X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  כתבות
אמנם עדיין לא מדובר במחאה כמו ב-2017 וב-2019, אך השילוב של המחסור הכלכלי, המחירים הגואים והקורונה המחמירה מתסיסים את הציבור הנשיא החדש איברהים ראיסי יתקשה לספק מענה בלא רפורמות, והמצב הפנימי עשוי להשליך גם על השיחות לחזרתה של אירן להסכם הגרעין
▪  ▪  ▪
אינפלציה של 45% בשנה [צילום: וחיד סאלמי, AP]

בשבועות האחרונים התקיימו באירן שורת הפגנות על-רקע החרפתה של מצוקת המים והחשמל. בראשית יולי יצאו מאות אזרחים לרחובות במספר ערים במחאה על הפסקות חשמל מרובות וממושכות, שפקדו אזורים נרחבים ברחבי המדינה. בחלק מההפגנות נשמעו גם קריאות בגנות המשטר, המנהיג העליון עלי חמנאי והממשלה. הפסקות החשמל גרמו בין היתר הפסקות באספקת המים ושיבושים ברשתות הסלולריות ובאינטרנט. דווחו גם מקרי מוות של חולים בבתי חולים בשל הפסקות חשמל פתאומיות והיעדר גיבוי של גנרטורים.
לטענת השלטונות, הפסקות החשמל החוזרות ונשנות נגרמות עקב גרעון חמור בחשמל, שנאמד ב-11,000 מגה וואט. המחסור בחשמל מוסבר בגל החום הכבד, שהביא לצריכה מוגברת של חשמל על-ידי האזרחים; במחסור מתמשך במקורות לייצור אנרגיה בשל הבצורת; בהפסקת פעילותן של מספר תחנות כוח בשל תקלות טכניות; בצריכת חשמל מופרזת על-ידי תעשיית הכרייה של ביטקוין, חלקה באופן בלתי-חוקי; ובסנקציות הכלכליות, שפגעו בהשקעות הממשלה בפיתוח משק החשמל.
במחוז חוזסתאן שבדרום-מערב אירן פרצו באמצע יולי הפגנות חמורות במחאה על מצוקת המים החריפה. לצד הבצורות התכופות בשנים האחרונות, חומרת המשבר נובעת גם מתכנון לקוי של משק המים, ממאמצי פיתוח שפגעו במקורות המים, מגידול האוכלוסין, ממדיניות שגויה של פיזור אוכלוסייה וממדיניות מים שגויה, הכוללת ניצול בלתי מבוקר של מים בחקלאות, שימוש במערכות השקיה מיושנות ובלתי-יעילות והקמת סכרים שכדאיותם מפוקפקת.
אין זו הפעם הראשונה שהמשבר הסביבתי מעורר הפגנות מחאה בחוזסתאן. בראשית 2017 פרץ במחוז גל מחאות נרחב בעקבות סופות אבק קשות מלוות בגשמים עזים, שגרמו להפסקות חשמל ומים ממושכות בערי המחוז. המפגינים מחו לא רק על זיהום האוויר והפסקות החשמל והמים, אלא על הזנחה נמשכת של המחוז, בו מרוכזים בני המיעוט הערבי ובני המיעוט הלורי-בחתיארי. למרות ש-חוזסתאן הוא המחוז העשיר בנפט באירן, תושביו סובלים במשך שנים ממצוקה כלכלית ובעיות סביבתיות קשות.
לאחר כשבוע התפשטה המחאה לערים נוספות במדינה, בהן טהרן, תבריז, כרג', איספהן וכרמאנשאה. בהפגנות אלה הביעו המפגינים סולידריות עם תושבי חוזסתאן והשמיעו קריאות בגנות המשטר. למעט ב-חוזסתאן, רוב ההפגנות היו נקודתיות והיקף המפגינים היה מוגבל, בוודאי בהשוואה לגלי המחאות רחבות ההיקף, שפקדו את אירן בין דצמבר 2017 לינואר 2018 ובנובמבר 2019 ("מהומות הדלק") והקיפו מאות אלפי מפגינים בעשרות מוקדים שונים ברחבי המדינה.

כמו תמיד, השלטון מאשים גורמים זרים
שיעור הצבעה נמוך [צילום: מאדי זיבאן, AP]

בשלב זה, אין בהפגנות המחאה כדי להציב אתגר מיידי ומשמעותי בפני המשטר, שנמנע עד כה משימוש בכל אמצעי הדיכוי העומדים לרשותו, במיוחד משמרות המהפכה, חרף נחישותו למנוע את התפשטות המחאה גם במחיר דמים. עם זאת, התפרצות ההפגנות שבה ומעידה על עוצמת הייאוש בקרב הציבור, המספקת כר פורה לחידוש המחאה העממית בהינתן זרז, שיכול להצית אותה

המשטר מצידו פעל לפיזור ההפגנות באמצעות כוחות ביטחון הפנים ועצר מספר מפגינים. במהלך עימותים בין אזרחים לכוחות הביטחון נהרגו מספר מפגינים. כמו-כן שיבשו השלטונות - בדומה לגלי מחאה קודמים - את רשת האינטרנט כדי למנוע מהמפגינים העברת הוראות והפצת סרטונים המתעדים את המחאה.
במקביל ניסה המשטר לספק פתרונות מידיים למצוקת החשמל והמים. הנשיא היוצא, חסן רוחאני, הינחה להקצות באופן מיחדי תקציב מיוחד לטיפול במשבר המים. הנשיא הנבחר, אבראהים ראיסי, הודיע על הקמת צוות מיוחד לבחינת הבעיות במחוז חוזסתאן לקראת כניסתו לתפקיד. בנוסף, השלטונות הינחו לשנות את שעות הפעילות במספר מפעלים תעשייתיים גדולים כדי לווסת את צריכת החשמל בשעות היום, העבירו בסיוע משמרות המהפכה מכליות מים לאזורים בדרום-מערב אירן ושחררו מים מהסכרים לנהרות על-מנת להקל – ולו זמנית - על מצוקת האזרחים.
בדומה לעבר, האשימו השלטונות שירותי מודיעין זרים בניצול מצוקות האזרחים כדי לערער את היציבות במדינה, להתסיס לאלימות ולחזק מגמות בדלניות בקרב בני המיעוטים האתניים-לשוניים. ב-27 ביולי טענו שלטונות אירן, כי עצרו חוליה חמושה של המוסד שתכננה להצית מהומות אלימות בשטחה. לטענת משרד המודיעין האירני, הסוכנים העצורים נתפסו בגבולה המערבי של המדינה כשברשותם כמות גדולה של כלי נשק ותחמושת, שנועדו לשימוש במהלך הפגנות המחאה.
הפגנות המחאה מתקיימות על-רקע המשבר הכלכלי החריף הממשיך להכות באזרחי אירן. בימים האחרונים נשמעו בתקשורת האירנית אזהרות מפני החרפה נוספת באינפלציה, העומדת כעת על 45% בשנה. בתוך כך, אירן מתמודדת עם מספר שיא של מתים וחולים חדשים בעקבות התפרצות זן הדלתא של הקורונה, שגבתה עד כה את חייהם של 90,000 בני אדם. קצב ההתחסנות האיטי (3% בלבד מחוסנים בשתי מנות) וקשיי הממשלה להטיל סגרים נרחבים בשל המחיר הכלכלי הכבד הכרוך בהם, מקשים עליה עוד יותר את המאבק בהתפרצות הנוכחית.
בשלב זה, אין בהפגנות המחאה כדי להציב אתגר מיידי ומשמעותי בפני המשטר, שנמנע עד כה משימוש בכל אמצעי הדיכוי העומדים לרשותו, במיוחד משמרות המהפכה, חרף נחישותו למנוע את התפשטות המחאה גם במחיר דמים. עם זאת, התפרצות ההפגנות שבה ומעידה על עוצמת הייאוש בקרב הציבור, המספקת כר פורה לחידוש המחאה העממית בהינתן זרז, שיכול להצית אותה.

ראיסי וחמנאי. כל הכוח נמצא בידי השמרנים [צילום: AP]

החזרת ההגמוניה השמרנית בהנהגת המדינה עשויה להקשות במידת מה על הממסד השמרני להטיל את האחריות למצב על הנשיא ועל ממשלתו, כשם שנעשה בעידן רוחאני. עוצמת הייאוש הציבורי עשויה להתגבר, ובמצב זה, חידוש המחאה העממית אינו אלא שאלה של זמן. עדיין לא ברור האם חידוש המחאה יעודד את המשטר לחזור להסכם הגרעין, תוך נכונות להתפשר לצורך הסרת הסנקציות או דווקא להקשיח את עמדתו מחשש שיצטייר כחלש - מבית ומחוץ כאחד

המצוקות המחריפות מגבירות את תחושת התסכול, את הניכור בין האזרחים לבין המשטר ואת חוסר האמון הציבורי כלפי מוסדות המדינה שניכר, בין היתר, בשיעורי ההצבעה הנמוכים במיוחד בבחירות הפרלמנטריות, שהתקיימו בפברואר 2020, ובבחירות לנשיאות, שהתקיימו ביוני 2021.
סוציולוג אירני הזהיר לאחרונה, כי החברה האירנית ניצבת על סף פיצוץ. בראיון לעיתון הרפורמיסטי ארמאן-י מלי אמר ד"ר מוסטפא אקלימא, כי התנהלותם הכושלת של השלטונות מגבירה את מחאת האזרחים המתמודדים עם רעב, אינפלציה חמורה, אבטלה, העדר ביטחון תעסוקתי, הפסקות חשמל ומחסור בחיסונים נגד קורונה. הוא אף השווה את מצבה הנוכחי של אירן למצבה בתקופת השלטון המלוכני שקדם למהפכה האיסלאמית ב-1979, וטען, כי גם אז הביאה התנהלותם הכושלת של חלק מהפקידים הבכירים להחרפת המחאה העממית. גם העיתון ג'ומהורי-י איסלאמי הזהיר לאחרונה, כי הרפובליקה האיסלאמית סובלת מ"מחלה כרונית" המחייבת טיפול יסודי, וכי אם השלטונות לא יספקו את רצון האזרחים - כל מאגרי הנשק שבעולם לא יספיקו על-מנת להגן על המשטר.
התחדשות המחאה העממית מצביעה על הצורך הדחוף לספק מענה למצוקות האזרחים. מציאות זו מציבה אתגר משמעותי במיוחד בפני ראיסי, משום שההתמודדות עם המצוקות המחריפות מחייבת לא רק הפניית משאבים רבים, אלא גם רפורמות תשתיתיות מרחיקות לכת, שיאפשרו פתרונות ארוכי טווח לכשלים הנובעים מתכנון לקוי ומניהול כושל הנמשכים כבר עשרות שנים.
בחירתו של נשיא חדש והחזרת השליטה השמרנית בכל שלוש רשויות השלטון (הממשלה; המג'לס שבו השיבו לעצמם השמרנים שליטה בבחירות הפרלמנטריות האחרונות; והרשות השופטת הנשלטת על-ידי הממסד הדתי-השמרני) מספקות לכאורה הזדמנות נוספת למשטר להתגייס לפתרון הבעיות. הנשיא השמרני עשוי אומנם לזכות במידה רבה יותר של שיתוף פעולה מצד מרכזי הכוח האחרים במדינה, בהם המנהיג ומשמרות המהפכה, במאמציו לספק מענה לבעיות הקשות הניצבות בפני ארצו.
עם זאת, ספק רב אם יהיו בידיו המשאבים הדרושים לפתרונן, במיוחד ללא הסרת הסנקציות הכלכליות המהוות גורם מרכזי (אם כי לא יחיד) למצבה הקשה של אירן. יתר על כן: החזרת ההגמוניה השמרנית בהנהגת המדינה עשויה להקשות במידת מה על הממסד השמרני להטיל את האחריות למצב על הנשיא ועל ממשלתו, כשם שנעשה בעידן רוחאני. עוצמת הייאוש הציבורי עשויה להתגבר, ובמצב זה, חידוש המחאה העממית אינו אלא שאלה של זמן. עדיין לא ברור האם חידוש המחאה יעודד את המשטר לחזור להסכם הגרעין, תוך נכונות להתפשר לצורך הסרת הסנקציות או דווקא להקשיח את עמדתו מחשש שיצטייר כחלש - מבית ומחוץ כאחד.

הכותב הוא מהמכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
תאריך:  07/08/2021   |   עודכן:  07/08/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות הגרעין האירני
יוני בן-מנחם
נשיא אירן החדש ראיסי מתחיל היום בתפקידו לאחר שישבע אמונים בפני הפרלמנט האירני. המשימה העיקרית של ראיסי היא לטפל במשבר הכלכלי הקשה ובמגיפת הקורונה, הדרך היחידה לעשות זאת היא לחזור לשיחות הגרעין בוינה והביא להסרת הסנקציות מעל אירן
איציק וולף
שר הביטחון ושר החוץ תדרכו את שגרירי המדינות החברות במועצת הביטחון של האו"ם וחשפו את ההערכה הישראלית ביחס לגרעין האירני    חשפו את שמו של האירני שאחראי למתקפה על הספינה מרסר סטריט: סעיד אקאג'אני, המפעיל הראשי של מערך הכטב"מים האירני
מירב ארד
הוסיף: אירן יודעת כבר את המחיר שאנחנו גובים, כשמישהו מאיים על ביטחוננו    ראש הממשלה מחה על השתתפות נשיא האיחוד האירופי בהשבעת ראיסי
יוני בן-מנחם
גורמי מודיעין במערב מעריכים כי תקיפת האונייה "מרסר סטריט" היא חלק מהמדיניות החדשה של הנשיא החדש אברהים ראיסי שיכנס בימים הקרובים לתפקידו. ראיסי צפוי לנקוט קו נוקשה יותר מול ישראל, התגובה הצבאית הישראלית תגיע רק לאחר מיצוי המהלך המדיני שיזמה ישראל נגד אירן
יוני בן-מנחם
גורמים מדיניים בכירים אומרים כי ישראל תגיב בקרוב על התקיפה האירנית הנפשעת על האונייה "מרסר סטריט" וכי ההפצצות על מטרות אירניות בסוריה ימשכו. בנוסף לתגובה הצבאית ישראל פתחה בקמפיין בינלאומי שדורש לרסן את פעילות הטרור של אירן ולהטיל מגבלות על יצור המל"טים והטילים הבליסטיים שלה
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il