X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
מהומות החודש האחרון מלמדות, כי למרות שמדובר במיעוט - יש לשים לב למרכיב הלאומי שלהן ולכוח שצברו כנופיות אלימות במגזר הערבי יש לרכז מאמצים גם באכיפה וגם בקידום המגזר, תוך ראייה כוללת ומתואמת
▪  ▪  ▪
זיקה בין הפלשתינים [צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90]

אחד המונחים הרגישים ביותר הקיימים בשיח הזהויות של החברה הישראלית הוא "הערבים אזרחי ישראל". יהודים העושים שימוש במונח זה מבקשים לבדל באמצעותו בין הערבים "הישראלים" לבין הערבים "הפלשתינים" של יו"ש ולרמוז על הבדלי גישה הקיימים ביניהם, לכאורה, ביחס למדינת ישראל ומוסדותיה. אומנם יש הבדלים מהותיים בין מעמדם המשפטי של הערבים אזרחי ישראל לבין ערביי ירושלים (תושבים שאינם אזרחים) ולבין ערביי השטחים (תושבי הרש"פ), אך דומה, כי בעולם הזהויות כוחה של המילה המדוברת חזק יותר מזה של המילה הכתובה בחוק.
כל הבקיא ברזי השיח בעולם הערבי יודע, כי המונח "ערבי ישראלי" כמעט אינו נמצא בשימוש. הערבים אזרחי ישראל מכונים בו על-פי רוב "ערביי 1948". כינוי זה מדיר את הערבים אזרחי ישראל מהקולקטיב הפלשתיני ביו"ש, עזה, מזרח ירושלים והפזורה הפלשתינית בחו"ל, הואיל ויש בו ביקורת מרומזת על תעודת הזהות הישראלית שהם נושאים וקשריהם עם הממסד הישראלי. השיח היהודי-ישראלי והערבי גם יחד מתעלמים מהאופן שבו רואים עצמם רבים מקרב הערבים אזרחי ישראל כחלק מהקולקטיב הלאומי הפלשתיני. דוברים בולטים מקרב ציבור זה, דוגמת חבר הכנסת איימן עודה, לא רק שמבליטים את זהותם הפלשתינית, אלא אף מדגישים כי העובדה שלא גלו מפלשתין ב-1948 או ב-1967 היא שמעצימה את זהותם הפלשתינית השורשית.
סקרי דעת קהל שנערכו בשנים האחרונות מצביעים, אומנם, על כך שכחמישית מהערבים אזרחי ישראל מגדירים עצמם כישראלים, אך לפי אותם סקרים הזהות הישראלית היא משנית לזו האיסלאמית והערבית. בכל עת שבה מתעצם העימות הישראלי-פלשתיני, ובפרט ההקשרים האיסלאמיים הנוגעים לירושלים והר-הבית, מתחדד גם הרצון של הערבים אזרחי ישראל לצדד בצד הפלשתיני. במובן זה, דומה כי האירועים האלימים הקשים בימים האחרונים בלוד, עכו, יפו, טמרה, קלנסווה, טייבה, חיפה, כבישי הנגב ועוד, מערערים במידה רבה את החלוקה שהייתה קיימת בתודעה הישראלית בין הקבוצות השונות של הקהילה הפלשתינית בין הירדן לים - עזה, יו"ש, ירושלים והפלשתינים אזרחי ישראל - ומעצימים את החיבוריות והזיקה שביניהן.
העיסוק בגבולות 1967 הוא מלאכותי
גורמים רבים במגזר הערבי מגנים בתוקף את האלימות, הננקטת על-ידי קומץ בלבד מתוך הציבור הערבי, ובין הפורעים ישנם גם גורמים עברייניים רבים אשר מנתבים את עשייתם הפלילית לכיוון לאומני. למרות כל זאת, אין להמעיט מהממד הלאומני של האירועים. הפורעים מבקשים להצהיר במעשיהם, כי מבחינתם תם זמנה של החלוקה המלאכותית בין ערבים "ישראלים" לערבים "פלשתינים". לפיכך, מאורעות הדמים של מאי 2021 מחדדים את הצורך בהפנמה מהצד הישראלי, כי העיסוק בגבולות 1967 הוא מלאכותי. מבחינת הפלשתינים, ובכלל זה הפלשתינים אזרחי ישראל. הנושא היה תמיד ונותר גבולות 1948. צעירים בלוד ובעכו אשר התראיינו לכלי התקשורת הישראלית אף ציינו מפורשות ש"עכו היא ערבית כמו ירושלים, כמו חיפה ויפו ורמלה ולוד ופלשתין כולה. הגיע הזמן שניקח את מה ששייך לנו".
תוכנית השלבים של אש"ף, שאותה אימץ הארגון ביוני 1974, הבהירה אף היא כי חזרה לגבולות מלחמת 1967 (המכונה בפי הפלשתינים "נכסה", כלומר המפלה/התבוסה) היא שלב ראשון בלבד לקראת חזרה למצב שקדם ל"נכבה" (האסון) של 1948. מגמה דומה בולטת גם במסמכי החזון של הציבור הערבי בישראל (2006), שבין כותביהם נמצאים ח"כים מהרשימה המשותפת. מסמכים אלו מבקשים לבטל את סדר החיים האזרחי של מדינת ישראל החל ב-1948 בדבר קיום דמוקרטיה רובנית (שבה יש יתרון לרוב היהודי במדינה בקביעת דמותה של המדינה), ולכונן תחתיה דמוקרטיה הסדרית, שבה לקבוצות מיעוט יש יכולת להטיל וטו על החלטות שאינן עולות בקנה אחד עם עמדותיהן.
המרכיב הלאומי השורשי של המאורעות מלמד, כי גם לאחר שיחזור השקט לרחובות הערים תיוותר בפני המנהיגות הפוליטית בישראל שאלת יסוד: מאחר שנגזר על שתי הקהילות הלאומיות לחיות זו בצד זו בתוך גבולות מדינת ישראל, כיצד ניתן לייצר מסגרת שיתופית אזרחית על-אף המחלוקת הלאומית הקשה? המפתח למענה לשאלה זו מצוי בעיקר בידי ארגוני החברה האזרחית והמנהיגות ברשויות המקומיות בשני הציבורים, אשר ביכולתם לייצר מסגרת של כללי משחק מוסכמים לניהול חיים משותפים בצד קונפליקט לאומי קשה. בכלל זה, גינוי תקיף לאלימות מכל צד ומחויבות לשימור חוק וסדר, תוך יצירת מנגנוני שיח אינטימיים בין הצדדים בעת שגרה וחירום. מגנוני ההידברות - שנראה כי נשחקו עד למאוד סביב האירועים האחרונים - הם כלי יסוד בהשבת הסדר על-כנו, בצד פעילות משטרתית תקיפה והטלת עונשים כבדים על-ידי בתי המשפט על פורעי החוק.
"פאודה" ערבית תתנפץ ברחוב היהודי
על אף האמור עד כה, הרי שבצד הדגש הלאומי-אידיאולוגי יש לתת את הדעת גם על מרכיבים נוספים העומדים בבסיס מאורעות הדמים. ראשית, במאורעות אלו נוצרה לראשונה הזנה הדדית בין מאורעות אלימים מהצד היהודי והערבי גם יחד, שתורמת להסלמת המצב. שנית, המאורעות חושפים את הכוח שצברו כנופיות חמושות אלימות וגורמים עברייניים ערביים בקרב ערים מעורבות ורשויות מקומיות ערביות. אלו מטילים את אימתם על ראשי רשויות, מנהיגי ציבור ואנשי חינוך וקהילה ערבים. במובן זה, מאורעות הימים האחרונים והמעורבות של גורמים עברייניים בהם מוכיחים שוב כי סופה של "פאודה" (כאוס/אנדרלמוסיה) פנימית במגזר הערבי להתנפץ גם אל דלתותיו של הציבור היהודי. לפיכך, הטיפול המשטרתי והביטחוני בכנופיות אלו בשגרה נדרש לשם שמירה על ביטחונם של אזרחים יהודים וערבים גם יחד.
הניסיון להטיל את האשמה למצב על כתפיה של המשטרה בלבד, מבטא ראייה צרה ובלתי מאוזנת. מעבר לאחריות המוטלת על כתפי הציבור הערבי ומנהיגותו ביחס למאורעות הדמים, הרי שמהצד הישראלי עמידה באתגר המשילות והריבונות באזורים אלו מהווה שילוב של מרכיבים חינוכיים, קהילתיים, תעסוקתיים, זהותיים ותשתיתיים שלא ניתן להביא להם מזור באכיפה המשטרתית בלבד, אלא מחייב שילוב נכון של משילות אזרחית ומתן שירותים מוניציפליים ראויים בערים הערביות, בד-בבד עם העצמה ממשית של מנהיגות מקומית פרגמטית, בדגש על ראשי הרשויות הערבים.
הרשויות המקומיות הערביות בצפון, במרכז ובדרום מצויות ברובן במשברים קשים ביותר בתחומי המרחב הציבורי - ניקיון, תשתיות דרכים, מחסור בכיתות לימוד, אבטלה ומצב סוציו-אקונומי קשה של התושבים - שהחמיר בעת משבר הקורונה. לכך יש להוסיף התמקצעות נמוכה של כוח האדם ברשויות המקומיות והתנהלות פיננסית וארגונית בלתי יעילה בתוך הרשויות - דבר המקשה גם על מימוש מיטבי של תקציבי החלטות הממשלה מספר 922 (15 מיליארד שקל בחמש שנים ליישובים הערביים) ו-2397 (3 מיליארד שקל לחמש שנים). לפיכך, בצד הקצאת התקציבים יש צורך בליווי מקצועי רחב-היקף מהרמה הממשלתית לרשויות המקומיות הערביות, שיוביל לחיזוק לבנת הבסיס העירונית של הקיום האזרחי בכל עיר ועיר.
בולטת היעדרותה של הסברה
כדי לטפל בכלל האתגרים כבדי המשקל שצוינו לעיל, יש לרכז פעילות בארבעה מאמצים מרכזיים: 1. שיח קהילתי מעמיק וקונסטרוקטיבי מצד הרשויות הישראליות מול מנהיגות מקומית וארצית; 2. שיפור האכיפה המשטרתית והשלטת חוק וסדר; 3. קידום איכות החיים האזרחיים בדגש על תחומי התכנון והבנייה, פיתוח מתחמי מסחר, בילוי ופנאי, הניקיון ותשתיות הדרכים; 4. פיתוח ההון האנושי בתחומי חינוך, תעסוקה והשכלה גבוהה.
חלק ניכר ממאמצים אלו מבוצע בשנים האחרונות בידי רשויות המדינה, אך נראה כי אחד הגורמים המרכזיים להשפעה המוגבלת של מהלכים אלו על המתרחש בשטח הוא שמאמצים אלו מתקיימים בנפרד, ללא הכוונה ותיאום בידי גורם אינטגרטיבי שרואה את התמונה הכוללת ומנתב מאמצים ומשאבים לזירות פעולה מגוונות לפי צרכים שעולים מהשטח. בנוסף, בולטת היעדרות מרכיב הסברתי מתאים שיאפשר להבליט את העשייה המגוונת לציבור הערבי וישקם במעט את רמת האמון הנמוכה הקיימת בין האזרחים הערבים והרשויות.
בעבר פעל במערכת הממשלתית הישראלית משרד מיעוטים (פורק ב-2011 לאחר זמן פעילות קצר), אך הוא היה נעדר סמכויות של ממש. בפברואר האחרון מינה ראש הממשלה את ניצב בדימוס אהרן פרנקו לפרויקטור לנושא המאבק בפשיעה בציבור הערבי, אך גם אם האחרון יוכל אכן למלא את תפקידו, הרי שללא גוף מתכלל עם סמכויות אינטגרטיביות כלפי כל משרדי הממשלה וגורמי הביטחון, לא ניתן יהיה לייצר פעולה ממשלתית בת תוקף לשינוי תמונת המצב.
לפיכך מוצע, כי עם הקמתה של ממשלה חדשה, יקום גוף אינטגרטיבי בעל סמכויות של ממש לריכוז כלל המאמצים הנדרשים מצד הממשלה, בתקווה כי ראייה מתכללת מסוג זה תייצר שינוי בתמונת המצב, תוך עבודה משותפת עם מנהיגות ערבית פרגמטית המבקשת ליצור עתיד טוב יותר בכפרי וערי המשולש, ואדי ערה, הערים המעורבות והיישובים הבדואים בנגב.

הכותב הוא ממכון ירושלים לביטחון ואסטרטגיה (JISS).
סדרת הפרסומים "ניירות עמדה" מטעם המכון מתפרסמת הודות לנדיבותה של משפחת גרג רוסהנדלר.
תאריך:  29/05/2021   |   עודכן:  29/05/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
דרושה ראייה מתכללת לערביי ישראל
תגובות  [ 0 ] מוצגות  [ 0 ]  כתוב תגובה 
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות ישראלי-פלשתיני
דוד גרליק
ברגעי האימה בהם ילד יהודי קדוש בשדרות נהרג בחיק אמו שנפצעה קשה, מקפידה השדרנית ברדיו להזכיר את סבל ילדי הרוצחים בעזה
שלמה בללי
מכתב לראש ממשלת ישראל לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל משטרת ישראל    משטרת ישראל אינה פועלת בנחישות ובמלוא הכוח התחכום והתעוזה מול פורעים ערבים למרות שצוידה במיטב הציוד האנשים והכלים, ובעלת תקציבי ענק
איציק וולף
יוני בן-מנחם
מצרים הזמינה את ישראל, חמאס והרש"פ לשיחות בקהיר כדי לייצב את הפסקת האש ולהתחיל במשא-ומתן על הסכם רגיעה ארוך טווח אך קיימים קשיים רבים בדרך לשיחות    המצב במזרח ירושלים ובהר-הבית מתוח מאוד, חמאס מאיים בחידוש האש ומציב תנאים שישראל תתקשה לקבל
עידן יוסף
הותר לפרסום: כוחות צה"ל ושב"כ תפסו את חוליית המחבלים שהשליכו בקבוקי תבערה לעבר בית סמוך לגבעת אסף    בנס איש לא נפגע בפיגוע, אך נזק נגרם לרכוש
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il