נתניהו רוצה להיות ויקטור אורבן

13 דקות נדרשו לבנימין נתניהו (יום ה', 2.7.20) עד שקיבל את ההרמה להנחתה שציפה לה כל הערב: האפשרות להטיל את אביחי מנדלבליט את האחריות גם להחמרה בקורונה. בלי לנקוב בשמו, בלי לציין את תפקידו, אבל בצורה ברורה מאין כמותה: "הכללים המשפטיים" ו"הייעוץ המשפטי" הם אלו המעכבים, לפי נתניהו, את ביצועם של צעדים חיוניים במאבק במגיפה, כמו למשל הגברת הפיקוח והאכיפה. ובדרך, חשף נתניהו בצורה הברורה ביותר את הבוז שלו לא רק לכללי המשפט והמינהל התקין, אלא גם לכנסת ולממשלה. הדברים מובאים בסרטון שבראש המאמר, החל ב-13:30 דקות. נתניהו נשאל מדוע טרם הוגברה האכיפה, ביקש מהעיתונאית לחזור על השאלה כדי להדגיש אותה והסיפוק העצום שחש כאשר ענה עליה - ניכר מכל תנועה של פניו ומכל מילה שיצאה מפיו. הנה הדברים במלואם, ובכל זאת כדאי לשמוע אותם - בגלל הטון הציני והלעגני שלו, שהם משמעותיים לא פחות ממילותיו. "הכללים המשפטיים מחייבים אותנו - פשוט לא יאומן - מחייבים אותנו לעבור כל דבר בחקיקה. מה שיכולנו לעשות בממשלת מעבר, כשאמרו: אתה לא יכול לחוקק ואתה לא צריך לחוקק, יש לך תקנות לשעת חירום ואתה עובד ככה [בקליק] ועבדנו בקצב הזה - פתאום אחרי שהרכבנו ממשלה, אומרים: אה, אבל עכשיו אתה יכול לחוקק. עכשיו החקיקה מכניסה אותך לכנסת, ויש כללים בחקיקה, כמה זמן לוקח. "יש גם כל מיני הנחיות שאנחנו מקבלים מהייעוץ המשפטי: תעשה ככה ותעשה ככה. הערב כינסתי את מליאת הממשלה, כי נאמר לי שאפילו ההחלטות האלה, לא מספיק שקבינט הקורונה ידון בהן - אנחנו צריכים את מליאת הממשלה. עשיתי הפסקה, קראתי לשרים שיבואו. נשמע קומי כמעט ונתתי לשרים. OK, עכשיו צריך דיון, לא רק הצבעה, צריך גם דיון, חזרנו לדיון והעברנו את ההחלטות - רק כדי לקבל את הדברים שלא דורשים חקיקה". נתניהו מבטיח שזה לא יימשך כך עוד הרבה זמן: "אני מקווה גם להעביר בשבוע הבא חוק קורונה, שנותן לנו בחוק את הכוח להתגבר על כל המכשולים האלה". מה אומר נתניהו? שהוא נאלץ לעבוד בצורה מסודרת, שאי-אפשר להמשיך בתקנות לשעת חירום, שחייבים לעבור הליך של חקיקה. על מה מתלונן נתניהו? שהוא נאלץ ללכת לכנסת, שאין לו מנוס מלכנס את הממשלה, שכופים עליו לשמוע את דבריהם של השרים. ברור לחלוטין, שאם זה היה תלוי בנתניהו - הכל, אבל הכל, היה נעשה בתקנות שהוא עצמו היה מכין ומאשר, בלי "מכשולים ביורוקרטיים", כלשונו, בדמות הדיונים המיותרים והחקיקה המעצבנת. בקיצור: נתניהו ממש רוצה להיות ויקטור אורבן - ראש הממשלה הסמכותני של הונגריה, שהשעה את הפרלמנט ונטל לעצמו סמכויות בלתי מוגבלות לזמן בלתי מוגבל. חשוב להדגיש: לא מדובר רק במשטמה האישית של נתניהו כלפי מנדלבליט בפרט ומערכת החוק בכלל. מדובר ברצון חד-משמעי לעקר מתוכן את הליכי החקיקה ולסרס את הממשלה. וכל זה, כאשר נתניהו עומד בראש קואליציה בת 72 חברי כנסת, שהשתלטה בצורה חסרת תקדים על כל ועדות הכנסת (למעט הוועדה לביקורת המדינה), על-פי הסכם המעניק לו ולבני גנץ סמכויות כמעט דיקטטוריות הן ברשות המבצעת והן ברשות המחוקקת. דבריו של נתניהו לא רק מסוכנים מבחינת השאיפות האנטי-דמוקרטיות המתגלות בהם. הם גם מקוממים בגלל עלילות השווא הכלולות בהם. לפי נתניהו, מנדלבליט והיועצים המשפטיים אשמים בכך שבמשך חודשים לא נעשתה שום עבודת הכנה להתפרצות שתבוא עם הסרת המגבלות; שלא הוכן מערך לבדיקות אפדימולוגיות; שהשוטרים מטפלים במסיכות במקום במסיבות; שהסיוע הכלכלי הוא איטי ומגוחך; שלאיש אין מושג איך תיראה שנת הלימודים הבאה. מנדלבליט הוא שהקדיש זמן להקמת המשרד למיזמים קהילתיים ולמינוי שר המים; לוויכוח על תקציב שנתי או דו-שנתי; לדיונים על החוק הנורבגי. לפי נתניהו, הוא ורק הוא אחראי להצלחות ורק להצלחות; הכשלונות - זו תמיד אשמתו של מישהו אחר. משבר הקורונה מחייב מנהיגות נחושה וריכוז של הסמכויות בידי ראש הממשלה. בכך אין ספק. נתניהו עשה עבודה מצוינת בגל הראשון, והמספרים מוכיחים זאת. אין זה אומר, שהמגיפה צריכה לחסל לחלוטין את עקרונות הדמוקרטיה, החוק והמינהל התקין. אין זה אומר, שראש הממשלה - במיוחד זה המתגאה בכך שנבחר בידי מיליוני אזרחים - הופך לרודן. ישראל הייתה, הווה ותהיה דמוקרטיה - לפני הקורונה, בזמן הקורונה ואחרי הקורונה. מלחמות לא הפכו אותנו לרודנות; גם מגיפות לא יעשו זאת. ירושלים איננה בודפשט ואיננה מוסקבה, ובנימין נתניהו לא יהיה ולדימיר פוטין ולא יהיה ויקטור אורבן.