X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
X
יומן ראשי  /  כתבות
אינטראקציה אנושית, פנים רבות לה

מלכת האמפתיה

"האינטראקציות החברתיות הן חלק מכל דבר ביום יום שלנו", אומרת הד"ר ענת פרי, חוקרת נירו-קוגניציה חברתית מהאוניברסיטה העברית. במחקרה על דיוק אמפתי, ניסתה למדוד את הדיוק של אנשים בתפיסת רגשותיהם של אחרים. במחקריה יש חשיבות להבט הקליני "יש לכך השפעות ברמות שונות בעולם הרפואה, למשל, ברמת האבחון, אם נפתח כלים מספיק טובים כדי לראות מה זה אומר להבין את האחר"
▪  ▪  ▪
פרי. כדי ליצור מדע איכותי נדרשת בהכרח אינטראקציה חברתית
היכולת להבין אחר
ניסיתי למשוך את המחקר שלי לכיוונים של אמפתיה והבנת האחר. הרצון היה לבדוק מה קורה כשאנחנו מנסים להבין את האחר, מה זאת בעצם אמפתיה ואילו מנגנונים מוחיים, או תהליכים גופניים, יכולים להיות קשורים ליכולת להבין את האחר

המעבדה הייחודית אותה הקימה ומובילה ענת פרי, ד"ר לפסיכולוגיה במחלקה לפסיכולוגיה בפקולטה למדעי החברה של האוניברסיטה העברית, מוגדרת כמעבדה לחקר המוח, נירו-קוגניציה חברתית (Social Cognitive Nero Science), בה נבדקת האינטראקציה האנושית דרך מדיות שונות, ובאופן מדעי, האינטראקציה בין מדעי המוח ומדעי הקוגניציה לתהליכים חברתיים.
כיצד היית מתארת את האופן בו נחקרת האינטראקציה האנושית במעבדה שלך?
פרי: "אנו חוקרים תהליכים חברתיים, כגון אינטראקציות בינאישיות, בעזרת כלים ממדעי המוח הקוגניטיביים. המחקר כולל גם ניסויים התנהגותיים במעבדה, (היום בזמן קורונה דרך הזום), גם ניסויים עם מדדים גופניים (פיזיולוגיים), עם מדדים מוחיים ומדדים הורמונליים. למעשה אנו נעזרים בכלים מגוונים ושונים כדי להבין תופעות בינאישיות".
במחקריה של פרי קיימת חשיבות להבט הקליני שאליו היא מכוונת כל הזמן. ההנחיה שלה לצוות המחקר, היא להבין ראשית את המוח הבריא, כשהאופק המחקרי הוא לעבוד עם אנשים על הספקטרום האוטיסטי, כבר כיום מתנהל מחקר עם אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ומחקר נוסף שבודק מה קורה בספקטרום של דיכאון. לדברי פרי, יש לכך השפעות ברמות שונות בעולם הרפואה. "למשל, ברמת האבחון, אם נפתח כלים מספיק טובים כדי לראות מה זה אומר להבין את האחר".
כיצד התחיל החיבור שלך לחקר דיוק באמפתיה?
פרי: "עשיתי את הדוקטורט אצל פרופסור שלמה בנטין במעבדה שעוסקת במדעי המוח הקוגניטיביים. בדקתי מנגנונים מוחיים שקשורים ליכולת שלנו להבין את האחר. המעבדה עסקה במנגנונים מוחיים שקשורים בתפיסת פנים. בגלל העניין שלי בדברים קליניים, חברתיים ובין-אישיים, ניסיתי למשוך את המחקר שלי לכיוונים של אמפתיה והבנת האחר. הרצון היה לבדוק מה קורה כשאנחנו מנסים להבין את האחר, מה זאת בעצם אמפתיה ואילו מנגנונים מוחיים, או תהליכים גופניים, יכולים להיות קשורים ליכולת להבין את האחר.
"כשסיימתי את הדוקטורט, עדיין לא הייתי בטוחה שאני רוצה להמשיך באקדמיה ורציתי 'לטעום' מחקר במעבדה נוספת. הייתה אז מעבדה אחת בארץ בהובלתה של הפרופסור סימון שמאי-צורי באוניברסיטת חיפה, שעסקה ב-Social Cognitive Neuroscience, בדומה למעבדה שהקמתי פה באוניברסיטה העברית. עבדתי עמה שנתיים במעבדה, רציתי להתמקד יותר בתחום החברתי של מדעי המוח ובנוסף, גם לראות מודל נשי באקדמיה. עזבתי לתקופה את התחום של האמפתיה והתמקדתי באינטראקציות בין אישיות ומנגנונים מוחיים שמתווכים אותם".
נקודת הזמן הזאת הייתה אולי הרגע המכונן, שבו התחדדה אצל פרי ההבנה כי היא רוצה להמשיך באקדמיה, שהיא יכולה להיות גם אם וגם חוקרת, ובעיקר חוקרת של המון תחומים, ללא הכרח להתקבע על כיוון אחד.

רקע למחקר
עם צוות המעבדה ובני המשפחה במסיבת חנוכה

הפגיעה המשבשת
רצינו לראות האם כאשר האזורים שאנחנו ושאחרים מצאו שקשורים להבנת האחר נפגעים, הפגיעה משבשת את יכולת ההבנה של האחר. הניסוי דרש קבוצה גדולה של נבדקים וגילינו, בין השאר, שאכן כשיש פגיעה מסוימת באיזורים קדמיים, ובמיוחד באזור מסוים, נפגעת היכולת להבין את רגשות האחר

באילו טכניקות מחקר חדשות התמחית בפוסט דוקטורט?
פרי: "פרופסור בנטין ז"ל יצר חיבור ביני ובין פרופסור רוברט (בוב) נייט באוניברסיטת ברקלי, וב-2013 נסעתי לשם לארבע שנים של פוסט דוקטורט, עם בן זוגי ותאומים בני שנה. התמחיתי שם בשתי טכניקות - האחת היא מחקר מוח חודרני שנעשה בשיתוף עם נירוכירורגים בבתי חולים, והשני הוא חקר אנשים עם פגיעות מוחיות. בשונה מהעבר, שבו היו מתמקדים במקרה בוחן של חולה אחד עם פגיעה מסוימת, היום מחפשים קבוצה של חולים שיש להם פגיעה מוחית דומה באזור מסוים ובודקים כיצד זה משפיע על התנהגות מסוימת".
מה רציתם לבדוק בקרב אנשים עם פגיעות מוחיות בכל הקשור ליכולת ההבנה של האחר?
"רצינו לראות האם כאשר האזורים שאנחנו ושאחרים מצאו שקשורים להבנת האחר נפגעים, הפגיעה משבשת את יכולת ההבנה של האחר. הניסוי דרש קבוצה גדולה של נבדקים וגילינו, בין השאר, שאכן כשיש פגיעה מסוימת באיזורים קדמיים, ובמיוחד באזור מסוים (ה-Inferior frontal gyrus), נפגעת היכולת להבין את רגשות האחר".
בשנה האחרונה שלה בברקלי, יצרה פרי קשר עם עמית מחקר בסטנפורד, הפרופסור ג'מיל זאקי, והתחילה עמו שיתוף פעולה מחקרי שממשיך גם היום. כשסיימה פרי את הפוסט דוקטורט ב-2017, הוצעה לה משרה באוניברסיטה העברית, הצעה שהתכתבה עם הרצון שלה. פרי: "אני אוהבת לעבוד עם אנשים, מה שמאפיין מאוד את המחלקה לפסיכולוגיה ואת המחקר שלי".
מחקר הדגל עם חזרתך לאוניברסיטה היה המחקר על דיוק באמפתיה שכבר התחלת בו בדוקטורט?
פרי: "הגעתי לפה עם שני מענקי מחקר שקיבלתי כדי 'להרים' פה את המחקר על דיוק באמפתיה. המחקר על דיוק באמפתיה, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Cortex, מומן, בין היתר, גם על-ידי ה-BSF שהוא מענק מחקר אמריקני ישראלי עם הקולגה מסטנפורד ועל-ידי קרן עזריאלי, שיש לה עכשיו תוכנית מצוינת, שבמסגרתה היא מעניקה לחברי סגל חדשים תקציב, כדי לסייע להם להקים את מעבדת המחקר שלהם".

מחקר דיוק באמפתיה
עם שותפי מחקר מגרמניה לאחר כנס בהר הצופים

להתקרב לעולם האמיתי
עד לא מזמן, אמפתיה נחקרה בעיקר על-ידי שימוש בשאלונים ובמבחנים קלאסיים של הבעות פנים מלאכותיות, או סרטונים קצרים של שחקנים. בעשור האחרון חל שינוי הדרגתי בתחום של פסיכולוגיה חברתית ובמחקר הקשר בין פסיכולוגיה ובין מדעי המוח, שמבין שאם אנו חוקרים אינטראקציות חברתיות, אנו חייבים להתקרב יותר לעולם החברתי, לבדוק משהו שהוא מציאותי יותר, שמדמה את העולם האמיתי

כשמדברים על אמפתיה או על היכולת שלנו להבין את האחר, חשוב להבין שני דברים, מסבירה פרי. האחד הוא שאמפתיה היא שם כללי שכולנו חושבים שאנו יודעים מה פירושו, אבל כששואלים 'מה זאת אמפתיה', כל אחד מגדיר אותה אחרת. החל בהגדרות, כגון 'היכולת להבין את האחר', 'יכולת להרגיש מה שהאחר מרגיש', דרך 'היכולת להיכנס לנעליו של האחר' ו'הרצון לעזור לאחר'. יש כל מיני הבטים שונים, וכחוקרים חשוב לנו, מדגישה פרי, לעשות את ההפרדה הזאת, כי אולי כל הדברים הללו הם חשובים ומעניינים והם חלק מהאינטראקציה הבין-אישית שלנו, אבל ייתכן שיש מאחוריהם מנגנונים מוחיים אחרים וייתכן שהפגיעות שאותן אנו מכנים 'פגיעות באמפתיה', הן פגיעות מעט אחרות באוכלוסיות שונות.
הדבר השני שיש להבין, לדברי פרי, הוא שעד לא מזמן, אמפתיה נחקרה בעיקר על-ידי שימוש בשאלונים ובמבחנים קלאסיים של הבעות פנים מלאכותיות, או סרטונים קצרים של שחקנים. בעשור האחרון חל שינוי הדרגתי בתחום של פסיכולוגיה חברתית ובמחקר הקשר בין פסיכולוגיה ובין מדעי המוח, שמבין שאם אנו חוקרים אינטראקציות חברתיות, אנו חייבים להתקרב יותר לעולם החברתי, לבדוק משהו שהוא מציאותי יותר, בשפה המקצועית - אקולוגי יותר, שמדמה את העולם האמיתי.
מה ההבטים באמפתיה הנדונים ברמת המחקר?
פרי: " כחוקרים שדנים באמפתיה, אנו מדברים על הבטים של אמפתיה רגשית, אותה היכולת להרגיש את מה שהאחר מרגיש, או לעיתים להרגיש משהו אחר, כגון דאגה, שהיא הבט רגשי קצת אחר. כלומר, גם את אותו ממד רגשי, אפשר לחלק להידבקות ברגש של האחר, או להבנה לרגשות של האחר ודאגה למצבו. ישנם גם הבטים קוגניטיביים מחשבתיים - להבין מה עובר על האחר, בלי להרגיש בהכרח את מה שהוא מרגיש".
מהם הבטי האמפתיה המניעים לפעולה?
פרי: "יש מחקרים שמראים שההזדהות עם האחר מניעה מאוד לפעולה אבל בגבולות מסוימים, שכן אם את מרגישה הזדהות רבה מדי, זה עלול להציף אותך ואז תרצי דווקא להתרחק. לכן האבחנות הללו חשובות מאוד, גם כדי להבין מה מניע אותנו לפעולה פרו-חברתית (של עזרה לאחרים) וגם כדי להבין מה נפגע באוכלוסיות קליניות שונות. האם הפגיעה באוטיזם, למשל, היא פגיעה ביכולת להבין או להרגיש את האחר, או אולי לעשות ויסות רגשי למצב הרגשי שלי".

הדרכה במעבדה על מערכת eeg ניידת

מה האמת בכלל?
האם אדם יודע לספר מה הוא באמת הרגיש בכל רגע ורגע? פרי מסבירה, שהמדד לדיוק אמפתי אותו הצליח צוות החוקרים להגדיר הוא מדד שקרוב מאוד לאמת שאדם מסוים יודע לדווח על עצמו בכל רגע ורגע. עם זאת, היא מעלה ספק לגבי האמת בדיווח. כלומר, אולי אותו אדם לא דיווח את כל האמת ואולי הוא אכן דיווח את כל האמת, אבל לא מכיר את עצמו היטב

מדד לדיוק אמפתי

מה מייחד את המחקר שעשיתם בפועל?
פרי: "המחקר הייחודי שהקמנו במעבדה שלי מנסה להתקרב קצת יותר למה שקורה באינטראקציות חברתיות וגם לשמור על חלק מהממדים מבוקרים, כנדרש בניסויי מעבדה. רצינו לבנות סט גירויים שיוכלו להשתמש בו חוקרים בארץ וברחבי העולם לטובת מחקרי אמפתיה. בהובלת פוסט דוקטורנטית, הד"ר קרין ישפה, הבאנו אנשים כמוני וכמוך למעבדה (לא שחקנים) וביקשנו מהם לספר סיפורים רגשיים אמיתיים מהחיים שלהם, חיוביים או שליליים. צילמנו אותם בווידאו ובזמן שהם סיפרו את הסיפורים, מדדנו להם מדדים גופניים שונים, כגון, קצב לב ומוליכות עורית (הזעה) - שני מדדים שמנבאים עוררות רגשית.
"לאחר מכן, הראנו לנבדקים את ההקלטות שלהם מספרים את הסיפורים שלהם, וביקשנו מהם לדרג בכל רגע ורגע במהלך הצפייה, מה הם הרגישו בזמן שהם סיפרו את הסיפור. אספנו כמעט 300 סיפורים כאלה בעברית ובערבית, עם דירוגים של ההרגשה בכל רגע ורגע, כולל המדדים הגופניים שמדדנו תוך כדי שהם סיפרו את הסיפור".
מה הערך המוסף שקיבלתם מהניסויים הללו למדד לדיוק אמפתי?
פרי: "כיום יש לנו אוסף גירויים נדיר שאין כמותו בארץ, שהוא זמין כמובן לכל החוקרים לשימושים שונים. במעבדה שלנו, אנו יכולים למשל להראות את המאגר לאנשים אחרים, לבקש מהם לצפות בסיפור מסוים ולדרג מה הם חושבים שאותו האדם מרגיש בכל רגע ורגע. יש לנו כבר את האמת על מה האדם שסיפר את הסיפור הרגיש, כך שאנו יכולים כעת לבדוק עד כמה אנשים מדייקים בהבנת את האחר. לכן אנו מכנים זו מדד לדיוק אמפתי.
מה האמת בכלל? האם אדם יודע לספר מה הוא באמת הרגיש בכל רגע ורגע? פרי מסבירה, שהמדד לדיוק אמפתי אותו הצליח צוות החוקרים להגדיר הוא מדד שקרוב מאוד לאמת שאדם מסוים יודע לדווח על עצמו בכל רגע ורגע. עם זאת, היא מעלה ספק לגבי האמת בדיווח. כלומר, אולי אותו אדם לא דיווח את כל האמת ואולי הוא אכן דיווח את כל האמת, אבל לא מכיר את עצמו היטב. האם כאשר ניתן לפסיכולוגים לצפות בסיפורים, הם יידעו טוב יותר להסביר מה האדם מרגיש? מבחינתנו, אומרת פרי, זאת האמת של הנבדק ועם זה אנו עובדים, כאשר אנחנו יכולים לעשות זאת עם אנשים בריאים, או עם אנשים במצבים קליניים שונים.

להבין את האחר
בישיבה עם חברי המעבדה

אחד בלב
כשהסתכלנו על קצב הלב, יכולנו להבחין בסנכרון. כלומר, עד כמה קצב הלב של הצופה היה מסונכרן עם קצב הלב של הדובר שצפה בו. ראינו שדווקא כאשר הצופה צפה רק בהבעות הפנים והגוף ללא שמע, הסנכרון ביניהם בקצב הלב היה הגבוה ביותר

כיצד אתם בודקים את השפעת הפגיעות המוחיות על היכולת להבין את האחר?
פרי: "יש לנו כעת שיתוף פעולה עם בית לוינשטיין, עם אנשים המתמודדים עם פגיעות מוחיות שונות, כדי לבדוק כיצד הן משפיעות על היכולת להבין את האחר. אנו מוצאים שככל שאנו מתחברים יותר לעולם האמיתי המורכבות גדלה.
"יש לנו בנוסף שיתוף פעולה שמובילה אותו פוסט דוקטורנטית שלי, הד"ר יונת רום, שנמצאת כעת בקיימברידג' אצל אחד מחוקרי האוטיזם הגדולים בעולם, הפרופסור סיימון ברון-כהן. בכוונתה של רום לצלם אנשים על המקשתת (ספקטרום) האוטיסטית, כאשר הם מספרים סיפוריים אישיים, כדי לראות כיצד הם מספרים אותם ואיך אנשים שצופים בהם מבינים אותם. יש פה, בעצם, את כל ההבטים. כלומר, היכולת לראות כיצד אנשים במצבים קליניים שונים מבינים את האחר, ואיך אנחנו הנורמטיביים מבינים אנשים במצבים קליניים שונים".
עד כמה יש חשיבות לממד הגופני של צפייה באחר כדי להבין אותו?
פרי: "במחקר של הדיוק האמפתי שהתפרסם לאחרונה, רצינו לבדוק כיצד מה שאנחנו רואים או שומעים עוזר לנו להבין את האחר. יש איזו תפישה האומרת שחשוב לנו מאוד לראות מולנו את האחר כדי להבין אותו. בדקנו מה קורה כשאנחנו נותנים לאנשים לנסות להבין את האחר, תחת שלוש אפשרויות: הם יכולים לצפות בסרטון הווידאו המלא של האנשים המספרים, או כשהם רק שומעים אותו, או כאשר הם רק רואים את הבעות הפנים והגוף מבלי לשמוע אותם. גם פה מדדנו את אותם המדדים הגופניים של קצב לב ומוליכות עורית.
"ראינו באופן מעניין שמבחינת ההבנה של האחר, כל מה שהיה צריך זה לשמוע את האדם האחר. כלומר, כדי להיות מדויקים בלהבין את האחר (הממד הקוגניטיבי של האמפתיה), אנשים היו באותה רמת דיוק כשהם ראו ושמעו בו זמנית, או כשהם שמעו בלבד את האדם האחר. כשהם רק ראו את האחר, הם היו הרבה פחות מדויקים, אך עדיין טובים יותר מרמת ניחוש".
אילו עוד ממצאים מעניינים מצאתם?
פרי: "כשהסתכלנו על קצב הלב, יכולנו להבחין בסנכרון. כלומר, עד כמה קצב הלב של הצופה היה מסונכרן עם קצב הלב של הדובר שצפה בו. ראינו שדווקא כאשר הצופה צפה רק בהבעות הפנים והגוף ללא שמע, הסנכרון ביניהם בקצב הלב היה הגבוה ביותר. אפשר לשער שזה אולי קשור לרצון לערוך איזו שהיא הדמיה. כלומר, משהו במערכת שלנו מנסה להסתנכרן עם האחר כדי להבין אותו טוב יותר, אבל זה דורש מחקרי המשך שאת חלקם אנו עורכים כעת".
מה הפער בדיוק אמפתי בין ניסוי באינטראקציות במעבדה לבין אינטראקציה אמיתית במציאות?
פרי: "אחת הביקורות שהיו לנו על המחקר במעבדה היא שבמציאות, לעומת ניסוי במעבדה, אנחנו לא רואים אנשים מוקלטים בווידאו, אלא מצבים של דיבור אותנטי פנים מול פנים. אומנם באינטראקציה אמיתית, כאשר את רואה מישהו, זה אולי כן עוזר לדיוק האמפתי, כי מישהו מקשיב לך ואז את יכולה לשנות משהו בהנגנה (אינטונציה) או בדיבור בהתאם להבעות פניו. מאידך-גיסא, ייתכן שכל המשמעות של ישיבה פנים מול פנים מול אדם אחר היא אחרת, ולא נועדה לשם הבנה מדויקת יותר של האחר".

אינטראקציה בזום
מרצה במרכז לאוטיזם באוניברסיטה העברית

במעבדת המחקר של פרי ניצלו את הקורונה כדי לעשות ניסוי המשך לבדיקת טענה זו. דוקטורנטית של פרי, שיר גנזר, הריצה יחד עם עוזרי מחקר 120 זוגות של אנשים בזום, ובימים אלה היא מריצה ניסוי המשך עם 120 זוגות נוספים. במסגרת הניסוי, עלו בכל פעם שני אנשים זרים לשיחת זום בזמן אמת, שבה כל אחד רואה את האחר, את הבעות הפנים המשתנות שלו וכו'. מאחד מהם ביקשו לספר סיפור ריגשי ומהשני להקשיב לו. מחצית מהנבדקים התבקשו לעשות זאת עם מצלמה דולקת (הם רק ראו את האחר, ולא את עצמם כמו בברירת המחדל בזום) ומחציתם ללא מצלמה דולקת רק עם שמע.
למעשה שחזרתם את הניסוי במעבדה, אך הפעם באינטראקציה אמיתית בזום.
פרי: "אכן כן. גם באופן הזה, מצאנו שבשביל להבין מה האחר מרגיש, לא צריך לראות אותו ומספיק לשמוע. עם זאת, מצאנו שראיית האחר תורמת לנו מאוד להמון דברים אחרים שקשורים לתחושות של שני הצדדים באינטראקציה, כמו תחושת הקשבה, תחושת ביחד, ואפילו תחושה של אמפתיה, (גם כשאין באמת יותר דיוק). זהו מחקר בתהליך ואנחנו עוד מנתחים את יתר התוצאות. יש לכך כמובן חשיבות גם בהקשר של הקורונה".

שיח עם העולם הקליני
בחיק המשפחה

שפת האם
יש לנו מחקר, בהובלת נור קאסם, הבודק מה קורה כאשר את צריכה לספר סיפור רגשי בשפת-האם שלך לעומת האפשרות לספר את הסיפור בשפה שנייה, שאולי אף היא טעונה רגשית. בכל הקשור להבנת האחר, יש לכך משמעות, אם חושבים על העולם החברתי המורכב בישראל, איך אנו מבינים אחרים שהם שונים מאיתנו?

המחקרים במעבדה של פרי הם מחקרים התנהגותיים, גופניים, ומוחיים כשהמטרה היא קודם כל להבין את התופעה ברמת מדע בסיסי, בתקווה שידע זה יעזור בהמשך גם בהבנת תופעות קליניות. עם העולם הקליני יש שיח בכמה רמות, היא מספרת. בנוסף לשיתוף הפעולה עם אוניברסיטת קיימברידג' ישנו באוניברסיטה העברית מרכז גדול לאוטיזם שהמעבדה מצויה עמו בקשר במהלך השנים, ופרי מקווה ליצור גם עמם שיתופי פעולה.
בימים אלו את חוקרת את הנושא של אמפתיה בקרב רופאים?
פרי: "זהו מחקר שאני עושה יחד עם הד"ר שהם חושן הלל, מומחית לקבלת החלטות, מהפקולטה למנהל עסקים והד"ר אלכס גיללס-הלל מבית חולים הדסה, שהוא רופא ילדים ומומחה לשינה. אנחנו בודקים בעיקר את ההשפעה של חסך בשינה בקרב רופאים. זהו מחקר שנמצא בתהליך. אנחנו בשלב איסוף הנתונים וניתוח של נתונים שכבר אספנו, ומוצאים שם דברים מרתקים.
"יש דיון על אמפתיה ברופאים ברמות רבות ושונות. האם מה שחשוב הוא שרופאים ידעו רק קוגניטיבית להבין את האחר, או גם ירגישו את מה שהאחר מרגיש. אנו בודקים עד כמה הרופאים אמפתיים, עם שינה ועם חסך בשינה, וכיצד זה משפיע על קבלת ההחלטות הרפואיות שלהם. יש כיווני מחקר רבים לכך. יש תופעה שנקראת compassion fatigue שאופיינית למקצועות רפואה שונים, האומרת שכאשר הם מגלים אמפתיות יתר, זה עלול להוביל לשחיקה, ואז נשאלת השאלה כיצד ניתן לשמור עליהם מפני השחיקה הזאת. עם זאת יש למצוא את המקומות בהם האמפתיה הרגשית הזאת חשובה, שכן מחקרים מראים שהיא מסייעת להבין את המצוקה של האחר ועוזרת לרופאים במדדים שונים לשיפור היעילות בטיפול".
אילו עוד מחקרי המשך יש לכם על השפעות אמפתיה?
פרי: "יש לנו מחקר מתמשך על השפעות של אמפתיה על אנשים עם בעיות קשב וריכוז, שבמסגרתו אנו בודקים את השפעות הריטלין על אמפתיה. ריטלין היא תרופה שמסייעת מאוד להתרכז וחלק מאמפתיה זו הרי היכולת לשבת ולהקשיב לאחר. עם זאת, יש טענות מצד מטופלים על כך שהריטלין גורם להם לקהות חושים.
"יש לנו מחקר, בהובלת נור קאסם, הבודק מה קורה כאשר את צריכה לספר סיפור רגשי בשפת-האם שלך לעומת האפשרות לספר את הסיפור בשפה שנייה, שאולי אף היא טעונה רגשית. בכל הקשור להבנת האחר, יש לכך משמעות, אם חושבים על העולם החברתי המורכב בישראל, איך אנו מבינים אחרים שהם שונים מאיתנו? כחוקרי אמפתיה אנו מנסים להבין, איך אפשר והאם אפשר ללמד אנשים לקבל נקודות מבט של האחר באופן מכיל וטוב יותר, להבין שאנשים חווים מצבים בצורה שונה ממך".
האינטראקציה החברתית היא לא רק נושא מחקר. עבור פרי היא הפרמטר שמניע את חייה כחוקרת, כפי שבא לידי ביטוי בעבודת הצוות במעבדתה ובשיתופי הפעולה בתחומי החקר שהיא מקדמת. פרי: "מחקר אינטראקציה מחייב אינטראקציה, וכדי ליצור מדע איכותי נדרשת בהכרח אינטראקציה חברתית".

תאריך:  13/01/2021   |   עודכן:  24/01/2021
שתף:

מועדון הבלוגרים לקבלת רשימות שרון מגנזי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מלכת האמפתיה
הודעות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב הודעה 
1
מאמר כל כך דליל ...טחינת מים
מרק_טווין  |  19/01/21 09:00

פורום: כתבות פרופיל
+
קראתי בעיון את כל הרעיון
אביהו  |  7/09/19 17:15
 
- קראת בעיון?
eliezer.menda@gma  |  21/03/20 14:00
+
מעניין מאוד
האזרח838  |  24/07/19 13:26
+
כתבה מצוינת-אשה וחוקרת מדהימה ל"ת
פנחס  |  3/04/19 10:20
 
תגובות בפייסבוק
רשימות קודמות
איתמר לוין
הימין בארה"ב והשמאל בישראל טוענים שסותמים את פיותיהם ופוגעים בחופש הביטוי שלהם - אלו בשל חסימת טראמפ בידי טוויטר, ואילו בשל פסק הדין על "ג'נין, ג'נין"    כמו כל זכות, חופש הביטוי אינו מוגבל - והוא לא נועד להגן על מסיתים כמו טראמפ ושקרנים כמו בכרי
איתמר לוין
שיטת האלקטורים היא מקור הפארסה הרעילה הנוכחית    דרישותיה של משפחת נתניהו מאתר וואלה היו מגעילות    היד החופשית למפגינים בבלפור היא אנרכיה    פנייתו של בנימין נתניהו למגזר הערבי היא צבועה    היחס החרדי לקורונה הוא שפיכות דמים וחילול השם    הראיון עם משה אביעד הוא סמל לחדירת הריאליטי למערכות החדשות
איתמר לוין
ריצ'רד ניקסון לא תקף את השופטים ולא איים על התקשורת, ותומכיו לא הסתערו על הקפיטול    אחרי שהתפטר, הוא התרחק מעין הציבור ולא המשיך לפלג ולהתסיס    טראמפ עושה בדיוק ההפך ואת הנזק שהוא גורם לחברה האמריקנית יהיה קשה מאוד לתקן
איתמר לוין
דונלד טראמפ הוא בריון אלים ופורע חוק, אשר בנה את הקריירה שלו על אדני כזבים ומרמה    הוא הפר כל נורמה, הפגין בוז לשלטון החוק, עודד בריונות גופנית ומילולית וחתר תחת יסודות הדמוקרטיה האמריקנית    האלימות עלולה להימשך עד 20 בינואר; הנזק האדיר לארה"ב עלול להימשך שנים
עידן יוסף
במלאת שלושה עשורים למלחמה חושף ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חומרים ארכיוניים נדירים: סרטי וידאו מאתרי נפילות הטילים, יומן המבצעים של המלחמה ומחקר צבאי שמגלה כמה טילי פטריוט שוגרו לעבר טילי הסקאד העירקיים וכמה אזרחים ישראלים הזריקו לעצמם אטרופין
רשימות נוספות
חוקרת בתצפית  /  שרון מגנזי
מעיין של מדע  /  שרון מגנזי
רואה לכם בעיניים  /  שרון מגנזי
במשקפיים אפיגנטיות  /  שרון מגנזי
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il