סיפורו של
יצחק ארד, שהלך לעולמו אתמול (יום ה', 6.5.21), משקף את סיפורו של העם היהודי במאות ה-20 וה-21. הסיפור מכיל את כל היסודות הדרמטיים, הטרגיים וההירואיים הכלולים בתולדות העם היהודי מחוץ לארצו ובמולדתו ההיסטורית: העולם היהודי שלפני השואה - יצחק ארד נולד בעיירה שווינצ'יאן שבליטא; תקופת השואה - ארד הצעיר לחם נגד הגרמנים כפרטיזן; תקומת ישראל בארצו ארץ ישראל - ארד מתגייס לפלמ"ח; תקופת מדינת ישראל - ארד מתגייס לצה"ל ומעפיל לדרגת תת-אלוף בתפקידו כקצין חינוך; ושיא פעילותו - בין 1972 ל-1993, כיושב-ראש הנהלת יד ושם.
בכל אחת מהתחנות שמניתי טבע יצחק, המכונה מאז ומתמיד "טולקה", את חותמו, מימי נעוריו ועד לשנותיו האחרונות. כהיסטוריון של תקופת השואה תרם ארד רבות והישגיו בתחום זה מרובים. אציין במיוחד הספר את פורץ הדרך "טרבלינקה - אובדן ומרד", שיצא לאור בשנת 1983. היה זה הספר הראשון אי-פעם שתיעד את קורותיו, התפתחותו וסופו (בעקבות המרד של 2 באוגוסט 1943), של מחנה ההשמדה טרבלינקה, אחד משלושת מחנות "מבצע ריינהרד", שבו לפי נתונים עדכניים נרצחו כמעט מיליון יהודים. הודות למחקר זה של ארד אפשר היה לקיים את משפטו של איוואן
דמיאניוק בירושלים, משפט שהחל בשנת 1987.
מספריו החשובים האחרים: וילנה היהודית במאבק ובכליון; השואה בתיעוד - מבחר תעודות מקוריות על חורבן יהודי גרמניה, אוסטריה, פולין וברית המועצות; "מבצע ריינהרד": מחנות ההשמדה בלז'ץ, סוביבור, טרבלינקה; תולדות השואה בתמונות; תולדות השואה - ברית המועצות והשטחים המסופחים; נעורים בלחימה: מגיא החורבן להראל; בצל הדגל האדום - יהודי ברית המועצות בלחימה נגד גרמניה הנאצית; חורט בזיכרון: לוחם, שורד, מנציח; זה קרה בפלנטה שלנו: מוסר ודילמות קיומיות בקרב יהודים במציאות השואה.
הנה כמה ציוני דרך בחייו של "טולקה".
- פברואר 1943: לחימה ביערות נארוץ' עם יחידת הפרטיזנים הסובייטית בפיקודו של צ'פאייב, ובהמשך ביחידת פרטיזנים ליטאית בגדוד שבמסגרת בריגדת מארקוב.
- אפריל 1943: פגישה עם אבא קובנר, מפקד המחתרת בגטו וילנה.
- 1945: עלייה לארץ ישראל באוניית המעפילים על שם חנה סנש.
- 1948: התגייסות לצה"ל, תחילה כטייס, אחר כך כקצין החבלה של חיים לסקוב, לחימה במבצע נחשון, לחימה בקרבות בירושלים עם הגדוד החמישי של הפלמ"ח, השתתפות במבצע חורב. הקריירה של ארד בצה"ל כללה בין השאר מגוון תפקידים בחיל השריון, ייעוץ לאלוף יצחק חופי במלחמת ששת הימים, במקביל לימודי היסטוריה באוניברסיטה תל אביב.
- יולי 1968: קצין חינוך ראשי.
בשנים 1993-1972 הצעיד וקידם ארד את יד ושם לדרך חדשה ומרשימה, שהפכה את המוסד למרכזי בעולם בתחום הנצחת השואה, תיעודה, הנחלתה והוראתה. במקביל עסק בכתיבה דוקטורט באוניברסיטת תל אביב בהנחיית פרופ' דניאל קארפי ובכתיבת ספרים רבים וחשובים על תולדות השואה.
זכיתי להכיר את טולקה. הוא היה לא רק פרטיזן ולוחם מצטיין, אלא גם היסטוריון מקורי ומוכשר, ובעיקר - בן אדם. תמיד היה מוכן לייעץ לעזור ולסייע, לתמוך ולחזק. הוא היה אדם המקבל אותך במאור פנים, אנושי, בקיצור: א-מענטש. יהי זכרו ברוך.
