|
פנייתו של הרב עובדיה - בכתב ידו
|
|
|
|
|
|
|
וזה נוסח המכתב: לכבוד ידידי וחביבי ראש ממשלת ישראל מר שמעון פרס הי"ו שלום רב וישע וברכה טובה מכובדי, מתוך דאגה עמוקה לשלום התושבים היהודים בחברון, אשר מצאו עצמם ניצבים מול אנשי המשטרה הפלשטינאית (כך במקור), ומתוך חשש של התפרצות מחודשת של שנאת אחים, בין יהודים ליהודים, בנושא זה שהוא שנוי במחלוקת, ואשר אחריתה מי ישורנה, הנני פונה אל כבודו בבקשה מיוחדת להקפיא כל החלטה סופית בעניין זה עד לאחר הבחירות הקרובות לכנסת וראשות הממשלה, ובפרט שבימים אלה האווירה מתוחה מאוד בין תומכי המחנות השונים, שיש לחשוש ביותר מפני צעדים כאלו אשר בוודאי יגרמו לריב ומדון ומאבקים, קנאה שנאה ותחרות בין יהודים ליהודים. אודה לכבודו מאוד אם הפעם (מודגש במקור) ייענה לבקשתי ויגיבני דבר בהקדם האפשרי. בכבוד רב, ובהערכה רבה ידידו עובדיה יוסף.
|
|
פרס השיב מייד במכתב אישי:
|
|
|
|
|
|
|
תשובתו של פרס נשלחה לרב עובדיה יוסף עוד באותו יום. במסמך בכתב ידו של שמעון פרס, שבראשו הכותרת 'אישי' נכתב: לכבוד ידידי הגאון הגדול שלנו, הראשון לציון הרב עובדיה יוסף קבלתי אגרתך מיום ז' באייר תשנ"ו ואני ממהר להשיב עליה. אין מדובר בפינוי כוחותינו ממערת המכפלה או מהיישוב היהודי שבחברון. מדובר על התפרסות כוחותינו מחוץ ליישוב הערבי של חברון המונה כ-160 אלף נפש. כך התחייבנו בהסכם אוסלו והסכם יש לכבד. יתר על כן הוספתי ואמרתי לאחר ההסכם שעל יאסר עראפאת לבטל את הסעיפים באמנה הפלשתינית הקוראים להשמדת ישראל וכך עשה. דרשתי שהרשות הפלשתינית תילחם בטרור ובראשו ואכן כך הם עושים (השבוע נתפס האיש מספר 2 מראשי הטרור ואני ..... שהם מחפשים גם את האיש מספר אחד). חל שינוי מלא ביחסים עם הפלשתינים: לראשונה במאה הזו בה לוחמים בטרור הפלשתיני ולראשונה שינו את היסוד האידיאולוגי העוין כלפינו. בכבוד רב ובהוקרה עמוקה, שמעון פרס. בסופו של דבר, בוצעה נסיגת חיילי צה"ל מחלקה הפלשתיני של חברון בתחילת שנת 1997, על-ידי ממשלתו הראשונה של בנימין נתניהו, לאחר שחתם עם יאסר ערפאת על הסכם חברון.
|
|
