כמה וכמה עובדות מפתח על הקורונה התבררו בשנה בה משתולל הנגיף ברחבי העולם. החשובה שבהן היא, כי קיים יחס ישיר בין הטלת מגבלות לבין שיעור התחלואה. בצורה הפשוטה ביותר, סגר מוביל לירידה בתחלואה והקלות מובילות לעלייה בה. זה ברור כשמש, עם נתונים חד-משמעיים בכל רחבי תבל. ואם מישהו לא סומך על הנתונים של הגויים, שיבדוק את שלנו: סגר הפסח הוביל לירידה, הקלות האביב הובילו לעלייה, סגר החגים הוביל לירידה, הקלות הסתיו הובילו לעלייה.
גם הסיבה לכך ברורה מאין כמותה: הנגיף הזה עובר מאדם לאדם. לכן, ככל שיש פחות מגעים קרובים בין בני אדם - יש פחות הידבקות. זוהי הסיבה שהמסיכות והריחוק החברתי חיוניים: הם האמצעי הפשוט ביותר, על כל ההכבדות שהם גורמים, כדי למנוע את התפשטות המחלה. תראו את ארה"ב, בה המסיכות והריחוק החברתי חלקיים בלבד (במקרה הטוב): 4% מתושבי כדור-הארץ, 20% מהחולים והמתים. כמה נורא, ככה פשוט.
עושה רושם שחבורת חסרי האחריות המתיימרים לנהל את משבר הקורונה בישראל, לא שמעו על זה. העלייה בתחלואה בימים האחרונים תפסה אותם בהפתעה, ולכן הם התחבטו במשך יומיים מה לעשות - ואז יצאו עם החלטות בלתי ברורות שלעיקרית שבהן מתנגדים אנשי המקצוע. סגר לילי, אומרים אנשי משרד הבריאות, יביא תועלת מועטה בלבד, אם בכלל. סגר לילי, אומרת המשטרה, אינו ניתן לאכיפה. ומה מחליטה החבורה בראשותו של בנימין נתניהו? סגר לילי. פרטים יבואו.
מקבלי החלטות ראויים לשמם היו מתכוננים מראש לעלייה בתחלואה, משום שכאמור היא הייתה הדבר הצפוי ביותר. הם היו מאפשרים הקלות, כי חייבים למנוע קריסה את המשק, ולצד זאת קובעים קני מידה ברורים וצעדים שיינקטו אם וכאשר יתמלאו קני מידה אלו. שיעור הבדיקות החיוביות, מקדם ההדבקה, מספר המונשמים, מספר המאושפזים, שיעור התפוסה בבתי החולים בכלל ובמחלקות הקורונה בפרט - כל אלו נתונים מדידים הקיימים על בסיס 24/7. את כל זה צריך לשקלל ולהחליט מראש מה עושים אם וכאשר מגיעים לאבן דרך א' וכיצד מחמירים אם וכאשר מגיעים לאבן דרך ב'.
אלא שאצלנו לא מסוגלים לקבל החלטות בצורה הזאת. אצלנו הכל בשלוף, הכל יחיה בסדר, הכל נחיה ונראה. אין תכנון ליממה אחת קדימה, אין הפקת לקחים, אין בדיקת נתונים. חנות מכולת שהייתה מתנהלת בצורה כזאת, הייתה פושטת את הרגל כהרף עין. ההבדל הוא, שלחנות מכולת יש בעלים שייפגע בעצמו אם ניהולו יהיה כושל. למדינת ישראל יש פוליטיקאים שאיש מאיתנו לא היה נותן להם לנהל את חשבון הבנק שלו.
התוצאה היא זיגזגים ומריבות בשידור חי. עוד לא היה כדבר הזה: העמדות שיוצגו בישיבות קבינט הקורונה מתפרסמות מראש, והדברים הנאמרים בישיבות עצמן מועברים בשידור חי. כל פקיד מספר לכתב הצמוד שלו מה הוא מציע ולמה ההצעות האחרות גרועות. כל שר מסמס לכולם מה אמר לפני דקה ואולי גם מה יגיד בעוד דקה. זה לא רק גורם לציבור להתייחס לכל ההצעות והדיונים הללו בקלות ראש ובשאט נפש; זה גם מוביל לכך שכל המעורבים עסוקים יותר באיך הם ייראו מאשר במה שהם יעשו.
עליית התחלואה הנוכחית הייתה צפויה מראש וחובה הייתה להיערך לקראתה, במקום להיות מופתעים לחלוטין ממנה ולשלוף פתרונות המשדרים היסטריה. הימים הנוכחיים הם שיאו של כישלון מנהיגותי, פקידותי וניהולי שהוא כנראה החמור ביותר בתולדות המדינה. זו לא מלחמת יום הכיפורים שנבעה מקונספציה ויהירות; זוהי מגיפה שמספר המתים ממנה כבר עולה על מספר חללי אותה מלחמה, ואשר במשך חודשים ארוכים ברור היטב לאן היא הולכת וכיצד יש להתמודד איתה. זו לא תוצאה של הפתעה אלא של רשלנות פושעת. כל החבורה הזאת, ובראשה בנימין נתניהו, נושאת באחריות הישירה לחורבן הכלכלי, לחולים ולמתים.
