הליכוד וכחול-לבן כבר תיקנו כמה מן הסעיפים הבעייתיים שעליהם עמדו השופטים במהלך הדיון בעתירות. קווי היסוד של ה
ממשלה יוגשו לכנסת לפני השבעתה; תתאפשר חקיקה בששת החודשים הקרובים, אם כי תינתן עדיפות מוצדקת לחקיקת הקורונה; ניתן יהיה לבצע מינויים בכירים על-פי החוק והדין – דהיינו, לא לעכב אותם שלא לצורך. עם זאת, יש כמה סעיפים אחרים שעשויים/עלולים להוביל להתערבות של בג"ץ:
• נתניהו וגנץ יכולים, לגמרי לבדם, להאריך את מצב החירום בשלושה חודשים ועוד שלושה חודשים ועוד ועוד, עד אין קץ. זהו סעיף המעניק לשניים סמכויות בלתי סבירות בעליל במשטר דמוקרטי.
• הכנסת ה-23 תכהן שלוש שנים בלבד, בעוד החוק קובע ארבע שנים. אין תקדים לכך שמיד בתחילת כהונת הכנסת, הממשלה קוצבת את ימיה לתקופה קצרה מזו שלשמה נשלחו חבריה בידי הבוחר.
• כל חברי הכנסת של הקואליציה יהיו מחויבים להתנגד לכל הצעת חוק שלא אושרה בידי ועדת השרים לחקיקה. זוהי כבילה מראש של שיקול דעתם, בסגנון שבג"ץ כבר פסל בפרשת מתווה הגז.
• נתניהו וגנץ לא יוכלו לעמוד בראש ממשלה שתוקם אם הממשלה הקיימת תופל בהצבעת אי-אמון. זהו סירוס משמעותי של אחד הכלים החשובים ביותר שבידי הכנסת.
• לנתניהו וגנץ תהיה זכות וטו הדדית על פיטורי שרים מהגוש השני. מדובר בשלילת סמכות חשובה הנתונה בידי ראש הממשלה.
• החוק הנורבגי המדלג, שנועד להכניס לכנסת רק את אנשיו של גנץ מרשימת כחול-לבן. הוא אומנם אינו על שולחן הכנסת, אך כחול-לבן לא ויתרה עליו. השופטים הציגו אותו כצעד בעייתי במיוחד ("משנה את תוצאות הבחירות", אמר
חנן מלצר) וכדוגמה לסעיף קיצוני המצדיק את הצעד הנדיר של התערבות בהסכם פוליטי.
• מניעת ראשות ועדות בכנסת מהאופוזיציה, למעט הוועדה לביקורת המדינה. חיות אומרת כבר כעת, שההסכם מחליש בצורה משמעותית את האופוזיציה. בהחלט תיתכן כאן התערבות של בג"ץ, והיא תהיה מוצדקת לגמרי.
• בוועדה לבחירת שופטים חברים שני חברי כנסת. במשך שנים הנוהג היה שאחד מהם יהיה מהקואליציה, והשני – מהאופוזיציה. ההסכם הנוכחי נותן את שני המקומות לקואליציה. בג"ץ כבר התייחס בעבר למצב כזה ומתח עליו ביקורת, אם כי לא בהלכה מחייבת. בשלוש השנים הקרובות צריך למנות לפחות שלושה שופטים לעליון: במקום חנן מלצר באפריל 2021, במקום
ניל הנדל באפריל 2022 ובמקום
ג'ורג' קרא במאי 2022 – וזה אם שופטים אחרים לא יקדימו את פרישתם. בנוסף לכך, צריך למנות עשרות שופטים ביתר הערכאות. הנושא הזה כמובן קרוב במיוחד לליבם של שופטי העליון, וגם כאן יש סבירות גבוהה שיתערבו.
• התקציב הקרוב יהיה דו-שנתי. על כך יש פסק דין מפורש של בג"ץ, הקובע שמדובר במהלך בלתי תקין ובפעם הבאה הוא יפסול אותו. השאלה היא כיצד זה יוסדר הפעם בחקיקה.
• חלוקת משרות שוויונית בין שני הגושים במועצות ובתאגידים הטעונים את אישור הממשלה. זוהי פוליטיזציה בוטה של משרות אלו, וגם כאן ייתכן שבג"ץ יתערב.