X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
אירן. עדיין האיום המרכזי [צילום: איברהים נורוזי, AP]
עזה. הסיפוח מציב סכנות [צילום: חליל חמרה, AP]
בין משבר הקורונה לבין השבעת הממשלה

בין נגיף לממשלה: אתגרים והמלצות

המכון למחקרי ביטחון לאומי מעדכן את הערכת המצב האסטרטגית שלו לנוכח אירועי הקורונה וההשלכות הצפויות של המגיפה, ומציג שורה של המלצות מדיניות וביטחוניות לממשלת החירום בין המרכזיות שבהן: לשים לב לאירן ולחזית הצפון, להימנע מסיפוח ביהודה ושומרון, לפתח מומחיות בנוגע לסין ולהתכונן לאפשרות של זעזועים משטריים במדינות האיזור
▪  ▪  ▪

משבר הקורונה מטלטל את העולם, את המזרח התיכון ואת ישראל. המשבר מבליט את הצורך, שהיה ברור גם לפניו, באסטרטגיה ישראלית כוללת ורלוונטית, שתאפשר התמודדות אפקטיבית עם עומס אתגרי ביטחון לאומי במספר זירות. משבר הקורונה מעצים חלק מאתגרים אלו, יוצר אתגרים משמעותיים חדשים, אך גם פותח פתח להזדמנויות ולמהלכים שלא היו אפשריים לפני התרחשותו. המשבר הפוליטי המתמשך בישראל הקשה בשנה וחצי האחרונות עיכב את גיבושה של אסטרטגיה מדינית-ביטחונית מקפת, והקמת הממשלה החדשה מהווה הזדמנות לתפנית בעניין זה.
משבר הקורונה החל בסיומו של עשור שהתאפיין בתחרות אסטרטגית גוברת בין המעצמות, בטלטלה אזורית מתמשכת במזרח התיכון, בגלובליזציה שטשטשה גבולות פיזיים ובמהפכת מידע ששינתה סדרי עולם. מגיפת הקורונה משפיעה על המציאות בארבע דרכים עיקריות: (1) היא חושפת ומעמיקה מגמות קיימות, שאותן היא יכולה להאיץ או להאט; (2) היא מחייבת את השחקנים הגלובליים והאזוריים המתחרים להתארגן מולה באופן העשוי לשנות ולערער את המבנה הרופף ממילא של הסדר העולמי והאזורי; (3) היא משבשת את התנהלותו השגרתית של העולם, וכך מייצרת התפתחויות משמעותיות שלא היו מתרחשות בלעדיה; (4) היא מהווה מנגנון הרג והרס, הפוגע באופן מתמשך בבריאות הציבור, בכלכלות ובאינטראקציות החברתיות.
הממשלה ה-35 של ישראל מוקמת אפוא בתקופה של משבר רב-ממדי - כלכלי, חברתי ורפואי - שהשלכותיו הגלובליות, האזוריות והפנימיות נמצאות עדיין בהתהוות. בבואה להעריך את המצב ולשקול אפשרויות פעולה רלוונטיות, צריכה הממשלה החדשה לאמץ התבוננות בשני טווחי זמן. האחד מתייחס לחודשים הקרובים, שבהם המשימה העיקרית היא להחזיר את המשק הישראלי לפעולה מלאה. השני מתייחס לתקופה שלאחר מכן, שבה יורגשו כבר השלכותיו העמוקות יותר של המשבר. מסמך זה כולל עידכון של ההערכה האסטרטגית לישראל לשנת 2020 (שפרסם המכון למחקרי ביטחון לאומי), לנוכח השלכותיו של משבר הקורונה, וכן שורה של המלצות לממשלה החדשה.

סין מנהלת קמפיין נרחב [צילום: סם מק'ניל, AP]

הקשיים שחוות ארצות הברית ואירופה, שותפותיה המדיניות-כלכליות של ישראל, צפויים להשליך על ישראל ועלולים להוביל לפגיעה בשיתופי פעולה ואף בסיוע הביטחוני שהיא מקבלת. בתנאים אלה, הזדקקותה הכלכלית של ישראל למשאבים עשויה להעמיד את סין בעמדת יתרון גובר מולה

המערכת הבינלאומית

המערכת הבינלאומית התאפיינה עוד לפני פרוץ מגיפת הקורונה בתחרות אסטרטגית רב-ממדית בין המעצמות, בקיטוב ובקשיי תפקוד ניכרים. מאפיינים אלו באים לביטוי גם בתקופת המגיפה וסביר שיחריפו בטווח הזמן הקרוב. למדינות מזרח אסיה, ובראשן סין, מסתמן יתרון בקצב ההתאוששות מהמשבר וביכולת למצות את ההזדמנויות הנובעות ממנו. גם ארצות הברית ואירופה יתאוששו מהמשבר, אך בקצב איטי יותר. הפגיעה הקשה בהן תמשיך לשחוק את דימוי העוצמה האמריקני ולערער את לכידותו של האיחוד האירופי. הארגונים הבינלאומיים התקשו לבוא לביטוי במשבר וסביר שייחלשו עוד אחריו. שחקנים בינלאומיים חלשים, ביניהם מדינות באפריקה ובאמריקה הלטינית, צפויים להיחלש עוד גם הם.
התחרות בין המעצמות תחריף, כולל על אודות נרטיב האחריות למגיפה וההתמודדות היעילה ביותר עם המשבר שבעקבותיה. סין כבר מנהלת קמפיין השפעה נרחב שנועד להציג את עצמה כמובילה עולמית של המאבק בנגיף הקורונה, המשלב גם סיוע בפועל למדינות באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון.
עד סוף השנה תתרכז ארצות הברית במערכת הבחירות לנשיאות, שתהיה כנראה שוב נגועה במעורבות זרה ואולי תתקיים במאפיינים חריגים עקב מגיפת הקורונה, באופן שעלול לפגוע בלגיטימציה של התוצאות. מערכת הבחירות עצמה תחריף את המתיחות בין ארצות הברית לסין (וברמה נמוכה יותר אולי גם עם רוסיה), ובנסיבות מסוימות אפשר שגם תאיץ את יציאתם של כוחות אמריקנים ואחרים מזירות הפעולה במזרח התיכון. רוסיה, שנפגעה אף היא מהתפרצות הנגיף, תמשיך לנסות ולנצל הזדמנויות, גם במזרח התיכון. עם זאת, הקשב הכללי של המערכת הבינלאומית למזרח התיכון צפוי להיות נמוך, למעט בפרוץ משברים חריגים באופיים והיקפם.
הקשיים שחוות ארצות הברית ואירופה, שותפותיה המדיניות-כלכליות של ישראל, צפויים להשליך על ישראל ועלולים להוביל לפגיעה בשיתופי פעולה ואף בסיוע הביטחוני שהיא מקבלת. בתנאים אלה, הזדקקותה הכלכלית של ישראל למשאבים עשויה להעמיד את סין בעמדת יתרון גובר מולה.
הממשלה החדשה צריכה לחזק את המנגנונים המאפשרים ניהול סיכונים מאוזן ומושכל במשולש היחסים של ישראל עם ארצות הברית ועם סין, לנהל דיאלוג הדוק עם הממשל האמריקני ובפרט בנושאים שבהם קיימים סיכוני התנגשות אינטרסים (סין, הסוגיה האירנית וסוגיית סיפוח השטחים ביהודה ושומרון), ולפתח במערכת קבלת ההחלטות מומחיות עומק בנושא סין על כל היבטיו. כן נדרש מאמץ ממשי לשיקום התמיכה הדו-מפלגתית האמריקנית בישראל, בעיקר לנוכח האפשרות לעליית ממשל דמוקרטי בבחירות בחודש נובמבר.
המשבר העמוק בקהילות היהודיות ברחבי העולם מחדד הן את מחויבות ישראל כלפיהן והן את ההזדמנות לממשה באמצעות חיזוק היחסים עמן (סיוע, שיתופי פעולה ומאבק באנטישמיות). במקביל, יש להיערך לאפשרות של גל עלייה.

המחאה בלבנון התחדשה [צילום: בילאל חוסיין, AP]

ישראל יכולה לקדם את שיתוף הפעולה עם המדינות שאיתן יש לה הסכמי שלום יציבים – מצרים וירדן – שיכלול שיתוף בידע רפואי, אספקת ציוד ואמצעים רפואיים וכן תיאום של משטרי התנועה במעברי הגבול. היחסים עם ירדן הידרדרו בשנים האחרונות ויש לשקמם בדחיפות, תוך דיאלוג כן בדרג המדיני הבכיר ביותר והתחשבות בצרכים ובאינטרסים הירדניים, כולל אלה שבזירה הפלסטינית

המערכת האזורית

נגיף הקורונה פגע גם במזרח התיכון: אזור צפוף בעל תשתיות ירודות, שנאנק מזה שנים רבות תחת עולן של מלחמות, סכסוכי זהות, תסיסה חברתית ופוליטית, ומצוקות כלכליות חריפות. על-פי הנתונים הרשמיים, שמהימנותם חלקית, מספר הנדבקים באזור הגיע ל-320,000 – כשליש מהם באירן ושליש נוסף בטורקיה.
עם זאת, לפי שעה נראה שההשלכות הכלכליות של המגיפה חמורות יותר מאלו הקשורות לבריאות הציבור. היקף התחלואה בקורונה לא יצר עד כה משבר רפואי במערכות הבריאות של המדינות השכנות לישראל, ואף לא גרם שעורי תמותה ניכרת או משנת-מציאות. ההשלכות הכלכליות, לעומת זאת, קשורות בירידה הדרמטית במחירי הנפט, שפגעה קשות ביצואניות, ובצפי לצמצום הסיוע החיצוני מאירופה, מארצות הברית וממדינות המפרץ, שבו היו חלק מהמדינות תלויות באופן מסורתי.
משבר הקורונה הוא אפוא מעין "זעזוע המשך" לטלטלה מערערת את האזור בעשור האחרון. טלטלה זאת עדיין נמשכת והמזרח התיכון התאפיין גם לפני משבר הקורונה באי-יציבות, באי-ודאות ובנפיצות. קיימת הסכמה רחבה בין חוקרים ומשקיפים, לפיה האזור נמצא במשבר עמוק, בתהליך בעל משמעויות היסטוריות ובמאבק סוער על דמותו.
מאבק זה ממשיך להתנהל בשני מרחבים ולאורך קווי שבר מגוונים: על הסדר האזורי, בין מחנות שונים העוינים זה את זה ונאבקים על רעיונות, כוח, השפעה ושרידות; ובמדינות עצמן, בין השליטים לבין הציבור, הסובל מריבוי בעיות יסוד שלא נפתרו בשנות הטלטלה ואף הועצמו. משבר הקורונה מעמיק את בעיות היסוד - אבטלה, אי-שוויון, פריון נמוך, פערי משילות, שחיתות ותלות בנפט ובסיוע חיצוני, ומוסיף לכל אלה ממד חריף נוסף של אי-ודאות.
התפרצות הנגיף חייבה את כל המשטרים להיערך למולו, ולפי שעה נראה שכולם מצליחים להתמודד עם המגיפה בלא שמערכות השלטון שלהם יקרסו. כל אחד מהמשטרים התמודד עם המציאות הכלכלית בדרכו, אך הפתרונות הם כולם קצרי טווח וצפוי, כי הם יתקשו להתמודד עם ההשלכות העמוקות יותר (למשל, עם שיעורי האבטלה שהיו גבוהים בחלק מהמדינות גם ערב המשבר). המאפיין העיקרי של שנת 2019 היו המחאות הנרחבות שפרצו בסודן ובאלג'יריה (בשתיהן הוחלפו השליטים הוותיקים) וכן במצרים, בעירק, בלבנון ואף באירן. מחאות אלו הופסקו עם תחילת משבר הקורונה, וסביר שיתחדשו עם סיומו (כפי שאכן קורה בלבנון, למשל) ויציבו בפני המשטרים אתגרים ליציבותם.
הסכנה ליציבות המשטרים ולקריסת המערכות השלטוניות פחתה אפוא, אך היא עדיין קיימת ועלולה לחייב את ישראל להיערכות גם בגבולותיה. עם זאת, נראה שבהקשר האזורי משבר הקורונה מספק לממשלה החדשה גם שורה של הזדמנויות. ישראל יכולה לקדם את שיתוף הפעולה עם המדינות שאיתן יש לה הסכמי שלום יציבים – מצרים וירדן – שיכלול שיתוף בידע רפואי, אספקת ציוד ואמצעים רפואיים וכן תיאום של משטרי התנועה במעברי הגבול. היחסים עם ירדן הידרדרו בשנים האחרונות ויש לשקמם בדחיפות, תוך דיאלוג כן בדרג המדיני הבכיר ביותר והתחשבות בצרכים ובאינטרסים הירדניים, כולל אלה שבזירה הפלשתינית. בדיאלוג הזה יש לבחון את האפשרות לסיוע ישראלי ישיר, וכן כיצד ניתן לעודד סיוע בינלאומי להקלת המצוקה הפיננסית של ירדן.
במקביל, יש לפתח את שיתוף הפעולה עם מדינות סוניות פרגמטיות נוספות, תוך מודעות למגבלותיו. לאור ההשלכות השליליות של הנגיף על מדינות המפרץ, שעימן רקמה ישראל יחסים לא-רשמיים בשנים האחרונות, תיתכן נסיגה במעורבותן בבלימת ההשפעה האירנית באזור.

הגרעין מתקדם למרות המגיפה [איברהים נורוזי, AP]

יש לעשות מאמץ להגיע להבנות עם ממשל טראמפ על מאפייניו האפשריים של הסכם גרעין משופר (JCPOA 2.0) ולהגדיר (אך לא לפרסם) "קווים אדומים" להתקדמות אפשרית בתוכנית הגרעין של אירן ולקיצור זמן ההגעה ליכולת גרעינית צבאית. במקביל, יש להידבר עם ראשי המחנה הדמוקרטי כדי לקדם הבנות דו-מפלגתיות גם בנושא זה, שחשיבותן תהא רבה במקרה של ניצחון דמוקרטי בבחירות בנובמבר 2020. בה בעת, על הממשלה החדשה לוודא שיש בידי ישראל גם אופציה אמינה של תקיפה עצמאית באירן

אירן

אירן ממשיכה להציב את האיום החמור ביותר על ביטחון ישראל, הן בקידום תוכנית הגרעין והטילים שלה והן בפעילות האזורית. זאת, אף שהיא נמצאת בשפל מהחמורים שידע המשטר, הנובע משילוב של היקף מגיפת הקורונה, המצב הכלכלי הקשה בשל הסנקציות האמריקניות, ירידת מחירי הנפט, כישלון הניסיונות לקבל סיוע מהמוסדות הבינלאומיים וחוסר אמון גובר של הציבור במשטר. למרות מצבה הקשה, אירן ממשיכה לקדם את האינטרסים האזוריים שלה בעירק, בסוריה ובלבנון, בעיקר באמצעות שלוחיה, תוך בניית תשתיות צבאיות, פוליטיות, כלכליות וחברתיות, שיבטיחו את השפעתה לטווח ארוך. חלקן – מכוונות באופן ישיר נגד ישראל.
במקביל מחריף העימות בין אירן לארצות הברית. אירן ממשיכה, כנראה, להכווין תקיפות של המיליציות השיעיות על בסיסים אמריקניים בעירק, ונוקטת צעדי התגרות ישירים נגד אוניות הצי האמריקני במפרץ הפרסי. אלה, אם יגרמו לאובדן בנפש של אמריקנים, עלולים להוביל להסלמה צבאית בין ארצות הברית לאירן בשנה הקרובה, ועל כן מתחייב תיאום ישראלי-אמריקני בהקשר זה.
לכך נוסף מהלך שהתניעה וושינגטון לאחרונה ותכליתו למנוע את פקיעת אמברגו הנשק על אירן, הצפוי באוקטובר 2020, תוך איום להפעיל את מנגנון ההחזרה האוטומטית של הסנקציות שהוסרו עם גיבוש הסכם הגרעין. אירן בתגובה מאיימת לנקוט צעדים בתחום הגרעין, עד כדי יציאה אפשרית מהאמנה למניעת תפוצת נשק גרעיני (NPT).
בינתיים, אירן ממשיכה לקדם את תוכניתה הגרעינית. על-פי הדוח האחרון של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) מפברואר 2020, אירן צברה כבר למעלה מטון אחד של אורניום בשיעור העשרה של 4.5% ורומזת שבכוונתה להעשיר גם לרמה גבוהה יותר; היא מפעילה כ-1,000 צנטריפוגות במתקן בפורדו; ומתקדמת בפיתוח צנטריפוגות מתקדמות. המשמעות העיקרית של מכלול הצעדים האלו היא צמצום זמן ההגעה ליכולת גרעינית צבאית, אם אירן תחליט על כך.
הממשלה החדשה צריכה לגבש אסטרטגיה כוללת וארוכת טווח להתמודדות עם הפעילות האזורית של אירן, שאינה מבוססת רק על הפעלת כוח צבאי. בסוגיית הגרעין, החשובה מבין אלו בהן צריכה לטפל הממשלה החדשה בהקשר זה, היא עלולה להיתקל בקשב נמוך בארצות הברית בחודשים הקרובים.
למרות זאת, יש לעשות מאמץ להגיע להבנות עם ממשל טראמפ על מאפייניו האפשריים של הסכם גרעין משופר (JCPOA 2.0) ולהגדיר (אך לא לפרסם) "קווים אדומים" להתקדמות אפשרית בתוכנית הגרעין של אירן ולקיצור זמן ההגעה ליכולת גרעינית צבאית. במקביל, יש להידבר עם ראשי המחנה הדמוקרטי כדי לקדם הבנות דו-מפלגתיות גם בנושא זה, שחשיבותן תהא רבה במקרה של ניצחון דמוקרטי בבחירות בנובמבר 2020. בה בעת, על הממשלה החדשה לוודא שיש בידי ישראל גם אופציה אמינה של תקיפה עצמאית באירן.

אנקרה. טורקיה נגד אסד? [בורחאן אוזביליצ'י, AP]

בהקשר לפרויקט הדיוק, הדיון צריך לעמת את הנזק הצפוי מתקיפה לסיכול הפרויקט בטווח הזמן הקצר, לעומת הנזק האפשרי כתוצאה מהפעלת נשק מדויק בהיקפים גדולים במלחמה בעתיד, עם אפשרויות הפעולה (ההגנתיות וההתקפיות) נגדו. במסגרת זו יש לקיים גם דיון מעמיק על אודות הרעיון של מתקפת מנע כלפי ארגון חיזבאללה ועל התנאים והעיתוי למתקפה כזאת, לנוכח התקדמות פרויקט הדיוק ומול חלופות אחרות

הזירה הצפונית

האתגרים הניצבים בפני ישראל בזירה הצפונית לא השתנו באופן ובמידה ניכרים עקב משבר הקורונה. בראשם ניצבת פעילות הציר הרדיקלי-שיעי, בדגש על המשך התבססות רב-ממדית של אירן באמצעות שלוחיה בסוריה והקמת מאחזים צבאיים של חיזבאללה ברמת הגולן. התבססות זאת איטית מהחזון ומהתכנון האירני, אך עדיין נמשכת למרות האילוצים הכלכליים המכבידים על אירן. ישראל מוסיפה לפעול בסוריה נגד התבססות אירן וחיזבאללה, שוחקת ומאטה אותה, אך סביר שלא תצליח לבטל אותה.
האתגרים בזירה הצפונית לא ייעלמו אפוא, אבל כנראה לא יגיעו בקרוב לכדי הסלמה נרחבת, משום שבשלב זה כל השחקנים ממוקדים בהתמודדות עם משבר הקורונה והשלכותיו ואינם חפצים במלחמה. עם זאת, גם בתקופה זו הומחשו סיכוני ההסלמה הלא-מתוכננת, שעלולה להוביל למלחמה בחזיתות לבנון, סוריה ועירק. מתאר זה, של מלחמה רב-זירתית ("מלחמת הצפון"), צריך להיות איום הייחוס העיקרי למלחמה ועל הממשלה החדשה להתכונן אליו ולוודא שהציבור מודע למאפייניו ולתוצאותיו האפשריות. במקביל, יש לנהל מאמץ מדיני וביטחוני יזום למניעת מלחמה ולמצות חלופות אחרות לקידום יעדי ישראל בזירה הצפונית.
חיזבאללה ממשיך להתעצם צבאית, בסיוע אירן, ובכלל זה גם בפרויקט דיוק הטילים ובפיתוח יכולותיו לביצוע מהלך קרקעי לשטח ישראל. לבנון נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי, פוליטי, משילותי ורפואי – מהחמורים שידעה המדינה. משבר זה משליך גם על חיזבאללה, השומר על מעמדו במערכת הלבנונית למרות שגם הוא ניזוק מהמתרחש באירן.
סיכוני ההסלמה מחייבים את הממשלה החדשה לקיים דיון עקרוני על אודות התועלת הכוללת ועל הסיכונים הכרוכים במאמץ למנוע מהלכי התעצמות קונבנציונלית של האויב (זאת, בניגוד למאמצי התעצמות בתחום הגרעין, שלגביהם קיימת הסכמה רחבה לפיה יש שלב שבו נכון להפעיל את הכוח במטרה לסכלם). בהקשר לפרויקט הדיוק, הדיון צריך לעמת את הנזק הצפוי מתקיפה לסיכול הפרויקט בטווח הזמן הקצר, לעומת הנזק האפשרי כתוצאה מהפעלת נשק מדויק בהיקפים גדולים במלחמה בעתיד, עם אפשרויות הפעולה (ההגנתיות וההתקפיות) נגדו. במסגרת זו יש לקיים גם דיון מעמיק על אודות הרעיון של מתקפת מנע כלפי ארגון חיזבאללה ועל התנאים והעיתוי למתקפה כזאת, לנוכח התקדמות פרויקט הדיוק ומול חלופות אחרות.
דיון עקרוני נוסף שאותו יש לקיים הוא בשאלת האפשרות להביא לסיום כהונתו של הנשיא בשאר אסד. עניין זה חשוב הן משום שברור שאין ביכולתו של אסד להביא לדחיקת היכולות וההשפעה האירנית מסוריה, והן בשל אחריותו למותם של מאות אלפי אזרחים. למהלך כזה יכולה להיות היתכנות בנסיבות הנוכחיות, שבהן עולה אפשרות שסר חינו של אסד בעיני מוסקבה. אפשר שהעת מתאימה למהלך רוסי-אמריקני-טורקי, בגיבוי מדינות אירופה, להחלפתו ולהעלאת סוריה למסלול של רפורמות פוליטיות, שיובילו לסיוע בינלאומי לתהליך השיקום.
נכון יהיה שהממשלה החדשה תעשה מאמץ נוסף לרתום את רוסיה למאמץ לצמצם את ההשפעה והמעורבות האירנית הצבאית בסוריה. כן יש לנסות להשפיע באמצעות מוסקבה על בניין הכוח של הצבא הסורי ולמנוע את הגעתם של אמצעי לחימה מתקדמים לרשותו. בנוסף, יש לנסות להביא את רוסיה להפעיל את השפעתה לפירוק המיליציות הפרו-אירניות במנגנוני הביטחון הסוריים. במקביל, יש לשמר את התיאום מול הצבא הרוסי לשימור חופש הפעולה האופרטיבי של ישראל, למניעת חיכוך ולגבש תמונת מודיעין משותפת על אודות החתרנות האירנית (גם נגד אינטרסים רוסיים).

רמדאן בשוק בעזה [צילום: חליל חמרה, AP]

בטווח הזמן המיידי, יש לסייע לרשות להתמודד עם האתגרים הכלכליים והחברתיים שהחריפו בעקבות משבר הקורונה באמצעות שחרור כספי הסילוקין, אספקת חשמל ומים, והרחבת העבודה בישראל של פועלים מתחומי הרשות. אם תדבק הרשות הפלסטינית בסרבנות לחזור לשולחן המו"מ ולדון בהסדר שבבסיסו גם "מתווה טראמפ" (לא כמהלך חד-צדדי) – מומלץ לנקוט צעדי היפרדות בין ישראל לפלסטינים ביהודה ושומרון

הזירה הפלשתינית

חוסר הרצון והיכולת של שתי ההנהגות הפלשתיניות (הרשות הפלשתינית ביהודה ושומרון וחמאס ברצועת עזה) להסדיר את היחסים ביניהן גם לנוכח משבר הקורונה, העמיקו את הבידול בין שתי הישויות. עם זאת, הן הצליחו כנראה לספק מענה אפקטיבי להתפרצות הנגיף ונראה שהתנהלותן אף הובילה להגברת האמון הציבורי בהן. בד-בבד, התגברה במערכת הפלשתינית ההבנה לגבי נחיצות התיאום עם ישראל, התלות בסיוע מצידה וגם הוענקה לגיטימציה מסוימת לשיתוף הפעולה עמה. לגבי חמאס – המשבר מייצר הזדמנות לקדם הסדרה של הפסקת אש ארוכת טווח בין ישראל לארגון.
הסוגיה המרכזית בהקשר הפלשתיני, שאיתה תצטרך הממשלה החדשה להתמודד, היא החלת הריבונות על שטחים ביהודה ושומרון, שמשמעותה סיפוח, ואשר אף שולבה בהסכם הקואליציוני לכינון ממשלת החירום. קידום מהלכי סיפוח צפוי לגרור שרשרת השלכות שליליות לישראל, שהמרכזיות שבהן מפורטות להלן: הגברת הסיכון לאלימות, הפרות סדר וטרור ביהודה ושומרון והסלמה מול חמאס בעזה; אפשרות לביטול התיאום הביטחוני עם הרשות הפלשתינית; קריסת הרשות, שתאלץ את ישראל לשאת באחריות ל-2.5 מיליון פלשתינים; השקעת משאבים לאומיים בסיפוח על חשבון שיקום הכלכלה הישראלית; ובאופן כללי יותר – חיזוק "דרך ההתנגדות" המזוהה עם חמאס על פני "דרך המו"מ" המזוהה עם מחמוד עבאס. מהלכי הסיפוח עלולים לעצב גבול ארוך מאוד להגנה, להרחיק אפשרות למו"מ עתידי ואפשר שיובילו גם להגברת ההכרה הבינלאומית בתביעות הפלשתינים.
סיכון מובהק נוסף קשור ביחסיה של ישראל עם מצרים וירדן. התגובה הירדנית לסיפוח עלולה להוביל לפגיעה בשיתוף הפעולה עימה באבטחת גבולה הארוך ביותר של ישראל ואף בהסכם השלום, והשלכות דומות אפשריות גם בהקשר היחסים עם מצרים. למעט הנשיא הנוכחי בארצות הברית, התומך במהלך, נראה שאף גורם בעולם או במזרח התיכון לא יכיר בשטח המסופח כחלק ממדינת ישראל. לעומת זאת, יהיו גורמים שעלולים להכיר בזכויות הפלשתיניות למדינה בכל שטחי יהודה ושומרון.
בנסיבות אלו, ההמלצה החד-משמעית לממשלה החדשה היא להימנע ממהלכי סיפוח חד-צדדיים ביהודה ושומרון. על ישראל לשכלל את פעולתה בשני נדבכים, תוך קיבוע מציאות הבידול בין הרשות הפלשתינית בגדה המערבית לבין חמאס ברצועת עזה.
האחד הוא נדבך מדיני, שתכליתו לחזק את הרשות הפלשתינית ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי ולהדק את היחסים איתה, גם לנוכח התנהלות האחראית והמוצלחת בהתמודדות עם מגיפת הקורונה. בטווח הזמן המיידי, יש לסייע לרשות להתמודד עם האתגרים הכלכליים והחברתיים שהחריפו בעקבות משבר הקורונה באמצעות שחרור כספי הסילוקין, אספקת חשמל ומים, והרחבת העבודה בישראל של פועלים מתחומי הרשות. אם תדבק הרשות הפלשתינית בסרבנות לחזור לשולחן המו"מ ולדון בהסדר שבבסיסו גם "מתווה טראמפ" (לא כמהלך חד-צדדי) – מומלץ לנקוט צעדי היפרדות בין ישראל לפלשתינים ביהודה ושומרון על-פי "המתווה האסטרטגי לזירה הישראלית-פלשתינית" של המכון למחקרי ביטחון לאומי.
במרכזו של נדבך צריך לעמוד מאמץ להשגת הפסקת אש ממושכת עם חמאס ברצועת עזה, בהמשך ובמנותק מעסקה לשחרור אסירים ביטחוניים הכלואים בישראל בתמורה להחזרת האזרחים וגופות החיילים הישראלים המוחזקים בידי חמאס. הסדר כזה צריך לכלול גם מנגנון להגבלת התעצמותו הצבאית של חמאס. במקרה של עימות עם חמאס – יש למקד את המהלך הצה"לי בפגיעה קשה מאוד בזרוע הצבאית של הארגון.

עדיפות ברורה לתחום האזרחי בשנה הקרובה

ראוי לתחקר ביסודיות את היערכות המדינה להתמודדות עם משבר ואת אופן ניהולו – כדי להפיק לקחים להמשך (כולל להתמודדות עם החיים בנוכחות הנגיף ועם גל התפרצות נוסף). המשבר מלמד על הצורך במערך לאומי ייעודי לניהול משברים, שעליו לכלול את המנגנונים הקיימים, להגדיר את הזיקות ביניהם ולהיות מעוגן בחקיקה

ישראל

מגיפת הקורונה יצרה בישראל משבר בריאותי, כלכלי וחברתי שמתחבר למשבר הפוליטי המתמשך. ככזה, הוא משקף זעזוע עמוק של יסודות הביטחון הלאומי במובנו הרחב. למשבר עלולות להיות השלכות קשות בזירה הפנימית, בכללן העמקת הפערים הסוציו-אקונומיים, הרחבת השסעים החברתיים ופגיעה בחוסן הלאומי. לממשלה החדשה נודע תפקיד מרכזי ביותר בהמשך ניהול המשבר והיציאה ממנו. אמון הציבור בממשלה, רמת הסולידריות החברתית ומידת הציות של הציבור להנחיות – כל אלה ישפיעו על קצב היציאה מהמשבר.
ראוי לתחקר ביסודיות את היערכות המדינה להתמודדות עם משבר ואת אופן ניהולו – כדי להפיק לקחים להמשך (כולל להתמודדות עם החיים בנוכחות הנגיף ועם גל התפרצות נוסף). המשבר מלמד על הצורך במערך לאומי ייעודי לניהול משברים, שעליו לכלול את המנגנונים הקיימים, להגדיר את הזיקות ביניהם ולהיות מעוגן בחקיקה.
סדר היום הלאומי, כולל תקציב המדינה, צריך לתת בשנה הקרובה עדיפות ברורה לתחום האזרחי – בריאות, תעסוקה, חינוך ורווחה. עיקר המשימה של הממשלה החדשה הוא להתמודד עם המשבר הכלכלי והחברתי, תוך מתן עדיפות למנועי הצמיחה ולטיפול באוכלוסיות המוחלשות ומעמד הביניים. יש לנצל את ההזדמנויות שנוצרו מול האוכלוסייה הערבית והחרדית לקירוב ביניהן לבין קבוצות הרוב במדינה. באופן כללי יותר, נכון לפעול לאיחוי הקרעים והשסעים המעמיקים בציבור הישראלי.
יש לסכם ולתקצב תוכנית רב-שנתית לצה"ל ולהתאים אותה למגבלות התקציביות הצפויות. בנוסף, יש להוציא לדרך את תוכנית ההצטיידות במט"ח סיוע (המתעכבת מזה שנתיים). הנסיבות הנוכחיות מחזקות את הצורך להמשיך לשכלל, כחלק מהתוכנית הרב-שנתית וגם בהסתכלות לאומית כוללת, את הדיון על אודות מושגי ההכרעה והניצחון בעידן הנוכחי.

נטוס פחות בעולם פחות גלובלי [ארנופלו פרנקו, AP]

ההחלטות האסטרטגיות שהתקבלו על ידי ממשלת ישראל במהלך המשבר, היו נכונות לזמנן ומאפשרות כיום להחזיר את המשק, בהדרגה ובאופן דיפרנציאלי, לפעולה סדירה ומלאה. משבר הקורונה יימשך עוד זמן במאפיינים של "חיים בנוכחות הקורונה". אתגר זה יחייב בחודשים הבאים קבלת החלטות אמיצה, המבוססת על ניתוח מקצועי איכותי, נתונים מהימנים ולמידה מתמדת. תמונת המצב הנוכחית מאפשרת להפנות תשומת לב וקשב גם לזיהוי ולניצול ההזדמנויות שהמשבר מאפשר בתחומים השונים

סיכום

הוגים, עיתונאים ואנשי מעשה מתייחסים בשבועות האחרונים להשלכות משבר הקורונה על העולם. אף שקיימות גם דעות אחרות, ברוב ההתייחסות מתואר המשבר כאירוע מכונן בקנה מידה היסטורי, שישנה מהותית את העולם שבו אנחנו חיים. זאת, בדומה למגפות רחבות היקף שאירעו בעבר, מלחמות עולם, משברים כלכליים גלובליים ואירועים היסטוריים רבי השפעה והשלכות נוספים.
ניתוח התייחסויות אלו מלמד שמדינות הלאום יתחזקו, עקב היעילות שרובן מפגינות מול המגיפה, על חשבון הארגונים הבינלאומיים. המיתון העולמי העמוק יתאפיין בהתערבות ממשלתית גוברת, בהגנה על כלכלות מקומיות (ובפתיחת הסכמי סחר) ובתחרות פרועה יותר. לצד מגזרים שקרסו במהלך המשבר (דוגמת התעופה והתיירות) וכאלו שטולטלו (מגזר הנפט), יהיו גם מגזרים שיצמחו (בפרט שירותים מקוונים וטכנולוגיות בתחום הרפואה, הביולוגיה והחקלאות).
העולם לא ישתנה לחלוטין, אבל יהיה פחות חופשי – צעדי החירום ופעולת מנגנוני הפיקוח החודרניים יימשכו; פחות משגשג – יהיו בו יותר מובטלים ויותר עניים; ופחות גלובלי – נטוס פחות, נעבוד יותר מהבית, נצטופף פחות בערים, ומדינות יקפידו על מלאים אסטרטגיים ועל עצמאות של תעשיות חיוניות.
ההחלטות האסטרטגיות שהתקבלו על-ידי ממשלת ישראל במהלך המשבר, היו נכונות לזמנן ומאפשרות כיום להחזיר את המשק, בהדרגה ובאופן דיפרנציאלי, לפעולה סדירה ומלאה. משבר הקורונה יימשך עוד זמן במאפיינים של "חיים בנוכחות הקורונה". אתגר זה יחייב בחודשים הבאים קבלת החלטות אמיצה, המבוססת על ניתוח מקצועי איכותי, נתונים מהימנים ולמידה מתמדת. תמונת המצב הנוכחית מאפשרת להפנות תשומת לב וקשב גם לזיהוי ולניצול ההזדמנויות שהמשבר מאפשר בתחומים השונים.
יש לוודא קשב ומענה לאתגרים הביטחוניים, במקביל לעיסוק המתמשך במשבר הקורונה. כל גורמי הכוח באזור יבקשו להימנע מהסלמה, אך זו בהחלט יכולה להתרחש בשנה הקרובה (בסוריה, בלבנון וברצועת עזה) סביב תקיפות ישראליות לסיכול איומים קיימים ומתהווים, או פעילות של גורמים סוררים. נכון שהממשלה החדשה תיערך לאתגרים ביטחוניים, ובכלל זאת למהלכי אויב לקידום בניין כוח בחסות משבר הקורונה. ספציפית, יש לשים לב להתקדמות בפרויקט הנשק המדויק של חיזבאללה, וכן לאפשרות להתקדמות בתוכנית הגרעין של אירן.

אלוף (מיל.) עמוס ידלין הוא ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). תא"ל (מיל.) איתי ברון הוא סגן ראש המכון למחקר.
תאריך:  15/05/2020   |   עודכן:  15/05/2020
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות עמוס ידלין לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
בין נגיף לממשלה: אתגרים והמלצות
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב הודעה 
1
}}}ב4.11.1995נחרץ גורל ישראל
נתניהו אשם עיקרי  |  16/05/20 07:18
2
כבר ב 1947-48 היינו
שאול אבידור  |  16/05/20 09:05

פורום: ישראלי-פלשתיני
+
אולמרט פשוט בוגד!!
אא  |  15/02/20 05:33
 
- }}אולמרט ישראלי נתניהו אמריקאי
ויחזור לארהב  |  7/03/20 16:49
 
- הם שייכים למלך ירדן
הפולש הירדני   |  5/04/20 20:46
 
- יש לך את הזכות הבלתי מעורערת
צורי  |  15/05/20 16:58
 
- אולמרט הוא פושע מולד
צורי  |  15/05/20 16:53
פורום: מגיפת הקורונה
+
שלח לא באמת כתב דוח
7890  |  14/05/20 15:51
+
ומה הניו יורק טיימס אמר באמת..
אא  |  12/05/20 20:20
 
- בארהב למעלה מ80000 מתים
הגוי..  |  14/05/20 10:17
+
שוב, פייק ניוז מלוין!!
אא  |  11/05/20 22:43
+
עצומה: לדחות את פתיחת משפטו של
Pandemia  |  11/03/20 21:28
 
- לזה הפרקליטות מייחלת
שמחה חן  |  12/03/20 16:09
 
- }}}לשחרר את כל העברינים מהכלא ל"ת
למה רק נתניהו??  |  12/03/20 21:08
 
- נשחרר גם את אחותך כולירע
צורי  |  15/03/20 11:55
 
- }}}3כתבי אישום3מערכות בחירות
ישראל מתרסקת!!!  |  21/03/20 10:44
 
- דברים שונים
שינאה ואשמה  |  30/03/20 13:38
 
- }}}פילג ושיסע מדינה ועם כדי ..
לשרת אינטרס אישי  |  30/03/20 21:05
 
- מישהו שכח להזכיר לך שאתה צואה
צורי  |  5/04/20 16:27
 
- אם כבר דיברת
אזרחית שאיכפת לה  |  10/05/20 02:00
 
- כולירה
קאטו הזקן  |  9/04/20 20:41
 
- סדר עדיפויות לכלא
שפן   |  23/03/20 17:18
 
- }}}לשחרר את כל העברינים מהכלא ל"ת
למה רק נתניהו??  |  12/03/20 21:08
 
- }}}לשחרר את כל העברינים מהכלא ל"ת
למה רק נתניהו??  |  12/03/20 21:08
 
- שמחה הפרימיטיבית מהליכוד
ראובן פלדי  |  15/03/20 12:35
 
- פחדי אתה קטן נמוך ורפה שכל
שמחה חן  |  18/03/20 11:30
 
- כסילה
אל יהוד  |  27/04/20 20:16
 
- Stop!!
אור לגויים2020  |  19/03/20 22:28
 
- ניקוי ראש לפלדי
שפן  |  23/03/20 17:00
 
- שפן, כדאי לך לעשות מה שאתה
שמחה חן  |  12/04/20 13:57
 
- פלדי
חזק  |  13/04/20 09:47
 
- שליח החשוד בפדופיליה קשה
המכסה פנו בצעיף  |  2/04/20 12:16
 
- שוב מתחזה משתמשת בשמי
שמחה חן האמיתית  |  22/04/20 22:26
 
- אז הוא לא יכול למלא את תפקידו
באמת מעניין  |  13/03/20 00:19
 
- בעל הכינוי הטפשי שהדביק לעצמו
בעל השם הטפשי  |  13/03/20 08:15
 
- ראש הממשלה
ארק  |  14/03/20 14:22
 
- זה מתסכל אותך
שמחה חן  |  18/03/20 15:07
 
- שמחה חן, סגנונך מעיד על אופייך
ויקטור המרשלג  |  19/03/20 17:00
 
- ויקטור הנחות
שמחה חן  |  24/03/20 12:43
 
- להפך, כדי להגן על ביבי
הירונימוס  |  14/03/20 18:50
 
- תגובה פבלובית בולשביקית צפויה
טודא  |  14/03/20 20:22
 
- גנבים ופושעים לכלא
אא דני  |  15/03/20 12:00
 
- אני ממש מזדהה עם פנמדיה
שמחה חן  |  16/03/20 22:20
 
- אוי פנמדיה המתוסבך
שמחה חן האמיתית  |  18/03/20 11:35
 
- איזה אהבלה, שאין שכל אין דאגות
העם הנבחרא  |  15/04/20 17:18
 
- MAFIA ATTENDS VICTIM'S FUNERAL
Haim Mevin, NYC  |  17/03/20 23:09
 
- דברי הבל
ק.ר.  |  22/03/20 11:51
 
- לתת לביבי אפשרות לקבל עוד שוחד ל"ת
יהודה דרורי  |  5/04/20 19:20
 
- מה השכר היום לטוקבקיסט כמוך?
רו"ח  |  20/04/20 19:47
 
- שאתה אידיוט כבר אמרו לך ? ל"ת
יהודה דרורי  |  23/04/20 17:51
 
- מחיקת העלמת בג"צ
דוד רפאל  |  10/04/20 10:46
 
- אסור לדחות את המשפט!
קול השפיות  |  19/04/20 13:28
 
- תיקים תפורים
רמימ  |  22/04/20 07:31
 
- הגיע הזמן שהפושע הזה ישלם ל"ת
טבין ותקילין  |  22/04/20 11:48
 
- פנדמיה, אני מאחל לך שתזכה
יעקב שפריץ  |  22/04/20 22:17
 
- עצומה לביטול המשפט
סיירוס   |  28/04/20 10:18
 
- ביבי נילחם בבתי המשפט ולא בנג
חפטליהו פסטולקין   |  28/04/20 13:02
 
- יש להוסיף עוד כתב אשמה. הזנחת  ל"ת
אדמונד  |  28/04/20 14:24
+
לשחרר בלמים ועדות הבניה
קטר המשק  |  29/04/20 22:40
 
תגובות בפייסבוק
התפתחויות נוספות
הגרעין האירני
מחלקה ראשונה
רגע לפני הגעתו לישראל מחר, מזכיר המדינה האמריקני פומפאו בראיון מיוחד לישראל היום    על הריבונות: "אני רוצה להבין מה הממשלה החדשה חושבת"    על המאבק בקורונה: "ישראלים ואמריקנים פועלים במשותף למציאת תרופה"    ועל סין: "הם ניסו להחביא את הנגיף"
אפרים קם
התפשטות הקורונה והמשבר הכלכלי המעמיק, צפויים לגרום למשטר האירני להתמקד בענייני פנים ולהיזהר מעימות ממשי עם ישראל    במקביל, אירן תמשיך את פעילותה בסוריה, למרות המחיר והביקורת
אל"מ (מיל.) אודי אבנטל
אירן מרחיבה את תוכנית הגרעין וצמצמה את הזמן שיידרש לה לצבירת חומר בקיע, וממשיכה לבחוש בהצלחה בעירק    ישראל צריכה להיות ערוכה לפעילות זו ולהדק את התיאום עם ארה"ב – וגם עם ג'ו ביידן
עמוס גלבוע
שתי המדינות שנפגעו הכי קשה מהקורונה הן אירן וטורקיה    לעומת זאת מדינות ערב לא נפגעו קשה; אבל, מדינות ערב העשירות נפגעו קשות מירידת מחירי הנפט הדרסטית וזה משפיע לרעה על המדינות העניות; אירן ממשיכה "בעסקים כרגיל", בקידום האינטרס האימפריאלי שלה; והפלשתינים מאשימים אותנו בהפצת הקורונה    ובעזה מוסיפים גם איומים
מחלקה ראשונה
מסמך פנימי של משרד החוץ משרטט את העתיד בתום המגיפה    בין התחזיות: משבר כלכלי עולמי, מתח בין סין לארה"ב, קריסת משטרים במזרח התיכון וחשש מפריצה אירנית לעבר הגרעין    אך גם הזדמנויות לישראל - בעיקר בתחום ההיי-טק
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il