הנדסת מזון בריא יותר ומותאם יותר לקבוצות צרכנים. בעיקר באמצעות מחקרים שמנסים לאמוד את ההשפעה של תהליכי עיבוד מזון על רכיבי המזון ועל תכונות המזון ובמיוחד על מה שהמזון עושה מבחינת נגישות של נוטריאנטים (חומרי מזון), מאקרו-נוטריאנטים ומיקרו-נוטריאנטים לגוף האדם. צוואר הבקבוק לכל הדברים הללו הוא מערכת העיכול, שתפקידה לפרק את המזון, לדלות ממנו את כל הטוב שהגוף צריך ולהיפטר מהשאר. שם המורכבות גדולה מאוד, גם בגלל שהיכולת שלנו כבני אדם משתנה לאורך החיים.
"מעיים מתפקדים אחרת בגוף אדם צעיר לעומת גוף של אדם קשיש, וזה משתנה שגם עליו צריך לתת את הדעת בהנדסת המזון. אנחנו מנסים פה למעשה לסגור מעין משולש, כיצד תהליך משפיע על תכונות המזון ואיך תכונות אלו מכתיבות את פירוק המזון בגוף האדם, כשהמטרה היא לאפשר הנדסה לאחור (Reverse engineering). כלומר לבוא ולומר, אם אני רוצה שמזון יתפרק בצורה מסוימת בגופו של צרכן מסוים, כיצד עלי להתחיל את התהליך? עם אילו חומרי גלם? כדי שאוכל להגיע לנקודת הסיום הרצויה, קרי להשפעה הרצויה בגופו של אותו אדם".
באילו אוכלוסיות גיל מתמקד המחקר?
לזמס: "אנחנו מתמקדים בעיקר בארבע אוכלוסיות בריאות, שכן המטרה שלי, בשלב זה, היא לא לנסות לטפל במחלות, אלא להתמקד בהזנת אנשים כשהם עדיין בריאים ולייצר מזונות השומרים על הבריאות והרווחה ואולי אף מונעים התפתחות של מחלות. כרגע, אנחנו מתמקדים בקשישים ובתינוקות, ובעתיד נתמקד גם במעגל החיים של אישה, טרום הריון, במהלך ההריון, לאחר ההריון ובגילים מתקדמים. לדוגמה, אנחנו מבצעים מחקר עם רכיבי מזון מוכרים מהתעשיה, בתחום של תרכובות מזון לתינוקות, חלבוני חלב לתעשיית מזון לתינוקות. אנו בוחנים כיצד תהליכי העיבוד של חלבוני החלב עשויים להשפיע על הפוטנציאל של תרכובות המזון לתינוקות לספק לתינוק ערכים תזונתיים".
מה לגבי מקורות חלבון מן הצומח מול מקורות חלבון מן החי?
לזמס: "האדם הוא יצור אוכל-כל, וחשוב לנסות ולשמר את כל האפשרויות פתוחות. עם זאת, כיום, הכדאיות בגידול בקר, עופות או דגים, הוא מאתגר מאוד מבחינת הקיימות, איכות הסביבה ובהיבטים רבים נוספים. ניתן לחשוב על מיזמים לחלבונים ממקור צמחי או מיזמים של בשר מתורבת. אין זה תחום העיסוק שלי, אבל פתרון נוסף ואחר עשוי להיות, חרקים. זה מחקר מעניין מאוד ונחשב כקוריוז, כי בעולם המערבי לאכול חרקים, זה לא מקובל. זה לא נחשב אוכל. האחריות שלי כחוקר בהנדסת מזון היא להציע כמה שיותר אפשרויות ולבדוק אותן. למעשה, חלק מהחרקים יעילים מאוד מבחינת ייצור החלבון. לשם המחשה, על-מנת להפיק קילוגרם חלבון מפרה, יש להזין אותה בכ-20 ק"ג אוכל. בצרצרים ובקרב רבים מסוגי החרקים ניתן לקבל קילוגרם חלבון על כל 2 ק"ג של אוכל. המשמעות היא שתפוקת החלבון בגוף החרק היא פי עשרה יעילה יותר. אי-אפשר להתעלם מהמספר הזה. הוא מחייב הסתכלות".

הפקת חלבון מחרקים
עם קבוצת המחקר [צילום: אלון רומנו]

גלידת תולעים
שמנו לב שתולעים מיובשות וטחונות מקבלות טעם הדומה לעוגיות, דוגמת לוטוס או פתי בר. עשינו מבחני טעימות לגלידה בתוספת אבקת תולעים, ותתפלאי - הייתה למוצר הזה הצלחה. בגלל שגלידה באופן טבעי קרה מאוד, היא ממתנת טעמים ומקהה את טעמי הלוואי של התולעים

במסגרת מחקר של טטיאנה (טניה) דוד, דוקטורנטית בקבוצת המחקר של לזמס, מנסה צוות המחקר לבדוק, ראשית, את ההשלכות של תהליכי עיבוד מזון קונבנציונליים (בישול, אפייה ועוד), על האיכויות התזונתיות של חרקים שונים. לזמס מסביר: "ראינו את הפוטנציאל הגלום ביצורים עם דם קר, ושאלנו האם כאשר מבשלים אותם, אנחנו הורסים את הפוטנציאל התזונתי או שומרים עליו? הרי בסופו של דבר, המהות של תעשיית המזון היא לקחת חומר גלם איכותי, לשמור עליו ולספק אותו בצורה הטובה ביותר לצרכן. על-פי המתווה הזה, החלטנו לבדוק, במסגרת מחקר במימון מענק של משרד הבריאות, האם זה אפשרי בחרקים שונים, כגון: תולעים, צרצרים, חרגולים או אפילו רימות של זבובים. במסגרת המחקר, גם עמדנו בקשר עם כמה חברות הזנק ישראליות".
מה הפוטנציאל שזיהיתם בחרקים במסגרת המחקר הייחודי שלכם?
לזמס: "במירב המחקרים שבמעבדה אנחנו מנסים לשלב בין העולם הפונדמנטלי של המחקר הבסיסי לבין העולם היישומי. ברמה היישומית, בדקנו היכן אנחנו יכולים להכניס חרקים כדי לשבור מוסכמות? בתחילת המחקר זיהינו שיש הערכת יתר של כמות החלבון בחרקים ברמה האנליטית המדעית, בגלל טעות מובנית בתהליכי הקביעה הלא ישירה. בפועל תיקון שגיאה זו מראה שמדובר בשיעור של 60-40 אחוז חלבון, כתלות בסוג החרק, בשלב גידולו ובתזונה של החרק.
"תהינו מה קורה אם אנחנו לוקחים צרצר ואופים אותו, מה קורה לחלבון שלו, שהרי מדובר בחיות עם דם קר השונה מהחיות הרגילות שאנו אוכלים, כגון: פרות וכבשים. בדקנו את הפוטנציאל והראנו במחקר שעבור חרק מסוים, אפייה עדיפה על טיגון או על בישול ובחרק אחר בדיוק להפך. למשל, צרצרים מול תולעים. שאלנו גם שאלות כגון, האם החלבון באמת זמין ביולוגית? האם גוף האדם מסוגל לפרק אותו כפי שאנו מכירים משאר חלבוני המזון? האם אנחנו מצליחים להתמודד אתו, שהרי אם החלבון אינו נגיש ואינו מתעכל, לא ניצלתי את הפוטנציאל שלו ולמעשה נוצר בזבוז של החלבון".
גלידה עם חרקים וזה טעים!
מדובר בשבירת מוסכמה בעולם המזון, איך מצליחים לייצר גלידה כזאת שגם תהיה טעימה?
לזמס: "אם הייתי מציע לך עכשיו חומיות (בראוניז) או קציף (שייק), או גלידה, בתוספת חלבון מן החי, בהנחה שהמוצר טעים לך, היית אוכלת? חומיות וחטיפים מלוחים עם חרקים כבר קיימים בעולם, אז ניסינו לחשוב צעד אחד קדימה. במסגרת מחקרה, טניה הובילה מאמצים לבדוק וליישם את האפשרות לייצר גלידה טעימה מאוד עם תולעים. במקרה זה, שמנו לב שתולעים מיובשות וטחונות מקבלות טעם הדומה לעוגיות, דוגמת לוטוס או פתי בר. עשינו מבחני טעימות לגלידה בתוספת אבקת תולעים, ותתפלאי - הייתה למוצר הזה הצלחה. בגלל שגלידה באופן טבעי קרה מאוד, היא ממתנת טעמים ומקהה את טעמי הלוואי של התולעים. נכנסנו לאנשים 'בדלת הראשית' ואמרנו הנה אוכל סופר-טעים, כי מה יותר מפנק מגלידה. והחלטנו לבדוק, ממש ברמה הטכנולוגית, עד כמה החדרה של תולעים טחונות לגלידה, עשויה להשפיע על תכונות הגלידה ועל הטעם שלה".
כיצד יצרתם גלידה מחרקים שגם שומרת על הערכים התזונתיים?
לזמס: "ניסינו להגיע לערך חלבון של כ-10%, כפי שיש בגביע יוגורט טיפוסי המועשר בחלבון. הניסוי נחל הצלחה, כולם אהבו את הטעם ודירגו את הגלידה בערך גבוה בסולם. טעם הוא הרי דבר חשוב ביותר באוכל עבור הצרכן וברצון שלו להתמיד באכילת המזון. יכולים לנסות לשכנע אותך ללא לאות שעשב חיטה או אצת ספירולינה בריאים, את אולי תטעמי אבל אם זה לא טעים לך, לא תאמצי את המזון כחלק מאורח חייך. ההצלחה של הניסוי שלנו היא חלק משבירת הדעה הקדומה שיש לנו על חרקים. המאמר בנושא על הצלחת המחקר נשלח לפרסום בעיתון מדעי נחשב בתחום המזון, אולם טרם לקחנו את הרעיון לשלב הבא לעבר מסחור.
"מיזם אחר שבו אני מעורב כעת, וגם בו יש שבירת מוסכמות בעולם המזון הוא מיזם FOODMIO, יחד עם הפרופסור חבר אבי שפיגלמן, הד"ר מאיה פנחס דוידוביץ והד"ר דפנה משולם-פסקוביץ. במסגרת המיזם, הנחינו קבוצת סטודנטים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון והפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, ליצור מוצרי בשר היברידיים, כלומר מוצרי בשר 'מופחתי בשר'".

מגמות שינוי בתחום המזון
לפני הכל - אחריות הצרכן

לחנך את הצרכן
לחברת שטראוס יש קמפיין פרסומי, מהלך יפה ביותר מבחינה שיווקית לדעתי, שמטרתו למתג את שטראוס כמותג טוב, לא רק כדי לקדם מכירות למוצרים של החברה. במסגרת הקמפיין אנשי מקצוע של שטראוס מסבירים מושגים בסיסיים בתזונה, בקריאת תווית, מהו אוכל מעובד ועוד. הקמפיין הוא תוצר של מגמה ל'חינוך' הצרכן, שפעם תעשיית המזון נרתעה מאוד ממנה

בכובע נוסף שלו בפקולטה, מעורב לזמס אקדמית בתוכנית המאיץ EIT-FAN של הטכניון בתחום המזון. מדובר במאיץ (אקסלרטור) כלל אירופי שפועל בכל מיני מקומות כגון שוויץ, גרמניה, אנגליה, ספרד ופינלנד, במטרה לטפח יזמים בתחום המזון, תוך מתן כלים מקצועיים ועסקיים לטיפוח היזמות והמצוינות. כחלק מסדר היום שלו, להיות חוקר מוביל בתחום המזון ולעודד עולם עם מזון בריא והוגן יותר, הוא פעיל מאוד בכל הקשור לחשיפה לתזונה ולמדע, משתתף בכנסים רבים ומשתף פעולה באופן שוטף עם חוקרים מכל העולם".
האם אתה רואה שינוי מגמה עולמי בהתייחסות לאתגרים בתחום המזון?
לזמס: "ארגון הבריאות העולמי תבע מאבק לא רק ברעב, אלא מאבק ברעב סמוי. אפילו במדינת ישראל את יכולה למצוא אנשים שהם במשקל יתר, אבל הם סובלים מרעב סמוי, כי התזונה שלהם איננה מאוזנת ולכן חסרים להם ויטמינים ומינרלים. דוקטורנט שלי הראה לא מכבר שקף של דיאטה של ילד אפריקני שצורך 2,000 קלוריות ביום, אבל מתוכם 1,700 מהקלוריות מגיעות מפחמימות. זה לא האיזון התזונתי שהוא אמור לקבל וחוסר האיזון זועק ומחמיץ את הלב לראות זאת. זה קורה גם בעולם המערבי עם ילדים בהשמנת יתר, שעושים להם בדיקות דם ומוצאים להם חוסר ביוד, חוסר במגנזיום וחוסרים תזונתיים נוספים. אנחנו במדינה מערבית סופר מתקדמת, איך יתכנו כאלה חוסרים? יש פה הרי הכל, אפילו יותר מדי. החובה שלי היא לעשות כמיטב יכולתי בכל הקשור לתחום של תזונה ולבדוק את כל הכיוונים האפשריים".
כיצד נרתמות תעשיות המזון בארץ למגמת השינוי בתרבות האכילה?
לזמס: "תעשיות המזון בארץ מנסות להוביל מהלך לשינוי גם בתרבות האכילה, כמו אכילה סביב השולחן. חלק מכך הוא הרצון לשבור את ה'קנוניה' של 'הם ואנחנו'. מדובר במעין מהלך תדמיתי שמונע מכוונות טובות, כי מהנדסי המזון שיוצאים מהאקדמיה לחברות מסחריות הם אנשים שהרצון לייצר אוכל טוב הוא בדמם. קל מאוד לצרכן להעביר את האחריות לגורם אחר, אבל האחריות היא לפני הכל של הצרכן, על-אף שברור שיש בתעשיית המזון אינטרסים כלכליים.
"לחברת שטראוס יש קמפיין פרסומי, מהלך יפה ביותר מבחינה שיווקית לדעתי, שמטרתו למתג את שטראוס כמותג טוב, לא רק כדי לקדם מכירות למוצרים של החברה. במסגרת הקמפיין אנשי מקצוע של שטראוס מסבירים מושגים בסיסיים בתזונה, בקריאת תווית, מהו אוכל מעובד ועוד. הקמפיין הוא תוצר של מגמה ל'חינוך' הצרכן, שפעם תעשיית המזון נרתעה מאוד ממנה. אין בקמפיין פרסומות סמויות, המטרה היא אחת, להעביר את הכוח לידי הצרכן".
ניכר שתשוקתך למזון ולמדע משתלבות היטב בעשייה האקדמית שלך.
לזמס: "הפוד-טק הישראלי הוא בשבילי ממש 'תור הזהב' להיות בו כאיש מקצוע, כי בעיני, הוא אחד מהפוד-טק העולמיים המובילים בחדשנות. אני נפגש עם חברות רבות מהתעשיה, אבל אני אוהב את המקום שלי כחוקר תזונה באקדמיה, כי זה מאפשר לי חוסר פניות כדי לחקור מה שאני רוצה, גם דברים שאנשים מהתעשיה לא בהכרח תמיד אוהבים, כגון בטיחות במזון. אחת הדרכים הנוספות שלי להשפיע על העולם הוא ההוראה וההכשרה של הסטודנטים שלי, שאני שב ואומר להם שההצלחה שלי היא ההצלחה שלהם. אנחנו מדינה כל כך קטנה אבל מה שיש לנו הישראלים זה המון שכל. מדענים באירופה יכולים לא לאהוב את ישראל או את הפוליטיקה שלה, אבל הם מבינים חד-משמעית שהמדע הישראלי הוא תו איכות".

תאריך:  25/02/2020   |   עודכן:  02/03/2020
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
כשתשוקה למזון פוגשת תשוקה למדע
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
למה לחקור על תולעים כמזון
שאלת תם (וטעם)  |  26/02/20 16:44
2
אתגר לנושא ההילכתי  ל"ת
מזון ליהודים  |  27/02/20 09:53

פורום: כתבות פרופיל
+
קראתי בעיון את כל הרעיון
אביהו  |  7/09/19 17:15
 
- קראת בעיון?
eliezer.menda@gma  |  21/03/20 14:00
+
מעניין מאוד
האזרח838  |  24/07/19 13:26
+
כתבה מצוינת-אשה וחוקרת מדהימה ל"ת
פנחס  |  3/04/19 10:20
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איתמר לוין
תופעת הרפואה המתגוננת והיכרות עם מערכות ביורוקרטיות, מעלות תהיות לגבי הטיפול בקורונה. ואילו האופן בו מתנהלת הממשלה, נוגד כללי יסוד של ניהול משברים
זכי הלר
מדי שנה מטפלים צוותי מד"א בילדים, בני נוער ומבוגרים שנפצעים כתוצאה מעיסוק במשחקים מסוכנים, לבישת תחפושות שאינן עומדות בתקני הבטיחות הנדרשים ושתיית אלכוהול
ד"ר ערן לרמן
בכל דיון על מתווה מדיני אפשרי, חשוב שישראל תעמוד על כך שלא יחול שינוי במצב הנוכחי בירושלים בכלל ובהר-הבית בפרט. יש לדחות רעיונות בדבר העברת סמכויות השליטה בווקף מידי ירדן, ולהתעקש על שימור המצב הנוכחי
איתמר לוין
ניעור המשטרה חייב לעמוד בראש סדר העדיפות של הממשלה הבאה, כי כיום יש לנו ארגון קלוקל המבצע כלאחר-יד עבירות על החוק. בלא משטרה הגונה ומקצועית, קיימת סכנה אמיתית של אנרכיה העלולה למוטט את יסודות המדינה
טובה ספרא
בנימין נתניהו ממשיך בתפקידו כראש הממשלה. כחול לבן יגיעו לבאר, אבל לא יזכו לשתות ממנה מים. ובכלכלה: סין נפגעת מהקורונה ואיך זה ישפיע על העולם כולו
רשימות נוספות
המומחה לאטום המדומה  /  שרון מגנזי
הביולוגיה על-פי חרמונה  /  שרון מגנזי
נמר של מחקר  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il