הרב שלמה גורן, שהיה הרב הצבאי הראשי והרב הראשי לישראל, הפציר בראש הממשלה
יצחק רבין שלא להעביר את השליטה בהר-הבית לידי הוואקף המוסלמי הנשלט על-ידי ירדן, והבהיר לו במכתב מפורט כי תפילת יהודים בהר-הבית הייתה נהוגה במשך שנים רבות בהיסטוריה.
במכתב ששלח ב-28 ביולי 1994, כמה חודשים לפני שנפטר, כתב הרב גורן כי הוא מוצא חובה נפשית לנפשו להגיב על פרסומים מפיו של שר החוץ דאז,
שמעון פרס, שלפיהם קיימת תוכנית להתפשר עם ה
מלך הירדני חוסיין על מתן מאחז ריבוני לחוסיין בהר-הבית "ובזה לקנות את לבו של המלך האשאמי, הטוען לבעלות על ירושלים ועל המקומות הקדושים", כלשונו.
הרב גורן ציין כי הר-הבית נחשב לקודש הקודשים של האומה היהודית, ומותר ליהודים לעלות אל חלקים ממנו. "שלא ישלו אותך בסיפורי בדים כי ליהודים בין כך אסור לעלות ולהתפלל על הר-הבית... מהמפות מוכח כי רוב הר-הבית מותר לפי ההלכה בכניסה ליהודים ובספרי 'הר-הבית' אני קובע היכן שאפשר לבנות שם בית כנסת ליהודים להתפלל", כתב.
עוד הוסיף כי אין בדבריו כל כוונה שהיא למנוע מהמוסלמים מלעלות להר-הבית ולהתפלל במסגדים שלהם. "אנו דורשים להשאיר את האזורים הפנויים של הר-הבית, שאין שם מסגדים, והם תחת כיפת השמיים בריבונות יהודית ולאפשר ליהודים להתפלל שם כאוות נפשם", קרא לרבין וציין תקדימים היסטוריים שמופיעים בספרות היהודית שלפיהם יהודים התפללו בהר-הבית.