X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
נטע רגב רוצקי. המדע הישראלי הוא מקורי
התרגיל של טפיל המלריה
מומחית לפרזיטולוגיה בפעולה
"אם הייתה פורצת בארה"ב מחלה בהיקף תמותה כזה, המלריה כבר מזמן הייתה נפתרת עם תרופות וחיסון", מכריזה הפרופסור נטע רגב רוצקי ממכון ויצמן. חקר המלריה, שהוא בבחינת שליחות עבורה, הוא גם הערך המוסף של תחום המחקר שלה - פרזיטולוגיה. טפיל המלריה לא ׳נוגע׳ במערב ולכן מתעלמים ממנו, היא מסבירה, שלא כמו נגיף הקורונה שהוביל להיסטריית אקטיביזם
עניין של מקום
מתחילת 2020 מתו ממלריה כ-80,000 ילדים באפריקה, בתאילנד ובווייטנאם, ביבשת אסיה וגם בדרום אמריקה. היא כמעט שלא מדוברת בגלל הפיזור הגאוגרפי שלה במדינות עניות ולא מפותחות, לכן ככל הנראה אין השקעה מספיקה במחקר שלה. אם הייתה פורצת בארה"ב, למשל, מחלה בהיקף תמותה כזה שהורגת כל כך הרבה ילדים, כבר לא הייתה מלריה, היא כבר מזמן הייתה נפתרת עם תרופות וחיסון

ישראלים עקשניים
תשובה שלילית לא הייתה מקובלת על רגב רוצקי, ובמשך שבועיים תמימים הגיעה למשרדו של אלן עם מאמרים על תקשורת של תאים, כמו חיידקים ובין תאי סרטן ותאי מערכת החיסון, ועל הדרכים בהן הם מתקשרים. בתום השבועיים הללו, פקעה סבלנותו של המנחה שלה שאמר לה: 'שמעתי שאתם הישראלים עקשנים מאוד, והבנתי שכל מה שאומר לך לא יעזור'. העקשנות של רגב רוצקי השתלמה

הפרופסור נטע רגב רוצקי, הורה יחידנית לשלושה ילדים, מומחית לפרזיטולוגיה מהמחלקה למדעים ביו מולקולריים במכון ויצמן, חוללה את הפריצה המדעית שלה דווקא באוסטרליה. לאחר תואר ראשון בכימיה באוניברסיטה העברית, רצתה להמשיך את לימודיה האקדמיים בתחום של רפואה וביולוגיה, התקבלה לבית הספר לרפואה בהדסה עין כרם והבינה שהיא מעדיפה להתמקד במחקר. רגב רוצקי מספרת: "למדתי תואר שני בביולוגיה מולקולרית ובהמשך עברתי לתחום המיקרוביולוגיה. עשיתי את המחקר בדוקטורט בהנחיית הפרופסור עופרי פינס, על אורגונלה שנקראת מיטוכונדריה בתוך תא. מחקר בסיסי שמהותו להבין תהליכים שמתרחשים בתוך תא אחד, כיצד מטענים עוברים ממקום אחד למקום שני בתוך המיטוכונדריה. בפוסט הדוקטורט חזרתי לתחום רפואי יותר, כי רציתי להתמקד במחלות שנחשבות ל'מוזנחות' במחקר הבינלאומי, על-אף היותן מחלות קשות. נסעתי ב-2011, לפוסט דוקטורט במשך שלוש שנים וחצי במעבדה במלבורן אוסטרליה, שעוסקת בתחום המלריה ונחשבת לאחת המובילות בעולם בתחומה".
מדוע בחרת לחקור את מחלת המלריה?
רגב רוצקי: "מלריה זו מחלה קשה מאוד עם שיעור תמותה גבוה מאוד. מתחילת 2020 מתו ממלריה כ-80,000 ילדים באפריקה, בתאילנד ובווייטנאם, ביבשת אסיה וגם בדרום אמריקה. היא כמעט שלא מדוברת בגלל הפיזור הגאוגרפי שלה במדינות עניות ולא מפותחות, לכן ככל הנראה אין השקעה מספיקה במחקר שלה. אם הייתה פורצת בארה"ב, למשל, מחלה בהיקף תמותה כזה שהורגת כל כך הרבה ילדים, כבר לא הייתה מלריה, היא כבר מזמן הייתה נפתרת עם תרופות וחיסון. לכן מבחינתי, חקר המלריה הוא בבחינת שליחות, זה הערך המוסף של המחקר שלי. זאת מחלה שהמערב פשוט מתעלם ממנה. אנו מדברים על מחלה שהורגת אלף ילדים ביום ועולם כמנהגו נוהג. אחת הסיבות, לדעתי, היא ללא ספק העובדה שהמחלה הזאת לא 'נוגעת' במערב, כי הרי ידוע שכל מחלה שמגיעה למערב, קרי מגפת הקורונה, מיד מייצרת תבהלת אקטיביזם. המדינות הפגועות מהמלריה, משוועות לעזרה. העזרה האמיתית תגיע ממחקר בסיסי, ומחקר בסיסי יבוא מהמערב, שיוביל לפיתוח תרופות".
בדוקטורט עסקת בתקשורת בין תאים. כיצד יצרת את החיבור לחקר המלריה בפוסט דוקטורט?
רגב רוצקי: "הגעתי למחלקה במלבורן שיש בה 12 מעבדות החוקרות מלריה, כאשר המנחה שלי במחקר היה הפרופסור אלן קאומן, חוקר מוביל שחוקר את הטפיל (הפרזיט) של המלריה. כשהגעתי אליו, לא ידעתי דבר וחצי דבר בנושא המלריה, כי עד אז עסקתי בכלל במחקר של מיטוכונדריות בשמרים. עם זאת, במהלך הדוקטורט נתקלתי בנושא של תקשורת בין תאים (Cell Communication), האופן שבו תאים מדברים זה עם זה ומעבירים ביניהם מטען, כגון חלבונים, שומנים ודנ"א. הדרך לתקשר היא או באמצעות גשרים ותעלות או באמצעות משלוח חבילות קטנות (extracellular vesicles). כלומר, תאים שמפרישים החוצה חבילות שהמטען נמצא בתוכן, והן נשלחות מתא אחד לתא אחר. כמו שמתרחש, למשל, בגידול במוח, ששולח חבילות שמתגלגלות בדם, מגיעות לריאות ומוסרות פנימה את המטען. כלומר, את אותו מסר שאומר לתאים בריאות הבריאות, להשתנות ולהפוך לגידול. זאת בעצם התקשורת שהגידול מפתח.
"הייתי החוקרת הישראלית הראשונה במעבדתו של הפרופסור אלן קאומן, ובפגישה הראשונה עמו, הייתי צריכה לעבור על רשימת המיזמים הקיימים ולבחור מיזם למחקר. רציתי לחקור נושא שאינו ברשימת המיזמים שהוצעה לי, והשבתי שאני רוצה להסתכל על הפרזיטים של המלריה, כשהם גדלים בתוך תא דם אדום. ידוע שפרזיט המלריה תוחם את עצמו בגדרות (ממברנות). הוא סגור בתוך תא הדם האדום וגדל שם. רציתי לבדוק האם הפרזיטים הללו מסוגלים לחצות את כל הממברנות, לתקשר ביניהם ולהעביר מסרים מפרזיט בתוך תא דם אדום אחד לפרזיט שגדל בתוך תא דם אדום אחר. ההנחה המחקרית שהעליתי הייתה הראשונה אי-פעם שהועלתה בתחום המחקר של המלריה. קשה היה להאמין שיש סיכוי שפרזיט המלריה יחצה את כל הממברנות ויוכל לתקשר עם פרזיט מלריה מתא אחר, כדי להעביר מטענים. אלן חשב שזה רעיון הזוי, דחה את בקשתי על הסף ואמר לי 'ברוכים הבאים לעולם הפרזיטולוגיה'".
תשובה שלילית לא הייתה מקובלת על רגב רוצקי, ובמשך שבועיים תמימים הגיעה למשרדו של אלן עם מאמרים על תקשורת של תאים, כמו חיידקים ובין תאי סרטן ותאי מערכת החיסון, ועל הדרכים בהן הם מתקשרים. בתום השבועיים הללו, פקעה סבלנותו של המנחה שלה שאמר לה: 'שמעתי שאתם הישראלים עקשנים מאוד, והבנתי שכל מה שאומר לך לא יעזור'. העקשנות של רגב רוצקי השתלמה, שכן אושרה לה תקופה של שלושה חודשים לטובת ניסויים בתנאי שבסיומה יהיה עליה לבחור מיזם אחר למחקר מהרשימה ולהתחיל את הפוסט דוקטורט.

תקשורת בין תאים בעולם המלריה
במעבדה [צילום: מכון ויצמן למדע]

עקיצת יתושה
המלריה מועברת באמצעות יתושה מעוברת שדרך העקיצה מזריקה לגוף את פרזיט המלריה. הפרזיטים נודדים לכבד, 'דוגרים' שם כשבועיים ולאחר מכן אלפי פרזיטים יוצאים לתוך זרם הדם ותוקפים את תאי הדם האדומים. זה השלב שבו מתחילים להופיע התסמינים של המחלה. אין חיסון למלריה, רק תרופות שעלותן גבוהה

מה הייתה התגלית המחקרית הראשונה שלך בחקר המלריה?
רגב רוצקי: "התחלתי לשאול חוקרים במעבדה ולבדוק מהם הכלים המתאימים למחקר. אמרו לי שישנם כל מיני זני מלריה שבודדו אותם עם עמידות לתרופות שונות. המשמעות של עמידות לתרופות, היא שאם את לוקחת את הזן המסוים של המלריה בצלחת, מוסיפה לו את התרופה, הוא לא מת וממשיך לחיות. בסופו של דבר, הצלחנו להוכיח שזני המלריה יכולים להעביר ביניהם מטענים. פרזיט מלריה, בזמן שהוא גדל בתאי דם אדומים, שולח חבילות החוצה, ובחבילות האלו יש מידע של דנ"א. כלומר, למעשה הם מחליפים ביניהם דנ"א.
"עם התגלית הזאת סיימתי את הפוסט דוקטורט, כשלמעשה כוננו את תחום המחקר של תקשורת בין תאים בעולם המלריה. במהלך 2015 חזרתי ארצה למכון ויצמן והקמתי פה את המעבדה לחקר פרזיט המלריה המתמקדת בתקשורת בין תאים. במכון ויצמן אין הרבה מעבדות שמתעסקות בפתוגנים או במחלות זיהומיות במדינות עולם שלישי, ובכל זאת החלטתי להגיע לפה, בזכות המעבדות שמתעסקות בהרבה דברים אחרים, כדי שיהיה אפשר לשלב תחומים ולהביא זאת לתחום המחקר של המלריה".
כיצד את משלבת בין תחומי מחקר לטובת קידום חקר המלריה?
נטע רגב רוצקי: "יש לי מגוון של מיזמים הכוללים שיתופי פעולה בתוך מכון ויצמן בין המעבדה שלי ובין חוקרים המתעסקים בתחומים שונים לגמרי, וזה מבחינתי מנוע להצלחת המחקר של המלריה. היינו צריכים להקים פה במכון מעבדה שהיא שונה מאוד משאר המעבדות. הקמנו בתי גידול לפרזיט המלריה המסוכן. אנחנו מגדלים במעבדה את הזן המסוים מאפריקה שהורג ומאכילים אותו בדם אנושי שאני מקבלת בשקיות מבית חולים. המטרה שלנו היא להבין את הביולוגיה הבסיסית, כיצד הפרזיט הזה מתקשר עם הסביבה שלו, איך הוא עושה את המניפולציות על הסביבה שלו, איך הפרזיטים מתקשרים ביניהם ומתאמים ביניהם פעולות.
"המלריה מועברת באמצעות יתושה מעוברת שדרך העקיצה מזריקה לגוף את פרזיט המלריה. הפרזיטים נודדים לכבד, 'דוגרים' שם כשבועיים ולאחר מכן אלפי פרזיטים יוצאים לתוך זרם הדם ותוקפים את תאי הדם האדומים. זה השלב שבו מתחילים להופיע התסמינים של המחלה. אין חיסון למלריה, רק תרופות שעלותן גבוהה. מפתחים תמידית תרופות חדשות למלריה, כי הפרזיט מפתח בכל פעם מחדש עמידות לתרופות הקיימות".

תרגיל ההונאה של טפיל המלריה
מחופשים לפתוגנים (פורים תשע"ט-2019)

הכרה בינלאומית
אנו רואים יותר מעבדות לחקר מלריה בעולם, שמתעסקות בתחום של תקשורת בין תאים, ממש כמו המעבדה שלנו. הגילויים שלנו בחקר המלריה משמשים היום בסיס עבור המעבדות האלו למחקרי המשך בתחום. אני מקבלת לא מעט פניות להיות שופטת במאמרים ובבקשות למענקי מחקר בתחום וכן מגיעות למכון ויצמן קבוצות מחקר מארצות אנדמיות, שיש בהן שיעור גבוהה של חולי מלריה, כגון הודו, גאנה וברזיל

מדוע הונאה? מסבירה רוצקי רגב, כי פרזיט המלריה עושה למעשה מעין פעולת הסחה כדי להעביר מסרים כוזבים. הוא מיירט את המטענים או החבילות אפילו למערכת החיסון, שם תאי מערכת החיסון מקבלים מסר 'אל תתקפו אותנו'. למעשה הפרזיטים מגייסים את תאי החיסון לסייע להם בזמן שהם ממשיכים לגדול מרחוק בתוך תאי הדם האדומים.
כיצד אתם מתגברים על המניפולציה של טפיל המלריה?
רגב רוצקי: "אנו יודעים כיום לבודד במעבדה כמויות גדולות של החבילות האלה שהפרזיט מעביר, וגם לשאול מה עוד יש בתוכן - אילו חלבונים, איזה דנ"א. זאת כדי לנסות להבין מה התפקיד שלהם ומה המסרים שהפרזיט שולח. האחד, למשל זה לתאי מערכת החיסון. במיזם אחר עליו אנו עובדים ממש כעת, אנו רואים שהפרזיט מצליח לחולל שינויים לא רק בתאים של מערכת החיסון, אלא מצליח ליירט את החבילות גם לתאי הדם האדומים, לפני שהוא תוקף אותם. לפני שהוא נכנס לתאי הדם האדומים, הוא בעצם מכין אותם, כדי שיהיה לו קל יותר להיכנס פנימה והחבילות האלו מכינות לו את השטח. זאת עבודת מחקר בשלבי סיום וטרם פרסמנו אותה.
"אנחנו עובדים על המחקר הזה בשיתוף פעולה עם הפרופסור מיכל שרון מהמחלקה שלי, חוקרת המגיעה מתחום של חלבונים ומערכות תאיות שיודעות לפרק חלבונים. שרון שאלה, האם הקומפלקס הזה של פירוק חלבונים נמצא בתוך החבילות המועברות והחלטנו לבדוק זאת ביחד. ראינו באמת שטפיל המלריה שולח את הקומפלקס הענק הזה בתוך החבילות, אותה 'מכונה' שתפקידה לפרק חלבונים, כאשר למעשה היא מפרקת את החלבונים על תאי הדם האדומים, לפני שטפיל המלריה נכנס אליהם.
"נעזרנו בשיטות מחקר שמיכל שרון פתחה, שאינן קשורות לחקר המלריה, ושילבנו את כישורי המעבדה שלי עם כישורי המעבדה שלה. כך ביקשנו לוודא שאותה מכונה לפירוק חלבונים נמצאת בתוך החבילות שמעביר פרזיט המלריה, כדי להקל על עצמו את הכניסה לתאי הדם האדומים. אנחנו חוקרים את כל מנגנוני התקשורת האלה שמתבצעים באמצעות חבילות וגם מנגנוני תקשורת באמצעות דרכים אחרות, למשל, שליחת מולקולות של תקשורת זה עם זה או זה מול זה, על-ידי פרזיט המלריה לפני שהוא מתמיין".
האם בעקבות תגליותייך באשר לפרזיט המלריה, את רואה שינוי בהתייחסות לחקר המלריה בעולם המדעי?
רגב רוצקי: "אני רואה בהחלט שינוי בגישה. אנו רואים יותר מעבדות לחקר מלריה בעולם, שמתעסקות בתחום של תקשורת בין תאים, ממש כמו המעבדה שלנו. הגילויים שלנו בחקר המלריה משמשים היום בסיס עבור המעבדות האלו למחקרי המשך בתחום. אני מקבלת לא מעט פניות להיות שופטת במאמרים ובבקשות למענקי מחקר בתחום וכן מגיעות למכון ויצמן קבוצות מחקר מארצות אנדמיות, שיש בהן שיעור גבוהה של חולי מלריה, כגון הודו, גאנה וברזיל. החוקרים יושבים אצלי במעבדה ולומדים איך להפיק את החבילות שמעביר פרזיט המלריה מדם של אנשים חולים, כמו גם את כל שלבי המחקר. הם חוזרים למדינות שלהם ומיישמים את מה שהם למדו פה במכון עם אנשים חולים. אנחנו נמצאים בקשר גם עם חוקרי מלריה ממדינות שאינן אנדמיות כמו שבדיה, אנגליה וקנדה".
אפשר לומר שהפכת למנטורית של חקר המלריה בקהילת המחקר בארץ ובעולם?
רגב רוצקי: "אני מוזמנת להרצות כמרצה פותחת בלא מעט כנסים בנושא של חקר התקשורת הבין תאית במלריה, אבל לא רק במלריה, גם במחלות אחרות. קיבלתי גם פרס של קרן וולף בשנת 2019, על הישגי המדעיים במכון ויצמן. ארגנתי במכון ויצמן לא מעט כנסים בתחום של תקשורת בין תאית באמצעות חבילות ובתחום של פרזיטולוגיה, ואנחנו בהחלט מנסים לקדם ולמנף את התחום בארץ וגם בעולם. בזכות המומחיות של המעבדה בהפקת חבילות מדם של חולים, אני מקבלת המוני פניות מרופאים מכל התחומים מרחבי העולם על בסיס שבועי, שהפקת החבילות הללו רלוונטית מאוד לתאים שעליהם הם עובדים".

שכיזטוזומה ומלריה - מחקרים צולבים
עם צוות המעבדה [צילום: מכון ויצמן למדע]

התולעת המבלבלת
פרזיט התולעת נכנס לעור, משם לכלי הדם של המעי וחי שם. לעיתים כלל לא יודעים על הימצאותה שם, התולעת יכולה לחיות ולגדול שם שנים ובאופן תמוה מערכת החיסון לא מגיבה לה. כלומר, מערכת החיסון 'מתבלבלת' ולא תוקפת אותה. הבעיה מתעוררת כאשר נכנסים למעי זכר ונקבה של פרזיט התולעת ומטילים שם ביצים. שאלנו, האם ייתכן שהתולעת הזאת מוציאה חבילות ש'מבלבלות' את מערכת החיסון של האדם המודבק ולכן מערכת החיסון אינה נלחמת בפרזיט התולעת

מעבדת המחקר של רגב רוצקי מקיימת שיתוף פעולה הדוק עם הפרופסור אלי שוורץ והד"ר דרור אבני מבית חולים תל השומר. שיתוף הפעולה הזה החל ממפגש שלה בכנס בארה"ב עם שוורץ, הרופא הפרזיטולוג של כל המטיילים הישראלים ה'נגועים' ששבים מטיול בחו"ל, אז הייתה עדיין בתקופת הפוסט דוקטורט. הם שילבו מחקרים והחליטו שעם שובה ארצה מהפוסט דוקטורט יחקרו את הקשר בין נושא התקשורת הבין תאית באמצעות חבילות, לבין השכיזטוזומה, תחום המחקר שלו.
ספרי על שיתוף הפעולה המחקרי הזה.
רגב רוצקי: "שכיזטוזומה הוא פרזיט של תולעת שחיה במים באזורים מסוימים במדינות עולם שלישי וגורמת למחלת הבילהרציה. פרזיט התולעת נכנס לעור, משם לכלי הדם של המעי וחי שם. לעיתים כלל לא יודעים על הימצאותה שם, התולעת יכולה לחיות ולגדול שם שנים ובאופן תמוה מערכת החיסון לא מגיבה לה. כלומר, מערכת החיסון 'מתבלבלת' ולא תוקפת אותה. הבעיה מתעוררת כאשר נכנסים למעי זכר ונקבה של פרזיט התולעת ומטילים שם ביצים. שאלנו, האם ייתכן שהתולעת הזאת מוציאה חבילות ש'מבלבלות' את מערכת החיסון של האדם המודבק ולכן מערכת החיסון אינה נלחמת בפרזיט התולעת. במאמר שפרסמנו במהלך ינואר 2020 ב-EMBO Reports, בשיתוף פעולה עם חוקרת של מערכת החיסון הד"ר אורלי אבני מצפת, הראינו שזה אכן מה שקורה. כלומר, פרזיט התולעת משתמש באותו כלי תקשורת של חבילות כדי 'לבלבל' את מערכת החיסון".
מה שיטת האבחון שפיתחתם בעקבות הממצא הזה?
רגב רוצקי: "פיתחנו שיטה אבחונית, שתאפשר לאבחן מטיילים חוזרים. צוות המחקר של הפרופסור שוורץ למד אצלנו את השיטות להפקת החבילות מהדם וכיצד לבדוק מה יש בתוכן. מצאנו מולקולת רנ"א שהתולעת שולחת בתוך החבילות ועליה אנו מסתכלים בכל פעם, כדי לבדוק האם היא נמצאת בדם של החולה. המחקר הזה סייע להם רבות בכל הקשור לאבחון. במסגרת שיתוף הפעולה המחקרי הזה, אנו מנסים להבין דברים נוספים בביולוגיה הבסיסית של תולעת השכיזטוזומה. לאילו עוד תאים היא שולחת את החבילות, מה בדיוק עושה התולעת כשהיא נכנסת לתאים ועוד".
הנושא של תקשורת בין תאית באמצעות חבילות נחשב 'חם' בעולם המחקר, בעיקר בתחום של הסרטן, מסבירה רגב רוצקי, שהרי זה עוד מנגנון שיכול להסביר איך סרטן עובר מהמוח אל הריאות. בחקר הסרטן רואים את האקטיביזם התקשורתי, את מספר הכתבות הגדול בתקשורת, זה גם תחום שיש בו מספר גדול משמעותית של חוקרים ממספר החוקרים של המלריה, היא מדגישה.

ביקור בטנזניה שבאפריקה (קיץ 2019)

קופסות שחורות
ישנן 'קופסות שחורות' בביולוגיה של המלריה שאנחנו עדיין לא מבינים והייתי רוצה להיכנס אליהן. אנחנו עדיין לא שם. אני מאמינה מאוד במחקר בסיסי שממנו תגיע התרופה, ולכן אני רוצה שיוקם בארץ מרכז לפרזיטולוגיה למחקר מחלות מוזנחות של מדינות עולם שלישי

מודל בינלאומי

כיצד את מקדמת בפועל את חקר הפרזיטולוגיה?
רגב רוצקי: "מאחר שהמחלות הזיהומיות בכלל והמחלות הפרזיטיות בפרט עדיין קיימות בהיקף עצום ברחבי העולם כיום, אנו חייבים להשקיע יותר במענקי מחקר לחקר הפרזיטולוגיה ולעודד סטודנטים להתמחות בפרזיטולוגיה בפוסט דוקטורט. אני מעודדת את הסטודנטים שלי במעבדה להמשיך בכיוון הזה, לחזור ארצה מהפוסט דוקטורט ולפתוח פה במעבדות, כי תחום המחקר הזה יחסית מוזנח, אלו מחלות שמוזנחות מבחינה מחקרית.
"אנחנו עובדים קשה מאוד בגיוס מענקי מחקר. לפני כשנתיים זכיתי במענק מחקר יוקרתי של המועצה האירופית למחקר (ERC) לחקר התקשורת של טפילי המלריה. מתן מענק המחקר מוכיח כי הם מכירים בחשיבות המחקר, ובכך שכל תגלית מחקרית היא מהותית וחשובה לאנושות. מענק המחקר הזה הוא למספר שנים, ובאמצעותו אני ממנת את מירב המחקר במעבדה שלי".
מה 'האני מאמין' שלך כמדענית חוקרת מובילה בתחומה?
רגב רוצקי: "אני מאמינה בלשתף ולהראות על-מנת להתקדם. אפשר לומר שפיתחנו תחום מחקר והמעבדה שלנו מהווה מודל בינלאומי. יש לי במעבדה סטודנטית מקוסטה ריקה, שסיימה דוקטורט באוניברסיטה העברית, קיבלה כבר משרה בקוסטה ריקה והיא הגיעה אלי לשנת התמחות כדי ללמוד את התחום. יש לנו רבים פה מסוגה, שמגיעים למעבדה פה לתקופה, כדי ללמוד את התחום ולהמשיך עם זה הלאה ואני במירב המקרים מברכת על כך ומאשרת להם את השהות פה ללמידה. אני מאמינה בעבודה תוך שיתוף פעולה ולא מתוך אדנות על השיטה בבחינת 'זאת שיטה שלי ואני פיתחתי'. יש המון תחרות במחקר כידוע, אבל מבחינתי גם אם יש 'מחטף (סקופ) מחקרי' שמבוסס על מה שאנו חוקרים, זאת עוד הוכחה לכך שהמחקר שלנו הוא חשוב באופן כללי. ככל שיהיו יותר חוקרים שיעשו את מה שאנו עושים פה, זה יעצים את החשיבות של המחקר".
מה החלום האקדמי שלך כמומחית לפרזיטולוגיה?
רגב רוצקי: "יש לנו מיזמים ברמת סיכון גבוהה שאנו משקיעים בהם משאבים רבים, כגון מנגנוני תקשורת שאינם קשורים לחבילות, כך שאם תהיה להם הצלחה, גם ההד התקשורתי יהיה בהתאם. אם נצליח לפרוץ מנגנוני תקשורת נוספים, זה יהיה מבחינתי חותם מחקרי אדיר בשנים הבאות. ישנן 'קופסאות שחורות' בביולוגיה של המלריה שאנחנו עדיין לא מבינים והייתי רוצה להיכנס אליהן. אנחנו עדיין לא שם. אני מאמינה מאוד במחקר בסיסי שממנו תגיע התרופה, ולכן אני רוצה שיוקם בארץ מרכז לפרזיטולוגיה למחקר מחלות מוזנחות של מדינות עולם שלישי.
"הקמת המרכז היא כרגע בגדר רעיון. בינתיים אני מעודדת סטודנטים שיעסקו בתחום, זה המוטו שלי. אני ממש מרגישה כמו מיסיונרית, כי כיום אין עדיין בנק של חוקרים בתחום הזה של מחקר מחלות מוזנחות. בשנה שעברה עשינו פה בתמיכה ובמימון של מכון ויצמן, כנס ענק עם חוקרי פרזיטולוגיה מכל העולם, כנס שנחל הצלחה גדולה ויצר שינוע טוב לתחום".
כיצד היית מסכמת?
רגב רוצקי: "הייתי רוצה שהתחום הזה של חקר הפרזיטולוגיה ילך ויגדל בארץ, אומנם בארץ אין לנו מלריה, אבל במרחק של 5-4 שעות טיסה יש אלפי ילדים שמתים מהמחלה הזאת כמעט מדי יום. זה חשוב גם בשל העובדה שמדינת ישראל רואה עצמה כמדינה הומנית שמסייעת למדינות העולם השלישי וזה אמור להיות חלק מסדר-היום שלה. המדע הישראלי הוא מקורי, שונה ויצירתי וחלק מזה נעוץ בתרבות המחקר הישראלי, השיח הבין-אישי התמידי בין החוקרים, שלא נשארים מבודדים במעבדות כל אחד עם המחקרים שלו. פה במכון ויצמן השיחה מתחילה בקפה ומגיעה למדע ופתאום את מגלה אפשרויות מחקריות שלא היית יכולה לבצע לבד, ללא שיתופי הפעולה האלו".

תאריך:  05/05/2020   |   עודכן:  05/05/2020
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מומחית לפרזיטולוגיה בפעולה
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  כתוב הודעה 
1
ישר כוח, לחוקרת!!! ל"ת
וינטר הניה  |  7/05/20 17:04
2
כל הכבוד לנחרצות החוקרת
מינה  |  12/05/20 10:43
3
מדהים, מדהים... עלי והצליחי. ל"ת
אליעזר7  |  17/05/20 21:29
4
תשבחות, שאלות והצעות
איתןר  |  21/05/20 16:28

פורום: כתבות פרופיל
+
קראתי בעיון את כל הרעיון
אביהו  |  7/09/19 17:15
 
- קראת בעיון?
eliezer.menda@gma  |  21/03/20 14:00
+
מעניין מאוד
האזרח838  |  24/07/19 13:26
+
כתבה מצוינת-אשה וחוקרת מדהימה ל"ת
פנחס  |  3/04/19 10:20
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איתמר לוין
שופטי בית המשפט העליון אינם מפזרים יותר מדי רמזים על הכרעותיהם הצפויות, ודאי לא בעתירות כה מהותיות כמו אלו הנוגעות להקמת הממשלה. ובכל זאת, דבריהם ביומיים של הדיונים מאפשרים לנסות ולנחש מה תהיה התוצאה    ההימור של הח"מ: העתירות נגד נתניהו יידחו בנימוק שאין מקום להתערב בהכרעת הח"כים, ואילו רוב הטענות נגד ההסכם הקואליציוני יידונו כאשר הוא ייצא מן הכוח אל הפועל
איתמר לוין
אחר צהריים אחד במרכז תל אביב מלמד עד כמה הציבור הישראלי מתעלם מן ההנחיות בתחום הקורונה    הסיבה לכך ברורה: נתניהו וממשלתו אינם מספקים אופק והנחיות, אלא פועלים בשליפה מן המותן ותוך כניעה ללחצים    המשטרה תורמת את חלקה בכך שהיא פשוט איננה נוכחת בשטח    תוך שבועיים-שלושה אנחנו עלולים לשלם מחיר בחיי אדם
מכון ירושלים לביטחון ולאסטרטגיה
המגמות שנראו במזרח התיכון לפני פרוץ המשבר נשארו בעינן, כולל החתרנות האירנית במדינות האזור והאצת פרויקט הגרעין, כמו גם הפרובוקציות של טורקיה במזרח הים התיכון ומעורבותה במלחמת האזרחים בלוב. אין עדות לשינוי התנהגות אצל הרשות הפלשתינית או חמאס כלפי ישראל. הציפיות לשינויים משמעותיים בעקבות נגיף הקורונה במאזני הכוחות באזור, אין להן בינתיים על מה לסמוך
מיכל חטואל-רדושיצקי, שחר עילם, טל-אור כהן
גורמים אנטישמיים מאשימים את היהודים בהפצת הנגיף, ואת ישראל - בחסימת הגישה הפלשתינית לטיפול במחלה    השנאה הישנה רוכבת גם על הגאות בשימוש ברשתות החברתיות בימי הסגר, ועלולה להוביל להתנכלויות חמורות עוד יותר כאשר המגבלות יוסרו    ישראל צריכה להיכנס לתמונה ולסייע לקהילות היהודיות להתמודד עם האיום
איתמר לוין
התנהגות מנהיגינו הפוליטיים מזכירה את זעקתו של המשורר הלאומי בשנת 1931 ועלולה לגרום לאובדן אמון בהם    תוצאה חיובית אפשרית של המגיפה תהיה הפסד של טראמפ בבחירות    תקציבי הביטחון יספגו קיצוצים משמעותיים, אך לצד זאת יהיה צורך בהיערכות צבאית למצבי חירום בריאותיים    המדינה החמיצה הזדמנות נדירה לשנות את היחסים עם המגזר החרדי    העבודה מהבית לא תחליף בצורה משמעותית את המשרדים
רשימות נוספות
לוחמת בחזית המדע  /  שרון מגנזי
פני החדשנות בהנדסת מזון  /  שרון מגנזי
חוקר אנלוגי בעולם דיגיטלי  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il