X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
מגע חיובי עם החרדים [נתי שוחט, פלאש 90]
הפעלה בזירות אסון [צילום: יניב נדב, פלאש 90]
מעורבות צה"ל בתווך האזרחי בעקבות הקורונה

ודאי צבא העם - אך מהם הגבולות

צה"ל השתתף במאבק בקורונה בצורה רחבה במיוחד, עשה זאת בהצלחה וזכה לתשבחות רבות המשבר מעלה את השאלה כיצד יש לקבוע את גבולות מעורבותו של הצבא בתווך האזרחי - במיוחד בעיתות אסון - תוך שמירה על עקרונות היסוד של הפעלתו במדינה דמוקרטית הקורונה מלמדת שמן הראוי לענות על שאלות אלו בחקיקה ברורה ומפורטת
▪  ▪  ▪

משבר הקורונה מאיים לערער מושגי יסוד ותפיסות עולם בתחומים רבים ומגוונים. האי-ודאות והמבוכה שולטים בשיח הציבורי. כך קורה במרבית מדינות העולם שנאלצו להיאבק בהתפשטות הנגיף. מטרת מאמר זה היא להציע כיוונים והגבלות לשילוב צה"ל בהתמודדות עם אירועי אסונות המוניים בישראל (ובלשון החוק: אירועי חירום אזרחי), כלקחים מטיפול במגפת הקורונה עד כה.
ישראל מתמודדת בהצלחה יחסית עם התפשטות הנגיף, המאיימת לא על בריאות הציבור בלבד, אלא גם על הכלכלה הלאומית והחברה. בו בזמן, ישראל נחלצת ממשבר פוליטי וחוקתי ממושך ומורכב, ועדיין קיים ספק לגבי יציבות הממשלה המוקמת בימים אלה. החיבור בין המשבר הפוליטי לבין אופן ההתמודדות מול מגיפת הקורונה, שחשפה חולשות ניכרות של המערכת האזרחית, עלול גם לאתגר את הדמוקרטיה הישראלית. אחד ההיבטים המדאיגים של אתגר זה קשור בהפעלת צה"ל במסגרת ההתמודדות עם הקורונה.

זו איננה מלחמה [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90]

הנחות היסוד

• ייעודו של צה"ל הוא להגן על מדינת ישראל, להבטיח את קיומה ואת ניצחונה במלחמה. מסמך ייעוד וייחוד צה"ל מגדיר זאת כך: "מטרת צה"ל היא להגן על קיומה של מדינת ישראל, על עצמאותה ועל ביטחון אזרחיה ותושביה".
• כפיפותו המוחלטת של צה"ל לדרג המדיני הנבחר צריכה להישמר בקפידה. זאת, על-פי חוק יסוד הצבא, הקובע: "צבא הגנה לישראל הוא צבאה של המדינה" וכי "הצבא נתון למרות הממשלה".
• הפעלת צה"ל בתווך האזרחי צריכה להיעשות על-פי הסמכה מפורשת בחוק. הסמכה כזו קיימת בחוק ההתגוננות האזרחית לכוחות הג"א (כיום - פיקוד העורף) בלבד, המוסמכים לפעול להצלת נפשות גם בנושאים שאינם כרוכים בסכנה ביטחונית. הסמכה חוקית לכלל כוחות צה"ל לסייע בעת משבר מצויה גם בפקודת המשטרה, שם נקבע, כי בעת "אירוע חירום אזרחי" רשאי צה"ל לסייע לכוחות המשטרה המנהלים את האירוע - מה שמכונה "אסון המוני". במקרים קיצוניים, רשאי ראש הממשלה להעביר את סמכות ניהול האירוע לידי צה"ל. הכרזת אירוע חירום אזרחי לתקופה העולה על שבעה ימים דורשת החלטת ממשלה ואישור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. עד כה, מגיפת הקורונה לא הוכרזה כאירוע כזה.
• מגיפת הקורונה כבר ייצרה בישראל משבר חריף בתחומי הבריאות, הכלכלה והחברה, העלול להימשך ואף להחמיר. עם זאת, לפי שעה אין מדובר באסון המוני או במלחמה, לה מאפיינים אחרים. השימוש במסגור המלחמתי אינו מועיל להבנת האירוע ולניהולו.
• הציבור הישראלי ככלל, על מרבית הקבוצות המרכיבות אותו, גילה עד כה רמה גבוהה למדי של היענות להוראות המשתנות של הממשלה בכל הנוגע להתנהלותו במסגרת מדיניות הריחוק החברתי וההגנה מפני הידבקות ותחלואה.

התרחקות מחיכוך עם אזרחים [יונתן זינדל, פלאש 90]

צה"ל אמון בראש ובראשונה על משימותיו הקבועות, המחייבות מאמץ מתמשך של ביטחון שוטף, אימונים ובניין הכוח. לצורך כך עליו להגן על חייליו ומפקדיו מפני נגיף הקורונה. על כן, מעורבות הצבא הייתה אמנם נרחבת למדי (והחלה להצטמצם במידה ניכרת עם החלת מדיניות ההקלות בסגר), אולם הייתה ממוקדת משימה וזהירה באופייה, בעיקר על מנת להימנע מחיכוך יתר עם אזרחים או כניסה לתחומים העשויים לעורר רגישות ציבורית גבוהה

מעורבות צה"ל במשבר הקורונה

צה"ל נחלץ במהירות לסיוע נרחב ומגוון באספקת הצרכים השונים של אזרחי המדינה, שהרשויות האזרחיות התקשו לספקם בשל היערכות מקדימה חסרה, או עקב הביקוש הגובר, בעיקר מצד אוכלוסיות מוחלשות. פעילותו התמקדה בעיקר בסיוע ישיר רחב היקף (18,000 חיילים השתתפו בשיאו של המאמץ), לאזרחים נזקקים ולקשישים במוקדי הרמה הגבוהה של תחלואה.
הסיוע התבצע בעיקר על-ידי מערך פיקוד העורף, בעל הניסיון בסיוע לאוכלוסייה בחירום, כמו גם באמצעות תשתית רחבה של נוכחות קבועה ברשויות המקומיות (תוך שימוש ברשת של יחידות הקשר לרשויות המקומיות, יקל"ר). לכך נוספה נוכחות מתוקשרת היטב של מפקדים בכירים ושל כוחות צבא מחוץ לפיקוד העורף, בהיקף של עד 14 גדודים בזירות ההתמודדות העיקריות. בנוסף לכך, השתלבו קצינים בכירים לשעבר בניהול ערים שבהן נמצא שיעור תחלואה גבוה ובסיוע אישי לניהול המשבר על-ידי הרשויות המקומיות, כולל הקשר עם צה"ל והממשלה, תוך שימוש בניסיונם הניהולי בתווך אזרחי ייחודי (בעיקר בערים חרדיות).
בצד המגע החיובי עם האזרחים גויסו חיילי צה"ל לסייע למשטרה באכיפת ההסגר, סיור, בידוד שטחים ואבטחתם וחסימות צירים ביישובים על-פי הצורך. נראה, כי הצבא הקפיד על נוכחות בולטת פחות במשימות אכיפה ועל התרחקות מחיכוך בלתי רצוי עם אזרחים. תחום חשוב נוסף שהובלט על-ידי צה"ל והתקשורת, קשור בהעמדת היכולות הטכנולוגיות, התקשוביות, עיבוד הנתונים והאילתור של צה"ל, בעיקר של יחידות אגף המודיעין, כמו גם של השב"כ והמוסד, לרשות המאמץ הלאומי.
יוזכר, כי צה"ל אמון בראש ובראשונה על משימותיו הקבועות, המחייבות מאמץ מתמשך של ביטחון שוטף, אימונים ובניין הכוח. לצורך כך עליו להגן על חייליו ומפקדיו מפני נגיף הקורונה. על כן, מעורבות הצבא הייתה אומנם נרחבת למדי (והחלה להצטמצם במידה ניכרת עם החלת מדיניות ההקלות בסגר), אולם הייתה ממוקדת משימה וזהירה באופיה, בעיקר על-מנת להימנע מחיכוך יתר עם אזרחים או כניסה לתחומים העשויים לעורר רגישות ציבורית גבוהה.
כך מצא מפקד פיקוד העורף, תמיר ידעי, להדגיש, כי מדובר "באירוע אזרחי, לא צבאי. זה אירוע מקצועי ששייך בבסיסו לאנשי רפואה... ראש הממשלה, המל"ל ומשרד הבריאות מנהלים אותו, והשאר מונחים על ידם". יצוין, כי הן החוק והן הנורמה הישראלית מאפשרים חופש תמרון נרחב בהטלת משימות אזרחיות על פיקוד העורף (ולא על יחידות אחרות). ניתן וצריך להשתמש בו בכל מקום שיש לו יתרון יחסי על פני מערכות אחרות שקרסו, בין היתר פינוי אוכלוסייה, אספקת מזון, הקמת מתחמי מגורים ארעיים והקמת בתי חולים זמניים.

כוכבי. "צה"ל צריך להיות בחזית" [צילום: פלאש 90]

אשית, שימוש ביחידות צבאיות מלבד פיקוד העורף במשימות המשיקות לאוכלוסייה האזרחית, ובייחוד אלה הנושאות אופי של אכיפה, גם לצד המשטרה וכסיוע לה, הוא בעל פוטנציאל בעייתי ורצוי להימנע ממנו. שנית, על צה"ל ועל המערכת הפוליטית להיזהר מאוד במעבר ממעורבות שעיקרה סיוע לאזרחים, לניהול המשימה. ושלישית, על צה"ל להקפיד על זהירות בפעולותיו בריכוזי אוכלוסייה רגישים, במיוחד החברה החרדית והערבית

לתמרן בין המחלוקות

עקב תרומתו למאמץ האזרחי זכה כבר צה"ל, ובהשקעה לא גדולה, לאהדה רבה ולאשראי ניכר בציבור – מה שעולה בקנה אחד עם הבלטתו כ"צבא העם למען העם". ריכוז המאמץ הצה"לי, בתוקף הנסיבות, באוכלוסייה החרדית, יצר הזדמנות לדו-שיח עם אוכלוסייה המדירה עצמה מקשר לצבא. כך גם בקרב הציבור הערבי, המקבל ככלל בסבר פנים יפות את הסיוע המוענק לו ביישוביו על-ידי פיקוד העורף.
ואכן, נראה שצה"ל השכיל עד כה לשמור על גבולות מעורבותו בתווך האזרחי במאבק נגד המגפה. כך הדגיש ידעי: "האחריות שלנו גדולה מהסמכות שלנו; אנחנו נענים לכל בקשת סיוע". זוהי תמציתה של תפיסת "האחריות המרחיבה" שצה"ל שוקד להדהד בציבור. גם הרמטכ"ל, אביב כוכבי, מצא לנכון להדגיש גישה זו בציינו ב-8 באפריל: "הקורונה היא איום עם סכנות גדולות... זו משימה לאומית... היא מאפשרת לצה"ל לקחת אחריות... לבטא את היכולות... צה"ל צריך להיות בחזית [זו]... הכל תחת הנחיות הממשלה ומשרדי הממשלה".
מול צדדים חיוביים אלה ראוי להציב כמה תמרורי אזהרה, בהקשר של התפרצות מחודשת של המגפה או בהקשרים אחרים. ראשית, שימוש ביחידות צבאיות מלבד פיקוד העורף במשימות המשיקות לאוכלוסייה האזרחית, ובייחוד אלה הנושאות אופי של אכיפה, גם לצד המשטרה וכסיוע לה, הוא בעל פוטנציאל בעייתי ורצוי להימנע ממנו. שנית, על צה"ל ועל המערכת הפוליטית להיזהר מאוד במעבר ממעורבות שעיקרה סיוע לאזרחים, לניהול המשימה. ושלישית, על צה"ל להקפיד על זהירות בפעולותיו בריכוזי אוכלוסייה רגישים, במיוחד החברה החרדית והערבית.
ייתכן שחוסר הבהירות או טשטוש התחומים בין סיוע לאזרחים לבין ניהול אירוע חירום, קשורים גם למחלוקות בקרב משרדי הממשלה העוסקים במלאכה, המשפיעות לרעה גם על ניהול המאבק בנגיף הקורונה. על-רקע המאבק הפוליטי/אישי המתנהל בממשלה, ובעיקר בין ראש הממשלה ומשרד הבריאות לבין שר הביטחון, נאלץ כנראה הפיקוד הבכיר של צה"ל, כמו סוכנויות אחרות במערכת הביטחון, לתמרן גם לגבי מידת מעורבותו ואופיה בהתמודדות עם המגיפה בתווך האזרחי.

זמיר. "צה"ל לא יכול לשבת בצד" [צילום: פלאש 90]

הצבא מודע למקומו

גם בקרב מפקדים בכירים בצה"ל ניתן לזהות עמדה שיכולה להתפרש כדו-משמעית ביחס לסוגית גבולות מעורבות הצבא. לכוכבי יוחס מכתב שהופנה לראש הממשלה ושר הביטחון, ובו כביכול הצעה להעביר לצה"ל מיידית אחריות מלאה לשמונה תחומים של התמודדות עם המגפה (על-רקע דרישת השר נפתלי בנט להעביר את האחריות ממשרד הבריאות למשרד הביטחון). דובר צה"ל הזדרז להגיב בציינו, כי "צה"ל מקיים שיח שוטף עם הדרג המדיני לאורך המשבר, מתוך תפיסה של אחריות מרחיבה, ככל הניתן".
סגן הרמטכ"ל, אייל זמיר, הבהיר, כי עקרונית "המצב בו האירוע מנוהל על-ידי הגופים האזרחיים ואנחנו מסייעים הוא נכון, אבל אנחנו מקבלים על עצמנו עוד אחריות - גאוגרפית ונושאית. ככל שהמגפה תעבור מהתפרצות נשלטת להתפרצות שהיא לא נשלטת, אני מניח שיעברו אלינו עוד סמכויות... אנחנו ערוכים לכל מצב ולכל החלטה... של הדרג המדיני".
ועוד אמר זמיר: "צה"ל, בדנ"א שלו, הוא ארגון יוזם וארגון התקפי מול כל איום... הוא לא יכול לשבת בצד כשכל המדינה מתמודדת עם אירוע חסר תקדים... המסר שלנו למקבלי ההחלטות הוא שאנחנו נכונים לכל משימה... [אולם] חשוב מאוד שככל שנקבל אחריות, לא נשחרר את הגופים האזרחיים מהאחריות שלהם... לא בריא למדינה שהגופים האזרחיים יתרגלו למצב שבו אם צה"ל מגיע, אז הם פטורים מהאחריות שלהם... תפקידנו הוא לתמוך בהם ולסייע במקומות שבהם הם מתקשים". ציטוטים אלה מלמדים, כי הצבא מעוניין לשדר מחויבות גבוהה לסיוע לתווך האזרחי בעת צרה, ובו בזמן מקפיד להבהיר בצורה פומבית שהוא מודע למקומו התחום ולסיכונים הטמונים בהרחבתו.

קריאה אפשרית בעת אסון [צילום: דובר צה"ל]

קריסת מערכות אזרחיות עלולה להביא לקריאה לגיוס צה"ל למעורבות עמוקה, ואולי אף לנטילת אחריות לניהול מסוים או כולל של האירוע האזרחי ברמה מקומית או המדינתית. בנסיבות כאלה עשוי צה"ל להידרש לניהול בלתי נמנע לכאורה של האירוע, כשלב נוסף בתפיסת "האחריות המרחיבה" וכביטוי למחויבותו המוסרית כלפי האזרחים. זו עשויה להיתפס גם בציבור כהכרח בל יגונה מול האסון והשלכותיו

העברת סמכויות?

בעת כתיבת דברים אלה ניכרת נסיגה ממעורבות צה"ל בתווך האזרחי, במקביל להקלות בהסגרים. עם זאת, החרפה מחודשת בתחלואה, או התפרצות של גל שני של הדבקה המונית, עשויים להחזיר את הגלגל לאחור ובכלל זאת קריאה חוזרת (שהושמעה על-ידי גורמים בולטים לא מעטים בציבור ובתקשורת, בזמן שהפחד מהקורונה והאכזבה מניהול המשבר על-ידי המערכת האזרחית היו בשיאם), להעביר את ניהול ההתמודדות לידי צה"ל.
קריאה כזו (המהדהדת את הסיסמה "תנו לצה"ל לנצח"), המשקפת מעין "התניה פבלובית" אצל גורמים שונים בציבור, עשויה לחזור ואף לקבל חיזוק בתנאים קיצוניים של הידרדרות לאסון המוני בקנה מידה מדינתי, בממדים החורגים מהמצב הנוכחי של מגפת הקורונה, לדוגמה, עקב רעידת אדמה קשה, שתגרום נזק רב בנפש, ברכוש ובתשתיות.
קריאה כזו אינה מנותקת מהמציאות הישראלית. לא זו בלבד שצה"ל רכש במשך השנים עוצמה צבאית ניכרת, אלא שהוא גם רכש כלים מערכתיים, המאפשרים לו לפעול בנושאים מסוימים בתווך האזרחי. אלו באים בנוסף למידת האמון בו והאהדה לו מצד שדרות רחבות של הציבור. זאת, מול כישורים נמוכים בהרבה של המערך המקצועי האזרחי במרבית משרדי הממשלה. זו תוצאה בלתי נמנעת של מתן העדפה ברורה במשך שנים רבות למערכת הביטחון, בהכרח על חשבון תחומים אזרחיים שונים.
על פניו, הטלת האחריות על הצבא לניהול אסון המוני בישראל היא מהלך חריג וקיצוני, ודאי אם זה יינקט במהלך אחד, כבאבחת חרב. הדמוקרטיה הישראלית אמורה שלא לאפשר התפתחות כזו, מסיבות רעיוניות ומעשיות. החוק הישראלי הנוהג אינו תומך בתרחיש כזה. גם בדמוקרטיות מערביות מקובל להימנע מהעברת סמכויות שלטוניות לצבא, כולל בשעת חירום. בחלק ממדינות המערב הוקמו גופים סמי-ביטחוניים (דוגמת המשמר הלאומי בארצות הברית, הקרביניירי באיטליה והז'נדרמריה בצרפת), בין השאר לתיגבור המערכת האזרחית בכוחות המיועדים לשמירת הסדר הציבורי.
נראה, כי אפשרות מתן סמכויות אזרחיות נרחבות לצבא רחוקה גם מתפיסות היסוד של צה"ל ומפקדיו, הנשענות בעיקרן על מסורת דמוקרטית של כפיפות לדרג המדיני האזרחי. עוד סביר שהדרג הצבאי הבכיר יראה בנטילת אחריות כוללת לניהול אסון המוני תופעה בלתי ראויה לצה"ל עצמו, בין היתר בשל ההבנה, כי דווקא בנתוני קיצון אין בידו היכולות להתמודד עם קריסה אזרחית, בריאותית, כלכלית וחברתית, ובו בזמן לקיים את המצופה ממנו בתחום הביטחוני. זאת, במיוחד אם בעת משבר אזרחי חריף ינסה אויב להציב למדינה אתגר צבאי.
עם זאת, סכנת העברת סמכויות הניהול של משבר אזרחי רחב היקף לצה"ל נמצאת בטווח הזמן הבינוני ואולי הארוך - אם תתרחש הידרדרות חריפה, רב-שלבית ורב-כיוונית של משבר הקורונה גם לזירות הכלכלית והחברתית ואם בהקשר אסון המוני אחר, כמו רעידת אדמה עתירת נזקים. קריסת מערכות אזרחיות עלולה להביא לקריאה לגיוס צה"ל למעורבות עמוקה, ואולי אף לנטילת אחריות לניהול מסוים או כולל של האירוע האזרחי ברמה מקומית או המדינתית. בנסיבות כאלה עשוי צה"ל להידרש לניהול בלתי נמנע לכאורה של האירוע, כשלב נוסף בתפיסת "האחריות המרחיבה" וכביטוי למחויבותו המוסרית כלפי האזרחים. זו עשויה להיתפס גם בציבור כהכרח בל יגונה מול האסון והשלכותיו.

פיקוח פרלמנטרי הדוק [נתי שוחט, פלאש 90]

יש לתכנן מערך מעודכן ומעוגן בחוק של ניהול אסונות המוניים בישראל - גם על סמך לקחי משבר הקורונה ועל בסיס חיזוקם של המנגנונים האזרחיים, גם בהשקעה תקציבית ניכרת. בכל מקרה, הטלת האחריות מרחיבה על צה"ל, בלתי רצויה ככל שתהיה, צריכה לחייב קביעת סייגים ברורים בחוק למימושה, כולל תיחום זמן, הגדרת סמכויות ואחריות הצבא ומיצוי מלא של מנגנוני פיקוח אזרחיים הדוקים עליו

לקחים, תובנות והכנות

למרות המגמה המסתמנת עתה של הכלת המגיפה, העומדת מאחורי ההחלטות על הקלת הסגר ונקיטת מהלכים לפתיחת המשק לקראת "שגרה מתמשכת בנוכחות הקורונה", יש לקחת בחשבון התפרצות מחודשת ואולי אף הרחבה ניכרת של התחלואה הקשה בשלב כלשהו בעתיד. גם בתרחיש כזה, או בהתרחש אסון המוני אחר, אפשר שמדינת ישראל תעמוד בפני תת-תפקוד של המערכות האזרחיות או קריסה של חלקן. זאת, כאשר ישראל, כמו מדינות אחרות, אינה ערוכה בצורה נאותה לתרחישי קיצון, כמו רעידת אדמה קשה.
בנסיבות מאתגרות כאלה יש לקחת בחשבון התערערות של דפוסי חשיבה ופעולה המוכרים בארץ (ובעולם). נורמות מקובלות יאותגרו וחשיבה והתנהלות רדיקלית יותר וליברלית פחות, המייחסת עדיפות משנית לזכויות הפרט, ייתפסו הולמות יותר על-רקע המשבר. במצב כזה, גם בישראל, בהעדר מנגנון שלטוני שיצליח להתמודד עם המגפה – או כל אסון המוני אחר - אין להוציא מכלל חשבון שהצבא ייקרא על-ידי הממשלה, מן הסתם בתמיכת חלק גדול מהציבור, ליטול אחריות (חלקית?/זמנית?) לניהול המערכה.
לכאורה, קיים מדרג של נטילת האחריות על-ידי הצבא: החל בניהול זמני של עיר מוכת אסון, וכלה בניהול ללא מגבלת זמן של המדינה כולה, שלא בכפיפות מובהקת לשלטון המקומי או המרכזי. תרחיש כזה, ודאי הרחב יותר, יציב אתגר חריף לדמוקרטיה הישראלית וישקף את החולשה הבסיסית של המערכת האזרחית. ספק אם בידי צה"ל הכישורים הנדרשים לממש אופציה כזו.
על-מנת למנוע מצב לא רצוי כזה, בפרט בהקשר הנוכחי, יש לעשות הכל על-מנת לצמצם את הסיכון לקריסה בריאותית, כלכלית וחברתית. בטווח הקצר יש לבנות – גם אם באיחור - את מערכת השליטה והניהול הממשלתית של אירוע הקורונה באופן יעיל הרבה יותר. בה בעת, יש לתכנן מערך מעודכן ומעוגן בחוק של ניהול אסונות המוניים בישראל - גם על סמך לקחי משבר הקורונה ועל בסיס חיזוקם של המנגנונים האזרחיים, גם בהשקעה תקציבית ניכרת. בכל מקרה, הטלת האחריות מרחיבה על צה"ל, בלתי רצויה ככל שתהיה, צריכה לחייב קביעת סייגים ברורים בחוק למימושה, כולל תיחום זמן, הגדרת סמכויות ואחריות הצבא ומיצוי מלא של מנגנוני פיקוח אזרחיים הדוקים עליו.
מעבר לכך, ישראל צריכה לחזק מאוד את המוכנות שלה ואת המערכות האזרחיות לעת אסונות, באופן שתקטן התלות בצה"ל, שממילא כישוריו המקצועיים לנהל אירוע אזרחי מורכב לאורך זמן הם מוגבלים. בנוסף לכך, יש לחוקק חוק שימסד מנגנון החלטה ייחודי לעניין שילוב צה"ל בפעולות הנדרשות בעת אסון המוני. מנגנון כזה צריך שיהיה בעל בסיס רחב של תמיכה ציבורית. יש לקבוע בחקיקה מי הגוף שיחליט לשלב את צה"ל על כך ובאלו נסיבות, ולוודא פיקוח פרלמנטרי ומשפטי הדוק על כל פעילות צבאית בתווך האזרחי.

המאמר הוא פרי עבודתו של צוות משותף של המכון למחקרי ביטחון לאומי והמכון הישראלי לדמוקרטיה. בצוות השתתפו גם: גדי איזנקוט, יהודה בן-מאיר, ציפי ישראלי, קובי מיכאל, פנינה שרביט ברוך ודנה אגמי מהמכון למחקרי ביטחון לאומי; לירון ליבמן ואסף מלחי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה; סטיוארט כהן ויורם פרי.
תאריך:  09/05/2020   |   עודכן:  09/05/2020
שתף:

+כאלפיים מתמחים הפגינו בדרישה לקצר משמרות
[צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]

בכיכר הבימה בתל אביב הפגינו כ-2,000 רופאים מתמחים בדרישה לקצר את משך המשמרת שלהם ל-12 שעות. הפגנה קטנה יותר התקיימה בשכונת בת גלים בחיפה. לדבריהם, משמרת של 26 שעות היא לא אנושית ומסכנת את חיי המטופלים. המפגינים הניפו שלטים ועליהם נכתב: ״התנאים שלנו - החיים שלכם״.

[עידן יוסף, 00:34 10/05/20]

▪  ▪  ▪
+קופות החולים: המיליארדים צריכים לעבור אלינו ולא לבתי החולים

מנכ"לי קופות החולים מתנגדים לדרישת מנכ"ל משרד הבריאות להוסיף מיליארדי שקלים למערכת הבריאות, שאמורים לשמש בעיקר לתקנים נוספים ולבניית מיטות אשפוז נוספות בבתי החולים. מנכ"לי מכבי ולאומית הציעו לראש הממשלה להשקיע את הכסף בקופות החולים ולהגדיל את היכולות של אשפוזי בית (כאן חדשות).
[עידן יוסף, 00:11 10/05/20]

▪  ▪  ▪
+חשש: גננת חולה בקורונה הדביקה ילדים וסייעת

גננת משלימה בגן חינוך מיוחד בכרמיאל נדבקה בקורונה הגיעה לגן ללא תסמינים. שבוע לאחר שהייתה בגן היא נבדקה לקראת אירוע משפחתי במטרה לא לסכן את המבוגרים שם, וגילתה שהיא חולה. שני ילדים וסייעת שנחשפו אליה נכנסו לבידוד (גליי צה"ל).
[עידן יוסף, 21:56 09/05/20]

▪  ▪  ▪

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ודאי צבא העם - אך מהם הגבולות
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
אני
שמ  |  9/05/20 21:36
2
דברי הבל מיותרים
משה, עורך-דין  |  17/05/20 01:14

פורום: מגיפת הקורונה
+
ומה הניו יורק טיימס אמר באמת..
אא  |  12/05/20 20:20
 
- בארהב למעלה מ80000 מתים
הגוי..  |  14/05/20 10:17
 
- כמה נכון ומדוייק ל"ת
גילי 59  |  16/05/20 10:20
 
- כמה נכון ומדוייק ל"ת
גילי 59  |  16/05/20 10:20
+
שלח לא באמת כתב דוח
7890  |  14/05/20 15:51
 
- }}שלח מביא רק כבוד לכנסת ישראל ל"ת
אוחנה,ליצמן....  |  16/05/20 10:05
+
שוב, פייק ניוז מלוין!!
אא  |  11/05/20 22:43
+
עצומה: לדחות את פתיחת משפטו של
Pandemia  |  11/03/20 21:28
 
- לזה הפרקליטות מייחלת
שמחה חן  |  12/03/20 16:09
 
- }}}לשחרר את כל העברינים מהכלא ל"ת
למה רק נתניהו??  |  12/03/20 21:08
 
- נשחרר גם את אחותך כולירע
צורי  |  15/03/20 11:55
 
- }}}3כתבי אישום3מערכות בחירות
ישראל מתרסקת!!!  |  21/03/20 10:44
 
- דברים שונים
שינאה ואשמה  |  30/03/20 13:38
 
- }}}פילג ושיסע מדינה ועם כדי ..
לשרת אינטרס אישי  |  30/03/20 21:05
 
- מישהו שכח להזכיר לך שאתה צואה
צורי  |  5/04/20 16:27
 
- אם כבר דיברת
אזרחית שאיכפת לה  |  10/05/20 02:00
 
- כולירה
קאטו הזקן  |  9/04/20 20:41
 
- סדר עדיפויות לכלא
שפן   |  23/03/20 17:18
 
- }}}לשחרר את כל העברינים מהכלא ל"ת
למה רק נתניהו??  |  12/03/20 21:08
 
- }}}לשחרר את כל העברינים מהכלא ל"ת
למה רק נתניהו??  |  12/03/20 21:08
 
- שמחה הפרימיטיבית מהליכוד
ראובן פלדי  |  15/03/20 12:35
 
- פחדי אתה קטן נמוך ורפה שכל
שמחה חן  |  18/03/20 11:30
 
- כסילה
אל יהוד  |  27/04/20 20:16
 
- Stop!!
אור לגויים2020  |  19/03/20 22:28
 
- ניקוי ראש לפלדי
שפן  |  23/03/20 17:00
 
- שפן, כדאי לך לעשות מה שאתה
שמחה חן  |  12/04/20 13:57
 
- פלדי
חזק  |  13/04/20 09:47
 
- שליח החשוד בפדופיליה קשה
המכסה פנו בצעיף  |  2/04/20 12:16
 
- שוב מתחזה משתמשת בשמי
שמחה חן האמיתית  |  22/04/20 22:26
 
- אז הוא לא יכול למלא את תפקידו
באמת מעניין  |  13/03/20 00:19
 
- בעל הכינוי הטפשי שהדביק לעצמו
בעל השם הטפשי  |  13/03/20 08:15
 
- ראש הממשלה
ארק  |  14/03/20 14:22
 
- זה מתסכל אותך
שמחה חן  |  18/03/20 15:07
 
- שמחה חן, סגנונך מעיד על אופייך
ויקטור המרשלג  |  19/03/20 17:00
 
- ויקטור הנחות
שמחה חן  |  24/03/20 12:43
 
- להפך, כדי להגן על ביבי
הירונימוס  |  14/03/20 18:50
 
- תגובה פבלובית בולשביקית צפויה
טודא  |  14/03/20 20:22
 
- גנבים ופושעים לכלא
אא דני  |  15/03/20 12:00
 
- אני ממש מזדהה עם פנמדיה
שמחה חן  |  16/03/20 22:20
 
- אוי פנמדיה המתוסבך
שמחה חן האמיתית  |  18/03/20 11:35
 
- איזה אהבלה, שאין שכל אין דאגות
העם הנבחרא  |  15/04/20 17:18
 
- MAFIA ATTENDS VICTIM'S FUNERAL
Haim Mevin, NYC  |  17/03/20 23:09
 
- דברי הבל
ק.ר.  |  22/03/20 11:51
 
- לתת לביבי אפשרות לקבל עוד שוחד ל"ת
יהודה דרורי  |  5/04/20 19:20
 
- מה השכר היום לטוקבקיסט כמוך?
רו"ח  |  20/04/20 19:47
 
- שאתה אידיוט כבר אמרו לך ? ל"ת
יהודה דרורי  |  23/04/20 17:51
 
- מחיקת העלמת בג"צ
דוד רפאל  |  10/04/20 10:46
 
- אסור לדחות את המשפט!
קול השפיות  |  19/04/20 13:28
 
- תיקים תפורים
רמימ  |  22/04/20 07:31
 
- הגיע הזמן שהפושע הזה ישלם ל"ת
טבין ותקילין  |  22/04/20 11:48
 
- פנדמיה, אני מאחל לך שתזכה
יעקב שפריץ  |  22/04/20 22:17
 
- עצומה לביטול המשפט
סיירוס   |  28/04/20 10:18
 
- ביבי נילחם בבתי המשפט ולא בנג
חפטליהו פסטולקין   |  28/04/20 13:02
 
- יש להוסיף עוד כתב אשמה. הזנחת  ל"ת
אדמונד  |  28/04/20 14:24
+
לשחרר בלמים ועדות הבניה
קטר המשק  |  29/04/20 22:40
+
מעז ייצא מתוק ל"ת
כוכי  |  26/04/20 09:43
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
מגיפת הקורונה
מירב ארד
רוסיה ממוקמת במקום החמישי בעולם בהתפשטות המחלה    בברזיל היא המדינה שנפגעה באופן הקשה ביותר מן הנגיף באמריקה הלטינית    באו"ם חוששים מהתפשטות מהירה של הנגיף באפריקה
מירב ארד
דוברת סגן הנשיא ועוזר של טראמפ אובחנו כנשאים של הנגיף    טראמפ וסגנו מייק פנס עברו בדיקות קרונה נוספות - ונמצאו שליליים
אפרים קם
התפשטות הקורונה והמשבר הכלכלי המעמיק, צפויים לגרום למשטר האירני להתמקד בענייני פנים ולהיזהר מעימות ממשי עם ישראל    במקביל, אירן תמשיך את פעילותה בסוריה, למרות המחיר והביקורת
יורם שוייצר, אורנה מזרחי
למרות המגיפה והמצב הכלכלי הקשה בלבנון, חיזבאללה ואירן ממשיכים לבנות את כוחם אל מול ישראל - הן במדינה זו והן בסוריה    עם זאת, חיזבאללה מצוי בקשיים בזירה הפנימית ואינו רוצה כרגע עימות נרחב    ישראל צריכה להמשיך לפעול נגד התעצמותו, אך לצאת למערכה כוללת רק אם הוא יהפוך לאיום משמעותי ביותר
איתמר לוין
הנציבות האירופית צופה שהתוצר באיחוד יצטמק השנה ב-7.4%, והתפרצות מחודשת של הקורונה תגרע מהתוצר 3% נוספים - המיתון הקשה ביותר בתולדות האיחוד    אקונומיסט מזכיר שהמשבר הפיננסי של 2008 הוביל להתחזקות הימין הקיצוני בגרמניה, צרפת ויוון - והמיתון אז היה פחות עמוק    הדרך למנוע זאת היא התגברות של מנהיגי האיחוד על חילוקי הדעות ופעולה מתואמת ונועזת לסיוע למשקים
רשימות נוספות
תחבורה ציבורית לא תגיע לאזור מירון  /  עידן יוסף
מאות משפחות פונו מהכינרת  /  איציק וולף
900 מלש"ח יועברו בימים הקרובים  /  איציק וולף
אין לנו מקום לטייס משנה  /  איתמר לוין
כיצד לסייע לעסקים הקטנים  /  איתמר לוין
לומדים (לקח) מרחוק  /  אפרים הלפרין
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il