X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
יזמות בעולם של קיימות

פני החדשנות בהנדסת מזון

"אני אדם של דרך", מעיד הפרופסור יואב ליבני, "אחד הדברים שהם נר לרגלי הוא לראות את האדם בכל ממד של העשייה שלי. לראות את בריאות האדם, גם בהיבט של רפואה מותאמת אישית, לטובת התמודדות עם מחלות קשות, לא רק סרטן, אלא גם השמנת יתר או סוכרת". במסגרת שיתוף פעולה חדשני ומרתק עם חברת ההזנק הישראלית Amai Proteins, מפתח הצוות של ליבני, טכנולוגיה חדשה של חלבון מתוק כתחליף לסוכר. ההערכה ליישום בשוק היא כשנתיים-שלוש
▪  ▪  ▪
חייבים לנצל את משאבי הטבע באחריות - תוך מחשבה על הדורות הבאים [צילום: Raz Hodak-Sithzu photographers]
הגנה על חלבונים מפני תנאים קשים
המחקר התמקד בנושא של תפיחה והתכווצות של ג'לים פולימריים והשפעת מומסים (מלחים שונים, סוכרים), במטרה להבין כיצד הם משפיעים בסביבה מימית על פולימרים, ובפרט חלבונים, שהם הפולימרים המעניינים ביותר. מדובר במחקר בסיסי מאוד שיש לו המון השלכות יישומיות. למשל, בהגנה על חלבונים בטמפרטורות גבוהות, בהקפאה או בייבוש, או לשם גיבוש חלבונים לחקר המבנה שלהם ועוד

הפרופסור יואב ליבני מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון עומד בראש המעבדה לביו-פולימרים למזון ובריאות. הוא נולד בחיפה וגדל בקריות. אמו מאירה אשת חינוך במקצועה ואביו עמיצור עבד ברפאל. עם סיום התואר הראשון ב-1990 יצא לתעשיה ועבד כשנתיים במחלבת שטראוס בנהריה כמהנדס מזון, במטרה ליישם את מה שלמד. במסגרת עבודתו שם עבד תחילה כמנהל אבטחת איכות, ולאחר מכן כטכנולוג של מחלקת גבינה לבנה ואף השתתף בהקמת קו הייצור הראשון בארץ של סדרת מעדני הגבינה המוצלחת 'גמדים' - מעדני גבינה עם פרי לילדים.
ליבני מספר: "לאחר שנה של עבודה בשטראוס התרחשה תפנית מעניינת כשפנה אלי דיקן הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיה בטכניון דאז, הפרופסור ישעיהו קופלמן ז"ל, והציע לי לשוב ללימודים ולנתב את עצמי לקריירה אקדמית שנראתה לי אטרקטיבית, אך בשטראוס רצו שאשאר בחברה ושלחו אותי ללימודי תואר שני בארה"ב, באוניברסיטת ויסקונסין, במדיסון. במסגרת מחקר המאסטר פיתחנו טכנולוגיה חדשנית להפקת חלבוני מי גבינה. חזרתי מלימודי לעוד כארבע שנים בשטראוס (עד 1998) ושימשתי כמנהל הפיתוח של מוצרי הגבינות. אחד הפיתוחים שאני גאה בהם ביותר הוא הפיתוח של גבינת השמנת 'סימפוניה 5%', שהפכה להצלחה אדירה".
מה היה נושא המחקר בו התמקדת בדוקטורט ובפוסט דוקטורט?
ליבני: "המשכתי ללימודי דוקטורט בטכניון בהנחיית הפרופסור אורי קוגן והפרופסור שמעון מזרחי. המחקר התמקד בנושא של תפיחה והתכווצות של ג'לים פולימריים והשפעת מומסים (מלחים שונים, סוכרים), במטרה להבין כיצד הם משפיעים בסביבה מימית על פולימרים, ובפרט חלבונים, שהם הפולימרים המעניינים ביותר. מדובר במחקר בסיסי מאוד שיש לו המון השלכות יישומיות. למשל, בהגנה על חלבונים בטמפרטורות גבוהות, בהקפאה או בייבוש, או לשם גיבוש חלבונים לחקר המבנה שלהם ועוד.
"בסיום הדוקטורט ב-2002, נסעתי לפוסט דוקטורט בקנדה, שם חקרתי מבנה חלבוני חלב ואינטראקציות ביניהם. חקרנו את המבנה של בטא קזאין ושל אלפא קזאין בשיטה ייחודית וחדשנית. אלו חלבונים שקשה מאוד לחקור את המבנה המרחבי שלהם, מכיוון שלא ניתן לגבש אותם ולהשתמש בשיטה הנפוצה של חקר מבנה גבישים (קריסטלוגרפיה) בעזרת קרני רנטגן (קרני X). נדרשנו למצוא טכניקה אחרת והשתמשנו בשיטה של 'סרגלים מולקולריים', כלומר מולקולות באורכים ידועים שחיברו בין מקומות מוגדרים במולקולת החלבון, וכן במכשיר לקביעת ספקטרום (סְפֶּקְטרוֹגְרָף) של מסות כדי לפענח את המבנה.
"במחקר נוסף, חקרנו קשרים דיסולפידיים (קשר כימי בין שני אטומי גופרית בחלבון), שהם חשובים בחלבונים בכלל, ובחלבוני החלב בפרט, שכן הם נוצרים בחימום ומסייעים להיווצרות מרקם של ג'ל, הרצוי ביוגורטים, גבינות ומעדני חלב".

ביו-פולימרים בסביבות מימיות
APT NPs and cells

מבנה במצבי קיצון
עניינה אותי מאוד השאלה, האם ניתן למצוא קשר בין המבנה המרחבי של סוכר להשפעה שלו על מבנה המים ועל חלבונים בסביבות מימיות. ידוע שהרבה מהחלבונים רגישים לחום, יובש או תנאי קיצון אחרים, והטבע פיתח דרכים יפות להגן עליהם בעזרת סוכרים. למשל, בחיידקים שחיים במעיינות חמים בטמפרטורות גבוהות, החלבונים שורדים תודות לריכוז גבוה של סוכרים בתאים שלהם. או למשל, יצורים זעירים שנקראים 'דובוני מים' מצליחים לשרוד כשנתיים-שלוש ללא מים, הם מתכווצים למצב מיובש וברגע שהם נרטבים שוב, הם חוזרים לחיים

ב-2004 חזר ליבני לטכניון כחבר סגל והקים את המעבדה שלו שמהותה ביו-פולימרים למזון ובריאות. המחקרים במעבדתו לאורך השנים התמקדו בביו-פולימרים בסביבות מימיות והאינטראקציה שלהם עם מולקולות קטנות.
מה התובנות המחקריות שגיליתם באשר לאופן בו סוכרים מגנים על חלבונים בתנאי לחץ (עָקָה)?
ליבני: "עניינה אותי מאוד השאלה, האם ניתן למצוא קשר בין המבנה המרחבי של סוכר להשפעה שלו על מבנה המים ועל חלבונים בסביבות מימיות. ידוע שהרבה מהחלבונים רגישים לחום, יובש או תנאי קיצון אחרים, והטבע פיתח דרכים יפות להגן עליהם בעזרת סוכרים. למשל, בחיידקים שחיים במעיינות חמים בטמפרטורות גבוהות, החלבונים שורדים תודות לריכוז גבוה של סוכרים בתאים שלהם. או למשל, יצורים זעירים שנקראים 'דובוני מים' מצליחים לשרוד כשנתיים-שלוש ללא מים, הם מתכווצים למצב מיובש וברגע שהם נרטבים שוב, הם חוזרים לחיים.
"הצמח שושנת יריחו מסוגל אף הוא להיות במצב יבש מספר שנים, וכשמגיע הגשם הוא נפתח וחוזר לחיים. הצמחים והיצורים המיקרוסקופיים הללו מצליחים לשרוד את תנאי הקיצון האלו בעזרת סוכרים שהם מרכזים בתוך התאים שלהם. גילינו מספר תובנות מעניינות מאוד לגבי האופן שבו מבנה הסוכר יוצר תבנית (Template) להתארגנות מולקולות המים סביבו, וכתוצאה מכך מגן על חלבונים בתמיסה. יש למחקר השלכות יישומית, למשל, אם מקפיאים או מייבשים חלבונים או תאים, ורוצים לאפשר את חזרתם לפעילות לאחר הפשרתם או החזרתם לסביבה מימית. כדי להגן על התאים במשך זמן ההקפאה, מוסיפים חומרים כגון סוכרים מסוימים. אם רוצים שאנזים יוכל לפעול בטמפרטורות גבוהות כדי שהוא יעבוד מהר יותר, סוכרים מסוימים עשויים לסייע בכך יותר מאחרים".
במה עסקו המחקרים שלכם בשנים האחרונות?
ליבני: "רבים מהמחקרים שלנו בשנים הראשונות עסקו בפיתוח חלבונים וביו-פולימרים כמערכות ל'עטיפה' (אֶנְקַפְּסוּלַצְיָה) בכמוסה (קפסולה), שהיא מעטפת שאמורה לשמור על ליבה פנימית שרוצים להגן עליה, והובלה במזון או בגוף של חומרים בהשראת הטבע התורמים לבריאות. במחקר בסיסי חקרנו איך חלבונים שונים מסוגלים למנוע התגבשות של מולקולות שאינן מסיסות במים. מצאנו כיצד המבנה של חלבונים מסוימים הופך אותם ליעילים יותר במניעת התגבשות של חומרים התורמים לבריאות. יש לכך חשיבות גדולה לאנקפסולציה ושיפור הזמינות הביולוגית של חומרים אלה".

אנקפסולציה בתחום המזון
ליבני עם צוות המעבדה

העשרת מזון בוויטמין די
הדרך הבטוחה ביותר לקבל ויטמין D היא דרך המזון, ולכן אם נוכל להעשיר את המזון בו זה יהיה יעיל ביותר. בחלב, כמו גם במרבית מוצרי המזון, כמעט שאין ויטמין D, הרעיון היה לעטוף ויטמין D (או מולקולות חשובות אחרות) בתוך מיצלות הקזאין, כדי להעשיר מוצרי חלב. הראינו שעטיפת ויטמין D בתוך מיצלות הקזאין, מגנה על הויטמין מקלקול בתהליך הפסטור, לאורך חיי המדף של המוצר, ומגנה עליו גם במערכת העיכול מפני תנאים חומציים שהוויטמין רגיש להם מאוד.

כיצד יישמתם את טכנולוגית האנקפסולציה?
"התמקדנו בשני תחומים: תחום המזון ותחום התרופות. בתחום המזון, פיתחנו טכנולוגיות להעשרה של מזון ומשקאות בוויטמינים, נוגדי חמצון (אנטיאוקסידנטים) ותוספי מזון ותזונה המסייעים במניעת מחלות. מה שהיה חשוב מבחינתי לאורך כל הדרך, הוא להשתמש בחומרים טבעיים ככל האפשר, כמו גם להשתמש במרכיבים שהם מרכיבי מזון ועדיף במרכיבים של המוצר עצמו. למשל, מיצלות הקזאין. מיצלת הקזאין זו הצורה שבה חלבוני הגבינה (הקזאינים) מתארגנים באופן טבעי בחלב כחלקיקים כדוריים בגודל של כרבע מיקרון. תפקידם האבולוציוני הוא להוביל מהאם לתינוק את מרכיבי התזונה העיקריים שגוף התינוק זקוק להם כגון סידן וחלבון, לבניית העצמות והשרירים. מיצלת הקזאין היא בעצם מיקרו-קפסולה טבעית שהטבע יצר להובלה של חומרי מזון (נוטריינטים), כאשר הראינו לראשונה שניתן לרתום אותה למטרתנו ולהכניס לתוכה חומרים נוספים שהיינו רוצים להעשיר בהם את המזון.
אילו חומרים מצאתם שניתן להעשיר באמצעותם את המזון?
ליבני: "הדוגמה הראשונה הייתה ויטמין D, כי הוא חשוב ביותר לבניית העצמות ולמגוון גדול של תהליכים חשובים בגוף ומרבית האוכלוסייה סובלת ממחסור בוויטמין הזה. הדרך הבטוחה ביותר לקבל ויטמין D היא דרך המזון, ולכן אם נוכל להעשיר את המזון בו זה יהיה יעיל ביותר. בחלב, כמו גם במרבית מוצרי המזון, כמעט שאין ויטמין D, הרעיון היה לעטוף ויטמין D (או מולקולות חשובות אחרות) בתוך מיצלות הקזאין, כדי להעשיר מוצרי חלב. הראינו שעטיפת ויטמין D בתוך מיצלות הקזאין, מגנה על הויטמין מקלקול בתהליך הפסטור, לאורך חיי המדף של המוצר, ומגנה עליו גם במערכת העיכול מפני תנאים חומציים שהוויטמין רגיש להם מאוד. באופן זה אנו גם משפרים את הזמינות הביולוגית שלו. עשינו עד היום שלושה ניסויים קליניים בבני אדם שהראו שכאשר ויטמין D עטוף בתוך מיצלות קזאין, הזמינות שלו משתפרת. הניסויים נעשו בשיתוף פעולה עם פרופסור צופיה איש-שלום מבית החולים רמב"ם".
במשך השנים פיתחו ליבני וצוות המחקר שלו את התחום של האנקפסולציה בדרכים רבות ושונות, לטובת העשרה של מזון ומשקאות במרכיבים שתורמים לבריאות. כך למשל, פיתחו טכנולוגיות המבוססות על חלבוני חלב אחרים ובהמשך גם על חלבונים צמחיים ובפרט כאלה שאינם נחשבים אלרגניים. כיום המגמה העולמית של מעבר מחלבונים מן החי לחלבונים מהצומח היא מגמה חשובה מאוד מסיבות של קיימות, וכן משיקולים הומניטריים, כך שהאתגר במחקר זה, מציין ליבני, הוא מציאת חלבונים מתאימים מעולם הצומח.
אילו ממצאים פרסמתם לגבי מחקר זה?
ליבני: "פרסמנו בשנים האחרונות מספר מאמרים בהם הראנו שחלבוני תפוחי אדמה יכולים לשמש כלי מצוין לאנקפסולציה. מתברר שבצמחי המאכל העיקריים (דגנים וקטניות) אין הרבה חלבונים בעלי מסיסות גבוהה במים. חלבון תפוח האדמה המגיע מפקעת עתירה במים, הוא בעל מסיסות גבוהה יחסית. באמצעות חלבון תפוחי אדמה, פיתחנו טכנולוגיה לאנקפסולציה של חומרים התורמים לבריאות, להעשרה של מזון ואפילו של משקאות צלולים, בחומרים שאינם מסיסים במים. לאחרונה עבדנו גם על פקטין מסלק סוכר, שאף הוא מסוגל לכלוא בתוכו חומרים שאינם מסיסים במים, לתת להם הגנה ולאפשר העשרה של משקאות צלולים".


כימותרפיה מבלי להחשף לחיידקים
מציאת פתרונות להובלת תרופות דרך הפה חשובה בעיקר בגלל הנושא של חיידקים "טורפים" העמידים לאנטיביוטיקה, הנפוצים לצערנו בבתי החולים. טיפול כימותרפי מחליש את מערכת החיסון ואשפוז חולי הסרטן חושף אותם לחיידקים קטלניים אלה. תרופות יעילות שניתן לבלוע יאפשרו לחולים לקבל את הכימותרפיה בבית מבלי להחשף לחיידקים מסוכנים אלה

אנקפסולציה להובלת תרופות אנטי סרטניות

ההיבט השני של האנקפסולציה שפיתח ליבני במעבדתו עוסק בהובלת תרופות. לאורך השנים הוא עובד על כך, בשיתוף פעולה פורה עם הפרופסור יהודה אסרף מהפקולטה לביולוגיה, חוקר מפורסם בתחום הסרטן ובחקר עמידות של סרטן לתרופות. המטרה, לדברי ליבני, היא ליצור ננו חלקיקים חכמים שיוכלו לכלוא תרופות אנטי סרטניות ולהביא אותן בצורה בררנית לגידול הסרטני ולהשמידו, מבלי לפגוע ברקמות בריאות.
כיצד נבדקת יעילותם של הננו חלקיקים החכמים לצורך הובלת תרופות אנטי סרטניות?
ליבני: "המחקר נעשה בחלקו בתאים חיים בצלחות פטרי ובמבחנות ובשנים האחרונות אנו עושים גם ניסויים במודלים של בעלי חיים. אנו מפתחים חלקיקים 'חכמים' (המכונים 'קוואדרגנוסטיים') שמבצעים ארבע פעולות בו זמנית: הכוונה בררנית, הובלת תרופה אנטי סרטנית שיכולה להשמיד את הגידול הסרטני, הובלת חומר שמנטרל מנגנוני עמידות של התאים הסרטניים לתרופות, כדי לשפר על היעילות של התרופה והובלה של אלמנט אבחנתי (דיאגנוסטי) שיאפשר לסמן היכן הצטברו הננו חלקיקים בגוף, וכך לראות את מיקום הגידול ואף את מיקומן של גרורות, אם ישנן, כדי שניתן יהיה לטפל בהם באמצעים משלימים, כגון, ניתוח או הקרנות.
"בשנתיים האחרונות אנו עובדים על ננו חלקיקים (בגודל הקטן מ-100 ננומטר, או 0.1 מיקרון), שכוללים מערכת הכוונה המבוססת על מקטעי דנ"א (אפטמרים) שמשמשים כתחליף לנוגדנים (חלבונים שיודעים להיקשר לחלבון מטרה). האפטמרים הם 'נוגדנים כימיים', שאפשר לפתח אותם במהירות יחסית במבחנה, כך שיהיו בררנים לתא סרטני מסוים. כך מתאפשרת 'תפירה' של הכוונת התרופות לכל גידול סרטני, להשגת רפואה מותאמת אישית".
האם מצאתם דרך יעילה נוספת להובלת תרופות?
ליבני: "תחום חשוב נוסף שאנו מפתחים בשנים האחרונות הוא הובלת תרופות דרך הפה (Oral Delivery), תחום המתחבר היטב לתחום המזון, כי הובלה אוראלית משותפת גם למזון וגם לתרופות, והידע שהצטבר במעבדה שלי לאורך שנים, מצד אחד על ביופולימרים ואנקפסולציה, ומצד שני על הבנת התהליכים המתרחשים במערכת העיכול, מאפשר לפתח מערכות הובלה גם למזון וגם לתרופות שניתנות דרך הפה. מציאת פתרונות להובלת תרופות בדרך זו חשובה בעיקר בגלל הנושא של חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, הנפוצים לצערנו בבתי החולים. טיפול כימותרפי מחליש את מערכת החיסון ואשפוז חולי הסרטן חושף אותם לחיידקים קטלניים אלה. תרופות יעילות שניתן לבלוע יאפשרו לחולים לקבל את הכימותרפיה בבית מבלי להיחשף לחיידקים מסוכנים אלה.
"חלבוני הגבינה (הקזאינים המתארגנים למיצלות קזאין) מתפרקים בקלות ובמהירות בקיבה, לכן הם יכולים לשמש כמערכת יעילה להובלת תרופות לקיבה. כלאנו בתוכן מיצלות הקזאין תרופות אנטי סרטניות וחומרים נוגדי-עמידות וקיבלנו מערכת להובלת תרופות אנטי סרטניות דרך הפה, אותה יוכלו המטופלים לקחת בתוך מעין 'משקה חלב' בבית, ללא צורך באשפוז".

חלבון ועמילן מאצות-ים
מבנה מולקולת הסוכר

תחליף לכפית סוכר
החברה (אמאי פרוטאין) כבר מייצרת חלבון מתוק פי כמה אלפים יותר מסוכר, כך שדרושים מיליגרמים בודדים ממנו כתחליף לכפית סוכר. אלו חלבונים הנמצאים בטבע בפירות טרופיים, אך לא ניתן להפיקם מפירות אלו בכמויות גדולות, לכן החברה מפתחת תהליכי תסיסה (פרמנטציות) בעזרת מיקרואורגניזמים, על-מנת להפיקם בכמויות מסחריות

אוכלוסיית העולם הולכת וגדלה ויש צורך גדל במקורות מזון חדשים ומתחדשים להזנת העולם. לא נוכל לאורך שנים, להמשיך להאכיל את אוכלוסיית העולם הגדלה באמצעות בשר, שכן כל ק"ג חלבון מבשר בקר שאנו צורכים דורש כ-15 ק"ג חלבון מהצומח, שגידולו דורש שטחי קרקע ומים רבים וזה לא בר קיימא, מסביר ליבני. מעבדת המחקר של ליבני התחילה, לפני כחמש שנים, שיתוף פעולה עם הפרופסור אלכס גולדברג מאוניברסיטת ת"א ועם הד"ר אלוורו ישראל מהמכון לחקר הימים והאגמים, לטובת פיתוח התחום של מאקרו-אצות, אצות-ים שנמצאות בכל העולם וגם אצלנו בים התיכון. האצות עשירות באומגה 3 ובאנטיאוקסידנטים רבים שחשובים לבריאות וכן ניתן להפיק מהן חלבון איכותי, עמילן ועוד מגוון נוטריינטים חשובים.
מה השיטות שאתם מפתחים להפקת החלבון והנוטריינטים הנוספים ממאקרו אצות?
ליבני: "אנו מפתחים שיטות הפקה מתקדמות, כמו למשל, פעימות ('פולסים') של מתח גבוה (במעבדת גולברג) ששוברים את התאים כך שאפשר להפיק מהם את החלבון, העמילן וגם את השומנים. הגענו כבר לחלבון ולעמילן בדרגות ניקיון גבוהות מאוד, וכעת אנו חוקרים במעבדתי את התכונות הפונקציונליות של מרכיבים אלה, מהם ניתן יהיה ליצור חומרי גלם למזון כגון קמח אצות, אבקת חלבון או עמילן מאצות. ניתן יהיה, למשל, להשתמש בחלבוני אצות כתחליף לחלבוני חלב, להכנת יוגורט מאצות ומגוון מוצרים אחרים, כתחליפים ידידותיים לסביבה ובעלי ערך תזונתי גבוה, לשמירת בריאות האדם ולשיפורה.
"אנחנו כרגע בשלב של פיתוח מרקמים כגון ג'לים מחלבון האצות, שיוכלו לשמש כחומר גלם ביצירת מוצרי מזון טעימים ומזינים בתהליכים אפשריים ליישום בתעשיית המזון. אנו מקווים בהמשך למצוא שותפים מסחריים, כדי להביא את חומרי הגלם החדשים מן האצות לשוק בתוך מספר שנים. המחקרים שלנו על מאקרו אצות פורסמו כבר במאמרים מדעיים ובכנסים בארץ ובחו"ל, ואנו נמצאים לקראת פרסום של מאמר על תכונות עמילן מאצות כמרכיב מזון, שבו הראינו כי ניתן ליצור באמצעותו ג'ל שהנעכלות שלו טובה מאוד. בעתיד יגודלו האצות בחוות גידול בתוך הים, בצורה אחראית מבלי לפגוע בים, שכן גובר המחסור בשטחי אדמה לגידול חקלאי, כמו גם במים מתוקים להשקיה".
חלבון מתוק כתחליף סוכר
בעיית השמנת היתר והסינדרום המטבולי היא בעיה גלובלית קשה, הנובעת בין השאר מצריכת סוכר מוגזמת. כדי להתמודד עמה, כוננה מעבדתו של ליבני, בשנה האחרונה, שיתוף פעולה חדשני ומרתק עם חברת ההזנק הישראלית Amai Proteins שבראשה עומד הד"ר אילן סמיש. Amai ביפנית פירושו מתוק, כלומר חלבונים מתוקים. החברה כבר מייצרת חלבון מתוק פי כמה אלפים יותר מסוכר, כך שדרושים מיליגרמים בודדים ממנו כתחליף לכפית סוכר, מסביר ליבני. אלו חלבונים הנמצאים בטבע בפירות טרופיים, אך לא ניתן להפיקם מפירות אלו בכמויות גדולות, לכן החברה מפתחת תהליכי תסיסה (פרמנטציות) בעזרת מיקרואורגניזמים, על-מנת להפיקם בכמויות מסחריות. במסגרת המיזם מפתח הצוות של ליבני, טכנולוגיה חדשה שתשפר את ביצועי החלבון המתוק בתוך מוצרי מזון מבחינת טעם ויציבות, לשם הכנסה שלו למוצרים בשוק, כגון משקאות, מוצרי חלב ועוד. ההערכה ליישום בשוק היא כשנתיים-שלוש, לדברי ליבני.

אלגאלפל - פלאפל עם מיקרו אצות
אלגאלפל

כיצד מקדם הטכניון את התרומה לחדשנות בתעשיית המזון?
ליבני: "הטכניון משתתף בפעילות של המאגד האירופי EIT FOOD
(European Institute of Innovation & Technology) קהילת ידע וחדשנות (Knowledge innovation community) הכוללת כ-60 שותפים, בהם אוניברסיטאות או חברות מזון מרחבי אירופה. ב-2016, הובלתי את הצטרפות הטכניון לפעילות המאגד, בשיתוף עם חברי סגל נוספים מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון ומפקולטות נוספות בטכניון, וכן סיוע של נציגי מוסד הטכניון ונשיא הטכניון דאז הפרופסור פרץ לביא. כיום אני משמש כמתאם אקדמי של פעילויות הטכניון במסגרת מאגד זה, פעילות שכבר הכניסה לטכניון מעל 3 מיליון אירו, במגוון מיזמים. מטרת הארגון היא להביא את החדשנות מהאקדמיה לתעשיה, להציב את הצרכן במרכז ולקדם את תעשיית המזון, תוך שיפור אמון הציבור, על-ידי הכנסת טכנולוגיות חדשניות תומכות מכל התחומים, כגון תקשוב, מחשוב, מיכון, חקלאות ועוד".
ההתייחסות של ה-EIT FOOD היא בשלושה היבטים: חדשנות, חינוך ויצירת עסקים. ה-EIT-FOOD קבע בין מטרותיו האסטרטגיות, שיש להתמודד עם האתגר של הגידול באוכלוסיית העולם והצורך במציאת מקורות מזון חדשים ומתחדשים, תוך שינוי התפישה של התעשיה והחקלאות, כדי להפוך את המערכות לבנות-קיימא. ליבני: "לא ניתן יהיה להמשיך עוד עם החשיבה של 'השתמש וזרוק'. אנו חייבים לנצל את משאבי הטבע ואת חומרי הגלם בצורה אחראית וחכמה, ולחשוב על הדורות הבאים".
ספר על מיזם האלגאלפל המפורסם
ליבני: "אחד המיזמים שביצענו במסגרת ה-EIT-FOOD ב-2018 היה מיזם חינוכי של סטודנטים לתארים מתקדמים. השתתפו בו קבוצות משלוש אוניברסיטאות בעולם: הטכניון, אוניברסיטת הוהנהיים משטוטגרט בגרמניה ואוניברסיטת הלסינקי בפינלנד, כשכל קבוצה כללה חמישה סטודנטים. הקבוצות ערכו ביניהן תחרות של פיתוח מוצרי מזון עם מיקרו אצות. הובלתי את המיזם בשיתוף עם הפרופסור אורי לזמס, הפרופסור אבי שפיגלמן והפרופסור מאיה דוידוביץ מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, כשכל אחד צרף סטודנטית שלו.
"כל קבוצה קיבלה את אותם חומרי הגלם, כשחומר הגלם העיקרי היה ספירולינה, מעין אצה חד-תאית שניתן לגדל במים מתוקים או מלוחים, ומותרת למאכל. בנוסף, קיבלו הקבוצות מרכיב נוסף, נוגד חמצון חשוב, אסטקסטין, שמעניק לסלמון ולפלמינגו את הצבע הכתום. את נוגד החמצון הזה קיבלנו מחברת אלגטק שנמצאת בקיבוץ קטורה שבערבה, מגדלת את המיקרו אצות ומפיקה מהן את האסטקסנטין. הצוות מהטכניון פיתח את האלגלאפל - שהוא פלאפל מועשר בספירולינה, בליווי טחינה מועשרת באסטקסנטין. מוצר זה הביא את הקבוצה (ירדן אבוחצירה, מיטל קציר, חני שקולניקוב, הילה טרזי ואינה נפומניאשי) לזכייה במקום הראשון בתחרות שהתקיימה באירוע סיום המיזם שהתקיים בטכניון. האלגאלפל קיבל סיקור נרחב בעיתונות, באינטרנט ובטלוויזיה".

קידום שיטות ההוראה
עם בני המשפחה: צור, עופרי, טלי ורגב

סרטוני סטודנטים בהרצאות
הסטודנטים שאני מלמד לתואר ראשון מצלמים סרטונים שלהם בעת ניסוי, כדי להסביר קונספט שאני הולך ללמד אותו בהרצאות העתידיות שלי. הם מעלים את הסרטון ליו-טיוב, ואני משלב אותו בתוך ההרצאה שאני מעביר לכיתה. בסוף ההרצאה, הכיתה מריעה להם והם מרוצים מאוד מכך

תחום ההוראה קרוב מאוד ללבו של ליבני, ובמהלך שנותיו כמרצה הוא מנסה לשפר ולהמציא שיטות הוראה מתקדמות. כך למשל, הוסיף רעיון של משימת בונוס שהסטודנטים יכולים לעשות באופן עצמאי, כדי לשפר את העניין וההבנה שלהם בהנדסת מזון ולייצר מעורבות בתהליך ההוראה. ליבני מסביר: "הם מצלמים סרטונים שלהם בעת ניסוי, כדי להסביר קונספט שאני הולך ללמד אותו בהרצאות העתידיות שלי. הם מעלים את הסרטון ליו-טיוב, ואני משלב אותו בתוך ההרצאה לכתה. בסוף ההרצאה, הכיתה מריעה להם והם נורא מרוצים מכך. כשכר לעמלי זכיתי בשנה האחרונה בפרס ינאי, שהוא הפרס היוקרתי ביותר בטכניון לאיכות ההוראה וזה כבוד גדול לקבל אותו, אני גאה בכך מאוד".
מה הם 'אבות המזון' של דרכך האקדמית?
ליבני: "אני אדם של דרך. אחד הדברים שהם נר לרגלי הוא לראות את האדם בכל ממד של העשייה שלי. אם זה במחקרים, לראות את בריאות האדם, אם זה בהיבט של הרפואה שתהיה מותאמת אישית, לטובת התמודדות עם מחלות קשות, לא רק סרטן, אלא גם השמנת יתר או סוכרת. במחקר אנחנו תוקפים מכל הכיוונים, כיצד אפשר לשפר את איכות חיי האדם, אורך החיים והבריאות של האדם. בהנחייה ובהוראה, לראות את הסטודנטים במרכז, כאשר השליחות שלי היא לתרום לעיצובם האישי והמקצועי.
"אני מלמד פה בעיקר שני קורסים בשנה השלישית של התואר, תרמו-דינמיקה ומדע וטכנולוגיה של ביו חומרים. אני נוהג לשלב סטודנטים בשנה השלישית במיזמי מחקר במעבדה שלי, כאשר השאיפה שלי שהם ימשיכו לתואר שני ושלישי אצלי במעבדה. אני רוצה לראות אותם מתפתחים ומתקדמים. אחת הדוגמאות הטובות לכך היא הד"ר רווית אדלמן, שממש גדלה אצלי במעבדה מהתואר הראשון, וכיום היא מנהלת המעבדה שלי ושותפה מלאה לכל העשייה המחקרית בצורה נפלאה".
וברמה האישית?
ליבני: אני גאה מאוד במשפחה שלי. אשתי טלי ליבני, אף היא מהנדסת בתחום המזון. אנו הורים לשלושה בנים (עופרי, רגב וצור) ומתגוררים ביישוב עצמון-שגב במשגב. עשינו חלק מהמסע האקדמי ביחד. טלי עשתה הרבה ויתורים למעני בקריירה שלה, למשל בתקופה בה הצטרפה אלי עם שלושת הילדים לפוסט דוקטורט בקנדה. המסע האקדמי הוא מאתגר ולא פשוט, בעיקר כבעל משפחה, אך יש סיפוק גדול וחוויות בלתי נשכחות. השבתון אליו יצאתי ב-2015 לניו-זילנד הוא אחת החוויות הכי מדהימות שחווינו כמשפחה".

תאריך:  31/03/2020   |   עודכן:  05/04/2020
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
פני החדשנות בהנדסת מזון
הודעות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב הודעה 

פורום: כתבות פרופיל
+
קראתי בעיון את כל הרעיון
אביהו  |  7/09/19 17:15
 
- קראת בעיון?
eliezer.menda@gma  |  21/03/20 14:00
+
מעניין מאוד
האזרח838  |  24/07/19 13:26
+
כתבה מצוינת-אשה וחוקרת מדהימה ל"ת
פנחס  |  3/04/19 10:20
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
פרופ' אלון הרשקו
אנו נחשפים למאות פניות אם ישירות לצוותים הרפואיים, לעמותות החולים וברשת החברתית, של הורים לילדים וחולים החוששים מהמשך הטיפול החיוני - מציל חיים, טיפול למושתלי איברים, טיפולים ביולוגיים, טיפול בילדים ובוגרים אלרגיים ואסטמתיים
איציק וולף
ימי הסגר שנכפו על בני הגיל השלישי הביאו נכד אל מחוץ לבית סבתו, שם שר לה במרוקאית את השיר 'יא מאמא'    צפו בסרטון המרגש
איתמר לוין
בנק ישראל יושב על יתרות מט"ח בסך 131 מיליארד דולר, המיועדות - לדברי הבנק עצמו - לייבוא בשעת חרום ולנזילות במשבר פיננסי. עכשיו הזמן המתאים ביותר להשתמש בחלק קטן מהן    אמינותו של נתניהו נשחקת בכל יום שעובר בלי התוכנית הכלכלית המובטחת    מי שמציע דחיית תשלומים והלוואות לעסקים, מתעלם מן ההיגיון הפשוט ביותר: לא יהיה להם מהיכן לממן אותם
רותי אבירי
צריך לקחת בחשבון את השינויים הפיזיולוגיים והנפשיים המתרחשים בגיל זה שמשפיעים בהכרח על היכולת לצרוך את רכיבי המזון החיוניים בכמות מספקת
מזל שריקי
בזמן ימי הקורונה בו שוהים בבית, להלן סדרת טיפים לגיל השלישי איך להעביר את הזמן ולהניע את המפרקים ולחזק את השרירים
רשימות נוספות
חוקר אנלוגי בעולם דיגיטלי  /  שרון מגנזי
כשתשוקה למזון פוגשת תשוקה למדע  /  שרון מגנזי
המומחה לאטום המדומה  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il